דגשים להפחתת הפגיעה בסביבה בעת ביצוע דיג פנאי

בעבר, הדיג הספורטיבי/דיג הפנאי נתפס כענף שהשפעתו על הדגה והמערכת האקולוגית היא זניחה יחסית. עקב כך, עיקר המחקר, הרגולציה והפיקוח הופנו לעבר הדיג המסחרי. אולם, שורה של מחקרים עדכניים (Cooke et al. 2016, Hessenauer et al. 2018) הובילו להבנה שגם השפעתו של דיג הפנאי היא משמעותית, ולכן נדרש להבטיח גם כאן שהתועלת לא עולה על הנזק לסביבה. גם בישראל, סקר מקיף (פריד, 2019) הראה שדיג הפנאי מוציא כמויות משמעויות של שלל מהים, ולכן חשוב לנהל אותו.

אנו ממליצים להמעיט בצריכת חיות בר בכלל, ודגים בפרט.
למידע נוסף על צריכת דגים באחריות.

עבור אלו הנהנים מדיג פנאי, מודעות לרגישות של הטבע יכולה לעזור לשמור על האיזון העדין בין התחביב לבין הרצון לצמצם פגיעה בסביבה. דיג סלקטיבי ואחראי עד כמה שניתן מצד דייגי פנאי יפחית את הפגיעה בים, בדגה ובתי הגידול ויתרום לכך שגם לדורות הבאים יהיה מה לדוג.
הכירו את 5 העקרונות החשובים ביותר לשמירה על הסביבה במהלך דיג פנאי:

1. 1. אפשרו לדגים להעמיד את הדור הבא במהלך עונת הרבייה. הימנעו מדיג בעונה זו, בהתאם לתקנות הדיג, ואף יותר מכך. עונת הרבייה העיקרית של הדגים בים התיכון חלה בין סוף מרץ ליולי.
2. 2. הקפידו על מכסת השלל לדיג פנאי, בהתאם לתקנות הדיג. היצמדו למכסת 5 ק"ג או שני דגים גדולים לאדם ביום, לכל היותר.
3. 3. ותרו על דגים המצויים בסיכון או שיש להם חשיבות לבריאות הים, כמו הדקרים והמוסרים. 
4. 4. שמרו על ערכי טבע מוגנים ובתי הגידול והריפים. הימנעו מהשלכת פסולת, חציבת מקום לחכה בסלע, איסוף רכיכות לצרכי פיתיון, וכניסה למערות וכוכים שהם מקומות המסתור של הדגים.
5. 5. הקפידו על שחרור דגים צעירים בהתאם לתקנות הדיג. היעזרו במשקל ובסרגל דגים ובמקרה של ספק – עגלו לטובת הדג.
   חשוב לזכור: גם כאשר דג משוחרר מתוך רצון טוב ו/או ציות לחוק, מחקרים מראים שלמרות הכוונה הטובה, פעולת התפיסה והשחרור היא לא נטולת השלכות. גם אם נדמה שהדג שוחה בבטחה חזרה אל מתחת לגלים, לעיתים נגרמות לו פציעות פיזיות מקרסים ורשתות, פגיעות פנימיות עקב שינויי לחץ כתוצאה מעלייה המהירה לפני המים והתייבשות וחנק כתוצאה מהשהייה באוויר.
   ניתן להפחית את הנזק לדג בשיטת דיג זו, ולהבטיח כי הגבלות דיג שדורשות את שחרור הדגים הלא מתאימים יהיו אפקטיביות, באמצעות:

• שימוש בקרסים עגולים ולא משוננים.
• השחלת פיתיונות מלאכותיים.
• טיפול נכון בדג בעת השחרור והחזרתו למים במהירות האפשרית.

במסגרת תקנות הדיג ונוהל הרישיונות שנכנסו לתוקף ב-2016, נקבעו שורה של תקנות עבור דיג פנאי. אם נשמע להן, יחד נבטיח שגם בעתיד יהיו דגים בים שלנו. עיקר התקנות:

1. 1. סרגל הדייגים. תקנות הדיג אוסרות על דיג דגיגים צעירים. כדי לאמוד נכונה את גיל הדג, חובר סרגל הדייגים שמאפשר לדייג בחוף לזהות את גודל הדג לפי אורכו, בהתאם לתקנות. סרגל הדייגים מציג את אורכי המינימום לפי מיני הדגים. דג הקטן מאורך המינימום מעיד על כך כי הדג עדיין צעיר והוא אסור לדיג. כך נבטיח שדגים יספיקו להתרבות ולהעמיד את הדור הבא למען הטבע וחידוש משאב הדיג.
2. 2. מכסת שלל יומי לדיג פנאי. אין לדוג יותר מ-5 ק"ג או שני דגים גדולים לאדם ביום.
3. 3. עונת רבייה. חודשי האביב הם עונת הרבייה של רוב מיני דגי המאכל והם יגיעו לקרבת החוף לצורך רבייה והטלה. במהלך העונה נקבע איסור דיג למשך 60-90 יום, למעט דיג חכות מהחוף. הכרת העונות ומחזורי הרבייה של המינים השונים תאפשר דיג סלקטיבי ואחראי שכולל בתוכו גם את שימור התחביב וגם את שימור הדגה. אנו ממליצים להמעיט דיג בעונה זו (בנוסף לחודשים שממילא אסורים לדיג לפי תקנות הדיג). 
4. 4. דיג ברובה בעזרת אמצעי נשימה מלאכותיים הינו שיטת דיג אסורה.

כללים שחלים על דיג הפנאי מתוקף חוקי שמירת הטבע:

1. 1. אין לדוג בשמורות טבע ימיות (למעט דיג בחכה מהחוף במספר אתרים מותרים וללא עזרים).
2. 2. אין לדוג או לפגוע במינים מוגנים – לרבות כרישים, בטאים, כפן גושמני, דקר אלכסנדרוני ומינים נוספים.

בישראל פעילים כיום כ-70,000 דייגי פנאי, שלוכדים 500-700 טון דגים בשנה (כ-18% מסך השלל). 

חשוב לזכור: דיג גם עלול להוות סיכון בטיחותי לציבור הרחב השוהה בים, שעוסק בספורט ימי (שחייה, צלילה, שנירקול, סאפ וכד') ורחצה בכלל, הן בגלל השימוש בסירות מנוע בקרבת החוף, והן בגלל פריסת ציוד מסוכן העלול לגרום לפציעה או הסתבכות (רשתות, קרסים, רובה דיג). היו עירניים לסביבתכם ועזרו לשמור על ים בטוח לטבע ולכל האנשים בו.

כל דייג פנאי, בהתאם לשיטת הדיג הנבחרת, יכול להפחית את הפגיעה בסביבה תוך מקסום ההנאה:

בעת סריקת החופים בחרו לדוג לאורך מקטעי חוף רחבים, כך תמנע פגיעה לקבוצת דגים מקומית אחת. זכרו שדגים רבים נמצאים באזור הרדוד למטרות רבייה ואפשרו בכך את המשכיות המין והדיג גם לשנים הבאות. בנוסף, תפסו רק כמה שאתם צריכים. הוסיפו סרגל דגים לתיק הדייג, הסרגל מכיל מידע על אורכים מומלצים לשמירה או לשחרור. בכל מקרה, היכן שיש ספק, וודאו שהוא לטובת הדג.

דייג בוס מיומן יכול ללכוד שלל גדול מאוד, כזה שעלול לגרום לנזק באיזורי הרבייה. חשוב לזכור שאם הריף יתרוקן, הטבע יפגע וגם דייגים יאלצו לנדוד לנקודות מרוחקות בחיפושים אחר הדגים.

• בכדי לשמור על טבלאות הגידוד (הריפים) המנעו מחפירות וחציבות. לעיתים דייגי פתיונות חוצבים בסלעים על מנת לייצב את החכות או להוצאת פתיונות. ריפים אלו מהווים בית גידול לעשרות מינים של חסרי חוליות ואצות שמהוות את עיקר מזונם של דגי הריף, חשוב לא לפגוע בתשתית של אזור מחייתם. השתדלו לא לדרוך על טבלאות הגידוד – אלא סלעים שהם יותר חי מאשר דומם, העדיפו נקודת עמידה של סלע מלאכותי או מזח. זיכרו שכל החלזונות והצדפות הינם ערכי טבע מוגנים לרבות צלחיות, חד שן, ושאר שוכני הטבלאות שלעיתים מוציאים אותם לפיתיון. 
• העדיפו שימוש בקרסים בעלי מפתח גבוה (2+). זה יאפשר טירגוט מדוייק של דגי המטרה הבוגרים וימנע את תפיסתם של דגיגים צעירים וברוב המקרים פציעתם והריגתם.
• העדיפו שימוש בקירסי סירקל כדי להפחית פגיעה בדגים צעירים ולשחררם עם פציעה פחות חמורה. קרסים אלו פותחו במיוחד לצורך תפיסה ושיחרור ולצמצום הפגיעה בדג. עקב צורתו הייחודית, הקרס ננעץ בשפתיו של הדג ולא בגחונו או בקרביו ונועל את הדג בעת פליטת הפיתיון. 
• שחררו דגים בעדינות ובמהירות. אין צורך ב״הוק סט״ ויש לעבוד עם הדג בעדינות בעת הוצאתו לחוף על מנת שלא לקרוע את שפתיו ולהחזירו למים בהקדם האפשרי.
• שנו נקודות דיג לעיתים קרובות בכדי לא לפגוע בהתחדשות הדגה והצטיידו בסרגל דייגים כדי לשחרר דגים מתחת לאורך המומלץ.

להבדיל מדייגי החוף שדגים ״על עיוור״, לצוללנים נקודת מבט ייחודית ביכולתם לאתר את דגי המטרה ולבחור דגים מינים ספציפיים לציד.

• וותרו על דגיגים צעירים ונקבות (בולטות בגודלן ובבטנן התפוחה). 
• בכדי לאפשר לאוכלוסיות מקומיות זמן התאוששות שנו נקודות דיג לעיתים קרובות.
• הימנעו משבירת סלעים לחילוץ דגים, הדבר מהווה פגיעה ארוכת טווח בבית הגידול של עשרות מינין נוספים, ביניהם דגים וחסרי חוליות. 
• וותרו על כניסה לכוכים ומערות בעזרת פנס. מערות אלו הינן המפלט האחרון של הדגים ומקומות המסתור בהם הדגים מוגנים יחסית ויכולים לגדול בשקט. בנוסף, מרבית תאונות הצלילה הקטלניות קורות במהלך הניסיון להכנס לתוך מאורות אלו, שום דג אינו שווה את חייכם.
• זיכרו שדיג בצלילה עם מיכלי חמצן הוא אסור על פי חוק.

דייגי הסירות החובבים מוצאים עצמם מתרחקים מהחוף יותר ויותר בחיפוש אחר הדגים הפלאגיים, ובין לבין עוגנים מעל ריפים בעומק ומורידים פתיונות חיים או מתים וג׳יגים. בנוסף להנחיית החוק בתקנות הדיג וחוקי השיט השומרים על שאר משתמשי הים, חשוב להקפיד על עקרונות בזמן עגינה מעל הריף:

• העדיפו דריפט מלא בלי עוגן. הוא מכסה יותר שטח ופחות מדלל את האוכלוסיה באזור ספציפי.
• או הסתפקו בדריפט חלקי בשימוש עם עוגן צף שאינו מזיק לריף ועדיין מאט את הסירה.
• אם בכל זאת יש עגינה מעל הריף – השתדלו לזרוק את העוגן בשטח החולי ולנוע לאחור עד שמגיעים מעל הריף, בכדי למנוע נזק לריף מהעוגן ב הדיג.