תיאור:
הדולפין הנפוץ ביותר באוקיינוסים.

כללי:
למרות שמו, בעל חוטם צר וארוך יחסית לראשו, בעיקר בהשוואה לדולפינן המצוי ואורך גופו כ 2 מטר. בצידי הגוף דגם צבע אופייני בצורה של “שעון חול” שחלקו הקדמי בגוונים של צהוב או קרם וחלקו האחורי לבן-אפור. בסנפיר הגב שני גוונים של אפור. דולפין אקרובטי האוהב לרכב על גלי החרטום של סירות. חי בלהקות המונות עשרות ומאות פרטים.

בית גידול:
לא נחשב כמין חופי אך בחופי הים התיכון של ישראל נראה בעיקר במים רדודים במרחק של 1-5 ק”מ מהחוף.

תיאור:
אורך גופו עד 2.5 מטר, צבע גבו כהה וגחונו לבן- ורדרד. הסנפירים ארוכים ביחס לגוף וסנפיר הגב גבוה ומשולש. הדולפין היחיד בעל חרטום המשתפל בהדרגה מהמצח, ללא קפל או הפרדה ברורה. אינו חברותי לסירות ואינו אקרובט. שוחה קרוב לפני המים כשסנפיר גבו בולט וצולל עד 15 דקות.

בית גידול:
דולפין החי לרב במים העמוקים, רחוק ממדף היבשת. אינו נפוץ בים התיכון אך ככל הנראה מקיים אוכלוסיה קבועה.

תזונה:
ניזון ממגוון מדגים ודיונונים כולל דגים פלאגיים גדולים.

תיאור:
מהגדולים שבדולפינים ומגיע לאורך של כארבעה מטרים. בעל ראש עגול חסר חרטום וקמט אנכי מפתח הנשימה ועד לשפה העליונה. החלק הקדמי של הגוף רחב ומגושם והחלק האחורי והזנב צרים יחסית. סנפיר הגב משולש וגבוה ביחס לאורך הגוף. צבעם של פרטים צעירים הוא אפור כהה אך פרטים בוגרים בעלי גוונים בהירים עד לבנים בעיקר בשל הצטברות צלקות ושריטות.

בית גידול:
נצפה לרוב במים עמוקים בין 100 ל- 300 מטר בלהקות של עשרות פרטים. אינו חברותי ואינו נוהג לרכב על גל חרטום אך לפעמים שוחה במקביל לסירות.

תזונה:
ניזון מדיונונים ובעיקר מדיונוני עומק. נחשב למין נפוץ בים התיכון.

תיאור:
אורך גופו כ 2 מטר, דומה במראהו לדולפין המצוי אך גופו מוצק יותר ודגם הצבע ייחודי; הגב בצבע כחול כהה והגחון לבן. שלושה פסים שחורים יוצאים מהעין: האחד לפי הטבעת, השני לסנפיר החזה והשלישי קצר בינהם. דולפין אקרובט וחברותי לכלי שייט.

בית גידול:
דולפין של ים פתוח הנצפה במים עמוקים עד לעומק של 1000 מטר.

תזונה:
ניזון מדגים ומדיונונים מגוף המים בעומקים של 200 עד 700 מטר.

תיאור:
שיניו העבות העניקו לו את שמו העברי. דולפין גדול החי בים הפתוח ומעדיף מים העמוקים מ- 1000 מטר. אורך גופו 5 – 6 מטר, צבעו שחור, ראשו מאורך וחסר חרטום. סנפיר הגב קטן וחרמשי וממוקם במרכז הגוף.

בית גידול:
שחיין מהיר ואקרובט הנהנה לשחות על גלי חרטום של סירות

תזונה:
טורף בעיקר דגים פלאגיים גדולים ודיונונים אך גם יונקים ימיים אחרים.

תיאור:
מהקטנים שבלוויתני המזיפות, אורך פרט בוגר עד כ – 8 מטר. צבע הגב שחור –אפור עד סגול כהה ולעיתים בעל כתמים לבנים. סנפיר הגב קטן וחרמשי וממוקם בחלקו האחורי של הגוף. במרכז סנפירי החזה רצועה לבנה ייחודית. במבט מלמעלה ראשו נראה בצורת V שבמרכזו רכס.

כללי:
הלווייתן והיונק השני בגודלו בעולם אחרי הלוויתן הכחול.

בית גידול:
בעל תפוצה רחבה בכל האוקיינוסים. שוחה לבד, בזוגות או בלהקות קטנות. מין סקרן הנוהג להתקרב לכלי שייט. אינו נפוץ בים התיכון ופרטים מזדמנים בלבד מגיעים לאזורנו בחודשי החורף והאביב.

תזונה:
ניזון ממגוון רחב של דגי להקות ומסרטנים קטנים.

כללי:
הלווייתן והיונק השני בגודלו בעולם אחרי הלוויתן הכחול.

בית גידול:
שוחה לבד, בזוגות או בלהקות קטנות. נחשב למין נפוץ במערב הים התיכון וככל הנראה מדובר באוכלוסיה ייחודית הנפרדת מהאוכלוסיה הצפון אטלנטית.

תזונה:
לווייתן מזיפות הניזון מדגי להקות קטנים, דיונונים וסרטנים קטנים

כללי:
לוויתן זה ידוע כנפגע מבליעת שקיות בשל טעות בזיהוי מזון.

בית גידול:
לוויתן מקור בעל תפוצה רחבה בכל האוקיינוסים החי בים הפתוח ומעדיף מים העמוקים מ- 1000 מטר.

תזונה:
ניזון בעיקר מדיונוני עומק אותם הוא צד על ידי שאיבה מטווח קרוב.

כללי:
הגדול מבין לוויתני השיניים והלוויתן הגדול ביותר באזורינו.

בית גידול:
הראשתן חי במים עמוקים שם מחפש את מזונו ומסוגל להעמיק עד לעומק של שני קילומטר. מתקרב לחוף באיזורי קניונים ומצוקים תת ימיים.

תזונה:
טורף דיונוני ענק, תמנונים ולעיתים רחוקות דגי סחוס.

תיאור:
צבעו של כלב הים חום- אפור כהה ובטנו לבנה. אורכו המירבי עד כ- 80 ס”מ ומשקלו עשוי להגיע עד 320 ק”ג. הנקבות קטנות מעט מהזכרים.

כללי:
מין ייחודי (אנדמי) לים התיכון.

בית גידול:
מין ביישן הנוהג להסתתר בנקיקים ומערות בחוף הים והרחק מאזורי התיישבות.

תזונה:
פעיל בעיקר בשעות היום וצד בעיקר דגים ורכיכות.

כללי:
הגורמים העיקריים המסכנים את צבי הים בחופינו הם פיתוח בחופי ההטלה, לכידה ברשתות דיג, פגיעה מקרסי דיג ומכלי שייט ובליעה של פסולת ימית. בישראל מוגדר צב הים החום בסכנת הכחדה חמורה.

בית גידול:
צב גדול שתפוצתו רחבה בכל הימים והאוקיינוסים עד טמפרטורה של 30 מעלות. בעונת ההטלה, המתחילה בישראל בחודש מאי ונמשכת עד חודשי הקיץ, חוזרות הנקבות להטיל ביצים על החוף בו בקעו או סמוך אליו.

תזונה:
ניזון מרכיכות, קווצי עור, סרטנים, מדוזות ואף דגים.

תיאור:
ראשו קטן בהשוואה לצב הים החום וגודלו המקסימלי גדול יותר, עד 150 ס”מ. שריונו עטוף שכבת קרטין המורכבת מלוחיות ובצידי שריון הגב שתי שורות בעלות ארבע לוחיות גדולות. לוחית הצד הקדמית (הרביעית) אינה נוגעת בלוחית ההיקפית הקדמית.

כללי:
הגורמים העיקריים המסכנים את צבי הים בחופינו הם, פיתוח בחופי ההטלה לכידה ברשתות דיג, פגיעה מקרסי דיג ומכלי שייט ובליעה של פסולת ימית.

בית גידול:
צב ים הנפוץ באזורים טרופיים וסאב טרופיים. בעונת ההטלה, המתחילה בישראל בחודש מאי ונמשכת עד חודשי הקיץ, חוזרות הנקבות להטיל ביצים על החוף בו בקעו או סמוך אליו.

תזונה:
ניזון בצעירותו ניזון הצב הירוק מרכיכות וחסרי חוליות אחרים ובגיל 3 עד 5 שנים מתחיל לאכול בעיקר אצות ועשבי ים.

תיאור:
פרטים ממין זה יכולים להגיע לאורך של 270 ס”מ ולמשקל של 900 ק”ג. המאפיין הבולט ביותר של צב זה הוא היעדר שריון קרני ובמקומו שריון המורכב מעור ומקשקשים קשיחים.

כללי:
צב הים הגדול ביותר בעולם והזוחל הרביעי הכבד ביותר. הגורמים העיקריים המסכנים את צבי הים בחופינו הם לכידה ברשתות דיג, פגיעה מקרסי דיג ומכלי שייט ובליעה של פסולת ימית, בעיקר שקיות.

בית גידול:
חי בים הפתוח.

תזונה:
עוקב בתנועתו אחר מזונו העיקרי – המדוזות.

בית גידול:
חי על קרקע בוצית בעיקר בעומקים של 200 עד 1500 מטרים.

תזונה:
טורף סרטנים, דגי קרקע קטנים, תמנונים ודיונונים.

תיאור:
ראש שטוח הבולט לשני הצדדים בצורת פטיש. אורכו המירבי עד ארבעה מטרים וצבעו אפור.

בית גידול:
נפוץ בכל הימים הטרופיים והממוזגים. לרוב שוחה במים העליונים בים הפתוח וגם באזורים חופיים.

תזונה:
דגי גרם, מדגי סחוס אחרים (כרישים וטריגונים) ומחסרי חוליות כמו דיונונים וסרטנים.

תיאור:
כריש גדול ואפור בעל ראש מחודד. סנפיר גבו הראשון גדול וממוקם בקדמת הגוף בחפיפה עם סנפירי החזה. קשה מאוד להבדיל בינו לבין כריש עפרורי, הדומה לו מאוד.

בית גידול:
נפוץ בחופי הים התיכון. חי קרוב לחוף אך גם במים הפתוחים. שוחה לרוב בסמוך לקרקעית. בחודשים ינואר עד מרץ נמשכים פרטים רבים של הסנפירתן לאזורים הסמוכים לתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון.

תזונה:
בעלי חיים כמו דגים קטנים, תמנונים וסרטנים.

תיאור:
כריש גדול ומהיר שאורך האונה העליונה בזנבו כאורך שאר גופו.

כללי:
את עיניו הגדולות של הכרישועל גדול העין ניתן לראות גם במבט מלמעלה והן מאפשרות לו לצוד ביעילות דגים השוחים בלהקות גם בשעות החשיכה.

בית גידול:
מבלה את עיקר שעות היום במים העמוקים אך בלילה עולה לפני המים על מנת לחפש את טרפו.

תיאור:
כריש בגודל בינוני בעל שני קוצים חזקים בקדמתם של שני סנפירי הגב. קוצים אלה מכילים ארס. אורכו עד כמטר אחד, צבע בגווני חום – אפור ולעיניו הגדולות גוון ירקרק.

בית גידול:
חי לרב במים עמוקים.

תזונה:
דגים החיים על הקרקעית, סרטנים ותמנונים.

תיאור:
כריש גדול ואיטי שבכל אחד מצידי גופו שישה פתחי זימים ומכאן שמו. אורכו המירבי כחמישה מטרים, צבעו אפור-חום ופס בהיר יותר נמשך לכל אורך גופו.

בית גידול:
חי בסמיכות לקרקע בעומקים של מאות ואלפי מטרים אך מתקרב אל החוף בשעות החשכה.

תזונה:
טורף בעיקר דגי עומק, סרטנים ודיונונים. לעיתים טורף גם דגי מים עליונים.

תיאור:
אורכו המקסימלי עד כארבעה מטרים, גזע זנבו מעובה בבליטה בשני צידיו ואונות סנפיר הזנב שוות באורכן.

בית גידול:
כריש מהיר מאוד השוחה לרב במים העליונים.

תזונה:
טורף מגוון רחב של דגים, לעיתים גדולים כגודל גופו. נחשב למסוכן לאדם ועלול להיות תוקפן בעת מפגש.

תיאור:
כריש קטן בעל מראה מוזר. מבנה גופו קצר גוצי וגבוה בעל חתך גוף משולש. אורכו עד כמטר אחד, צבעו אפור- חום, ועורו בעל מרקם מחוספס. בקדמתם של שני סנפירי הגב מצויים שני קוצים קשיחים.

בית גידול:
חי על הקרקע במים העמוקים עד מאות ואלפי מטרים.

תזונה:
ניזון בעיקר מתולעים שונות אותם טורף בשאיבה. בנוסף, טורף דגים קטנים, סרטנים וקווצי עור.

תיאור:
דג סחוס קטן ושטוח שמבנה גופו מעוין וחרטומו מחודד. צבעו חום עד אדמדם, ובמרכז הגב שני כתמים כחולים דמויי עיניים. אורכו המרבי כולל הזנב עד כ-60 ס”מ. הזנב קוצני ועליו שני סנפירי גב.

כללי:
התריסנית מטילה ביצים ייחודיות העטופות בקרום קרני ירקרק-חום. בקצוות הביצה קרניים מחודדות ותוספות עוריות מסולסלות המסייעות לה להיתפס באצות או בקרקעית הים עד לבקיעתה. ביצים אלה לעיתים נסחפותת לחוף.

בית גידול:
חי על קרקע חולית או בוצית.

תזונה:
צד בעלי חיים קטנים כגון סרטנים ורכיכות.

תיאור:
דג סחוס גדול ושטוח המכונה חתול ים. אורך גופו כולל הזנב עד כ – 2.5 מטר וצורת גופו עגולה. צבעו חום עד אפור, כתמים כהים קטנים לעיתים על גבו. זנבו קהה בקצהו וקוץ משונן במרכזו מכיל ארס ומשמש להגנה.

בית גידול:
המחבטן חי באזורים חוליים הסמוכים לסלע ונוהג להתחפר היטב בחול כשרק עיניו בולטות.

תזונה:
ניזון מדגי קרקע, סרטנים ורכיכות.

תיאור:
מבנה גופו מאורך, אזור הראש רחב וזנבו צר, וצורתו הכללית מזכירה גיטרה.

כללי:
דג סחוס שטוח, הידוע בכינויו כריש חול או סלפוח. למרות שנידוג בארץ באופן מסורתי על ידי מספר קבוצות דייגים מדובר בדיג שאינו חוקי שכן הגיטרן הוא בעל חיים מוגן!

בית גידול:
חי בצמוד לקרקע בעיקר במים רדודים ונוהג להתחפר בחול בעיקר בשעות היום.

תזונה:
ניזון בעיקר מדגים קטנים ומסרטנים החיים על הקרקעית. פרטים צעירים מבלים ימים רבים באזורים חוליים רדודים ביותר.

תיאור:
דג סחוס שטוח, גופו עגול ורך, ואורכו עד 60 ס”מ כולל הזנב. צבעו חום כהה בגוון אדמדם או ירקרק ועל גבו לרב עד חמישה כתמים כחולים דמויי עיניים מכותרים בשחור.

כללי:
בעל איבר ייחודי בו המייצר מתח חשמלי הגורם לשיתוק טרפו ומשמש גם להגנה. מתח החשמלי יהיה מורגש גם לאחר יציאתו מהמים ויש להימנע ממגע ישיר בגופו.

בית גידול:
חי על קרקע חולית לרוב כשכל גופו מחופר.

תזונה:
ניזון מדגי קרקע קטנים, סרטנים ורכיכות.

תיאור:
צורת גופו עגולה, ראשו מחודד רוחב הדיסק עד 60 ס”מ. צבעו אפור – חום בהיר ולעיתים כתמים בגוון תכלת טורקיז פזורים על גבו. זנבו ארוך ומחודד וקוץ משונן במרכזו מכיל ארס ומשמש להגנה.

כללי:
דג סחוס שטוח, המכונה חתול ים.

בית גידול:
הטריגון חי באזורים חוליים ונוהג להתחפר היטב בחול כשרק עיניו בולטות.

תזונה:
ניזון מדגי קרקע, סרטנים ורכיכות.

תיאור:
דג קטן בעל מבנה גוף ייחודי הדומה לסוס. הזנב ללא סנפיר אך מבנהו מאורך, גמיש ומסולסל בקצהו. בעל צוואר גמיש ועיניים הנעות לכיוונים שונים בדומה לעיניהן של זיקיות.

בית גידול:
חי במים רדודים, בלגונות ובכתמי אצות.

תזונה:
בעל חרטום צינורי ובקצהו פה חסר שיניים באמצעותו שואב את טרפו כגון סרטנים קטנים החיים במים או על הקרקע.

תיאור:
דג קטן וצבעוני השייך למשפחת דגים גדולה ומגוונת הקרויה “שפתוניים” בשל שפתיים עבות אופייניות. משפחה זו כוללת לרוב דגים בעלי צבעים עזים. הנקבות קטנות יותר, צבען כתום, צהוב וירוק וחמישה עד שישה פסים אנכיים בהירים חוצים את הגוף לאורכו. הזכרים גדולים יותר, גופם כחול- ירוק, ופס רוחב אחד בהיר מאחורי הראש.

בית גידול:
נפוץ באזורי סלע רדודים עד 30 מטר.

תזונה:
ניזון מרכיכות, סרטנים, תולעים רב זיפיות וקווצי עור.

תיאור:
הכפן חסר צבתות, אורכו עד כ- 30 ס”מ והוא בעל שריון קשיח המספק לו הגנה מטורפים.

כללי:
הגדול מבין הסרטנים ארוכי הבטן הנמצאים לחופי ישראל.

בית גידול:
חי בעיקר באזור סלעי בעומק רדוד ועד לעומק של 50 מטרים. מסתתר במערות במהלך היום ובשעות הלילה יוצא למטרות חיזור או חיפוש מזון.

תזונה:
לרב רכיכות.

תיאור:
חילזון ימי בעל קונכיה מפותלת וקוצנית.

כללי:
בשעת מצוקה מפריש הארגמון צבע תכול-סגול אשר שימש לצבע הארגמן בימי קדם.

בית גידול:
שוכן על מצע קשה כמו סלעים ושוניות.

תזונה:
טורף צדפות, חלזונות, בלוטי ים וסרטנים זעירים. בעל איבר קידוח מיוחד באמצעותו קודח בשריון הקשיח של טרפו.

תיאור:
חילזון ימי מקבוצת חינניות הים, נטולי קונכייה חיצונית או פנימית. גופה גמיש ומגבה מזדקרות אונות רבות וצבעוניות. גודלה שלושה עד ארבעה ס”מ בלבד.

תזונה:
ניזונים מאלמוגים, הידרות ויצורים אחרים בעלי תאים צורבים.

תיאור:
חילזון ימי הנושא על גבו קונכיה דמוית צלחת שאינה מפותלת.

כללי:
כמו כל הרכיכות, הצלחית היא בעל חיים מוגן והשימוש בה למטרת פתיון לדיג הוא אסור.

בית גידול:
חיה באזור מפץ הגלים ובמהלך היום נותרת צמודה לסלע.

תזונה:
פעילה בעיקר בשעות הלילה וניזונה מאצות זעירות המכסות את הסלע, אותן היא מגרדת באמצעות שיניים קשיחות.

תיאור:
בעל חיים קטן ועדין הדומה במראהו לכוכב הים, אך בניגוד לכוכבי הים הזרועות אינן נוגעות זו בזו בבסיסן. בעל חמישה זרועות דקות וארוכות המחוברות לבסיס דק בצורת דיסקית במרכז הגוף. הזרועות מחולקות לפרקים המאפשרים לנחשון לנוע בגמישות.

בית גידול:
חי בין סלעים, בטין, בין אצות ים או בתוך ספוגים בעומקים רדודים עד עשרות מטרים.

תזונה:
ניזון מליקוט של פירורים אורגניים מהמים.

תיאור:
אורכו עד 20 ס”מ וגבו מכוסה גבשושיות זעירות לא סדירות. צבעו חום ולעיתים כתמים לבנים פזורים על גופו.

כללי:
בעל חיים גלילי ומאורך השייך לקבוצה “קווצי” העור” (קרוב משפחתם של כוכבי הים).

תזונה:
הגלילן נע באיטיות בשעות הלילה ובולע כמויות גדולות של קרקע. חומרים מזינים מהקרקע נספגים במעי והשאריות מופרשות בצורת גלילים מאורכים.

תיאור:
צבעו נע מסגול, אדום וגווני חום ועד צהוב וירוק.

תזונה:
חי על משטחים קשים מהם מגרד צמחים, אצות ובעלי חיים קטנים. פעיל בעיקר בשעות הלילה.