זיהום בים התיכון – השפעת הנפט והגז

תמונת מצב זיהום ים:

מכליות שמן פוקדות מאות פעמים בשנה את מסופי הדלק הנמצאים לאורך חופי המדינה ופורקות כ-12 מיליון טון שמן נוזלי בשנה. שני מיליון טון שמן נוספים בשנה, מיוצאים דרך מסופי הדלק הימיים של ישראל. בנוסף, ישנם הליכים של פיתוח הולך וגובר של הפקת גז ונפט ממאגרים בים התיכון. כתוצאה מתקלות שונות, עלולים להתרחש אירועים חמורים  של זיהום בים והחופים, והנזקים הבריאותיים, הסביבתיים והכלכליים, עלולים להיות כבדים ביותר.

דרכי ההתמודדות עם אירועי זיהום בים יהיו בשלושה מישורים:

1. מניעה – הקטנת ההסתברות להתרחשות תקרית.
2. טיפול באירוע – הפחתת הנזקים הכלכליים והסביבתיים למינימום האפשרי.
3. שיקום – החזרת החיים למסלולם הרגיל בזמן הקצר ביותר ושיקום נכסים אקולוגיים שנפגע.

בעשור שחלף מהחלטת הממשלה בנושא מוכנות ישראל לאירועי זיהום בים משמן, הוגדר תקציב ייעודי לטובת היערכות לאירועי זיהום בים. נעשתה היערכות למוכנות לאירועי זיהום ע"י הגופים השונים הפועלים במרחב הימי, כגון: חברת החשמל, חברת נמלי ישראל, תש"ן ואחרים. כמו-כן החלה הקמתה של תחנה אחת מתוך שתיים ( המוקמת על ידי קצא"א) המיועדות לתת מענה מהיר לאירוע זיהום בים.

אולם, על אף שהחלטת הממשלה קבעה שיש צורך בחקיקה שתקבע את התוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן ( התלמ"ת) בחוק, עד היום לא חוקק החוק.

יתרה מכך, עד היום לא הוקצו התקנים הנדרשים ליישום התכנית והוצאתה אל הפועל. יישום ההיערכות מחייב הקצאת 22 תקנים חדשים (תרחיש מינימאלי מדבר על 11 תקנים), ובלעדיהם מתעכב גם הרכש של אוניות וציוד,  ולכן בפועל בנקודת הזמן הנוכחית מדינת ישראל איננה ערוכה לאירועי זיהום גדול בים התיכון.

פעילות נדרשת למניעת זיהום בים:

על המדינה לאפשר באופן מיידי את האיוש הנדרש של 22 תקנים ליישום תכנית הפעולה של התלמ"ת ורכישת הציוד וכלי השייט הנדרשים. במקביל על המשרד להגנת הסביבה לקדם את חוק התלמ"ת ולאשרו בכנסת.

• הרחבה של ניטור סביבתי של מערך ההפקה, הטיפול וההובלה.
• יש להמשיך לבחון ולהתעדכן באמצעים והטכנולוגיות הטובות ביותר הקיימות לטיפול באירועי זיהום ים בדגש על זיהום בקונדנסט ומתאן הרלוונטיים להפקת והובלת גז בים.   

תמונת מצב:

הגז הטבעי הישראלי הינו משאב ציבורי בבעלות אזרחי המדינה. המדינה מחזיקה בבעלות מקורות הגז ומשמשת כנאמן הציבור בלבד, וחלה עליה החובה להגן על קניין זה ולהבטיח ניצול מיטבי שלו, באופן שיבטיח את מימוש האינטרס הציבורי במלואו.

אנו מודעים היטב לתועלות בשימוש בגז הטבעי שהתגלה במים הכלכליים של מדינת ישראל, אולם בצד זאת אנו מודעים גם להשלכותיו ולחסרונותיו. הגז הטבעי שהתגלה הינו דלק  המגדיל את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ומצמצם את התלות שלה בייבוא דלק מחו"ל. דלק זה הינו מזהם פחות מפחם וממזוט וסולר ושימוש בו עשוי לצמצם את זיהום האוויר (כל עוד הוא מחליף דלק מזהם יותר ולא מתווסף אליו). לגז ישנן גם תועלות כלכליות, שמהן אמורים ליהנות אזרחי ישראל. עם זאת, הגז הינו דלק פוסילי שיוצר פליטות של זיהום אוויר וגזי חממה, השימוש בו מצריך בניית תשתיות רבות ומורכבות בעלות השלכות סביבתיות נרחבות (על האוויר, הים, שטחים פתוחים, מאגרי מים, ועוד), ובשימוש בו יש גם סיכונים.

לאור זאת נציין, כי על המדינה לראות בתקופה זו, תקופת הביסוס של המשק הישראלי על גז טבעי, כשלב מעבר למשק אנרגיה בר קיימא. בשל היות הגז משאב מתכלה ודלק פוסילי הפולט מזהמים לאוויר, אין לראות בו פתרון ראוי ויחיד למשק הישראלי לטווח הארוך, אלא יש לפעול ולפתח טכנולוגיות, לקדם מדיניות ולהרחיב את היעדים הממשלתיים בכל הקשור להתייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות, בדגש על אנרגיה סולארית על גגות, כצעד ראשון לקראת משק אנרגיה בר קיימא.

פעילות נדרשת למניעת זיהום:

• הגבלה וצמצום של רישיונות לחיפושי גז והפקה.
• בחינת פעולות למזעור נזקיו של המשך פיתוח משק הגז הטבעי בים ובין היתר, שימוש בתשתיות קיימות ככל הניתן.
• קידום ההיערכות לחירום והרחבת הניטור הסביבתי (כמפורט בפרק הקודם).
• קידום משמעותי של אנרגיות מתחדשות ביבשה, תוך מתן עדיפות ברורה לאנרגיה סולארית על גגות, ופיתוח יכולת האגירה כאלטרנטיבה עדיפה לייצור חשמל מגז ודלקים פוסיליים אחרים.
• בצד פעולה נחרצת לעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית, יש צורך בהעלאת מכסת הגז הטבעי הנשמרת לצרכי המשק הישראלי לטווח של 40-50 שנה, זאת תוך הגבלת הייצוא.
• המשך בחינה של פוטנציאל ייצור חשמל בים (רוח, גלים ועוד).
• מיסוי פליטות: מתאן הינו המרכיב העיקרי בגז הטבעי והוא נחשב כגז חממה חזק פי 21 מהפחמן הדו חמצני. לאור ידע הולך ומצטבר על דליפות גדולות של מתאן לאורך שרשרת ההפקה וההולכה של הגז, נראה כי תוספת פליטות זו מקזזת את הפחתת הפליטות של גזי חממה הנגרמת ממעבר מפחם או דלק נוזלי לגז טבעי, ואולי אף עולה עליה. לפיכך, יש לשקול הטלת מס פחמן על פליטות ודליפות של גז טבעי, וזאת כדי לצמצם פליטות אלו. יש לכלול במחיר הגז את העלות החיצונית שלו, ולייעד את כספי המס להמשך עידוד של התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות.