החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

הים התיכון

סודות הים התיכון - מרץ 2020 | הרצאה מאת אלון רוטשילד

האתגר: לשמור על החצי הכחול של המדינה

הים מכסה כ- 70% מפני כדור הארץ. הוא מגיע לתהומות בעומק למעלה מ- 10 קילומטרים, והוא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר בכדור הארץ. שטח המים הכלכליים של ישראל גדול משטחה היבשתי של המדינה.

במשך ההיסטוריה, נתפס הים כמשאב טבע אינסופי, כזה שניתן לרדות ממנו את הדגה בלי שהיא תיגמר, ושניתן להזרים אליו את הפסולת והוא תמיד יכיל ללא תלונה.

אך בדומה למשאבי טבע אחרים אשר האנושות המתפתחת הצליחה להביא אותם אל סף כלייה (אקלים יציב, מים מתוקים לשתייה, אדמה פורייה וקרקע זמינה), גם הים הוא משאב סופי, אשר יש לנהלו רגע לפני שיהיה מאוחר מידי.

כ- 90% מאוכלוסיות הדגים הגדולים נעלמו מהאוקיאנוסים. שטח התפוצה של שליש מחיות הים הצטמצם בצורה משמעותית. קיימת דעיכה של כ- 40% בכמות הפלנקטון (בסיס החיים בים) בחמישים השנים האחרונות. מינים רבים של בעלי חיים ימיים עדיין איתנו, אך בכמויות קטנות כל כך עד שבפועל אינם מהווים חלק מתפקד במערכת האקולוגית ("הכחדה תפקודית").

מדענים העריכו לאחרונה שהאוקיאנוסים עומדים רגע לפני גל של הכחדת מינים, הדומה לגל ההכחדות ששטף את היבשה לאחר המהפכה התעשייתית.
הים התיכון נחשב לים בו הטבע הוא המאוים ביותר על פני כדור הארץ.

הים התיכון – לא סתם ים!

 

Coll, M., Piriddi, C., Steenbeek, J., et al. 2010

 

Soukissian T.H., Denaxa, D., Karathanasi, F., et al. 2017

 

Coll, M., Piriddi, C., Steenbeek, J., et al. 2010

שמו של הים התיכון בלטינית הוא "הים באמצע היבשה". זהו הים הסגור הגדול והעמוק ביותר בעולם, ואנו חולקים אותו עם 20 מדינות נוספות, ועם כ-200 מיליון תיירים כל שנה. התרגלנו לראות בו "סתם ים". אבל מה אנחנו באמת יודעים עליו?

האמת היא, שהים התיכון הוא ים מיוחד:

  • הים התיכון הוא ים מיוחד, בו שיעור גבוה של אנדמיזם (בעלי חיים ייחודיים): עד כה תוארו בים התיכון למעלה מ-17,000 מינים, למעלה מרבע מהם ייחודיים לים התיכון (אנדמיים). בקבוצות מסוימות, למשל סרטני מים עמוקים מקבוצת השטצדים, כמחצית מהמינים הם אנדמיים לים התיכון!. הים התיכון מכיל ייצוג נרחב לעולם החי הימי. למשל, כ- 12% ממיני הספוגים בעולם נמצאים בים התיכון, ומחצית מהמינים בים התיכון – אנדמיים!
  • מזרח הים התיכון הוא חלק מיוחד אפילו יותר, ומתאפיין במים חמים, מלוחים ועניים בחומרי הזנה, מעין "מדבר ימי".
  • באזור זה התפתח חי ימי אופייני, הן ב"מדבר הימי" והן ב"נאות המדבר" המשובצות בו.

 

למה הטבע של הים התיכון מיוחד?

טיפת מים שנכנסת לים התיכון דרך מצר גיברלטר מבלה כ- 70 שנה בתוכו עד שהיא יוצאת חזרה לאוקיאנוס האטלנטי. המים מהאוקיאנוס האטלנטי עוברים דרך שתי "מסננות", שמשנות את תכונות המים:

  • המסננת הראשונה: מצר גיברלטר: לים התיכון נכנסת דרך מצר גיברלטר רק שכבת המים העליונה מהאוקיאנוס אטלנטי – מים חמימים (יחסית לאוקיאנוס) ופחות מלוחים. ככל שהמים זורמים מזרחה, אל תוך הים התיכון, הם מתאדים ומתחממים עוד יותר. בעקבות האידוי מליחות המים עולה.
  • המסננת השנייה: מצר מרסלה, המחלק את אגן הים התיכון לשני אגנים: אגן מזרחי ואגן מערבי. גם דרך מצר מרסלה עוברת רק שכבת המים העליונה מהאגן המערבי לאגן המזרחי. שכבת מים זו מאופיינת במים חמים, מלוחים ועניים בחומרי הזנה.
  • כך, התנאים במזרח הים התיכון הם "מדבריים", ושונים מהתנאים במערב הים התיכון או באוקיאנוס האטלנטי. אומנם, ככל שמתקדמים מזרחה בים התיכון, יש ירידה בעושר המינים, הנובעת מהתנאים הקשים (מליחות, חום ומיעוט של חומרי הזנה), אך החי במזרח הים התיכון ראוי לשימור בגלל תכונותיו המאפיינות. למשל, הצדפה הנפוצה ביותר במזרח הים התיכון, Yoldia micrometrica, אינה מתועדת כלל ממערב הים התיכון. דוגמה נוספת היא השוואה בין מזרח הים התיכון, מערב הים התיכון, והאוקיאנוס האטלנטי, שמצאה הבדלים משמעותיים בחברת הנמטודות (תולעים נימיות) של הים העמוק.
  • מקור נוסף לגיוון בים התיכון, הוא התמהיל של בעלי חיים שהגיעו, אבולוציונית, מהאוקיאנוס האטלנטי, יחד עם מינים מתקופה קדומה בה ים תיכון היה מחובר לאוקיאנוס ההודי, ובתוספת מינים ששרדו מהתקופה שהים התיכון היה במפלס נמוך והיה אף חם ומלוח עוד יותר.

 

ומה מיוחד בים התיכון שלנו – הלבנט?

אגן הלבנט הוא החלק המזרחי ביותר של הים התיכון, ובו התכונות של מדבר ימי (מלוח יותר, חם יותר, עני יותר בחומרי הזנה) מגיעות לשיא. למרות זאת, זהו ים בעל מאפיינים ביולוגיים מיוחדים:

 

בתי גידול מגוונים:

מיפוי עדכני של הים גילה כ-50 בתי גידול שונים בים התיכון הישראלי, כל אחד מהם מאופיין בחברת חי שונה ממשנהו. הטופוגרפיה, המצע והעומק משתנים מאתר לאתר בים התיכון הישראלי. כך, ברכסים, בקניונים, ובשוניות יש חברה אקולוגית שונה מאשר באזורי המצע הרך, שאף הוא נבדל מאתר אחד למשנהו בגלל הבדלים בעומק, גודל הגרגר, הרכב המצע, עוצמת הזרמים ועוד.

עומק הים התיכון

מכאוס לאסדרה (חלקית) – עשור של שמירת טבע ימית | אלון רוטשילד

הים התיכון – שטחי טבע עצומים ללא הגנה

הסביבה הימית של ישראל מהווה נתח עצום (שווה ערך לחמישית מהשטח היבשתי בגבולות הקו הירוק) משטחה הטריטוריאלי של ישראל – כ 3950 קמ”ר ושטח רחב היקף נוסף בתחום המים הכלכליים.

הים התיכון מאכלס מגוון ביולוגי ייחודי, ומספק שירותי מערכת אקולוגית החיוניים לאדם: מקור מזון, תשתית לחקלאות ימית, מקור מים להתפלה, אתר פנאי ונופש, מקור אנרגיה ועוד.

המגוון הביולוגי של הים התיכון נחשב גבוה ביחס לגודלו של הים. על פי הערכות שנעשו לאחרונה, המגוון בו כולל כ- 17,000 מינים, אך ברור כי ישנה הערכת חסר ניכרת במינים מיקרוסקופיים ובמיני הים העמוק, המהווה כ- 80% משטח הים.

מציאת האיזון בין שימושי האדם לשמירה על הסביבה הרגישה של הים התיכון מהווים אתגר ראשון במעלה ומחייבים גיבוש מדיניות ניהול משולבת, תוך התאמה לסטנדרטים הבינלאומיים.

איך עושים את זה? מקימים שמורות ימיות!

 

מדריך מקוון ליצורי הים התיכון

צילום ועריכה: אנדרי אהרונוב

עושר החיים בים התיכון

חשמלן עינוני | צילום: צביקה פייר-פולג

חשמלן עינוני | צילום: צביקה פייר-פולג

סרטן קצר בטן. בטנם הרכה של סרטנים אלה מקופלת מתחת לחזה שלהם, המוגן בשלד חיצוני העשוי כיטין קשה. כך הבטן הרכה מוגנת מפגיעה | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

סרטן קצר בטן. בטנם הרכה של סרטנים אלה מקופלת מתחת לחזה שלהם, המוגן בשלד חיצוני העשוי כיטין קשה. כך הבטן הרכה מוגנת מפגיעה | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

אצטלן. האצטלנים הם חסרי חוליות בעלי מעטה ג׳לטיני. האצטלנים משתייכים לקבוצת בעלי מיתר הגב (מיתרניים) ולכן הם מהווים קרובי משפחה רחוקים של החולייתנים. האצטלנים ניזונים מסינון מי הים ולכידת חלקיקי מזון | צילום: תמר פלדשטין

אצטלן. האצטלנים הם חסרי חוליות בעלי מעטה ג׳לטיני. האצטלנים משתייכים לקבוצת בעלי מיתר הגב (מיתרניים) ולכן הם מהווים קרובי משפחה רחוקים של החולייתנים. האצטלנים ניזונים מסינון מי הים ולכידת חלקיקי מזון | צילום: תמר פלדשטין

סרטן קצר בטן שחיין. ניתן לראות היטב את הגיוון בצורות הגפיים, אשר כמו ״אולר שוויצרי״ משמשות לפונקציות שונות - רגל רחבה המשמשת כמשוט לשחייה, רגליים להליכה, וידי צבת לאחיזת המזון ולהגנה | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

סרטן קצר בטן שחיין. ניתן לראות היטב את הגיוון בצורות הגפיים, אשר כמו ״אולר שוויצרי״ משמשות לפונקציות שונות - רגל רחבה המשמשת כמשוט לשחייה, רגליים להליכה, וידי צבת לאחיזת המזון ולהגנה | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

חילזון מסוג יסדוק. ניזון מאצות אותן הוא מגרד מפני הסלע | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

חילזון מסוג יסדוק. ניזון מאצות אותן הוא מגרד מפני הסלע | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

שושנת ים אדומה. צדה חסרי חוליות זעירים בעזרת זרועות ציד המכילות תאים צורבים | צילום: אמיר גור

שושנת ים אדומה. צדה חסרי חוליות זעירים בעזרת זרועות ציד המכילות תאים צורבים | צילום: אמיר גור

חשופית מהמין חיננית הים Goniobranchus annulata. מעליה ניתן לראות אורגניזם דמוי נוצה, מקבוצת ההידרוזואה | צילום: תמר פלדשטין

חשופית מהמין חיננית הים Goniobranchus annulata. מעליה ניתן לראות אורגניזם דמוי נוצה, מקבוצת ההידרוזואה | צילום: תמר פלדשטין

נחשון ים. בעל חיים מקבוצת ״קווצי העור״, בעלי סימטריה מחומשת. קרוב משפחה של קיפודי הים וכוכבי הים | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

נחשון ים. בעל חיים מקבוצת ״קווצי העור״, בעלי סימטריה מחומשת. קרוב משפחה של קיפודי הים וכוכבי הים | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

חי- טחב (Bryozoa) - חסר חוליות מושבתי ישיב. בזכות השלד הגירני מהווים חלק ממיני החי-טחביים ״בוני סלע״ משמעותיים ובכך תורמים למורכבות המצע ומשפיעים על מגוון המינים בבית הגידול. ניזונים מחלקיקי מזון זעירים אותם הם מסננים מהמים | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

חי- טחב (Bryozoa) - חסר חוליות מושבתי ישיב. בזכות השלד הגירני מהווים חלק ממיני החי-טחביים ״בוני סלע״ משמעותיים ובכך תורמים למורכבות המצע ומשפיעים על מגוון המינים בבית הגידול. ניזונים מחלקיקי מזון זעירים אותם הם מסננים מהמים | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

סרטן נקשן | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

סרטן נקשן | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

איברי סינון המזון של תולעת רב זיפית. התולעת חיה בתוך נרתיק צינורי, ומתוכו פורשת ״זר״ של רגליים המשמשות לסינון חלקיקי מזון מהמים. ״עיניים״ זעירות מאפשרות לתולעת להבחין בסכנה ולסגת בזריזות לתוככי הנרתיק | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

איברי סינון המזון של תולעת רב זיפית. התולעת חיה בתוך נרתיק צינורי, ומתוכו פורשת ״זר״ של רגליים המשמשות לסינון חלקיקי מזון מהמים. ״עיניים״ זעירות מאפשרות לתולעת להבחין בסכנה ולסגת בזריזות לתוככי הנרתיק | צילום: מעבדת רילוב, חיא״ל

בלוטי ים צמודים לשונית סלעית בשעת השפל. בלוטי ים הם סרטנים צמודי מצע הניזונית מסינון מי הים, ועמידים במיוחד לתנאי יובש ולמפץ הגלים | צילום: לירון גורן

בלוטי ים צמודים לשונית סלעית בשעת השפל. בלוטי ים הם סרטנים צמודי מצע הניזונית מסינון מי הים, ועמידים במיוחד לתנאי יובש ולמפץ הגלים | צילום: לירון גורן

אצות בים התיכון

מגוון עשיר של אצות בסמוך לאיי אכזיב בעונת האביב. השונית הסלעית מהווה את העוגן עליו יושבות האצות. האצות עצמן מגדילות את המורכבות המבנית של בית הגידול, ומהוות בית לשפע ייצורים חיים | צילום: גיל רילוב

דג דקר

דקר (לוקוס) באי שחף, אחד מאיי ראש הנקרה המצוי בתוך השמורה הימית היחידה בה מתבצע פיקוח יעיל מפני דיג על ידי רשות הטבע והגנים | צילום: גיל רילוב

תמנון

תמנון וצולל | צילום: אמיר גור

הרצאתו של ד"ר אליוט נורס, המכון לשמירת הים, ארצות הברית.

בהרצאה מציג ד"ר נורס את האיומים על הסביבה הימית, ואת החשיבות של קידום שמורות טבע ימיות, מתוך ניסיונו ארוך השנים כמדען וכיועץ לנשיא ארצות הברית.

שתפו:
להמשך קריאה: הדיירים