הים התיכון

הים מכסה כ- 70% מפני כדור הארץ. הוא מגיע לתהומות בעומק למעלה מ- 10 קילומטרים, והוא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר בכדור הארץ. שטח המים הכלכליים של ישראל גדול משטחה היבשתי של המדינה.

במשך ההיסטוריה, נתפס הים כמשאב טבע אינסופי, כזה שניתן לרדות ממנו את הדגה בלי שהיא תיגמר, ושניתן להזרים אליו את הפסולת והוא תמיד יכיל ללא תלונה.

אך בדומה למשאבי טבע אחרים אשר האנושות המתפתחת הצליחה להביא אותם אל סף כלייה (אקלים יציב, מים מתוקים לשתייה, אדמה פורייה וקרקע זמינה), גם הים הוא משאב סופי, אשר יש לנהלו רגע לפני שיהיה מאוחר מידי.

כ- 90% מאוכלוסיות הדגים הגדולים נעלמו מהאוקיאנוסים. שטח התפוצה של שליש מחיות הים הצטמצם בצורה משמעותית. קיימת דעיכה של כ- 40% בכמות הפלנקטון (בסיס החיים בים) בחמישים השנים האחרונות. מינים רבים של בעלי חיים ימיים עדיין איתנו, אך בכמויות קטנות כל כך עד שבפועל אינם מהווים חלק מתפקד במערכת האקולוגית ("הכחדה תפקודית").

מדענים העריכו לאחרונה שהאוקיאנוסים עומדים רגע לפני גל של הכחדת מינים, הדומה לגל ההכחדות ששטף את היבשה לאחר המהפכה התעשייתית.
הים התיכון נחשב לים בו הטבע הוא המאוים ביותר על פני כדור הארץ.

שמו של הים התיכון בלטינית הוא "הים באמצע היבשה". זהו הים הסגור הגדול והעמוק ביותר בעולם, ואנו חולקים אותו עם 20 מדינות נוספות, ועם כ-200 מיליון תיירים כל שנה. התרגלנו לראות בו "סתם ים". אבל מה אנחנו באמת יודעים עליו?

האמת היא, שהים התיכון הוא ים מיוחד:

• הים התיכון הוא ים מיוחד, בו שיעור גבוה של אנדמיזם (בעלי חיים ייחודיים): עד כה תוארו בים התיכון למעלה מ-17,000 מינים, למעלה מרבע מהם ייחודיים לים התיכון (אנדמיים). בקבוצות מסוימות, למשל סרטני מים עמוקים מקבוצת השטצדים, כמחצית מהמינים הם אנדמיים לים התיכון!. הים התיכון מכיל ייצוג נרחב לעולם החי הימי. למשל, כ- 12% ממיני הספוגים בעולם נמצאים בים התיכון, ומחצית מהמינים בים התיכון – אנדמיים!
• מזרח הים התיכון הוא חלק מיוחד אפילו יותר, ומתאפיין במים חמים, מלוחים ועניים בחומרי הזנה, מעין "מדבר ימי".
• באזור זה התפתח חי ימי אופייני, הן ב"מדבר הימי" והן ב"נאות המדבר" המשובצות בו.

למה הטבע של הים התיכון מיוחד?

טיפת מים שנכנסת לים התיכון דרך מצר גיברלטר מבלה כ- 70 שנה בתוכו עד שהיא יוצאת חזרה לאוקיאנוס האטלנטי. המים מהאוקיאנוס האטלנטי עוברים דרך שתי "מסננות", שמשנות את תכונות המים:

• המסננת הראשונה: מצר גיברלטר: לים התיכון נכנסת דרך מצר גיברלטר רק שכבת המים העליונה מהאוקיאנוס אטלנטי – מים חמימים (יחסית לאוקיאנוס) ופחות מלוחים. ככל שהמים זורמים מזרחה, אל תוך הים התיכון, הם מתאדים ומתחממים עוד יותר. בעקבות האידוי מליחות המים עולה.
• המסננת השנייה: מצר מרסלה, המחלק את אגן הים התיכון לשני אגנים: אגן מזרחי ואגן מערבי. גם דרך מצר מרסלה עוברת רק שכבת המים העליונה מהאגן המערבי לאגן המזרחי. שכבת מים זו מאופיינת במים חמים, מלוחים ועניים בחומרי הזנה.
• כך, התנאים במזרח הים התיכון הם "מדבריים", ושונים מהתנאים במערב הים התיכון או באוקיאנוס האטלנטי. אומנם, ככל שמתקדמים מזרחה בים התיכון, יש ירידה בעושר המינים, הנובעת מהתנאים הקשים (מליחות, חום ומיעוט של חומרי הזנה), אך החי במזרח הים התיכון ראוי לשימור בגלל תכונותיו המאפיינות. למשל, הצדפה הנפוצה ביותר במזרח הים התיכון, Yoldia micrometrica, אינה מתועדת כלל ממערב הים התיכון. דוגמה נוספת היא השוואה בין מזרח הים התיכון, מערב הים התיכון, והאוקיאנוס האטלנטי, שמצאה הבדלים משמעותיים בחברת הנמטודות (תולעים נימיות) של הים העמוק.
• מקור נוסף לגיוון בים התיכון, הוא התמהיל של בעלי חיים שהגיעו, אבולוציונית, מהאוקיאנוס האטלנטי, יחד עם מינים מתקופה קדומה בה ים תיכון היה מחובר לאוקיאנוס ההודי, ובתוספת מינים ששרדו מהתקופה שהים התיכון היה במפלס נמוך והיה אף חם ומלוח עוד יותר.

ומה מיוחד בים התיכון שלנו – הלבנט?

אגן הלבנט הוא החלק המזרחי ביותר של הים התיכון, ובו התכונות של מדבר ימי (מלוח יותר, חם יותר, עני יותר בחומרי הזנה) מגיעות לשיא. למרות זאת, זהו ים בעל מאפיינים ביולוגיים מיוחדים:

בתי גידול מגוונים:

מיפוי עדכני של הים גילה כ-50 בתי גידול שונים בים התיכון הישראלי, כל אחד מהם מאופיין בחברת חי שונה ממשנהו. הטופוגרפיה, המצע והעומק משתנים מאתר לאתר בים התיכון הישראלי. כך, ברכסים, בקניונים, ובשוניות יש חברה אקולוגית שונה מאשר באזורי המצע הרך, שאף הוא נבדל מאתר אחד למשנהו בגלל הבדלים בעומק, גודל הגרגר, הרכב המצע, עוצמת הזרמים ועוד.