נגישות
כלי נגישות

דיג ספורטיבי

רקע

דיג ספורטיבי הינו דיג למטרות הנאה ופנאי ולא למטרות רווח כספי. פעילות זו צוברת פופולריות ונחשבת לאחת מפעילויות הפנאי הנפוצות באזורי חוף, בעיקר במדינות בעלות כלכלה מפותחת. באזורים רבים (בעיקר באירופה וצפון אמריקה) שלל הדיג הספורטיבי של חלק ממיני המטרה הוא גבוה משלל הדיג המסחרי. דיג ספורטיבי מתבצע בשתי שיטות עיקריות: דיג בחכה – מהחוף או מכלי שיט (סירה/קיאק), ודיג עם רובה בצלילה חופשית. 

בשנים האחרונות עזרים שונים המשמשים להגדלת שלל הדיג הספורטיבי הפכו לנפוצים בשימוש, כגון: רולרים חשמליים,אמצעים אלקטרוניים לאיתור להקות דגים (בדיג בחכה מכלי שיט) ואמצעים להטלת הקרס למרחק רב (רחפנים, תותחי פתיונות, בלוני הליום). אמצעים אלה מגדילים את  טווח ועוצמת ההשפעה של דייגי חכות מהחוף. 

בישראל פעילים כיום כ-70000 דייגים ספורטיביים, שלוכדים 500-700 טון בשנה (כ-18% מסך השלל). מיני המטרה העיקריים הם דגי קרקעית כגון מוסריים, דקריים וספרוסיים אך גם דגי מים פתוחים כגון טוניות וצניניות.

 

דיג ספורטיבי 18% מהשלל 70,000 דייגים

השפעה אקולוגית

בעבר, הדיג הספורטיבי נתפס כענף שהשפעתו על הדגה והמערכת האקולוגית היא זניחה יחסית. עקב כך, עיקר המחקר, רגולציה והפיקוח הופנו לעבר הדיג המסחרי. אולם, שורה של מחקרים עדכניים הובילו להבנה שהשפעתו של ענף זה זו היא משמעותית, ולעיתים אף עולה על זו של הדיג המסחרי. מחקרים אלו המחישו כיצד לחץ גבוה של דיג ספורטיבי הוביל לקריסת אוכלוסיות של דגי מטרה פופולריים ואף הובילו לכשלונם של "אזורים ימיים מוגנים" שפעילות זו הותרה בשטחן. 

  • דיג יתר: הסיבה לסכנה המוגברת של דיג יתר הנגרם כתוצאה מדיג ספורטיבי (לעומת דיג מסחרי) היא המשך לחץ הדיג ללא כדאיות כלכלית: בעוד שדיג מסחרי מונע משיקולי עלות- רווח, כך שירידה בכמות הדגה תתבטא בירידה בשלל הדיג , ולכן לרוב תוביל לירידה מסוימת בלחץ הדיג, לחץ הדיג הספורטיבי נמשך ללא קשר לכמות השלל. 
  • חוסר סלקטיביות ופגיעה במינים מוגנים:  דיג בחכה אינו סלקטיבי – לדייג אין שליטה לגבי זהות הפרט העולה בחכה. בישראל, סקרי דיג הראו כי מינים מוגנים רבים, בעיקר דגי סחוס, עולים בחכה לעיתים קרובות. מבין אלו, חשוב לציין את הגיטרן המובהק והגיטרן האטלנטי, שני מינים המצויים בסכנת הכחדה עולמית, ומתקרבים לחוף לעיתים קרובות . גם צבי ים נתפסים בחכות לעיתים קרובות: 2.5% מהפרטים שטופלו במרכז להצלת צבי ים נפגעו מדיג חכות חופי. 
  • פגיעה במינים רגישים: לעומת דיג בחכות, השפעת דיג ברובה בצלילה חופשית ממוקדת יותר ולרוב רק דגי המטרה נפגעים, ללא שלל לוואי או נזק ישיר לבית הגידול. אולם, בשיטה זו, דייגים מנוסים מסוגלים להוציא שלל גדול במיוחד. המחשה טובה להשפעה העצומה של דיג ברובה על אוכלוסיות הדגים מגיע ממחקר שנערך בצרפת (חופי הים התיכון) לאחר החלת איסור דיג עם רובה: שלל הדיג ליחידת מאמץ (של כל מיני הדגים, ביתר ענפי הדיג) בשנים שלאחר החלת איסור (2008-2000 )עלה בכ-60%. עלייה גדולה יותר נרשמה במיני הדגל של דייגי רובה – דקריים ומוסריים, כ-105% במהלך תקופת המחקר.

 

נתקלת בעברת דיג?

מה אנחנו עושים כדי למזער את ההשפעות השליליות של הדיג הספורטיבי?

תקנות הדיג החדשות – 2016:

    • במסגרת תקנות הדיג החדשות ונוהל הרישיונות שקידמנו, נקבע כי: איסור דיג בעונת הרבייה, למשך 60-90 יום (למעט בחכות מהחוף).
    • הגבלת שלל יומית לדיג ספורטיבי – 5 ק"ג או 2 דגים גדולים.
  • שמורות טבע ימיות
    • סייענו לקדם את אישורה והכרזתה של השמורה הימית באכזיב ראש הנקרה, בהיקף של כ-100,000 דונם – ללא דיג. באכזיב גם נאסר איסור דיג חכות מהחוף במרבית שטח השמורה.

צעדים נוספים שיש לנקוט:

  • הקמת רשת שמורות טבע ימיות – אזורים שמורים ומנוהלים ללא דיג
  • איסור דיג דקרים וטונה כחולת סנפיר, כדי להגן על מינים אלה המצויים בסיכון ובם טורפים חשובים במערכת האקולוגית.
  • שימוש בציוד מפחית נזק כגון קרסים עגולים ולא משוננים להגדלת שרידות הדגים המשוחררים (לאחר עלייה בחכה).
  • ניהול מאמץ הדיג והגבלת הדיג באזורים רגישים.

 

 

 

שער חוברת - דיג בשטחים ימיים מוגנים

לקריאה נוספת: עמודים 91-97 במסמך

דג ששופד ברובה

דג ששופד ברובה דיג | צילום: אייל מילר, רט״ג

שתפו:
להמשך קריאה: שיטות דיג