החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

צדפות

צילום וידאו: אנדרי אהרונוב

אנחנו בדרך כלל פוגשים את השרידים שלהן כאשר אנחנו מטיילים על החוף, אבל בתוך הקרקע החולית בים – יש עדין כאלו שמסתתרות.

הצדפה, היא למעשה רכיכה, קרובה לחלזונות ולדיונונים, שמתכסה בקונכייה המורכבת משתי קשוות קשיחות מגיר (אותו חומר ממנו עשויים שלדי האלמוגים) המגנות עליה. כאשר היא מתה השרירים שסוגרים את שתי הקשוות נרפים ולכן הן נפרדות ונשטפות לחוף בהמוניהן, בעיקר לאחר סערות.

כשהן מחופרות בתוך החול הימי, לעיתים כלל לא נבחין בהן, אך לעיתים במבט מקרוב נוכל להבחין בזוג סיפונים (מעין צינורות שמשמשים לנשימה ולתזונה) מציצים מעל פני הקרקע.

בדיוק מושלם שמתוזמן על ידי עונתיות או מחזור הירח, הצדפות משחררות תאי מין למים. כששני תאי מין נפגשים נוצרת פגית ששוחה בגוף המים עד אשר מוצאת מקום מתאים בקרקע, אז היא מתיישבת ועוברת שינוי והופכת לצדפה קטנה הדומה לצורה הבוגרת.

לצדפות תפקיד חשוב במערכת האקולוגית הימית בכך שהן משמשות מזון עבור חיות גדולות יותר שניזונות בקרקעית הים (כמו בטאים וכפן גושמני). צדפות, אשר מסננות את מזונן מתוך המים, ידועות גם ביכולתן לטהר את המים שסביבן תוך כדי הפעולה.

לצדפות גם תפקיד משמעותי בתרבות האנושית והן נוצלו רבות לאורך ההיסטוריה. איסוף קונכיות היה עיסוק רווח בקרב אצילים בעת העתיקה ואף שימשו כמטבע באסיה ובאפריקה. בנוסף, באגן הים התיכון ובארץ ישראל, נהגו להפיק צבעי בדים כגון תכלת וארגמן  ממינים שונים של החלזון הימי ארגמון (ומכאן שמו של הצבע). גם הנעמית, הצדפה העיקרית שקשוותיה נשטפות לחוף, כמעט ונכחדה כליל. ברוב העולם הצדפות הן מצרך מוכר במאכלים שונים, למזלן מנהג זה פחות נפוץ בישראל עקב היותן לא כשרות.

צילום: לירון גורן

אז מפני מה אנחנו שומרים עליהם, ואיך?

אמנם מינים רבים של צדפות כבר נעלמו מישראל, אך בקרקע החולית מול החופים שלנו קיימות צדפות ממינים אחרים שניתן וצריך להגן עליהם!

לשמחתנו, כל מיני הצדפות הינם "ערכי טבע מוגנים" בארץ. אך הקרקע החולית, המהווה את בית הגידול של צדפות אלו, נמצאת תחת איום מתמיד של זיהום, דיג מכמורת ובניית תשתיות ימיות ולכן הן עוד לא יצאו מכלל סכנה. ביום רוב מיני הצדפות הנצפים בתדירות גבוהה הם מינים פולשים לים התיכון.

גם שינויי האקלים מהווים איום על מיני צדפות, כמו ארגמנית אדומת פה כמעט ונכחדו מחופינו, כנראה בעקבות שינוי האקלים. השינויים הללו אשר גורמים לעלייה בחומציות מי הים, עלולים להשפיע על היכולת של בעלי הקונכיות להשקיע את אותו שלד גירני (ראיתם פעם מה קורה לאבן גיר כששופכים עליו מיץ לימון או נוזל חומצי אחר?).

בנוסף, גם חלקיקי הפלסטיק הרבים במים משפיעים על הצדפות. מחקרים כיום מראים שצדפות שמסננות את מזונן מהמים לא מבדילות בין המזון לבין חלקיקי פלסטיק ומעידים שסביר להניח שיהיו לכך השלכות על שרידות מינים מסוימים.

עלינו להשקיע מאמצים בחינוך והסברה בנוגע להשלכות של זיהום ימי ושינוי האקלים על הים שלנו ולעשות כל שביכולתנו למתן את השפעותיהם. כמו כן, החצי הכחול פועל להקמת שמורות טבע ימיות רחבות שיבטיחו את המשך קיומן של הצדפות במצע החולי, כמו גם של מיני בעלי חיים רבים אחרים שמוצאים בקרקע החולית את ביתם. מחקרים מהעולם הראו כי צדפות בשמורות טבע התאוששו מהר יותר מאירועי עקת חום – לעומת חברותיהן חסרות המזל מחוץ לשמורת הטבע!

 

נתקלת במכירה/פגיעה ברכיכות או מינים מוגנים בים התיכון?

 

בוצית פרעה

Brachidontes pharaonis

איך היא נראית?
צדפה‭ ‬קטנה‭ ‬וחומה, ‬גודלה‭ ‬עד‭ ‬4‭ ‬ס‭"‬מ‭ ‬וחיה‭ ‬על‭ ‬גבי‭ ‬סלעים. ‬כל‭ ‬אחת‭ ‬מקשוותיה‭ ‬היא‭ ‬אסימטרית‭ ‬ולאורכה‭ ‬פסים‭ ‬היוצאים‭ ‬מקדקודה‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותה ‬אצלנו‭?‬
גבוה‭ ‬מאוד. ‬הבוצית‭ ‬לרוב‭ ‬גדלה‭ ‬בצפיפות‭ ‬גדולה‭ ‬והתבססה‭ ‬היטב‭ ‬בכל‭ ‬חופי‭ ‬הארץ‭.‬

צילום: טל אידן

צדפה חומה

Perna perna

איך היא נראית?
צדפה‭ ‬בינונית‭ ‬וחומה, ‬גודלה‭ ‬עד‭ ‬10‭ ‬ס‭"‬מ‭ ‬וחיה‭ ‬על‭ ‬גבי‭ ‬סלעים. ‬דומה‭ ‬במראה‭ ‬שלה‭ ‬לבוצית‭ ‬המגוונת‭ ‬אך‭ ‬היא‭ ‬גדולה‭ ‬ממנה‭ ‬ובנוסף‭ ‬נבדלת‭ ‬ממנה‭ ‬בכך‭ ‬הפסים‭ ‬המעטרים‭ ‬אותה‭ ‬עוברים‭ ‬בעיקר‭ ‬לרוחב‭ ‬קצותיה‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותה ‬אצלנו‭?‬
סביר. ‬פלשה‭ ‬מזמן‭ ‬לים‭ ‬התיכון‭ ‬אבל‭ ‬לאחרונה‭ ‬תועדה‭ ‬התפרצות‭ ‬של‭ ‬המין‭ ‬בישראל‭.‬

שדרנית/חמה פסיפיקה

Spondylus spinosus/Chama pacifica

איך היא נראית?
שני‭ ‬מינים‭ ‬דומים‭ ‬של‭ ‬צדפה‭ ‬בינונית‭ ‬בצבע‭ ‬ורוד‭-‬סגול‭ ‬עם‭ ‬גבשושיות‭ ‬מחודדות‭ ‬לבנות. ‬חיה‭ ‬על‭ ‬גבי‭ ‬אזורים‭ ‬סלעיים. ‬פעמים‭ ‬רבות‭ ‬ניתן‭ ‬לראות‭ ‬את‭ ‬קשוות‭ ‬הצדפה‭ ‬כשהן‭ ‬ריקות‭ ‬על‭ ‬גבי‭ ‬החול‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותה ‬אצלנו‭?‬
גבוה. ‬התבססה‭ ‬מאוד‭ ‬בחופינו‭.‬

צילום: אנדריי אהרונוב

שתפו:
להמשך קריאה: לכל הדיירים