לוויתנים הם בין החיות הגדולות ביותר בים ויש להם תפקיד חשוב במערכת האקולוגית מעצם היותם כאלה. לדוגמה, ללוויתני מזיפות, אשר מסננים אלפי קילוגרמים של פלנקטון ביום מהמים, תפקיד חשוב בוויסות האוכלוסיות הללו. כמו כן, כלל הלוויתנים אוגרים ברקמותיהם כמות עצומה של פחמן לאורך חייהם ובכך מפחיתים את ריכוזי הפחמן הדו חמצני באטמוספירה וממתנים (במידה מסוימת…) את השפעות שינוי האקלים.
בעבר, ציד לוויתנים בעבור השומן, הבשר והמזיפות, היה מנהג נפוץ בתרבויות שונות מסביב לעולם. אך כשמינים מסויימים כמעט נכחדו, הם הוכרזו כמוגנים תחת חוק בינלאומי, וכיום ציד מתקיים במקומות בודדים בעולם. עם זאת, רוב אוכלוסיות הלווייתנים כיום עוד לא הצליחו להתאושש, והן רחוקות מלהגיע למספרם המקורי לפני שניצודו.
"לוויתנים" הוא שם עממי אשר נוצר כדי להבדיל, באופן לא-רשמי, בינם לבין הדולפינים. רשמית, החלוקה המדעית בתוך סדרת הלוויתנאים מונה שתי תתי-סדרות. הראשונה, "לוויתני השיניים" (ובהם גם הדולפינים), אשר כפי שמשתמע משמם, הם בעלי שיניים והם ציידים פעילים הניזונים בעיקר מדגים. הקבוצה השנייה היא "לוויתני המזיפות" אשר להם, במקום שיניים, יש זיפים קרניים, אותו חומר ממנו הציפורניים שלנו עשויות, אשר יוצרים מעין רשת של מסרקים שמסננים את המים מפלנקטון וחיות קטנות אחרות עליהם הם ניזונים.
יש כ-85 מינים שונים של לוויתנאים בעולם, מתוכם כ-15 הם לוויתני מזיפות והשאר לוויתני שיניים.
אז מפני מה אנחנו שומרים עליהם, ואיך?
אחת הסכנות הגדולות ביותר כיום עבור לוויתנים בים התיכון הינה פגיעות מספינות ענק, כדוגמת ספינות תענוג ומסחר, והסתבכות בפסולת מתעשיית הדיג. עבור לוויתני המזיפות, איום נוסף אליו הם חשופים במיוחד הינו הסיכון שבאכילת זיהום פלסטיק בשוגג תוך כדי סינון המים למזונם. גם זיהום רעש (מסקרים סיסמיים, עבודות תשתית ימיות, ותעבורה ימית) מהווה סכנה עבור לווייתנים ונחקר רבות היום בהקשר לאירועי החפה ופגיעה במערכות התקשורת שלהם.
החצי הכחול פועל להטמעה של אמצעים למזעור רעש במסגרת חיפוש והפקת גז בים, הסרת רשתות רפאים, וצמצום מאמץ הדיג, כמו גם מזעור בעיית הפלסטיק בים.
נתקלת בפגיעה בלוויתן? דיג לוויתינים או מכירה של מינים מוגנים?
