על הגריל, בתנור או בחריימה, לא משנה איך בא לנו להכין את דג לוקוס, מוטב שנפסיק, כי אם לא – טעמם יהיה רק זיכרון רחוק.. דג לוקוס, מלך הדגים, הנמר של השוניות הסלעיות או "דקר" בשמו הרשמי, עומד להיעלם מחופינו וזאת בגלל סיפור החיים המיוחד שלהם שהופך אותם לרגישים מאוד לדיג.
הם כולם מתחילים את חייהם כנקבות ומגיעות לבגרות מיני רק בגיל 3-4 שנים (באורך של 50-40 ס"מ ואף יותר). תאמינו או לא- אבל בגיל 7-8 שנים חלק מהן משתנות לזכרים! הזכרים הם גדולים יותר- והם אלו שבעיקר נידוגים. וזו בעיה – כי אז יש פחות זכרים באוכלוסיה וזה גורם לנקבות להפוך לזכרים בשלב מוקדם יותר בחייהן. הזכרים האלו מזוודגים עם נקבות קטנות, ונקבות קטנות מייצרות פחות ביצים – פחות ביצים – פחות דגיגונים בכל דור, הבנתם לאן זה הולך? אם לא נתעורר הזכרונות היחידים שישארו לנו מדגי דקר סלעים (לוקוס אדום) הם תמונות על הקיר במסעדות.
בתקופת הרבייה, החלה בחודשי האביב, יוצרים הדקרים "התקבצויות רבייה" בהם זכרים נקבות משחררים תאי מין למים לצרכי הפרייה. התקבצויות מרהיבות אלה הופכות אותם עוד יותר פגיעים לדיג. כך דיג יתר עלול ליצור אוכלוסיות לא מאוזנות המתקשות להתרבות. אך בהיעדר לחץ דיג, דקר הסלעים יכול להגיע לגיל 30 שנים ויותר!
אנו קוראים לשרה להגנת הסביבה להכריז על מיני הדקר, ובמיוחד על דקר הסלעים, כעל "ערך טבע מוגן" ולאסור את הציד שלהם.
הגבלה דומה נקבעה בשנת 2016 בתורכיה על דיג דקר סלעים ודקר המכמורת. מדובר על צעד בעל אפקטיביות מוכחת: ע"פ מחקרים שנערכו בעולם, איסור דיג דקרים מאפשר את התאוששותם. בצרפת נאסר הדיג של דקר הסלעים באמצעות רובה בשנת 1993, ומשנת 2003 חל איסור דיג של דקר הסלעים בכל שיטות הדיג. התוצאה היא עליה של פי 6.5 בגודל האוכלוסייה בין 1993 עם החלת האיסור ועד לשנת 2008 . בתקופה זו גם דווחה עליה בגודל הגוף הממוצע של הדקרים (1). בשנת 2013 הורחב איסור הדיג בצרפת ל-3 מיני דקר נוספים, כולל דקר אלכסנדרוני.
וגם אתם יכולים לעזור! אנו ממליצים לציבור לא לדוג ולא לצרוך דגי דקר במסעדות. בואו נשאיר אותם בים – לטובת הדורות הבאים.
Seytre C, Cottalorda J.M., Harmelin-Vivien M. Harmelin J.G. Bodilis P. Francour P. 2013. Dusky grouper recovery: after 20 years of moratorium along French coasts, do MPAs still make the Difference? IMPAC 3, Marseille
מדריך מקוון ליצורי הים התיכון
Protecting the Dusky Grouper – A French case study | Pr. Philippe Lenfant