נגישות
כלי נגישות
הדיירים

כפן גושמני

יש לו עשר רגליים, בצעירותו הוא שקוף, כשהוא גדל עורו נבקע וממנו מגיח פרט גדול יותר עם שלד חיצוני חדש, ובבגרותו הוא מפצח חלזונות וצדפות בעזרת ציפורניו. הכירו את הכפן הגושמני.

הכפן הגושמני הוא סרטן ארוך בטן, הידוע גם כ"לובסטר ים תיכוני". מדובר סרטן איטי וחסר צבתות וקוצים. חי בבתי גידול סלעיים מתחת למים, מרבית פעילותו לילית והוא מהווה יעד נחשק עבור דייגים, למרות שהוא מוגן על פי חוק. הכפן נראה קצת כמו יצור מכוכב אחר. כמו כל בני משפחתו, יש לו עשר רגליים, ותוספתנים שטוחים ומעניינים בקדמת הגוף, שכנראה משמשים לחישה. אורכו יכול להגיע עד 45 ס“מ, אך לרוב לא עולה על 30 ס“מ.

לא הרבה ידוע על אורח חייו של הכפן.
ביום הוא מסתתר בכוכים ומערות של השוניות הסלעיות או בגני ספוגים (הספוג הוא חיה ימית צמודת מצע, הניזונה מסינון חלקיקים זעירים מתוך מי הים) בים התיכון. בלילה הוא יוצא לשחר לטרף. מזון התאווה שלו הוא בעיקר צדפות וחלזונות, שאת קשוותיהם הוא מפצח.

הכפן נראה לעין הצוללים מעומקים של 2 מ‘ ועד 50 מ‘, אך חלק מחודשי השנה הוא מעמיק עד לעומק של 400 מ‘ מתחת לפני הים, ואף יותר! בדרך כלל מצוי בקבוצות, אך לא ידוע הרבה על חיי החברה שלו.
גם מחזור הרבייה של הכפן לא נחקר לעומק, אך ידוע כי כל נקבה מסוגלת לייצר למעלה -מ-100,000 ביצים. הדגות הצעירות (לרוות) הבוקעות מהביצים הן פלנקטון שקוף, השוחה בגוף המים במשך מספר חודשים, ויתכן שחלק מהזמן חי בצמידות למדוזות. לאחר מכן, הן כנראה עוברות גלגול (מטמורפוזה) ומשנות צורתן ללובסטר קטן, המתפתח בעומק הים, על פני הקרקע.
באביב, עם התחממות המים, הם כנראה עולים לכיוון המים הרדודים, לצרכי רבייה.

כמו כל פרוקי הרגליים, לכפן יש ”שלד חיצוני“, כלומר – מעטה חיצוני קשיח עשוי כיטין, המספק לו את התמיכה והצורה החיצונית (בניגוד לחולייתנים כמונו, שיש להם שלד פנימי של עצמות). כשהסרטן הקטן גדל, השלד החיצוני צר מלהכילו, ולכן הוא מגדל עור כיטיני חדש, עורו הישן נבקע, וממנו מגיח הסרטן עם מעטה רך של כיטין, שמנופח למימדים גדולים יותר, ומתקשה לצורתו הקשיחה.

ערך טבע מוגן
הכפן אינו חיה זריזה, והוא מתבסס על שריונו החיצוני ועל מחסה השונית כאמצעי הגנה מטורפים. אולם, האבולוציה לא הכינה את הכפן לטורף מיומן, הנעזר לעיתים בבלוני צלילה – הדייג.
הכפן מוכרז כ"ערך טבע מוגן" בחוק גנים לאומיים ושמורות טבע. החוק קובע כי אין לפגוע בסרטנים אלו ובמהלך התפתחותם הטבעי בשום דרך, בין השאר באמצעות דיג.
לצערנו, בשל היעדר אכיפה מספקת, התקיים בעבר דיג נרחב של הכפן, שגרם להתדלדלות אוכלוסייתו והציב את הסרטן בסכנת הכחדה. בשנות ה-90 של המאה הקודמת הוערך כי כ-2 טון של כפנים נידוגים בישראל כל שנה. זו כנראה הסיבה שבימינו קשה למצוא אוכלוסיות גדולות של כפן גושמני כפי שהיו בעבר בחופי הארץ.
גם היום, עדיין ניתן מידי פעם להתקל בכפן המוגש במסעדות עברייניות ברחבי הארץ כמנה יוקרתית במיוחד (מכונה "סיגל") או מוצג למכירה בחנות דגים בעכו, יפו או חיפה.

מה אנחנו עושים כדי לשמור עליו?
החברה להגנת הטבע הובילה בשנים האחרונות רפורמה כוללת להצלת הים התיכון, תחת הכותרת "דגים באחריות". במסגרת זו, קידמנו הגבלות על הדיג באמצעות שינויי חקיקה, שינוי מבנה צי הדיג, והוצאת שיטות הדיג ההרסניות מהים. בין השאר, אנו פעלנו לביטול רישיונות הדיג בצלילה בעזרת מיכלי חמצן, השיטה העיקרית בה ניצוד הכפן הגושמני. בנוסף, אנו פועלים לקידום שמורות ימיות, ולהגברת האכיפה הימית.
במסגרת זו, כשמסעדה תל אביבית הציעה למכירה "זר סיגליות" (שמו הקולינרי של הכפן הוא סיגל), פעלנו בעזרת הציבור ברשתות החברתיות, מחאה שהולידה הודעה של המסעדה כי לא תמכור יותר חיות מוגנות. בנוסף, השקנו את אפליקציית sea watch המאפשרת לציבור לדווח על מפגעים ימיים, לרבות על דיג או מכירה של חיות מוגנות כמו הכפן. דיווחים אלה מועברים ישירות למכשירים הסלולריים של הפקחים הרלוונטיים, ומאפשרים סגירת מעגל על העבריינים.
אז נכון שהכפן הגושמני אינו מוכר וידוע כמו צבי הים והדולפינים, אך הוא יצור מופלא ובעל חשיבות למארג העדין של הים התיכון. יחד, נוכל לשמור עליו.

צילום: אמיר גור

להמשך קריאה: לכל הדיירים >>>