החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

דקר אלכסנדרוני

שם עממי – חפש

שם אנגלי – Goldblotch grouper

שם לטיני – Epinephelus costae

סטטוס בישראל – החל מחודש מאי 2021: מוגן. אסור לפגוע בו, לדוג אותו או לסחור בו.

 

לדקר האלכסנדרוני גוף מאורך יחסית לדקר הסלעים, עם פסים ברורים לאורכו. לבוגרים גם כתם צהוב על הגב. לצעירים 5-7 פסים לאורך הגוף, הדוהים עם התבגרות הדג. הצעירים בעלי מופע דומה לדקרנית אדומה, אך ללא הכתם השחור בחלק האחורי של הגב. 

הוא חי באזורי סלע (אך ידוע גם מקרקעית רכה) בעומק 5–80 מ', לרוב לבדו או בקבוצות קטנות (עד 10 פרטים). הצעירים בד"כ נצפים בעומקים רדודים יותר מאשר הפרטים הבוגרים. ניזון בעיקר מדגים (כולל דגים פולשים כמו דגי סיכן), אך גם מחסרי חוליות כמו דיונונים וסרטנים. הרבייה מתרחשת בקיץ (מאי – יולי), ב"חתונה" המונית. 

בתוניסיה נמצא כי נקבות הגיעו לבגרות מינית באורך 30 ס"מ, וזכרים (הנוצרים מנקבות שהחליפו מינן) באורך 60 ס"מ. בישראל הזכר הקטן ביותר שתועד היה באורך 50 ס"מ, ובגיל מוערך של לפחות 8 שנים.

דקר אלכסנדרוני היה נפוץ מאוד בעבר בחופי הארץ, אך בשנים האחרונות אוכלוסייתו הולכת וקטנה. האיום המרכזי עליו בעולם ובישראל הוא דיג. מבין שלושת מיני הדקרים הנפוצים, הוא נחשב כמאוים ביותר מדיג בגלל מאפיינים ביולוגיים שונים, לרבות קצב גדילה איטי (אהרונוב, 2002). הדקר האלכסנדרוני נתפס בחכות, רשתות עמידה, מערכי קרסים ודיג רובים. בעקבות פעילות החברה להגנת הטבע, כולל שתי עתירות לבג"צ, הוכרז הדקר האלכסנדרוני כמין מוגן בשנת 2021. הדקר האלכסנדרוני אסור בדיג גם בצרפת, משנת 2013.

 

 

נתקלת בחשד לעבירת דיג? מכירה או פגיעה של מינים מוגנים?

דקר אלכסנדרוני

(׳לוקוס חפש׳)
Epinephelus costae

איך הוא נראה?
דג‭ ‬חום‭ ‬עם‭ ‬פסים‭ ‬צהבהבים‭ ‬לאורך‭ ‬הגוף. ‬בבגרות‭ ‬הפסים‭ ‬הולכים‭ ‬ונעלמים‭ ‬ומעל‭ ‬סנפיר‭ ‬החזה‭ ‬מופיע‭ ‬כתם‭ ‬אחד‭ ‬צהוב‭/‬כתום. ‬דג‭ ‬בינוני‭, ‬לרוב‭ ‬60-15‭ ‬ס‭"‬מ‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
סביר. ‬חי‭ ‬בקבוצות‭ ‬קטנות‭ ‬של‭ ‬עד‭ ‬עשרה‭ ‬פרטים‭ ‬באזורים‭ ‬סלעיים. ‬בעבר‭ ‬היה‭ ‬נפוץ‭ ‬בחופינו‭ ‬בעומקים‬ 5-60 מ׳ ‬אך‭ ‬מספריו‭ ‬מדלדלים‭ ‬בעקבות‭ ‬דיג‭-‬יתר‭ ‬ובהתאם, ‬המפגשים‭ ‬עמו‭ ‬נעשים‭ ‬נדירים‭ ‬יותר‭.‬

 

צילום: שבי רוטמן

סרטון הסבר על הביולוגיה המיוחדת של הדקרים ועל רגישותם לדיג

דקר אלכסנדרוני
שתפו:
להמשך קריאה: מינים מוגנים