החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

גני ספוגים

גני הספוגים בישראל. צילום: טל אידן, מעבדת פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב

זה צמח, זה אלמוג, לא – זה ספוג!

דמיינו את שונית האלמוגים הצבעונית ביותר שתוכלו, כזו ממש שמצלמים בסרטים של הנשיונל –רק במקום אלמוגים דמיינו אלפי ספוגים, וב-100 מטר עומק.

הם אולי נראים כמו צמחים, אבל הם חיות קדומות ביותר, מראשוני היצורים הרב תאיים בכדור הארץ. הם יושבים על הקרקע על גבי רכסי הכורכר העמוקים בים התיכון הישראלי ללא תנועה ומסננים את מזונם מהמים. המזון שלהם מורכב מאצות חד תאיות (פיטופלנקטון), חיידקים וחלקיקי חומר אורגני אחרים. תאים מיוחדים שיוצרים תת-לחץ, גורמים לשאיבת מים דרך מערכת של נקבוביות ותעלות בגוף הספוג (מכאן שמם), אל חללי סינון ייעודיים ששם המזון נלכד. התווך בין התעלות וחללי הסינון מורכב בעיקר מסיבים חלבוניים ובהם נעוצים מחטי שלד מגיר או צורן. תווך זה מעניק יציבות וקשיחות כנגד זרמי הים ותנועת בע"ח אחרים.

ספוגים קיימים בכל חלקי הים (וגם במים מתוקים, כמו בכנרת), אולם באזורי גני ספוגים הם גדלים בצפיפות רבה.

בסקרים שבוצעו בשוניות הספוגים בארץ, התגלו 6 מינים שלא קיימים באזורים אחרים במזרח הים התיכון כלל. בנוסף, התגלו מינים שנחשד כי נעלמו מחופי ישראל, על כן מעריכים כי שוניות הספוגים העמוקות מהוות אזורי מקלט (refuge)  למינים רבים ששינויים סביבתיים כגון שינויי אקלים, הפכו את התנאים במים הרדודים ללא ראויים עבורם. 

גופם של הספוגים קשיח ועשוי להיות בצורה מרפדת (שעוטפת את המצע הקשיח), גושית (דמויית כדור) או מעונפת. בבית גידול ייחודי זה, המבנה התלת מימדי המורכב שהספוגים יוצרים בגופם מהווה מעין "יער תת ימי" כך שכל ספוג כזה הוא עולם ומלואו ומספק מחסה ומסתור למגוון עצום של יצורים נוספים – סרטנים, תולעים, חשופיות ודגים.

זו אחת הסיבות שספוגים כל כך חשובים לשמירה על האיזון הימי, יש להם תפקיד כ"מהנדסי סביבה" בכך שהם מהווים בתי גידול לאינספור בעלי חיים אחרים, בדומה לאלמוגים בשוניות האלמוגים. ללא ספוגים זה כמו להוציא קובייה מתחתית הפירמידה – כל מי שלמעלה יתערער.

ניתן למצוא שוניות כאלה באזורנו בעיקר במרחב שמול אזור השרון (הרצליה-נתניה) וברכס הכרמל התת ימי (ראש הכרמל), בעומק 100-120 מטר.

צילום: טל אידן, מעבדת פרופ׳ מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב

איור: Life on Australian Seashores by Keith Davey

מי עוד חי בגני הספוגים?

היצורים הדומיננטיים בסביבה זו הם כמובן הספוגים. סקרים גילו גם עולם חי עשיר ושוקק בשוניות אלו: בעלי חיים כגון תולעים שטוחות ורב זיפיות, סרטנים, קווצי עור (קיפודי, כוכבי ומלפפוני ים) ולהקות דגים רבות נצפו באתרים אלו, כמו גם תמנונים ודיונונים שגני הספוגים משמשות להם כבית אך גם כאזורי רבייה.  בנוסף, ריכוזים של חשופיות – חלזונות ללא קונכיה, מהיצורים היותר צבעוניים ומרשימים בים, נראו בינות הספוגים.

לא פשוט להגיע לספוגים האלו, ואולי טוב שכך.

מלבד האיומים שכלל בעלי החיים בים חשופים אליהם, כמו דיג יתר, הקמת תשתיות, זיהום וחיפוש גז ונפט, גני הספוגים רגישים במיוחד לדיג חופי באמצעות רשתות עמידה ומערכי קרסים (שאראק).

מערכי הדיג המונחים על גבי הקרקעית עלולים לעקור ספוגים רבים בעת הנפה בודדת של הציוד. בנוסף, פעמים רבות, ציוד הדיג נותר נטוש על גבי הקרקעית (רשתות רפאים), ועלול 'לחנוק' את הספוגים. 

בנוסף, דיג מכמורת ופעילות הקמת תשתיות מרחיפים את החול בקרקעית הים, דבר אשר יכול לפגוע ביכולת סינון המזון של הספוגים מהמים.

על מנת להגן על הספוגים ובית הגידול שהם יוצרים יש לעצור בסביבתם את כל שיטות הדיג ופעולות פוגעניות אחרות.

אנחנו בחצי הכחול פועלים כדי לקדם:

  • שמורות טבע ימיות סביב שוניות הספוגים.
  • הרחקת פעולות חיפוש גז ונפט מאזור שוניות הספוגים.
  • הרחקת תשתיות ופעולות דיג הגורמות להרחפת חול באזור הספוגים, כדי למנוע נזק לבעלי חיים מסננים אלה.

כלייתן סחוסי

Chondrosia reniformis

איך הוא נראה?
הכלייתן‭ ‬הוא‭ ‬ספוג‭ ‬קשיח‭ ‬יחסית‭ ‬קטן‭ ‬לרוב‭ ‬ועד‭ ‬10‭ ‬ס‭"‬מ. ‬צבעו‭ ‬יכול‭ ‬לנוע‭ ‬מכמעט‭ ‬לבן‭ ‬לאפור‭ ‬כהה. ‬צורתו‭ ‬מזכירה‭ ‬כליה‭ ‬ומכאן‭ ‬שמו‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו ‬אצלנו‭?‬
גבוה. ‬הוא‭ ‬נפוץ‭ ‬מאד‭ ‬במים‭ ‬הרדודים, ‬עד‭ ‬5‭ ‬מ', ‬וכן‭ ‬בעומק‭ ‬של‭ ‬כ-‬100‭ ‬מ'.‬

צילום: טל אידן

כריתן ים-תיכוני

Chondrilla nucula

איך הוא נראה?
ספוג‭ ‬הנראה‭ ‬כאוסף‭ ‬של‭ ‬כריות‭ ‬קטנות‭ ‬בגוון‭ ‬של‭ ‬ירוק‭ ‬זית‭ ‬עד‭ ‬חרדל, ‬כל '‬כרית' ‬גודלה‭ ‬כ-‬4 ‭ ‬ס‭"‬מ‭ ‬ולרוב‭ ‬ימצא‭ ‬עם‭ ‬מספר‭ ‬גדול‭ ‬מחוברות‭ ‬זו‭ ‬לזו. ‬על‭ ‬כל‭ ‬כרית‭ ‬יש‭ ‬לפחות‭ ‬פתח‭ ‬אחד‭ ‬ליציאת‭ ‬מים‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו ‬אצלנו‭?‬
סביר. ‬הכריתן‭ ‬גדל‭ ‬על‭ ‬סלעים, ‬ונפוץ‭ ‬ברוב‭ ‬חופי‭ ‬הארץ‭.‬

צילום: טל אידן

ספוג אירצינה

Ircinia variabilis

איך הוא נראה?
ספוג‭ ‬גושי‭ ‬ומאסיבי‭ ‬וגודלו‭ ‬נע‭ ‬בין‭ ‬ס‭"‬מ‭ ‬בודדים‭ ‬למעל‭ ‬מטר, ‬אך‭ ‬לרוב‭ ‬יהיה‭ ‬10-20‭ ‬ס‭"‬מ. ‬על‭ ‬פני‭ ‬השטח‭ ‬של‭ ‬הספוג‭ ‬בליטות‭ ‬מחודדות‭ ‬קטנטנות‭ ‬וצבעו‭ ‬נע‭ ‬בין‭ ‬לבן‭ ‬לוורוד‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו ‬אצלנו‭?‬
גבוה. ‬מצוי‭ ‬בכל‭ ‬העומקים‭ ‬עד‭ ‬120‭ ‬מ'.‬

צילום: טל אידן

ספוג אקסינלה

Axinella polypoides

איך הוא נראה?
ספוג‭ ‬מעונף‭ ‬וגודלו‭ ‬יכול‭ ‬להגיע‭ ‬למעל‭ ‬מטר, ‬אך‭ ‬במים‭ ‬הרדודים‭ ‬לרוב‭ ‬מגיע‭ ‬עד‭ ‬20‭ ‬ס‭"‬מ. ‬צבעו‭ ‬כתום‭ ‬צהוב‭ ‬ועל‭ ‬גבי‭ ‬הענפים‭ ‬ניתן‭ ‬לראות‭ ‬צורות‭ ‬כוכבים‭ ‬קטנות, ‬אלה‭ ‬הם‭ ‬פתחי‭ ‬יציאת‭ ‬המים‭ ‬של‭ ‬הספוג‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו ‬אצלנו‭?‬
גבוה. ‬נפוץ‭ ‬בעומקים‭ ‬שבין‭ ‬20-130‭ ‬מ'.‬

צילום: טל אידן

ספוג ליוסינה

Liosina blastifera

איך הוא נראה?
ספוג‭ ‬קטן‭ ‬בצבע‭ ‬כתום‭-‬חום‭ ,‬גדל‭ ‬כאשר‭ ‬רובו‭ ‬מרפד‭ ‬את‭ ‬הסלע. ‬ובחלק‭ ‬מהמקרים‭ ‬חלק‭ ‬מהספוג‭ ‬מתרומם‭ ‬לכדי‭ ‬ענף‭ ‬בודד‭ ‬באורך‭ ‬של‭ ‬כ- 3 ס״מ.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו ‬אצלנו‭?‬
גבוה‭ .‬ספוג‭ ‬זה‭ ‬גדל‭ ‬על‭ ‬סלעים‭ ‬ונפוץ‭ ‬מאד‭ ‬לאורך‭ ‬כל‭ ‬החוף‭ ‬הישראלי‭ ‬בכל‭ ‬העומקים‭.‬

צילום: לירון גורן

ספוג פטרוזיה

Petrosia ficiformis

איך הוא נראה?
ספוג‭ ‬קשיח‭ ‬ופריך‭ ‬שצורתו‭ ‬וצבעו‭ ‬משתנים‭ ‬מאד‭ ‬ביחס‭ ‬לאזור‭ ‬הגידול. ‬גודלו‭ ‬נע‭ ‬בין‭ ‬ס‭"‬מ‭ ‬בודדים‭ ‬לרוב‭ ‬במים‭ ‬רדודים‭ ‬ועד‭ ‬כ-‬ 30 ס״מ במים‭ ‬עמוקים‭ ‬יותר. ‬צבעו‭ ‬נע‭ ‬בין‭ ‬חום‭-‬סגלגל‭ ‬כאשר‭ ‬הוא‭ ‬חשוף‭ ‬לאור‭ ‬השמש‭ ‬לכמעט‭ ‬לבן‭ ‬באזורים‭ ‬חשוכים‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו ‬אצלנו‭?‬
סביר. ‬הפטרוזיה‭ ‬גדלה‭ ‬באזורים‭ ‬חשוכים‭ ‬כמו‭ ‬מערות‭ ‬בכל‭ ‬העומקים‭ ‬אך‭ ‬נפוצה‭ ‬יותר‭ ‬מ- 20 מ׳ ‬בקניון‭ ‬אכזיב‭.‬

צילום: לירון גורן

סרחן חדודי

Sarcotragus spinosulus

איך הוא נראה?
ספוג‭ ‬גושי‭ ‬ומאסיבי‭ ‬וגודלו‭ ‬נע‭ ‬בין‭ ‬ס‭"‬מ‭ ‬בודדים‭ ‬למעל‭ ‬מטר, ‬אך‭ ‬לרוב‭ ‬יהיה‭ ‬10-20‭ ‬ס‭"‬מ. ‬על‭ ‬פני‭ ‬השטח‭ ‬של‭ ‬הספוג‭ ‬בליטות‭ ‬מחודדות‭ ‬ומכאן‭ ‬שמו, ‬צבעו‭ ‬נע‭ ‬בין‭ ‬לבן‭ ‬לשחור‭. ‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו ‬אצלנו‭?‬
הסרחן‭ ‬נפוץ‭ ‬מאד‭ ‬מעומקים‭ ‬אפסיים‭ ‬ועד‭ ‬לעומק‭ ‬של‭ ‬130‭ ‬מ'.‬

צילום: טל אידן

קודחן

.Clione spp

איך הוא נראה?
לספוג‭ ‬קודח‭ ‬זה‭ ‬מספר‭ ‬מינים‭ ‬בחופינו‭ ‬בצבעים‭ ‬שונים, ‬לרוב‭ ‬הספוג‭ ‬קודח‭ ‬בסלע‭ ‬כך‭ ‬שניתן‭ ‬לראות‭ ‬רק‭ ‬את‭ ‬פתחי‭ ‬יציאת‭ ‬המים‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו ‬אצלנו‭?‬
נפוץ‭ ‬מאד‭ ‬במים‭ ‬הרדודים‭.‬

צילום: טל אידן

גני הספוגים בהרצליה. צילום: טל אידן, מעבדת פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב; רשות הטבע והגנים

בוב ספוג – לא מה שחשבתם: על גני הספוגים של ישראל | טל אידן, דוקטורנטית במעבדתו של פרופ' מיכה אילן באוניברסיטת תל אביב

שתפו:
להמשך קריאה: לכל הדיירים