דגים מגיעים בכל גודל וצבע שאתם יכולים לדמיין. גם בים התיכון יש מגוון ביולוגי אדיר של דגים, אפילו דג הגרם הגדול בעולם – דג השמש – מגיע לביקור בישראל מדי פעם!
לדגים תפקיד חשוב בתרבות האנושית, בין אם כסמלים מיסטיים בעת העתיקה או בהופעתם בתרבות הפופולארית כיום. כמו כן, דיג בים התיכון מהווה מקור לחלבון עבור בני אדם. עם זאת, ההכנסות הפוטנציאליות מצפייה בחיות בים ומתיירות צלילה, והתעסוקה הנלווית אליהן, עולות בהרבה על אלה הנובעות מתעשיית הדיג.
"דגים" הינו שם עממי לקבוצה של בעלי חיים בעלי חוליות החיים במים ונושמים בעזרת זימים. החלוקה המקובלת במדע היא לשתי תתי קבוצות והן דגי הגרם ודגי הסחוס, כאשר הגורם המבדיל העיקרי הוא החומר ממנו עשוי השלד של הדג. דגי הסחוס מוכרים לנו ככרישים ובטאים, והשאר הינם דגי גרם, ששלדם עשוי מעצמות כמו שלנו ויש להם מכסה זימים המאפשר להם לנשום גם כשאינם בתנועה (בשונה מהכרישים שצריכים להיות בתנועה מתמדת בכדי לנשום). קבוצת דגי הגרם היא זו שאנו נוטים לקרוא להם "דגים" ביום יום.
אז מפני מה אנחנו שומרים עליהם, ואיך?
אנחנו אולי אומרים שיש הרבה דגים בים, אך פעם היו הרבה יותר – למעלה מ90% מהדגים הגדולים בים כבר נעלמו (כלומר ניצודו ונאכלו) במאה השנים האחרונות. ישנם אינספור איומים המסכנים את המשך קיומם של מינים רבים בים התיכון, דיג לא מבוקר, והיעדרן של שמורות ימיות. גם זיהום ימי, עליית טמפרטורת המים והתבססות מינים פולשים הינם סכנות מהותיות עבור דגי הים התיכון.
מציאת האיזון בין שימושי האדם במערכת לשמירה על הסביבה הרגישה של הים התיכון מהווה אתגר חשוב ביותר ומחייב גיבוש מדיניות ניהול משולבת והתאמה לסטנדרטים הבינלאומיים. החצי הכחול הוביל בשנים האחרונות רפורמה כוללת להצלת הים התיכון, תחת הכותרת "דגים באחריות". במסגרת זו, קידמנו הגבלות על הדיג באמצעות שינויי חקיקה, שינוי מבנה צי הדיג, והוצאת שיטות הדיג ההרסניות מהים. כמו כן, אנו פועלים לקידום שמורות טבע ימיות, תכנון ימי מושכל, הגבלת קידוחי גז בשטחים רגישים, והכרזה על מינים נוספים של דגים כמינים מוגנים, כולל טונה כחולה ודקר הסלעים אשר נמצאים בסכנת הכחדה.
