דגים מגיעים בכל גודל וצבע שאתם יכולים לדמיין. גם בים התיכון יש מגוון ביולוגי אדיר של דגים, אפילו דג הגרם הגדול בעולם – דג השמש – מגיע לביקור בישראל מדי פעם!
לדגים תפקיד חשוב בתרבות האנושית, בין אם כסמלים מיסטיים בעת העתיקה או בהופעתם בתרבות הפופולארית כיום. כמו כן, דיג בים התיכון מהווה מקור לחלבון עבור בני אדם. עם זאת, ההכנסות הפוטנציאליות מצפייה בחיות בים ומתיירות צלילה, והתעסוקה הנלווית אליהן, עולות בהרבה על אלה הנובעות מתעשיית הדיג.
"דגים" הינו שם עממי לקבוצה של בעלי חיים בעלי חוליות החיים במים ונושמים בעזרת זימים. החלוקה המקובלת במדע היא לשתי תתי קבוצות והן דגי הגרם ודגי הסחוס, כאשר הגורם המבדיל העיקרי הוא החומר ממנו עשוי השלד של הדג. דגי הסחוס מוכרים לנו ככרישים ובטאים, והשאר הינם דגי גרם, ששלדם עשוי מעצמות כמו שלנו ויש להם מכסה זימים המאפשר להם לנשום גם כשאינם בתנועה (בשונה מהכרישים שצריכים להיות בתנועה מתמדת בכדי לנשום). קבוצת דגי הגרם היא זו שאנו נוטים לקרוא להם "דגים" ביום יום.
אז מפני מה אנחנו שומרים עליהם, ואיך?
אנחנו אולי אומרים שיש הרבה דגים בים, אך פעם היו הרבה יותר – למעלה מ90% מהדגים הגדולים בים כבר נעלמו (כלומר ניצודו ונאכלו) במאה השנים האחרונות. ישנם אינספור איומים המסכנים את המשך קיומם של מינים רבים בים התיכון, דיג לא מבוקר, והיעדרן של שמורות ימיות. גם זיהום ימי, עליית טמפרטורת המים והתבססות מינים פולשים הינם סכנות מהותיות עבור דגי הים התיכון.
מציאת האיזון בין שימושי האדם במערכת לשמירה על הסביבה הרגישה של הים התיכון מהווה אתגר חשוב ביותר ומחייב גיבוש מדיניות ניהול משולבת והתאמה לסטנדרטים הבינלאומיים. החצי הכחול הוביל בשנים האחרונות רפורמה כוללת להצלת הים התיכון, תחת הכותרת "דגים באחריות". במסגרת זו, קידמנו הגבלות על הדיג באמצעות שינויי חקיקה, שינוי מבנה צי הדיג, והוצאת שיטות הדיג ההרסניות מהים. כמו כן, אנו פועלים לקידום שמורות טבע ימיות, תכנון ימי מושכל, הגבלת קידוחי גז בשטחים רגישים, והכרזה על מינים נוספים של דגים כמינים מוגנים, כולל טונה כחולה ודקר הסלעים אשר נמצאים בסכנת הכחדה.
Sciaena umbra
איך הוא נראה?
בעל צבע חום-אפרפר וסנפירים בצבע צהוב-ירקרק. אורכו עד 50 ס"מ.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
סביר. נפוץ באזורים סלעיים עד עומק של 40 מ׳ אם כי כיום אוכלוסייתו קטנה. נדוג בכל שיטות הדיג.
צילום: אנדריי אהרונוב
(׳לוקוס חפש׳)
Epinephelus costae
איך הוא נראה?
דג חום עם פסים צהבהבים לאורך הגוף. בבגרות הפסים הולכים ונעלמים ומעל סנפיר החזה מופיע כתם אחד צהוב/כתום. דג בינוני, לרוב 60-15 ס"מ.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
סביר. חי בקבוצות קטנות של עד עשרה פרטים באזורים סלעיים. בעבר היה נפוץ בחופינו בעומקים 5-60 מ' אך מספריו מדלדלים בעקבות דיג-יתר ובהתאם, המפגשים עמו נעשים נדירים יותר.
צילום: שבי רוטמן
(׳לוקוס לבן׳)
Epinephelus aeneus
איך הוא נראה?
דג בצבע חום-זהוב עם 2-4 פסים אלכסוניים בצדי הראש. בנוסף, יש לו 4-5 רצועות כהות מאונכות בצידי הגוף, הבולטות בעיקר בצעירים. דג בינוני, לרוב באורך של 80-20 ס"מ. נידוג ברשתות מכמורת באזורים חוליים. לעיתים ניתן לראותו גם באזורים סלעיים, בעיקר פרטים צעירים.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
סביר. עקב דיג יתר, אוכלוסיותיו בישראל החלו להידלדל. נמצא בעומקים של 5-50 מ'.
צילום: גל אייל
(׳לוקוס דאור׳)
Epinephelus marginatus
איך הוא נראה?
ראשו גדול ופיו רחב. בצעירותו צבעו חום-ירקרק ובבגרותו חום עם נקודות צהובות וגחון צהבהב. דג גדול ויכול להגיע לאורך 150 ס"מ. נידוג רבות בדיג רובים, חכות ורשתות חופיות.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
סביר. בעיקר בשמורות טבע. זהו דג מתבודד החי בין הסלעים בעומקים של עד 120 מ׳ אך לרוב נצפים פרטים צעירים בלבד, סימן לכך שסובל מדיג-יתר.
מצב שימור בים התיכון:
מצב שימור גלובלי:
צילום: שבי רוטמן
(׳לוקוס אירדי׳)
Mycteroperca rubra
איך היא נראית?
הדקרנית מאופיינת בצבע אפור עם כתמים בהירים שיוצרים פסים לאורף הגוף וראש מחודד. לרוב באורך 50-20 ס"מ.
מה הסיכוי לראות אותה אצלנו?
גבוה. מין דקר הנצפה לעיתים קרובות. דג מתבודד החי בין הסלעים בעומקים של 5-50 מ'.
צילום: שבי רוטמן
Thunnus thynnus
איך היא נראית?
בעלת ראש גדול וסנפירים כחולים. סנפירונים לאורך החלק האחורי של הגוף, וזנב מפוצל מעניקים לה יכולת שחייה מהירה במיוחד. דג גדול מאד ואורכו 250-200 ס"מ) הפרטים הגדולים ביותר שנמדדו הגיעו ל- 4.2 מ׳) ובמשקלים של 225-250 ק"ג.
מה הסיכוי לראות אותה אצלנו?
נמוך. הטונה חיה במים הפתוחים ועד לעומקים של 1300 מ'. זוהו התקבצויות שלה באזור כלובי הדגים באשדוד. חלק מאזור המים הכלכליים של ישראל תוארו כמתאימים לרביית טונות, אך פרטים צעירים נצפים גם בקרבת החוף.
מצב שימור בים התיכון:
מצב שימור גלובלי:
צילום: shutterstock
Euthynnus alletteratus
איך היא נראית?
בעלת סנפירונים בחלק האחורי של הגוף ומספר נקודות שחורות בין סנפיר החזה לסנפיר הבטן. אורכה 70-25 ס"מ.
מה הסיכוי לראות אותה אצלנו?
סביר. זהו דג נפוץ ולהקתי המצוי בגוף המים לאורך חופי ישראל. נידוג בישראל באופן מסחרי על ידי רשתות בין היתר.
צילום: JT Williams
Argyrosomus regius
איך הוא נראה?
דג גדול ואורכו בין 40 ס"מ ל-2 מ'. בעל קשקשים כסופים בגוון פנינה ופה צהבהב. מהווה מטרה מועדפת לדיג.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
נמוך. חי על הקרקעית, בעומקים של 15 עד 300 מ'.
צילום: Dguendel
('אינטיאס')
Seriola dumerili
איך הוא נראה?
צבע הגב אפור-כחלחל וצדי הגוף והבטן כסופים. פס זהוב יכול להופיע מהעין ועד לזנב, ופס כהה אלכסוני חוצה את העין מכיוון הפה ועד לאחורי הראש. דג גדול באורך 15-150 ס"מ.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. דג החי בלהקות בגוף המים וניזון בעיקר מדגים קטנים. נצפה עד לעומקים של 120 מ'. נידוג בישראל באופן מסחרי על ידי רשתות וגם ברובים וחכות.
צילום: שבי רוטמן
Caranx crysos
איך היא נראית?
צבעה של הצנינית האטלנטית נע בין אפור לכחול ירקרק, כאשר חלקו התחתון של הגוף בהיר יותר. זנבה ממוזלג, וצבעו של הזנב והסנפירים כהה מצבע הגוף.
מה הסיכוי לראות אותה אצלנו?
גבוה. דג זה נפוץ מאד בכל חופי הארץ עד עומק של 100 מ'. נידוגה בכל שיטות הדיג.
צילום: אנדריי אהרונוב
Pseudocaranx dentex
איך היא נראית?
בעלת גוף כסוף-צהבהב ולאורך צד הגוף עובר פס צהוב. הסנפירים והזנב צהובים גם כן. הראש גדול ומחודד ואורכה עד 40 ס"מ. לרוב שוחה בלהקות.
מה הסיכוי לראות אותה אצלנו?
סביר. שוחה לרוב בקרבת החוף עד לעומק של 50 מ'. ידוע על מספר אתרים קבועים בו ניתן לראותה.
צילום: אנדריי אהרונוב
Thalassoma pavo
איך הוא נראה?
דג קטן וצבעוני בעל ראש מחודד ופה קטן. גודלו עד 18 ס"מ. צבע הנקבה חום-ירוק עם חמישה קוים בהירים אנכיים ולזכר צבע ירוק בהיר עם פסים אלכסוניים סגולים-כחולים.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה מאוד. נפוץ בכל חופי הארץ עד עומק של 30 מ'. שוחה לבד או בקבוצות קטנות.
מופע נקבה | צילום: חזי שוחט
מופע זכר | צילום: אלעד שקד
Coris julis
איך היא נראית?
אורכה 10-20 ס"מ. לזכר נקודה שחורה על סנפיר הגב, כתם שחור במרכז הגוף וקו שחור משונן לאורך הגוף והוא גדול מהנקבה. לנקבה נקודה כחולה באזור הראש ופס זהוב לאורך הגוף.
מה הסיכוי לראות אותה אצלנו?
בינוני. נמצאת לרוב בעומקים של עד 50 מ'. במהלך הלילה ובעת סכנה היולית מתחפרת בחול.
מופע נקבה | צילום: שבי רוטמן
מופע זכר | צילום: שבי רוטמן
Chromis chromis
איך היא נראית?
דג קטן בצבע חום שלעיתים נראה מטאלי ועם זנב מפוצל. לצעירים פסי אורך כחולים זוהרים. פעמים רבות ניתן לראותן בלהקות גדולות. אורכו עד 13 ס"מ.
מה הסיכוי לראות אותה אצלנו?
גבוה מאוד. נפוצה בכל חופי ישראל.
צילום: Anders Finn Jørgensen
Balistes capriscus
איך הוא נראה?
גופו בצורת מעוין והוא מכוסה עור קשה וקשקשים עבים. ראשו גדול ומחודד, הפה קטן בעל שפתיים עבות. סנפיר הגב הראשון בעל שלושה קוצים. אורכו עד 40 ס"מ.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
סביר. נפוץ בכל חופי הארץ.
צילום: Diego Delso
Sparisoma cretense
איך הוא נראה?
דג בינוני באורך 50-30 ס"מ. השיניים הקדמיות התחברו והפכו ללוחיות דמויות מקור תוכי. צבע הזכר חום-אפור והנקבה אדומה עם כתם אפור במרכז הגוף.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
נמוך. ניתן למצוא בעיקר בצפון הארץ עד 50 מ' עומק.
מופע נקבה | צילום: Philippe Guillaume
מופע זכר | צילום: Diego Delso
Solea solea
איך היא נראית?
דג שטוח שגופו נראה כמו סוליה. היא שוכבת מחופרת בחול על צידה השמאלי ועיניה ממוקמות בצידה הימני. צבעה כצבע החול וגופה מוסווה היטב על הקרקעית. אורכה לרוב 15 ס"מ אך יכולה להגיע גם ל- 1.5 מ'.
מה הסיכוי לראות אותה אצלנו?
נמוך. הסולית חיה באזורים חוליים ובוציים עד עומק של כ-50 מ', היא אומנם שכיחה אך מסתווה היטב בחול כך שקשה לראותה.
צילום: רן גולן
Hippocampus hippocampus
איך הוא נראה?
דג קטן, אורכו עד 15 ס"מ, בעל מראה ייחודי. חרטומו קצר וצר ביחס לראשו ומשווה לו מראה של ראש סוס. צבעו חום, שחור או אדמדם, לעתים מנוקד בלבן.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
נמוך. דג קטן מוסווה היטב עם כושר שחייה מוגבל, לרוב הם נאחזים באצות בעזרת זנבם ולכן קשה לראותם.
צילום: אורי גלילי
Sarpa salpa
איך היא נראית?
בעלת גוף מאורך ועגלגל, צבעה כסוף ולאורך גופה פסים צהובים. זנבה בהיר עד שקוף וגודלה עד 50 ס"מ. בדרך כלל חיה בלהקות גדולות.
מה הסיכוי לראות אותה אצלנו?
נמוך. אוכלוסייתה בישראל התמעטה בשנים האחרונות.
צילום: אנדריי אהרונוב
(׳פרידה׳)
Pagrus caeruleostictus
איך הוא נראה?
בעל צבע כסוף-ורדרד עם נקודות כחולות על הגוף. חלק מן הקוצים בסנפיר הגב ארוכים יותר מהשאר. אורכו עד 50 ס"מ.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. נפוץ בחופי הארץ עד עומק של 100 מ'. נידוג בכל שיטות הדיג.
צילום: שבי רוטמן
Diplodus vulgaris
איך הוא נראה?
לדג זה צבע גוף כסוף עם שני פסים שחורים הנמשכים סביב הגוף, אחד מאחורי הראש והשני בקרבת הזנב. אורכו מגיע עד 30 ס"מ.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. נפוץ בכל חופי הארץ.
צילום: שחר מלמוד
(׳בורי׳)
Mugil cephalus
איך הוא נראה?
דג עם גוף מוארך, גב שטוח וצבעו כסוף. דג בינוני באורך של 50-15 ס"מ. בחופינו יש כ- 8 מינים שונים של קיפונים שמאוד קשה להבדיל ביניהם. בעונת החורף בשפכי נחלים נאספים מיליונים של דגיגי קיפון בשפכי נחלים לטובת תעשיית המזון.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. אחד הדגים השכיחים בחופינו. חי בלהקות קטנות במים הרדודים ושוכן במגוון רחב של בתי גידול ובטווח מליחות רחב (אפילו מים מתוקים) עד עומק של כ-40 מ׳.
צילום: אלעד שקד
Scarus ghobban
איך הוא נראה?
דג באורך 30-90 ס"מ בצבע ירקרק-חום עם נקודות כחולות. המופע שונה בין צעירים ובוגרים ובין נקבות וזכרים. הוא חי כבודד ולעיתים בקבוצות קטנות, במיוחד הצעירים.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
בינוני. נצפים בעיקר בשונית הסלעית בצפון הארץ, בדרך כלל בעומק 10-30 מ'.
צילום: Amada44
Parupeneus forsskali
איך הוא נראה?
הבינתן מגיע עד לאורך 25 ס"מ ויש לו זוג בחנינים ליד פיו. הוא לבן-ורדרד, יש לו פס שחור שנמשך מהפה כמעט עד תחילת הזנב ובקצה צבעו משתנה לצהוב. נקודה שחורה נמצאת בבסיס הזנב בצעיר ובבוגר.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. אוכלוסיית הבינתן כבר מבוססת היטב בישראל.
צילום: שבי רוטמן
Sargocentron rubrum
איך הוא נראה?
דג בינוני ואורכו עד 30 ס"מ. גופו של הדג מכוסה קשקשים גדולים וקוצניים ויש לו קוץ גדול באזור הראש בשני צידי הגוף שמכיל ארס. צבעו ורוד-כסוף עם 7-8 פסים בצבע אדום ושני פסים אנכיים נוספים לצד העיניים.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. הברקן נפוץ באזורים הסלעיים בכל חופי הארץ. הוא חי בלהקות, במשך היום מתחבא בנקיקים ולפנות הערב יוצא לפעילות.
צילום: שחר מלמוד
Pempheris rhomboidea
איך הוא נראה?
לגרזינון צורת גוף הדומה לגרזן עם גוף צר וגבוה בחלקו הקידמי, ומכאן שמו. גודלו עד 18 ס"מ וצבעו אפור–חום.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. הגרזינונים נפוצים באזורים חשוכים-חצי חשוכים בכל הארץ. הם חיים בלהקות, במהלך היום חבויים בכוכים ומערות.
צילום: שבי רוטמן
Pterois miles
איך הוא נראה?
לזהרון קוצים ארסיים בסנפיר הגב וסנפירי חזה גדולים ומנוצים וגודלו עד 40 ס"מ. על סנפירי הגב והזנב יש נקודות כהות. הצעירים בהירים מאוד עד שקופים ורק בבגרותם מקבלים את צבעי הבוגר המפוספס בגווני החום, כתום ולבן.
הזהרון טבעי למפרץ אילת ושם הוא מין מוגן שאסור לדיג, ובכל הארץ הוא אסור למסחר באקווריומים.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. בשנים האחרונות הזהרון הפך נפוץ וניתן למצוא אותו ברוב החופים עד לעומק של 150 מ'.
צילום: שחר מלמוד
Fistularia commersonii
איך הוא נראה?
דג צר וארוך בין 40 ל-120 ס"מ. בעל חרטום צינורי שבקצהו לסתות קטנות. צבעו בין אפור לירוק–חום.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
סביר. החלילן חי בגוף המים בסמיכות לסלעים.
צילום: דודו נחמיאס
Lagocephalus sceleratus
איך הוא נראה?
מוכר גם בשמו העממי 'אבו-נפחה' וגודלו עד 60 ס"מ. צבעו ירקרק ועל גבו נקודות בצבע שחור ובטנו לבנה. בקדמת העין יש לו כתם כסוף, ולאורך גופו גם פס כסוף. ללגינון יכולת להתנפח בשעת סכנה.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. נפוץ בכל חופי הארץ עד עומק של 100 מ'.
צילום: שבי רוטמן
Siganus rivulatus/luridus
איך הוא נראה?
דג בינוני ואורכו עד 25 ס"מ. צבע גופו של הסיכן המשויש לרוב ירקרק עד כסוף בהיר והסיכן ההודי חום כהה עד ירוק זית, אך צבעים אלו זה יכול להשתנות במהלך היממה. זנבו הממוזלג של הסיכון המשויש מהווה סימן הזיהוי העיקרי להבדילו מהסיכן ההודי שגם כן נפוץ בחופינו ולו זנב קדוד.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. הסיכנים הם מהמהגרים הראשונים שחדרו לים התיכון מהים האדום. כיום הם נפוצים מאוד בחופי ישראל עד עומק של 40 מ'.
סיכון משויש | צילום: ארז ירוחם
סיכון הודי | צילום: ירון הלוי
(׳נסראללה׳)
Plotosus lineatus
איך היא נראית?
השפמית היא דג מאורך, שמעט מזכיר בצורתו צלופח והיא מגיעה עד לגודל של 20 ס"מ. צבעה חום-אפור ולאורך הגוף ישנם פסים קהים.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. נפוצה בכל הארץ באזורים סלעיים וחוליים. צעירים שוחים לרוב בלהקות מלוכדות של מאות, ונראות כמו כדור כהה במים באזורים רדודים. בוגרים שוחים לבד או בקבוצות קטנות.
צילום: שרה אוחיון