שמורת ים פולג

ברוכים הבאים לחוף הים הקדום של הרצליה – גן ספוגים בעומק 100 מ' מתחת לפני המים!

אם היינו יכולים לנסוע בזמן, כמה אלפי שנים לעבר, היינו יכולים להתרווח על דיונת חול, במרחק של 15 ק"מ מהרצליה של היום, ולהשקיף על שפת הים שממערב לנו. מאז, פני הים עלו ו'חוף הים' הקדום הוצף  בעמודת מים בגובה -100 מ' של מי ים. דיונת החול התאבנה והפכה לרכס כורכר תת ימי. היום בולט הרכס במספר מקומות מעל פני קרקעית הים, ומבצבץ מתוך המצע הרך, כ"איים" (בּלְטִָים") סלעיים עשירים בחיים ייחודיים.

בעשור האחרון התגלתה בבלטים האלה חברה עשירה במיוחד של בעלי חיים שהיא ייחודית לחופינו. בעלי החיים הדומיננטיים ביותר בבית גידול זה הם הספוגים, ועד היום תועדו בו למעלה מ-100 מינים שונים. יחד, הם יוצרים בית גידול מרהיב הנקרא 'גן ספוגים'.

כולנו מכירים את שונית האלמוגים הטרופית, למשל במפרץ אילת, המורכת מבעלי החיים האלו שיוצרים מבנה מורכב ומספקים מחסה ומזון לעושר של בעלי חיים אחרים. שונית אלמוגים כזו חייבת אור שמש ומים חמימים כדי להתפתח.
בעומק של 100 מ' בים התיכון, אור השמש כמעט ואינו חודר, ולכן כאן משגשגת ממלכת הספוגים. הם ממלאים את התפקיד המבני במקום האלמוגים ובונים בגופם מבנה ביולוגי תלת ממדי המהווה בית למאות מינים נוספים של בעלי חיים המוצאים בו מחסה ומזון.

למידע נוסף על הספוגים לחצו כאן!

בנוסף לספוגים, תועדו בשמורת ים פולג למעלה מ-100 מינים של דגים ובעלי חיים חסרי חוליות החיים בין הספוגים ואפילו בתוכם.

במשך תקופה ארוכה נחשב אזור הדמדומים – האזור בו רק מעט מאור השמש חודר אל עומק המים – שמרביתו נמצא מעבר לעומקי הצלילה, לאחד האזורים המסתוריים בעולם. משלחות מחקר בודדות בלבד חוקרות את האזור, ובפרט את חברת בעלי החיים המתקיימת על בית הגידול הסלעי, בגלל הקושי  להגיע אליו. על מנת להצליח לחקור את המצע הסלעי בעומקים גדולים משתמשים ברובוט תת ימי הנקרא ROV (Remotely operated Vehicle) והוא מצויד בזרוע דיגום ומצלמות המאפשרים לנו לחקור לראשונה את גני הספוגים.

הספוגים נחשבים בעל החיים הרב תאי הכי קדומים. ספוגים הם חסרי חוליות והם נייחים ומבלים את רוב חייהם על הקרקעית. גופם מלא בחורים דרכם הם שואבים מים ומסננים מהם חלקיקי מזון המרחפים במי הים. הם מסננים כמות אדירה של מים דרך גופם (כ-10 ליטר מים לקילו ספוג לדקה!)

למידע נוסף על הספוגים לחצו כאן!

גני הספוגים הם כמו עיר תוססת המספקת מזון, מקום לינה ומסתור עבור יצורים שונים. הספוגים יוצרים מבנים אשר מגדילים את מורכבות בית הגידול ויוצרים נישות למגוון בעלי חיים אחרים: הם משמשים כאזור רביה, מסתור, מקום להתיישבות ועוד. בעלי חיים רבים חיים בין הספוגים, על גביהם ואף בתוכם, לכן יש המכנים את הספוגים "בתי מלון חיים".

בנוסף, בזכות פעולת שאיבת חלקיקי מזון מרוכזים מהמים אל תוך גני הספוגים, המזון הופך לנגיש עבור בעלי חיים נוספים הנמצאים על הקרקעית ונהנים מריכוז המשאבים. בעלי חיים אלה בתורם, מהווים מזון לטורפים אחרים כמו דגים, וכן הלאה במעלה מארג המזון. זו אחת הסיבות שבגני הספוגים נצפות גם להקות דגים גדולות, שכמותן לא נראות באזורים אחרים בחופינו. בכך, גני הספוגים חשובים גם להעשרת מאגרי הדגה בים התיכון, לרבות עבור דגים בעלי חשיבות מסחרית לענף הדיג.

בנוסף להעשרת מאגרי הדגה בים התיכון, תועלת נוספת שגני הספוגים מעניקים לאדם נעוצה בחומרי הטבע המצויים בהם. אלו הם תרכובות המיוצרות באופן טבעי ביצורים חיים ולהן חשיבות ביולוגית, רפואית או מסחרית.

מעל ל-50% מהחומרים שבודדו מיצורים בים והם בעלי פעילות המשמשת לתועלת האדם, מקורם מספוגים. חומרי טבע אלה הם הבסיס לפיתוח תרופות שונות החל מאנטיביוטיקה ועד תרופות נגד סרטן. לדוגמה, במין מסיים של ספוג (Agelas oroides) בשמורת פולג נמצאו 17 חומרי טבע חדשים למדע, וזאת נוסף לחומרי הטבע הרבים שנמצאו בו בעבר כאשר נאסף במקומות אחרים בים התיכון.

ישנם שלושה בתי גידול עיקריים באזור השמורה: (1) הבלטים של רכז הכורכר התת-ימי שם נמצאים גני הספוגים, (2) המצע הרך המורכב ברובו מטין ושם נצפו בעיקר תולעים מתחפרות, נוצות ים ודגים שונים, ו(3) עמודת המים בה נצפו צבי ים, דולפינים ולהקות גדולות של הדג סיריול אטלנטי ('אינטיאס').

בתי הגידול בשמורה אינם מנותקים זה מזה, והמשך קיומם ושגשוגם תלוי בתפקודם כמכלול אחד רציף, מחובר ומוגן. קיומה של חברת בעלי חיים עשירה בשמורה תלוי במידה רבה בקיומם של בתי גידול סלעיים משגשגים (הבלטים) הקרובים זה לזה.

בשלב הצעיר של הספוגים, ושל חסרי חוליות רבים אחרים, הספוג הוא למעשה לרווה ('פגית') השוחה בעמודת המים ללא יכולת הזנה בכוחות עצמה. פרק הזמן שבו היא ניידת במים בצורה זו, לפני היצמדותה לסלע, הינו קצר ביותר – בין מספר שעות לימים בודדים – בגלל שהיא צריכה להתיישב במהירות ולהתחיל לאכול.

לכן מקובל להניח שהאפשרות למעבר של לרוות בין אזור לאזור, כלומר הקישוריות בין בתי גידול של ספוגים, מתקיימת במנגנון של "אבני קפיצה" בו התפוצה והמעבר של לרוות בין אזורי התיישבות מתקיים במרחקים קטנים יחסית. בתי הגידול לאורך הדרך הם לרוב ארעיים, ולא מתקיימת בהם חברה מפותחת של ספוגים, אך הם  קריטיים בכדי לאפשר את המעבר אל בית גידול מתאים יותר בו יכולה להתקיים חברת ספוגים עשירה ומגוונת.

זו הסיבה שיש חשיבות רבה להגנה על מכלול הבלטים וגני הספוגים בים פולג, וכך גם על השטחים המקשרים ביניהם.

שמורת ים פולג מתוכננת על ידי רשות הטבע והגנים כשמורה גדולה ורציפה, הכוללת חיבור בין חוף הים, באזור חוף השרון, דרך שונית הסלעים בעומק  30 מ', ומערבה עד לשונית הספוגים בעומק 100 מ'. שמורה גדולה כזו, הכוללת רציפות בטווח העומקים מהרדוד ועד העמוק, תאפשר הגנה מיטבית עבור יצורי הים הנעים בין בתי גידול שונים, וכן ייצוג לבתי הגידול של העומקים השונים. החלק של השמורה בין חוף השרון ומערבה עד עומק  100 מ' יקודם כשמורת טבע בעתיד, בכפוף לאישור מוסדות התכנון.

לשמורת ים פולג בפרט, ולגני ספוגים בחוף הישראלי בכלל, חשיבות רבה הן לסביבה והן לאדם.

הספוגים בשמורה הם הפילטר של הים: הם מסננים חומרים רבים מעמודת המים ומחזירים למים חומרי הזנה. באופן זה ספוגים משמשים באופן דומה למערכת סינון שהיינו מתקינים באקווריום – הם מוציאים חומרי פסולת מהמערכת ו"מחזירים" מים נקיים בתוספת חומרי הזנה עבור מארג המזון כולו – מאצות זעירות ועד לטורפים .

השמורה היא "תיבת נוח" מודרנית: רכסי הכורכר בשמורה הם בתי גידול יציבים שיכולים לתפקד כמקלט לבעלי חיים המקומיים מפני מהתחממות מי הים בבתי הגידול הרדודים.

השמורה היא מסדרון אקולוגי של הים: בתי הגידול בשמורת פולג מהווים אבני קפיצה המקשרים בין בתי הגידול העמוקים לרדודים.

השמורה היא מוקד בטוח לרביית דגים: מרחב השמורה מוגדר כיום כאזור אסור לדיג מכמורת, במסגרת תקנות הדיג. זהו אזור בודד בכל המרחב שאינו סובל כיום מלחץ דיג מכמורת. איסור כולל על הדיג בשמורה יאפשר לשמורה ולבלטים שלה להוות מקום מפלט בטוח עבור דגים, ולאפשר להם להתרבות ולחדש את האוכלוסייה שלהם בכל האזור.

הספוגים בשמורה הם מרכז מו"פ אזורי: הם כמו בית מרקחת ענק עם שפע חומרים בעלי פוטנציאל רפואי למחקר ופיתוח עתידיים. שמורת ים פולג מכילה את עושר מיני הספוגים הגדול ביותר לאורך החוף הישראלי. ככל שעושר המינים גבוה יותר, כך פוטנציאל מציאת חומרי הטבע עולה.

הספוגים הם בעלי חיים רגישים במיוחד. קצב הגידול שלהם איטי ונע בין 0.001 סמ"ק ל-10 סמ"ק בלבד בשנה. לכן, גם פגיעה חד פעמית תגרום לנזק משמעותי לגני הספוגים. בנוסף, יכולת ההתאוששות שלהם לאחר פגיעה גם היא מוגבלת. בהתחשב בכך שגני הספוגים מרוחקים האחד מהשני, ושתפוצת הלרוות (השלב הצעיר) של הספוגים מוגבלת, שיקומו של גן ספוגים לאחר פגיעה יארך שנים רבות.

חלק מהאיומים על השמורה הם:

1. דיג – גני הספוגים באזור הדמדומים נמצאים תחת איום קבוע עקב פעילויות דיג. בכל האתרים שנסקרו, נמצאו כמויות גדולות של ציוד דיג, החל מחוטי דיג וכלה ברשתות. קרסים וחוטים של חכות עלולים להסתבך במבני הספוגים. דיג הקפה עלול לפגוע במיני דגל בגוף המים כמו צבי ים. פעילות דיג מכמורת, בין אם היא מתבצעת על האזור הסלעי או על הקרקעית הרכה שלידו, פוגעות ממשית בבית הגידול. על כן יש חשיבות ליצירת אזור חיץ סביב אזורי הבלטים, שבו אין גרירת רשתות על הקרקעית החולית באזור השמור. כבר היום מרחב השמורה אסור בדיג מכמורת, אך בהיעדר חובה להתקנת מערכת איכון לוויינית על ספינות המכמורת, ולאור ריחוק השמורה מהחוף, יש קושי לפקח ולאכוף איסור זה בצורה אפקטיבית. בנוסף, ציוד דיג שננטש מהווה סכנה לבעלי החיים אשר יכולים להילכד ברשתות או להיפצע מקרסים.

2. תשתיות וקידוח גז – כלל שלבי חיפוש והפקה של גז ונפט בעלי פוטנציאל פגיעה בטבע הימי בשמורה. בעת קידוח ימי משתחררים למי הים חומרי סיכה המשמשים לקידוח. במידה והקידוח מתבצע קרוב לגן ספוגים, חומרי סיכה אלו עשויים להשפיע כימית ופיזית על הספוגים. בנוסף, הרחפת החול מהקידוח והנחת תשתית עלול לסתום את פתחי כניסת המים שלהם ובכך להוביל למות הספוגים ולהרס בית הגידול. כל זאת כמובן בלי להתייחס לסכנה העיקרית שבתקלה שתביא לאירוע זיהום רחב.

3. פסולת – עיכול פלסטיק בשוגג על ידי יצורים ימיים יכולה לגרום לבעיות עיכול קשות, לפציעות ולמוות. בנוסף, זיהום הפלסטיק מצטבר במעלה שרשרת המזון וחלקיקי הפלסטיק מצטברים בגופם של היצורים הימיים ככל שהם נמצאים במקום גבוה יותר במארג. הפלסטיק גם מכיל בתוכו תרכובות רבות שיכולות להיות רעילות לבעלי החיים הימיים.

1. שמירה על גני הספוגים: גני ספוגים אלו נשארו שמורים יחסית לאורך שנים רבות בזכות מרחקם מהחוף ועומקם הרב. הגבלת הדיג והפעילות הפוגענית, לצד ניטור מתמשך, יאפשרו שמירה על מארג המזון ועל החברה הייחודית המתקיימת בשמורה.
2. מוקד להעשרת הים בדגה ויצורים ימיים: שטח השמורה יהווה מקור של התחדשות ביולוגית של דגים וחסרי חוליות אשר יזלגו אל הים הסובב אותם ויעשירו אותו בחיים.
3. שטח מקלט וחוליה מתפקדת ברשת השמורות: השמורה תהווה עוגן שמור וחסין יותר מפני השפעות גלובליות כמו שינויי אקלים ופלישות ביולוגיות. ההגנה על מספר גדול של בלטים רציפים בשמורה תאפשר לקיים קישוריות עבור בעלי החיים בין אזורים שונים לאורך החוף.
4. מוקד למחקר ופיתוח: בשל עושר המינים הגבוה בגני הספוגים, הם מהווים כר פוטנציאלי למציאת חומרי טבע ולפיתוח תרופות חדשניות המועילות לאדם.