בזכות הטבע הימי יש לנו אקלים יציב יותר.
יצורים ימיים מתפקדים כמפעל מיחזור ענק, המנטרל חלק מהפחמן הדו חמצני הגורם לשינויי האקלים.
שינויי האקלים מאיימים על עתיד האנושות.
שינוי אקלים גורם ליותר סערות ובצורות, התפשטות מחלות מדבקות, ועלייה בפני הים המאיימת על ערי החוף. שינוי אקלים זה הוא תוצאה של עודף גזי חממה באטמוספירה (בעיקר פחמן דו חמצני) – עודף הנגרם כתוצאה מפעילות האדם. הפחמן הדו חמצני הוא פסולת מזיקה באטמוספירה שלנו, והוא הגורם המרכזי לשינוי האקלים.
הטבע בים מהווה מעין ״מזגן עולמי ״המנטרל חלק מההשפעות המזיקות של הפחמן הדו חמצני. תודות לחי בים, קצב השינויים באקלים כדור הארץ מואט. המזגן העולמי של הטבע הימי ״עושה מהלימון לימונדה״, ופועל בשתי דרכים מרכזיות:
א. הפיכת פחמן דו חמצני לסוכר:
האצות הימיות, הפיטופלנקטון, פועלות כ"מפעל מיחזור": הן ממירות חלק מהפחמן הדו חמצני המזיק לסוכר הבונה את גופן בתהליך הפוטוסינתיזה )ופולטות ״על הדרך״ חמצן – אותו אנו נושמים).
ב. הפיכת פחמן דו חמצני לגיר:
גיר, או בשמו המדעי ״סידן פחמתי״, הוא החומר המרכיב קונכיות ואת השלד של אלמוגים. יצורים זעירים הנקראים קוקוליטופורים (Cocolithophore) וחוריריות, (Foraminifera) שהם בעלי שלד מסידן פחמתי ,קולטים פחמן דו חמצני מהמים, וממירים אותו לשלד גירני .כך "מתפנה מקום" בים לקליטת פחמן דו חמצני נוסף מהאטמוספירה. כשיצורים אלה מתים, השלד שלהם שוקע לקרקעית הים, עם הפחמן הכלוא בצורתו המנוטרלת )שאינה מזיקה) בתוך השלד. הפחמן לא חוזר למי הים ולאטמוספירה.
מוערך כי הים התיכון קולט כ-18 מיליון טון פחמן דו חמצני בשנה. זהו שירות השווה ל-340 מיליון אירו בשנה. מתוך הסכום הזה, 280 מיליון אירו קשור ישירות לפעילות קליטת פחמן על ידי היצורים הימיים.
