מאפיין שיש לרוב קווצי העור הינו יכולות רגנרציה מרשימות, כלומר חידוש של רקמה, איברים וגפיים וכן "סימטריה מחומשת" בגוף.
הרבה מקווצי העור המקומיים לחופי ישראל הולכים ונעלמים. למשל, כמעט ולא רואים כאן יותר את קיפוד הים הסגול ואת הגלילן (מלפפון ים) אשר היו נפוצים בחופינו בעבר. מאחר ולחיות הללו תפקידים רבים במערכת האקולוגית הימית, סביר מאוד להניח שהיעדרותם מהמערכת היא אחד הגורמים התורמים לשינויים שאנחנו רואים כיום בסביבה החופית שלנו. מאידך, מינים פולשים מחליפים חלק מהתפקודים האלה.
לקווצי העור יש חשיבות אקולוגית רבה במערכת הימית עקב היותם נפוצים מאוד בים העמוק במקביל להופעתם גם באזורים רדודים. קיפודי ים, אשר רועים אצות שגדלות על המצע הסלעי, מווסתים את כמות האצות ומונעים השתלטות של מינים מסוימים שם וכך מגבירים את המגוון הביולוגי. הם גם מתפקדים כמהנדסים סביבתיים מאחר שתוך כדי רעייה הם חופרים לתוך הסלע עצמו ומסוגלים לערער את היציבות המבנית שלו וכך לשחרר חומרי הזנה למים. מינים אחרים, כמו מלפפוני ים, מרחיפים את המצע החולי תוך כדי חפירתם לצורך מחסה ותזונה ובכך מקטינים את כמות החומר האורגני בחול ומאווררים אותו, כך שחמצן מגיע לשכבות עמוקות יותר במצע עבור חיות אחרות. כמו כן, קווצי העור מקבעים כמות פחמן גדולה במהלך חייהם עבור השקעת שלדם הגירני ובכך לוקחים חלק חשוב במעגל הפחמן העולמי. לאותו שלד יש גם תפקיד גאולוגי כמרכיב במבני גיר סלעיים בים וביבשה.
אז מפני מה אנחנו שומרים עליהם, ואיך?
קווצי העור נוצלו על ידי האנושות לאורך ההיסטוריה ועדיין מנוצלים רבות כיום, גם בים התיכון, לצורכי מאכל כמו גם לצרכי מחקר פיזיולוגי וביולוגי. קשה להצביע על הגורמים הנקודתיים שהביאו להיעלמותם מאזורנו, אך חלק סוברים כי זה קשור, בין היתר, לכניסת מינים פולשים שהתבססו במקומם, לרמות זיהום גבוהות ולהתחממות המים.
מאחר וקווצי העור חיים על קרקעית הים אשר נמצאת תחת איום מתמיד של זיהום, דיג מכמורת ובניית תשתיות ימיות, החצי הכחול פועל להקמת שמורות טבע ימיות רחבות שיגנו על המצע החולי והסלעי שם הם חיים. כמו כן, עלינו להשקיע מאמצים בחינוך והסברה בנוגע להשלכות של זיהום ימי ושינויי אקלים על הים שלנו ולעשות כל שביכולתנו למתן את השפעותיהם.
נתקלת בפגיעה בקיפודי ים? מכירה של כוכבי ים ?
