נגישות
כלי נגישות
החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

קיפוד ים סגול

קיפוד ים סגול

קיפוד ים סגול (Paracentrotus lividus)

קיפודי ים  קרובים למלפפוני הים וכוכבי הים (מערכת קווצי העור). גופם בנוי מקופסית שלד עגולה או אליפטית שממנה מזדקרים קוצים כלפי חוץ. אבל, בניגוד לקיפודי הנזרית (Diadema) שנפוצים במפרץ אילת (ולאחרונה גם הגיעו לים התיכון) שלהם קוצים ארוכים שדקירתם עלולה להכאיב מאוד (אך אינה מסוכנת), קוציו של קיפוד ים סגול קצרים ועבים יותר, כך שדקירה מאותם קוצים פחות מאיימת. 

למרות שמם, צבע הקוצים לעיתים בעל גוון ירוק, חום או אדום. 

מין זה חי בחופים הסלעיים שבים התיכון וצפון מזרח האוקיינוס האטלנטי, מאזור הכרית (הטווח שבין הגאות והשפל) ועד לעומק של 30 מטר. תזונתם מורכבת בעיקר מאצות, אותם הם מגרדים מהסלעים עם פה דמוי מקור בעל 5 שיניים! כצמחוניים המרכזיים בים התיכון, למין זה חשיבות אקולוגית רבה בוויסות כמות האצות בשוניות הסלעיות.

קיפודי ים בים התיכון

בעבר (עד לפני 30 שנה לערך), קיפודי הים הסגולים היו נפוצים ביותר בחופי הים התיכון בישראל. צפיפותם הוערכה בשני פרטים למטר רבוע בממוצע. מאז אוכלוסייתם הצטמצמה בהדרגה וכיום הם נדירים ביותר באזורנו. לדעת חוקרים שעוסקים בתחום, היעלמותם קשורה לשני תהליכים שהולכים ותופסים תאוצה בשנים האחרונות: התחממות גלובלית והתבססות מינים פולשים בים התיכון. 

מחקרים אלו הראו שבטמפרטורות המים הגבוהות אליהן מגיע הים בשיא עונת הקיץ כיום – למעלה מ-31 מעלות, בהשוואה ל-29 מעלות בעבר, שרידות הקיפודים יורדת משמעותית ומקשה עליהם לעבור בשלום את העונה החמה. או בקיצור – רבים מהם "מתים מחום", פשוטו כמשמעו. בנוסף לכך, דגים צמחוניים פולשים – דגי הסיכן (אראס בפי הדייגים), שהגיעו מים סוף, נעשו נפוצים בעשרות השנים האחרונות, מחסלים את יערות האצות שאיפיינו בעבר את קו החוף הישראלי ומותירים סלע חשוף ושומם. בעלי חיים שתלויים באצות למחסה ומזון עלולים להיפגע מכך. קיפודי ים שגודלו במקומות שמהם הורחקו דגי הסיכן קיבלו אספקת מזון גדולה יותר והראו פוטנציאל רבייה גבוה משמעותית, מחבריהם שגודלו ביחד עם הסיכניים. 

בעוד שהגורם הראשון (התחממות), נובע מתהליכים גלובליים שאין ביכולתה של מדינת ישראל להשפיע משמעותית עליהם, הגורם השני (פלישת דגי הסיכן) בהחלט ניתן לבקרה וויסות ברמה המקומית. דגים אלו מהווים מקור מזון עיקרי לדגים טורפים גדולים בכלל ודקרים (לוקוסים) בפרט. בדיקת מקורות המזון של דגי הדקר העלתה שסיכניים מהווים כ-70% ממזונם! גם חסרי חוליות טורפים כמו תמנונים ודיונונים מתבססים על אותו מקור מזון. אישוש אוכלוסיות הטורפים על ידי הגבלת הדיג (בעיקר באמצעות שמורות טבע ימיות או הגבלות ספציפיות על דיג הדקרים) יכול לצמצמם את השפעות הסיכניים ולאפשר למערכת האקולוגית להתאושש מרעיית היתר. שיפור זה יכול להעניק לקיפודים ובעלי החיים התלויים באצות יותר משאבים להתמודדות עם הפרעות סביבתיות שאינן תלויות בנו – כמו התחממות המים. 

אראסים, אצות וקיפודים – דרמה בשינוי מתמיד בים התיכון | ארז ירוחם, אקולוג ימי בחברה להגנת הטבע

 

קיפוד ים סגול. צילום: יוסף סגל

שתפו:
להמשך קריאה: לכל הדיירים