נגישות
כלי נגישות

קווצי עור

קווצי עור הינם מערכה של חסרי חוליות ימיים הכוללת בתוכה את קיפודי, מלפפוני וכוכבי הים, בין היתר, ונמצאת רק בבתי גידול ימיים.

מאפיין שיש לרוב קווצי העור הינו יכולות רגנרציה מרשימות, כלומר חידוש של רקמה, איברים וגפיים וכן "סימטריה מחומשת" בגוף. 

הרבה מקווצי העור המקומיים לחופי ישראל הולכים ונעלמים. למשל, כמעט ולא רואים כאן יותר את קיפוד הים הסגול ואת הגלילן (מלפפון ים) אשר היו נפוצים בחופינו בעבר. מאחר ולחיות הללו תפקידים רבים במערכת האקולוגית הימית, סביר מאוד להניח שהיעדרותם מהמערכת היא אחד הגורמים התורמים לשינויים שאנחנו רואים כיום בסביבה החופית שלנו. מאידך, מינים פולשים מחליפים חלק מהתפקודים האלה.

לקווצי העור יש חשיבות אקולוגית רבה במערכת הימית עקב היותם נפוצים מאוד בים העמוק במקביל להופעתם גם באזורים רדודים. קיפודי ים, אשר רועים אצות שגדלות על המצע הסלעי, מווסתים את כמות האצות ומונעים השתלטות של מינים מסוימים שם וכך מגבירים את המגוון הביולוגי. הם גם מתפקדים כמהנדסים סביבתיים מאחר שתוך כדי רעייה הם חופרים לתוך הסלע עצמו ומסוגלים לערער את היציבות המבנית שלו וכך לשחרר חומרי הזנה למים. מינים אחרים, כמו מלפפוני ים, מרחיפים את המצע החולי תוך כדי חפירתם לצורך מחסה ותזונה ובכך מקטינים את כמות החומר האורגני בחול ומאווררים אותו, כך שחמצן מגיע לשכבות עמוקות יותר במצע עבור חיות אחרות. כמו כן, קווצי העור מקבעים כמות פחמן גדולה במהלך חייהם עבור השקעת שלדם הגירני ובכך לוקחים חלק חשוב במעגל הפחמן העולמי. לאותו שלד יש גם תפקיד גאולוגי כמרכיב במבני גיר סלעיים בים וביבשה.

אז מפני מה אנחנו שומרים עליהם, ואיך?

קווצי העור נוצלו על ידי האנושות לאורך ההיסטוריה ועדיין מנוצלים רבות כיום, גם בים התיכון, לצורכי מאכל כמו גם לצרכי מחקר פיזיולוגי וביולוגי. קשה להצביע על הגורמים הנקודתיים שהביאו להיעלמותם מאזורנו, אך חלק סוברים כי זה קשור, בין היתר, לכניסת מינים פולשים שהתבססו במקומם, לרמות זיהום גבוהות ולהתחממות המים.

מאחר וקווצי העור חיים על קרקעית הים אשר נמצאת תחת איום מתמיד של זיהום, דיג מכמורת ובניית תשתיות ימיות, החצי הכחול פועל להקמת שמורות טבע ימיות רחבות שיגנו על המצע החולי והסלעי שם הם חיים. כמו כן, עלינו להשקיע מאמצים בחינוך והסברה בנוגע להשלכות של זיהום ימי ושינויי אקלים על הים שלנו ולעשות כל שביכולתנו למתן את השפעותיהם.

נחשון ים

תיאור: בעל חיים קטן ועדין הדומה במראהו לכוכב הים, אך בניגוד לכוכבי הים הזרועות אינן נוגעות זו בזו בבסיסן. בעל חמישה זרועות דקות וארוכות המחוברות לבסיס דק בצורת דיסקית במרכז הגוף. הזרועות מחולקות לפרקים המאפשרים לנחשון לנוע בגמישות.

בית גידול: חי בין סלעים, בטין, בין אצות ים או בתוך ספוגים בעומקים רדודים עד עשרות מטרים.

תזונה: ניזון מליקוט של פירורים אורגניים מהמים.

נחשון ים

צילום: גיל רילוב

מלפפון ים (גלילן)

תיאור: אורכו עד 20 ס”מ וגבו מכוסה גבשושיות זעירות לא סדירות. צבעו חום ולעיתים כתמים לבנים פזורים על גופו.

כללי: בעל חיים גלילי ומאורך השייך לקבוצה “קווצי” העור” (קרוב משפחתם של כוכבי הים).

תזונה: הגלילן נע באיטיות בשעות הלילה ובולע כמויות גדולות של קרקע. חומרים מזינים מהקרקע נספגים במעי והשאריות מופרשות בצורת גלילים מאורכים.

מלפפון ים (גלילן)

צילום: ירון הלוי

קיפוד ים סגול

תיאור: צבעו נע מסגול, אדום וגווני חום ועד צהוב וירוק.

תזונה: חי על משטחים קשים מהם מגרד צמחים, אצות ובעלי חיים קטנים. פעיל בעיקר בשעות הלילה.

קיפוד ים סגול

צילום: עמרי סלנר

להמשך קריאה: חזרה לעמוד מינים מוגנים >>>