החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

תכנית האב ל-10 שמורות טבע ימיות באזור הכלכלי הבלעדי בים התיכון

תכנית אב לשמורות ימיות בים העמוק – האזור הכלכלי הבלעדי

כנסו לקרוא את המסמך המלא

תכנית האב לשמורות ימיות באזור הכלכלי הבלעדי | ד"ר עתרת שבתאי, אלון רוטשילד, החברה להגנת הטבע

עשר שמורות – על עשר אצבעות

הכירו את תכנית האב לשמורות טבע, באזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, בים התיכון. התכנית מהווה את מפת הדרכים למימוש היעד הלאומי של 30% הגנה על השטח הימי, בהיקף כולל של 6,000 קמ"ר, עד שנת 2030, באמצעות רשת של 10 שמורות טבע חדשות במדרון היבשת ובים העמוק, בגודל של החל מ-150 קמ"ר ועד 2,300 קמ"ר. 

כאשר התכנית תאומץ על ידי הממשלה ותיושם, היא תעניק הגנה ל-80% משטח בתי הגידול הייחודיים ו-89% מיעדי השימור של יחידות אקולוגיות מייצגות, יזכו למענה ראוי ומספק. גם המרחב של עמודת המים יהיה מוגן בשמורות, בי השאר הגנה על אזורים של מערבלים (eddies) שמהווים מוקדים של עושר ביולוגי כך תהיה הגנה למערכת האקולוגית הייחודית של הים העמוק, לרבות אלמוגים, מרבדי ספוגים, נביעות גז, ואתרי מחייה ונדידה של כרישים, דגים, צבי ים ויונקים ימיים כמו לוויתנים ודולפינים.

רשת השמורות באזור הכלכלי הבלעדי תתחבר גם אל רשת השמורות בתחומי המים הריבוניים, ותייצר הגנה מרחבית על המערכת האקולוגית של הים, באופן רציף ומלא. מספר שמורות אף מהוות פוטנציאל ל"אזורי מקלט אקלימי" – אזורים אליהם צפויים להגר חלק מהמינים בים בתגובה להתחממות. שתי שמורות אף מהוות פוטנציאל לשמורות "חוצות גבול" שיוכלו להתחבר לשמורות מהצד הקפריסאי, המצרי או הלבנוני.

הגנה על הים העמוק תורמת למיתון שינוי האקלים, ומאפשרת שמירה על סביבה אקולוגית רגישה במיוחד – כזו שקצב ההתחדשות בה הוא איטי מאוד.

 

התכנית

התכנית המרחבית שגובשה כוללת 10 שמורות ימיות מוצעות, בהיקף של כ-30% משטח האזור הכלכלי הבלעדי,

בהתאם ליעדי אמנת המגוון הביולוגי. התכנית מציעה הגנה  לכ-80% מבתי הגידול הייחודיים באזור, המהווים יעד עליון לשימור בגלל מורכבותם המבנית, העושר שלהם, חשיבותם לשמירה על האיזון בטבע הימי ונדירותם. בנוסף, שומרת התכנית על נתח מסוים מכל יחידה אקולוגית מייצגת: כ-89% מהיחידות האקולוגיות המייצגות זוכות להגנה במסגרת השמורות.

במסגרת התכנית, 5 שמורות ימיות שומרות על ציר מדרון היבשת, בו קרקעית הים צונחת מעומק של כ-200 מטר, עד לעומק של למעלה מ-1,000 מטר. כאן אותרו בעלי חיים ובתי גידול רגישים גם בקרקעית הים, וגם זוהה עושר ביולוגי יוצא דופן בעמודת המים שמעל ציר המדרון.

5 שמורות נוספות, מיועדות להגנה על אזור ה'בתיאל': מרחב שטוח יחסית של הים העמוק בעומק של מעל 1,000 מ', בו אותרו מרבדי ספוגים, נביעות גז, ו-"מערבלים" (אתרים בהם יש עלייה של זרמים עשירים בחומרי הזנה, מעומק הים, אל פני הים).

לתעודות הזהות של כל שמורה לחצו כאן (פרק 6) >

מספר שמורות זוהו כפוטנציאל למקלט אקלימי נוכח שינויי האקלים החזויים. כלומר, צפוי שבעלי החיים באזורים אלו יוכלו לעמוד בהצלחה יחסית בתנאים המשתנים של הים בעקבות שינויי האקלים. בנוסף, שתיים מהשמורות מיועדות לפוטנציאל להיות שמורות בינלאומיות, שיתחברו לאזורים מוגנים אפשריים בקפריסין, מצרים ואולי אף לבנון.

התכנית כוללת גם היבטים של ניהול השמורות המוצעות, סדר קדימויות למימוש ומתווה עדכון מוצע בהתאם לעדכון הידע המדעי והשימושים האנושיים במרחב.

שמורות מוצעות לאורך ציר מדרון היבשת הנחשב עשיר ומגוון במיוחד בקרקעית ובעמודת המים.

הים העמוק ארץ לא נודעת

הים העמוק מתחיל היכן שנגמר האור, בממוצע מעומק של 200 מטרים ומטה. לעומקים אלו אור השמש כמעט ואינו חודר, ועולם זה נמצא בחשכה מוחלטת. המים הרבה יותר קרים מאשר בים הרדוד, והלחץ האטמוספרי המופעל על ידי עמודת המים שמעל משרה לחץ אדיר על בעלי החיים.

ככלל, כמות ומגוון בעלי החיים בים העמוק נמוכים יחסית, בגלל היעדרו של אור השמש, ומרבית היצורים בו ניזונים מ"שאריות" של חלקיקי מזון, הנושרים מטה מהמים הרדודים והמוארים. היצרנות בים העמוק מוגבלת לאזורים מצומצמים בהם ישנה פעילות גאו-כימית, בה נפלטים למים גזים מתאן ותרכובות גופרית, שמהם חיידקים ייחודיים יודעים להפיק אנרגיה.

למרות זאת, המגוון הביולוגי בים העמוק הוא עצום. כמו בסביבה מדברית, המרחב משובץ ב"נאות מדבר" עשירות בטבע של נביעות מתאן, גני אלמוגים, מרבדי ספוגים, קניונים וצוקים.

מוערך כי קיימים יותר מיני אלמוגים של מים עמוקים, מאשר מיני אלמוגים בים הטרופי! האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון, הוא המקום היחיד בתחומי ישראל שיש בו נביעות מתאן ובריכות תמלחת, אלמוגי מים עמוקים, ושאר המערכות האקולוגיות הייחודיות של ים עמוק. גני האלמוגים העמוקים בתחומי ישראל, בתחום הפרעת פלמחים, הם האתרים החמים ביותר מבחינת טמפרטורה המוכרים עבור בית גידול זה.

למידע נוסף על הים העמוק בים התיכון

כל הטבע המופלא הזה נמצא שם, אבל לחצי הפיתוח הולכים וגוברים: כוונות משרד האנרגיה להרחיב את חיפושי הגז ולהניח תשתיות לייצוא שלו, דיג הרסני המתבצע במרחב, וכוונות לפיתוח כלכלי נוסף, כמו אנרגיות מתחדשות וחקלאות ימית. לכן, הדחיפות בקידום הגנה על המרחב כבר כיום, במסגרת תכנית אב.

התקבצות רבייה של כרישי עומק, הפרעת פלמחים | צילום: יצחק מקובסקי, אונ' חיפה; מקסים רובין בלום, חיא"ל ; גלעד אנטלר, אוניברסיטת בן גוריון והמכון הבינאוניברסיטאי

שטח עצום שזקוק להגנה

הים העמוק הוא שטח הטבע הנרחב ביותר באחריות מדינת ישראל. למעשה, שטח האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון, שכולו מוגדר ים עמוק, נפרש על פני 21 אלף קמ"ר, דומה בהיקפו לשטחה היבשתי של מדינת ישראל. מרחב זה הוא מרחב המחייה והשוטטות של מיני דגל, כמו כרישים, דולפינים, לוויתנים וצבי ים, ואזור רבייה של טונה כחולת סנפיר וכרישי עומק.

לאחרונה, ובעקבות קמפיין עולמי  30X30, אימצו מדינות העולם ובהן ישראל, במסגרת אמנת המגוון הביולוגי, יעד שאפתני להגנה על 30% משטחי הים עד שנת  2030. זאת בדגש על שטחים בעלי חשיבות מיוחדת למגוון הביולוגי, במסגרת רשת של שטחים מוגנים שהם מייצגים, מקושרים, ומנוהלים בצורה יעילה. לאחרונה אף נחתמה אמנה להגנה על שטחי הים הפתוח (High seas) בהיקף של 30% שטחים מוגנים.

קווי היסוד של הממשלה החדשה כוללים חבילת מדיניות להגנה על הים, ובתוכה "החלת הרגולציה הישראלית על המים הכלכליים" ו-"קידום תכנית לשמורות טבע ימיות במים הכלכליים". לאחרונה גם הוכרזה שמורת טבע ימית ראשונה באזור הכלכלי הבלעדי – גלישת פלמחים.

שמורות טבע הן הכלי המרכזי להגנה על הטבע הימי. לכן, תכנית אב לשמורות טבע באזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, נדרשת כבר היום על מנת להבטיח הגנה על בתי הגידול הייחודיים והרגישים בשטח ועל המגוון המתקיים בו מפני איומי פיתוח, דיג ועוד. זאת, לפני שהשפעותיה של הפעילות הכלכלית המתרחבת באזור, ביחד עם השפעות אקלימיות, יגרמו לפגיעה בלתי הפיכה בטבע הימי.

התכנית תשולב בתכנון ימי כולל (Marine Spatial Planning) באזור הכלכלי הבלעדי, כשיתקיים. עד שיהיה תכנון כולל לאזור הכלכלי הבלעדי, התכנית תשמש כבסיס התייחסות אל מול יוזמות פיתוח קיימות ועתידיות, תשמש כעוגן למאמצי שימור נקודתיים ולמיקוד מאמצי מחקר לאזורים בהם קיימים פערי ידע.

השימושים של תוצרי התכנית

חתך סכימטי בים התיכון הישראלי, מרחב המים הכלכליים מודגש בצהוב. מתוך ויסמן ורוטשילד (89)

איך מתכננים שמורות בים העמוק?

תכנון שמורות בים העמוק הוא אתגר עצום שבו רב הנסתר על הגלוי. מחקר מתקדם בים העמוק מצריך טכנולוגיות הנדסיות מתקדמות (שאינן הרסניות לסביבה) אשר פותחו רק בעשורים האחרונים, והתחילו לפעול בתחומי ישראל לפני עשור בלבד. לכן, תהליך התכנון עוצב על פי גישות מתקדמות ונשען על היוועצות מקצועית ומדעית רחבה.

הבסיס לתכנון השמורות היה:

  • הגנה מרבית על מערכות אקולוגיות ייחודיות.
  • הגנה על בתי גידול מייצגים בהיקף של 20-30% מכל יחידה אקולוגית.
  • שמירה על תפקודים אקולוגיים.
  • תכנון המייצר קישוריות בין השמורות.
  • מתן משקל להשפעות שינוי האקלים והצורך באיתור אזורי מפלט אקלימיים.
  • שאיפה למזעור קונפליקטים עם פעילויות פיתוח קיימות ומתוכננות.

תעדוף מרחבי לשימור בים העמוק | ד״ר עתרת שבתאי - החברה להגנת הטבע

 

בהכנת התכנית השתתפו למעלה מ-20 חוקרים מ-7 מוסדות אקדמיים שונים. בנוסף, לצורך גיבוש התכנית, כתשתית לניתוח המדעי, רוכזו ונותחו אלפי תצפיות מהים העמוק, ונעשה שימוש בכלים מחקריים מתקדמים לניתוח מרחבי. 

לתכנית שותפים אוניברסיטת חיפה, המכון לחקר ימים ואגמים, אוניברסיטת תל אביב, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות וגופים נוספים. התהליך לווה על ידי ועדה מדעית מייעצת, בהשתתפות עשרות חוקרים, ותוך בקרה של שני יועצים מדעיים בעלי שם: פרופ' יוני בלמקר, מאוניברסיטת תל אביב, ופרופ' אריק קורדס, מאוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה. 

הליך הכנת התכנית, שארך כשנתיים, כלל שיתוף של כלל בעלי העניין, במסגרת ועדת היגוי, בה נכחו נציגי ממשלה, אקדמיה, וארגונים לא ממשלתיים. ועדת ההיגוי התכנסה חמש פעמים לאורך התהליך. בנוסף, התבצע מפגש של שיתוף ציבור. כך, גובשה תכנית אב לשמורות שעוצבה על פי המלצות מבוססות ידע ותוך שקיפות בתהליך.

שלבי הפרויקט העיקריים כללו:

  1. איסוף ועיבוד מידע סביבתי וכלכלי קיים על מנת לגבש תמונה של המאפיינים הסביבתיים והאיומים הקיימים. בשלב זה, פערי הידע לגבי תפוצת בתי גידול, כלומר איפה בתי הגידול הייחודיים נמצאים בפועל, גושרו באמצעות מודל ממוחשב לחיזוי מרחבי.
  2. תעדוף של שטחים לשימור על פי תרחישי שימור ריאליים באמצעות כלים ומודלים מתקדמים (Marxan ומודל מארג מזון  EwE). כאן, גם תגובת המערכת האקולוגית בזמן ובמרחב להשפעות שינויי האקלים נבדקה.
  3. פיתוח תכנית האב שכוללת המלצות מדעיות ותכנוניות לניהול השמורות.

שלבים אלו הובילו לתהליך תכנון אובייקטיבי ומיטבי של פריסת השמורות אל מול רגישות אקולוגית מחד, ושימושים כלכליים במרחב מאידך.

ניתן לצפות בכל ההרצאות והפגישות שהתקיימו במסגרת ועדת ההיגוי בתחתית עמוד זה.
לצפייה בהרצאות ממפגש שיתוף הציבור >

3D‭ ‬MPA‭‬: מדוע‭ ‬שמורת‭ ‬טבע‭ ‬ימית‭ ‬צריכה‭ ‬להיות‭ ‬תלת‭ ‬ממדית‭ ‬ולהגן‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬עמודת‭ ‬המים‭?‬

הקשר‭ ‬בין‭ ‬הקרקעית‭ ‬לעמודת‭ ‬המים

המערכת‭ ‬האקולוגית‭ ‬הימית‭ ‬היא‭ ‬דינמית‭ ‬במרחב‭ ‬ובזמן. ‬לפחות‭ ‬עד‭ ‬עומק‭ ‬של‭ ‬מאות‭ ‬מטרים‭,‬ אין‭ ‬הפרדה‭ ‬או‭ ‬חיץ‭ ‬אקולוגי‭ ‬בין‭ ‬הקרקעית‭ ‬לעמודת‭ ‬המים‭,‬ ובפועל‭ ‬מתקיימים‭ ‬בניהם‭ ‬תהליכים‭ ‬של‭ ‬טריפה, תזונה, תנועה‭ ‬אנכית‭ ‬יומית‭ ‬של‭ ‬בעלי‭ ‬חיים‭ ‬מהעומק‭ ‬לפני‭ ‬המים‭ ‬וחזרה, ‬וערבוב‭ ‬בין‭ ‬שטפי‭ ‬האנרגיה‭ ‬וחומרי‭ ‬ההזנה‭ ‬של‭ ‬עמודת‭ ‬המים (המרחב‭ ‬ה‭'‬פלאגי׳) ‬ושל‭ ‬הקרקעית (המרחב‭ ‬ה‭'‬בנטי׳).

חלק‭ ‬מבעלי‭ ‬חיים‭ ‬המוצאים‭ ‬מסתור‭ ‬בבתי‭ ‬הגידול‭ ‬בקרקעית‭ ‬במשך‭ ‬היום, ‬עולים‭ ‬לכיוון‭ ‬פני‭ ‬המים‭ ‬בלילה‭ ‬כדי‭ ‬למצוא‭ ‬מזון (‭ ‬Diel‭ ‬VerticalMigration‭ ‬ ‬). זוהי‭ ‬הנדידה‭ ‬הגדולה‭ ‬ביותר‭ ‬על‭ ‬פני‭ ‬כדור‭ ‬הארץ‭ ‬והיא‭ ‬מתרחשת‭ ‬בכל‭ ‬יום, ‬כאשר‭ ‬הזואופלנקטון (בעלי‭ ‬חיים‭ ‬זעירים‭ ‬נע)‭ ‬מעלה‭ ‬לכיוון‭ ‬פני‭ ‬המים, ‬ובעקבותיו‭ ‬נעים‭ ‬בעלי‭ ‬החיים‭ ‬הטורפים, ‬כמו‭ ‬דגים‭ ‬ודיונונים.  

קשרים‭ ‬הדוקים‭ ‬בין‭ ‬בתי‭ ‬הגידול‭ ‬בקרקעית‭ ‬לבין‭ ‬היצורים‭ ‬החיים‭ ‬בעמודת‭ ‬המים‭ ‬נמצאו‭ ‬במקרים‭ ‬של‭ ‬בתי‭ ‬גידול‭ ‬ייחודיים‭ (‬VME‭) ‬כמו‭ ‬גני‭ ‬ספוגים, ‬שוניות‭ ‬אלמוגים, ‬שוניות‭ ‬סלעיות, ‬מרבדי‭ ‬אצות‭ ‬ושאר‭ ‬בתי‭ ‬הגידול‭ ‬שמייצרים‭ ‬מורכבות‭ ‬מבנית‭ ‬על‭ ‬הקרקעית. ‬אף‭ ‬יותר‭ ‬מכך‭ ,‬בתי‭ ‬גידול‭ ‬ייחודיים‭ ‬בקרקעית‭ ‬מסוג‭ ‬נביעות‭ ‬מתאן‭ ‬משפיעים‭ ‬על‭ ‬עמודת‭ ‬המים‭ ‬שמעליהם‭ ‬מבחינה‭ ‬ביוכימית‭ ‬ומדגימים‭ ‬באופן‭ ‬מובהק‭ ‬את‭ ‬הצימוד‭ ‬הבנטי‭-‬פלאגי. ‬קשר‭ ‬אקולוגי‭ ‬חזק‭ ‬בין‭ ‬הקרקעית‭ ‬לעמודת‭ ‬המים, ‬נמצא‭ ‬גם‭ ‬בשטחים‭ ‬עם‭ ‬מורכבות‭ ‬טופוגרפית‭ ‬כמו‭ ‬רכסים‭ ‬וקניונים‭ ,‬קצה‭ ‬מדף‭ ‬היבשת‭ ‬ושטחים‭ ‬של‭ ‬מפגש‭ ‬בין‭ ‬זרמים‭.‬

מחקרים‭ ‬מהים‭ ‬התיכון‭ ‬הראו‭ ‬כי‭ ‬החי‭ ‬בקרקעית‭ ‬והחי‭ ‬בעמודת‭ ‬המים, ‬בוודאי‭ ‬בעומקים‭ ‬של‭ ‬עד‭ ‬מאות‭ ‬מטרים‭,‬ הם‭ ‬מערכת‭ ‬אחת‭ ‬המקיימת‭ ‬קשרי‭ ‬גומלין‭ ‬הדוקים‭.‬ בעלי‭ ‬חיים‭ ‬ימיים‭ ‬שוהים‭ ‬בשלבי‭ ‬חייהם‭ ‬השונים‭ ‬במרחבים‭ ‬שונים‭ ‬בין‭ ‬עמודת‭ ‬המים‭ ‬לקרקעית‭.‬ נמצא‭ ‬קשר‭ ‬הדוק‭ ‬בין‭ ‬הקרקעית‭ ‬לעמודת‭ ‬המים, ‬עד‭ ‬עומק‭ ‬250‭ ‬מ',‬‭ ‬והצימוד‭ ‬האקולוגי‭ ‬בין‭ ‬עמודת‭ ‬המים‭ ‬לקרקעית‭ ‬הוא‭ ‬בעוצמה‭ ‬בינונית‭ ‬מעומק‭ ‬250‭ ‬מ‭ '‬ועד‭ ‬עומק‭ ‬600‭ ‬מ'‬. ‬לכן, ‬דיג‭ ‬בעמודת‭ ‬המים‭ ‬למשל, ‬משפיע‭ ‬בהשפעות‭ ‬מתגלגלות‭ (‬Cascade‭ ‬effect‭) ‬על‭ ‬בית‭ ‬הגידול‭ ‬בקרקעית, ‬ולהיפך‭.

לכן, ‬שמורות‭ ‬טבע‭ ‬צריכות‭ ‬לספק‭ ‬הגנה‭ ‬מרחבית‭ ‬בשלושה‭ ‬מימדים, ‬כולל‭ ‬הקרקעית‭ ‬ועמודת‭ ‬המים‭ ‬מעליה. ‬פעילות‭ ‬הפוגעת‭ ‬בבעלי‭ ‬חיים‭ ‬בעמודת‭ ‬המים (‬למשל‭ ‬דיג‭ ‬פלאגי, ‬סקר‭ ‬סייסמי‭‬, ‬תאורה‭ ‬מלאכותית‭‬ ‬ועוד), ‬משבשת‭ ‬את‭ ‬מארג‭ ‬החיים‭ ‬של‭ ‬בית‭ ‬הגידול‭ ‬בקרקעית, ‬גם‭ ‬בעומק‭ ‬של‭ ‬מאות‭ ‬מטרים‭ ‬מתחת‭ ‬לפני‭ ‬המים‭ – ‬ואולי‭ ‬אף‭ ‬יותר‭. ‬

צבים, ‬יונקים‭ ‬וטונה‭ ‬דוגמים‭ ‬גם‭ ‬את‭ ‬העומק


בעלי‭ ‬חיים‭ ‬של‭ ‬עמודת‭ ‬המים, ‬לרבות‭ ‬מיני‭ ‬דגל‭ ‬גדולים (‬מגה‭-‬פאונה), ‬הם‭ ‬חלק‭ ‬אינטגרלי‭ ‬מהטבע‭ ‬בשמורה‭ ‬הימית, ‬וראויים‭ ‬להגנה‭ ‬מכיוון‭ ‬שהם‭ ‬חשופים‭ ‬לגורמי‭ ‬פגיעה‭ ‬כמו‭ ‬דיג‭ ‬וזיהום‭.‬

גילויים‭ ‬מחקריים‭ ‬עדכניים‭ ‬חשפו‭ ‬כי‭ ‬מינים‭ ‬שנחשבו‭ ‬מסורתית‭ ‬כמינים‭ ‬החיים‭ ‬בעיקר‭ ‬בחלק‭ ‬העליון‭ ‬של‭ ‬עמודת‭ ‬המים, ‬כמו‭  ‬צבי‭ ‬ים, ‬יונקים‭ ‬ימיים, ‬כרישי‭ ‬מים‭ ‬פתוחים‭ ‬ודגי‭ ‬טונה, ‬למעשה‭ ‬צוללים‭ ‬לעומק‭ ‬לא‭ ‬מבוטל‭ ‬לצרכי‭ ‬הזנה, ‬קירור, ‬התמצאות, ‬הימלטות‭ ‬מטורפים‭ ‬ועוד‭‬. ‬למשל, ‬צב‭ ‬הים‭ ‬החום, ‬צב‭ ‬הים‭ ‬הגלדי, ‬והכרישים‭ ‬עמלץ‭ ‬כחול‭ ‬וכרישועל‭ ‬גדול‭ ‬עין, ‬מבלים‭ ‬בפועל‭ ‬חלק‭ ‬מזמנם‭ ‬בעומקים‭ ‬של‭ ‬למעלה מ- 100 מ׳ ‬וחלקן‭ ‬אף‭ ‬בעומקים של 500 מ׳ ‬ויותר. ‬כלומר, ‬אלה‭ ‬חיות‭ ‬שמקשרות‭ ‬בין‭ ‬המרחב‭ ‬העמוק‭ ‬והמרחב‭ ‬של‭ ‬המים‭ ‬העליונים‭ ‬בשמורה, ‬ונדרשת‭ ‬הגנה‭ ‬עליהם‭ ‬בכל‭ ‬מימדי‭ ‬השטח, ‬כולל‭ ‬הקרקעית‭ ‬ועמודת‭ ‬המים‭.‬

תרשים סכימטי של הקשר בין עמודת המים העליונה ושכבות המים העמוקות והקרקעית.

מערבלים‭ ‬כיחידה‭ ‬אקולוגית‭ ‬ייחודית

הים‭ ‬הוא‭ ‬גוף‭ ‬מים‭ ‬ענק‭ ‬הנמצא‭ ‬בתנועה‭ ‬מתמדת‭ ‬שמאופיינת‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬זרמים. ‬מתוך‭ ‬זרמים‭ ‬אלו‭,‬ נפרדים‭ ‬לעיתים‭ ‬זרמים‭ ‬הזורמים‭ ‬בצורה‭ ‬מעגלית‭ ‬ונקראים‭ ‬מערבלים‭.‬ פעילות‭ ‬המערבלים‭ ‬היא‭ ‬אחד‭ ‬הגורמים‭ ‬לכך‭ ‬שעמודת‭ ‬המים‭ ‬אינה‭ ‬אחידה‭ ‬במרחב, ‬וניתן‭ ‬לאפיין‭ ‬בה‭ ‬אזורים‭ ‬שונים‭ ‬בעלי‭ ‬משמעות‭ ‬אקולוגית‭.‬

כיוון‭ ‬הזרם‭ ‬במערבלים‭ ‬קובע‭ ‬האם‭ ‬המערבל‭ ‬יגרום‭ ‬לעלייה‭ ‬של‭ ‬מים‭ ‬קרים‭ ‬ועשירים‭ ‬בחומרי‭ ‬הזנה‭ ‬מהקרקעית‭ (‬upwelling‭) ‬או‭ ‬לדחיפת‭ ‬מים‭ ‬חמים‭ ‬ועניים‭ ‬מפני‭ ‬השטח‭ ‬לכיוון‭ ‬הקרקעית‭ ‬‭.(‬downwelling‭) ‬בחצי‭ ‬הכדור‭ ‬הצפוני‭ ‬upwelling‭ ‬מתרחש‭ ‬במערבל‭ ‬מסוג‭ ‬ציקלון‭ ‬הנע‭ ‬נגד‭ ‬כיוון‭ ‬השעון, ‬ואילו‭ ‬downwelling‭ ‬מתקיים‭ ‬במערבל‭ ‬מסוג‭ ‬אנטיציקלון‭,‬ הנע‭ ‬עם‭ ‬כיוון‭ ‬השעון‭.‬

התנועה‭ ‬הסיבובית‭ ‬של‭ ‬המים‭ ‬במערבלים‭ ‬משפיעה‭ ‬על‭ ‬האקולוגיה‭ ‬בהם‭:‬

•‭ ‬מערבל‭ ‬מסוג‭ ‬ציקלון‭ ‬בעל‭ ‬ליבה‭-‬קרה‭ ‬מעלה‭ ‬חומרי‭ ‬הזנה‭ ‬מכיוון‭ ‬הקרקעית‭ ‬אל‭ ‬פני‭ ‬הים‭ .(‬upwelling‭) ‬בכך‭ ‬חומרי‭ ‬ההזנה‭ ‬מהקרקעית‭ ‬הופכים‭ ‬זמינים‭ ‬ליצרנים‭ ‬הראשוניים (‬אצות‭ ‬זעירות) ‬הנמצאים‭ ‬בשכבת‭ ‬המים‭ ‬העליונה‭ ‬הענייה‭ ‬יחסית. ‬כתוצאה‭ ‬יש‭ ‬עלייה‭ ‬ביצרנות‭ ‬הראשונית‭ ‬המביאה‭ ‬לעלייה‭ ‬בכמות‭ ‬הזואופלנקטון‭ ,‬הניזונים‭ ‬מהיצרנים‭ ‬הראשונים‭. ‬

•‭ ‬הזרם‭ ‬במערבל‭ ‬מסוג‭ ‬אנטיציקלון‭ ‬בעל‭ ‬ליבה‭-‬חמה‭ ‬לוכד‭ ‬בתוכו‭ ‬בעלי‭ ‬חיים‭ ‬קטנים‭ ‬ובכך‭ ‬הופך‭ ‬להיות‭ ‬אזור‭ ‬מועדף‭ ‬לטורפים‭ ,‬שיכולים‭ ‬בקלות‭ ‬יחסית‭ ‬לטרוף‭ ‬מזון‭ ‬מגוון‭ ‬המגיע‭ ‬ממספר‭ ‬טווחי‭ ‬עומקים‭.‬

המערבלים‭ ‬אינם‭ ‬נשארים‭ ‬באותו‭ ‬מקום‭ ‬כל‭ ‬הזמן. ‬חלקם‭ ‬מתקיימים‭ ‬ימים‭ ‬ספורים‭ ‬וחלקם‭ ‬חודשים‭ ‬רבים‭ ‬ואף‭ ‬שנים‭ .‬במהלך‭ ‬חייהם‭ ‬הם‭ ‬נעים‭ ‬במרחב‭ ‬מאות‭ ‬ואלפי‭ ‬קילומטרים‭.‬ בנוסף‭ ,‬קוטר‭ ‬המערבלים‭ ‬משתנה‭ ‬ויכול‭ ‬להגיע‭ ‬למאות‭ ‬קילומטרים‭ .‬את‭ ‬מיקום‭ ‬המערבלים‭ ‬וכיוונם‭ ‬ניתן‭ ‬לזהות‭ ‬מהחלל‭ ‬יחסית‭ ‬בקלות‭ ‬באמצעות‭ ‬חיישנים‭ ‬ולכן‭ ‬ניתן‭ ‬למפות‭ ‬אותם‭ ‬במרחב‭ ‬ולזהות‭ ‬אזורים‭ ‬בהם‭ ‬שכיחותם‭ ‬גבוהה‭ ‬יחסית‭.‬

אזורים‭ ‬ימיים‭ ‬בהם‭ ‬היצרנות‭ ‬הראשונית‭ ‬מוגברת, ‬כמו‭ ‬אזורי‭ ‬חזיתות‭ ‬ימיות‭ ‬ומערבלים, ‬מתועדפים‭ ‬לשימור‭ ‬ברחבי‭ ‬העולם‭ ‬משום‭ ‬שיצרנות‭ ‬ראשונית‭ ‬הינה‭ ‬הבסיס‭ ‬למארג‭ ‬המזון‭ ‬בים‭.‬

במזרח‭ ‬הים‭ ‬התיכון, ‬העני‭ ‬בנוטריינטים, ‬החשיבות‭ ‬של‭ ‬אזורי‭ ‬יצרנות‭ ‬ראשונית, ‬כמו‭ ‬אזורי‭ ‬ציקלונים, ‬היא‭ ‬כפולה‭ ‬ומכופלת‭ ,‬ואכן‭ ‬במסגרת‭ ‬תכנית‭ ‬האב, ‬50% מהשטחים‭ ‬בהם‭ ‬שכיחות‭ ‬הציקלונים‭ ‬גבוהה‭ ‬נכללו‭ ‬בתוך‭ ‬שמורות‭.‬

הגנה‭ ‬על‭ ‬אזורים‭ ‬בהם‭ ‬שכיחות‭ ‬גבוהה‭ ‬של‭ ‬אנטיציקלונים, ‬יכולה‭ ‬לתרום‭ ‬באופן‭ ‬ישיר‭ ‬להגנה‭ ‬על‭ ‬טורפים‭ ‬במערכת‭ ‬האקולוגית‭ ‬ועל‭ ‬שטחי‭ ‬ההזנה‭ ‬שלהם‭.‬

ימין: מערבל אנטי-ציקלוני עם ליבה חמה שבו מתרחשת העמקה של מי-שטח (downwelling) שמובילה לעוני בחומרי הזנה ובביומסה בשכבת מים העליונה. שמאל: מערבל ציקלוני עם ליבה-קרה שבו מתרחשת עלייה של חומרי הזנה מהקרקעית (upwelling) שמובילה לפריחת אצות ועליה בביומסה של זואופלנקטון במים העליונים | מתוך Gilboa et al.

מערבלים באוקיאנוס כפי שנראים מהחלל. זרמים הנפרדים מהזרם המרכזי וזורמים בצורה מעגלית | NASA/Goddard Space Flight Center Scientific Visualization Studio.

הזמן רץ!

2030 מעבר לפינה. תכנית זו של רשת שמורות טבע בשטח האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, חייבת להיות מיושמת בהקדם כדי להבטיח הגנה על בתי הגידול הייחודיים והרגישים בשטח ועל המגוון המתקיים בו, לאזן בין צרכי פיתוח וצרכי שימור ולממש את התחייבות ישראל להגן על 30% משטחה הימי עד שנת  2030.

תכנית האב

נספחים לתוכנית האב לשמורות טבע ימיות באזור הכלכלי הבלעדי בים התיכון

הבסיס המדעי לתכנית האב לשמורות ימיות באזור הכלכלי הבלעדי:איפיון בתי גידול בקרקעית הים העמוק | ד"ר עתרת שבתאי, החברה להגנת הטבע

 

הבסיס המדעי לתכנית האב לשמורות ימיות באזור הכלכלי הבלעדי: איפיון בתי גידול פלאגיים באזור הכלכלי הבלעדי | ד"ר תמר גיא חיים, חיא"ל

הבסיס המדעי לתכנית האב לשמורות ימיות באזור הכלכלי הבלעדי :קישוריות בין בתי גידול ייחודיים בקרקעית הים העמוק | ד"ר יגאל ברנשטיין, אוניברסיטת חיפה

 

הפרעת פלמחים, היהלום שבכתר | פרופ' איציק מקובסקי, בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני, אונ' חיפה

החיים בנביעות הגז והתמלחת של הפרעת פלמחים מבוססים על סימביוזה כמוסינתטית | ד"ר מקסים רובין-בלום, חיא"ל

 

חוברת - הים התיכון העמוק

חוברת - שמורות טבע במים הכלכליים

מסמך רקע לתכנית האב לשמורות במים הכלכליים, 2022

הפרעת פלמחים

צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה

הים העמוק

הים העמוק

צילום: אורית ברנע ורמי צדוק

גני אלמוגי העומק

גני אלמוגי העומק

צילום: אדם וייסמן, דני צ'רנוב, איציק מקובסקי, אוניברסיטת חיפה

נביעות מתאן

נביעות מתאן

צילום: אדם וייסמן, דני צ'רנוב, איציק מקובסקי, אוניברסיטת חיפה

שתפו:
להמשך קריאה: שמורות טבע מוכרזות