החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

גלישת / הפרעת פלמחים

באוקטובר 2022 הוכרזה שמורת הטבע הראשונה בים העמוק של ישראל – בתחום המים הכלכליים

הפרעת פלמחים ובעלי החיים הייחודיים בה - חייבים להכריז עליה כשמורת הטבע הראשונה במים הכלכליים של ישראל!

מה שיותר עמוק – יותר כחול?

בעומק הים, בחושך מוחלט, בתחום המים הכלכליים של ישראל התגלה עולם שלם ושוקק חיים באזור הנקרא 'הפרעת פלמחים'.

הפרעת פלמחים היא מעין גלישה של הקרקע במדרון היבשת של ישראל,  במרחק שבין  25-60 ק"מ מחופי תל אביב. היא מתחילה בעומק 400 מ' ומגיעה עד יותר מ-1,200 מ' מתחת לפני הים!

בתי גידול נדירים שלא מוכרים באף מקום אחר בישראל בפרט ובמזרח הים התיכון בכלל! יש בה גני אלמוגי עומק, נביעות גז קרות, ובריכות תמלחת ולא מפתיע שבתוך כל בית גידול כזה חיים מינים רבים של יצורים ייחודיים  – כמו כרישים, קיפודי ים, וכוכבי ים – ורבים מתוכם נמצאים בסכנת הכחדה.

 
 
 

כרישים (כימרה, טריזן צניני), בטאי (תריסנית), סרטן וכוכבי ים  בהפרעת פלמחים. צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה.

ייחודה של הפרעת פלמחים

גם בים התיכון יש אלמוגים.

אזורים הרדודים יותר של הפרעת פלמחים (400-800 מ' מתחת לפני הים), קיימים גני אלמוגים המורכבים ממינים של אלמוגי עומק נדירים, החיים במים קרים (בניגוד לשוניות האלמוגים הטרופיות, כמו באילת), ורובם נמצאים בסכנת הכחדה. גני אלמוגים אלה הם היחידים שנמצאו עד כה בדרום מזרח הים התיכון. חלק מהמושבות שתועדו בהפרעת פלמחים מגיעות לגודל של כמטר וחצי, והגיל של הוותיקות בהן מוערך ב-1500 שנה!

מושבות האלמוגים יוצרות מבנה מורכב ומסועף והן כמו נווה מדבר המספק מחסה למגוון רב של בעלי חיים נוספים הגרים בעומק הים, כמו כרישים שנצפו כאן. בנוסף, הגנים מהווים אתר השרצה לדגים ושם אותם דגיגים צעירים חיים בתחילת חייהם.

בניגוד לקרוביהם המוכרים לנו יותר מהמים הרדודים, אלמוגי עומק ניזונים בעיקר מליקוט "שלג ימי" – חלקיקי מזון המורכבים משאריות של יצורים חיים והפרשות של בעלי חיים אשר נושרים מהמים העליונים או מוסעים מאזורים סמוכים בעזרת הזרם אל עומק הים.  בנוסף, קצב הגידול שלהם מאוד איטי.

תכונות אלה הופכות אותם לרגישים במיוחד לשינויים סביבתיים: כל שינוי בעמודת המים שמעליהם עלול להשפיע ישירות על מקור המזון שלהם וכל פגיעה פיזית במבנה שלהן היא בלתי הפיכה או דורשת שיקום של אלפי שנים.

מגוון אלמוגים בהפרעת פלמחים

מגוון אלמוגים בהפרעת פלמחים | צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה.

 
אלמוג הבמבוק Isidella elongata המוגדר בסכנת הכחדה קריטית, בהפרעת פלמחים

אלמוג הבמבוק Isidella elongata המוגדר בסכנת הכחדה קריטית, בהפרעת פלמחים | צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה.

בריכת תמלחת ולידה משטחים של תולעים כימוסינתטיות Lamellibrachia anaximandri, בעומק 1150 מ' בהפרעת פלמחים | צילום: איציק מקובסקי, אונ' חיפה; מקס רובין-בלום, חיא"ל; גלעד אנטלר, אונ' בן גוריון והמכון הבינאוניברסיטאי.

 

אתר רבייה לכרישים בעומק 1150 מ' בהפרעת פלמחים. בתמונה ניתן לראות ביצי כרישים (צבע חום), כריש גלדן שחור פה, כריש טריזן צניני (מוגדר בסכנת הכחדה קריטית), וקיפודי ים | צילום: איציק מקובסקי, אונ' חיפה; מקס רובין-בלום, חיא"ל; גלעד אנטלר, אונ' בן גוריון והמכון הבינאוניברסיטאי.

חיים בלי השמש.

באזורים העמוקים יותר בהפרעת פלחים ( 900-1250 מ' מתחת לפני הים), התגלו נביעות גז קרות והמערכות האלה כאילו יוצרות אנרגיה יש מאין! במקום שמש יש נקודות שמהן גז מתאן ותרכובות אחרות מפעפעות מבטן האדמה, דרך קרקעית הים, אל המים ובמקום צמחים, שמהווים את בסיס מארג המזון בים הרדוד, ישנם חיידקים מיוחדים שיודעים להפיק מהגז אנרגיה. תולעים וצדפות החיות באזור הנביעה מארחים את החיידקים בגופם ונהנים מעודפי המזון שהם מייצרים ובעלי חיים אחרים, כמו קיפודי ים, ניזונים ישירות ממרבדי החיידקים שמכסים את המצע בסביבת הנביעה.  

המערכת הזו מהווה הבסיס למערכת אקולוגית ומארג מזון שלם בים העמוק ששונה לחלוטין מרוב המערכות האקולוגיות בכדור הארץ, המתבססות על אור השמש כמקור אנרגיה. 

בעקבות הפעילות של החיידקים גם נוצרים פה סלעים קשיחים, שהופכים את הנביעות למוקד משיכה למגוון רב של בעלי חיים בשל המצע היציב ומקומות המסתור שהן מספקות, כמו גם היצע המזון הרב הקיים בהן. מין מסוים של חסילון עיוור שחי כאן נובר ומערבל את החול והמשקעים באזור וכך מעודד את היווצרות הסלעים.

התלות של היצורים החיים כאן אחד בשני ממחישה את רגישותו של בית הגידול וכל דייריו: פגיעה באחד המרכיבים עלולה להוביל לפגיעה בחברת נביעת המתאן כולה. 

 

אתר הטלה המוני של כרישי עומק!

לאחרונה גילו בהפרעת פלמחים בעומק 1,150 מ' בריכות תמלחת ונביעות תמלחת וסביבן משטחים עשירים בתולעים וקיפודי ים. באותו אתר, תועדו אלפי ביצים של כרישים מהמין גלדן שחור פה. בנוסף, נצפה הכריש טריזן צניני אשר נמצא בסכנת הכחדה קריטית בים התיכון. 

מעלה מעלה מעלה.

עמודת המים שמעל הקרקעית באזור הפרעת פלמחים בעלת חשיבות לדגי טונה אטלנטית כחולת סנפיר, במיוחד לטובת התחדשות האוכלוסייה. האזור נחשב לאחד מאתרי הרבייה של מין זה במזרח הים התיכון. כטורף-על בעל ערך מסחרי רב, הטונה נתונה לדיג נרחב. בנוסף, אלמוגי העומק בקרקעית הים ניזונים משאריות של בעלי חיים ה"נושרים" מעמודת המים אל הקרקעית, ולכן יש קשר בין עמודת המים לבין בתי הגידול הרגישים שבקרקעית.

אין ספק בכלל שבהפרעת פלמחים נמצא ריכוז נדיר של בתי גידול רגישים ברמה הלאומית, האזורית והבינלאומית שכוללים בתוכם מגוון ביולוגי עשיר ונדיר ומינים רבים המצויים בסכנת הכחדה. עקב קצבי גידול איטיים המאפיינים את החי בים העמוק, כל פגיעה בהן היא למעשה בלתי הפיכה, מה שאומר שחייבים לשמור עליהן כבר עכשיו!

 

מה מאיים על השמורה?

עד לאחרונה, המשאבים המתכלים שנצרכים מהים, בעיקר דגה למאכל ומקורות אנרגיה כגון נפט וגז, נוצלו בעיקר במדף היבשת (האזור החופי עד לעומק 150-200 מטר). אך בעקבות התמעטות משאבים אלו, מאמצי הכרייה והדיג מופנים כיום לעבר מים עמוקים יותר.

קידוח והפקה של גז ונפט הוא אחד האיומים הסביבתיים הגדולים על הטבע בים העמוק, ומסכן את בתי הגידול וערכי הטבע הנדירים השוכנים בשמורה. לתעשיית הנפט והגז בים העמוק השפעות אקולוגיות משמעותיות, הנובעות מתהליכים הנדסיים בשלבים שונים בתהליך החיפוש וההפקה, הכוללות חיפוש מאגרים, הקמת מתקנים בים, תפעולם השוטף ופירוקם, ואת הפוטנציאל לתאונה בכל אחד מהשלבים הללו .לכן על פעילות זו להיות אסורה בתחום שמורת הפרעת פלמחים. באופן אבסורדי, משרד האנרגיה העניק רישיון חיפוש גז ונפט לחברת 'אנרג'יאן' היוונית, דווקא במרחב הסובב את הפרעת פלמחים!

הפעולה הפיזית של הקידוח מפרה את הקרקע ופוגעת בבית הגידול הרגיש בטווח של מאות מטרים, בעוד השפעה של חומרי הקידוח, רעש, תאורה ועוד מגיעה עד לטווח של מספר קילומטרים. בעלי חיים הניזונים על ידי סינון או ליקוט מהמים כגון האלמוגים ובעלי חיים נוספים המצויים בהפרעת פלמחים, רגישים במיוחד לפגיעה מפסולת הקידוח. 

אך הסיכון העיקרי והחמור ביותר של קידוח במרחב הוא כתוצאה מדליפת דלקים (נפט או קונדנסט) והוא אינו זניח כלל. עקב רגישותם הרבה של בעלי חיים ימיים לזיהומים מסוג זה, ובפרט רגישותם של אלמוגים היוצרים את בתי הגידול (גני האלמוגים), גם דליפה קטנה בהיקפה, מסוגלת לגרום לנזק משמעותי לחי הימי. גני אלמוגי עומק תועדו עם נזק כבד בדליפות שאירעו ברחבי העולם, כשהנזק היה כבד במיוחד בטווח של מספר קילומטרים סביב מוקד הדליפה, כפי שנצפה באירוע דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ב-2010.

חלק מהמינים הרגישים ביותר לדליפות דלקים חיים גם הם בהפרעת פלמחים, כמו דגי הטונה שהם אחד מהמינים המסחריים הפגיעים ביותר לדליפות, ואלמוגי העומק אשר חשיפה לחומרים בדליפה עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד וברבייה שלהם. 

גם לתהליכים והתשתיות הנלוות לחיפוש והפקה של גז ונפט יש השפעות שליליות רבות על הסביבה הימית בכלל וקרקעית הים בפרט. לצנרת גז ונפט יש השפעה שלילית על הקרקע באתר בו היא מונחת, בקרבה מידית לתשתית, אולם הסיכון המרכזי בה הוא סכנת תקלה ודליפה. סקרים סיסמיים המשמשים לחיפושי גז ונפט בים מייצרים זיהום רעש ופיצוצים שעוברים למרחקים גדולים בתווך המימי, ומשפיעים בצורה דרמטית על מרבית החיות בים, מיונקים ימיים וצבים, דרך דגים, דיונונים ותמנונים, ועד לחסרי חוליות המהווים את הבסיס למארג המזון הימי, כמו זואופלנקטון, צדפות, סרטנים, ולארוות (דרגות צעירות) של חיות ימיות. לכן, על פעילות זו להיות אסורה, ככלל, בתחום שמורת הפרעת פלמחים.

דיג הוא פעולה הפוגעת ישירות בבעלי החיים ובבתי הגידול בסביבה הימית, ולכן הוא אסור בשמורות הטבע בישראל בכלל ועליו להיות אסור בשמורת הפרעת פלמחים בפרט. דיג הוערך כגורם הסיכון החמור ביותר לאלמוגי עומק בים התיכון ולמיני דגים כמו כרישים, בטאים וטונה כחולת סנפיר.

דיג מכמורת הוא שיטת דיג לא סלקטיבית, במסגרתו נגררת רשת דיג על קרקעית הים וגורמת לפגיעה מהותית בבעלי חיים באזור הקרקעית ובבית הגידול שלהם. השפעות דיג המכמורת חמורות במיוחד בסביבת הים העמוק, בו היצרנות הראשונית ותהליכי ההתחדשות הם איטיים במיוחד. למעשה, גרירה של רשת מכמורת על מבנים כמו גני אלמוגים ותצורות סלעיות היא בלתי הפיכה, ומותירה את בית הגידול והשטחים הסמוכים לו, ללא יכולת שיקום מעשית. בנוסף לפגיעה הישירה של הרשת בבית הגידול, היא גורמת להרחפת חול אשר יכולה ליצור "ענן" ברוחב של מאות מטרים, אשר פוגע גם באזורים סמוכים שלא בוצע בהם דיג ישירות. ההרחפה עלולה לפגוע ביכולת האכילה של בעלי חיים שמסננים את מזונם מהמים, כמו אלמוגים ואף בעקבות שחרור  למים של חומרים רעילים שהצטברו בקרקעית. 

שיטה נוספת הפוגעת בים העמוק היא דיג במערכי קרסים של קילומטרים רבים (long-line) שמסכן גם את תשתית בתי הגידול הרגישים בהפרעת פלמחים ברמה המבנית, וגם את בעלי החיים השוכנים בהם ובגוף המים שמעליהם. מחקרים תיעדו אלמוגי עומק שמסובכים במערכי קרסים (20% מציוד דיג של מערכי קרסים אובד ושוקע לקרקעית) ומקרים רבים בהם המערכים העלו שלל לוואי של אלמוגי עומק. לכן, ציוד זה דורג כבעל פגיעה משמעותית במגוון הביולוגי.

גם דיג בים הפתוח (למשל באמצעות מערך קרסים צף) נמצא כמסוכן עבור מערכות אקולוגיות של קרקעית הים, כאשר מדובר על סביבה של בתי גידול מורכבים כמו גני אלמוגים, נביעות וסלעים ואזורי רבייה – כולם מאפיינים את השמורה המוצעת.

מעבר לפגיעה בבתי הגידול בקרקעית, דיג במערך קרסים (שקוע או צף) אינו דיג סלקטיבי, ופוגע רבות בבעלי חיים כמו כרישים, בטאים ויונקים ימיים הנתפסים כשלל לוואי. לדוגמה, בסקירת שלל של 27 מערכי חכות במערב הים התיכון, נתפסו 75 כרישים, 1198 טריגונים ו- 4 צבי ים חומים – כולם מיני דגל שאינם מיני המטרה של הדיג. עם זאת, אותם מערכי חכות תפסו רק כ-391 פרטים של דגי המטרה: טונה כחולת סנפיר ודגי חרב.

סימני גרירה של מכמורתן באזור הפרעת פלמחים | צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה

סלע קרבונטי שנופץ, כנראה בעקבות גרירת ציוד דיג של מכמורתן, באזור הפרעת פלמחים | צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה.

ישנם גורמים נוספים שעלולים לפגוע עכשיו או בעתיד בסביבה הימית בהפרעת פלמחים וביניהם הנחת כבלים תת ימיים, השלכה והצטברות פסולת, וכרייה תת ימית, אשר אינה מבוצעת כיום בים התיכון, אולם היא פעולה התופסת תאוצה באוקיאנוסים ברחבי העולם. כל אלו איומים אשר חובה להבטיח שלא יתקיימו בשמורת הפרעת פלמחים ולמזער את נזקיהם ככל הניתן.

שקית פלסטיק מסובכת בתוך אלמוג עומק בהפרעת פלמחים (650 מ' מתחת לפני הים) | צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה.

מערום פסולת בהפרעת פלמחים (1000 מ' מתחת לפני הים) | צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה.

רחוק מהעין אבל לא מהלב

נוכח מחויבות ישראל להגן על הטבע ועל שטחים רגישים בתחום הים בכלל, והמים הכלכליים בפרט, 'הפרעת פלמחים' זוהתה כאתר החשוב ביותר לשימור בתחום המים הכלכליים. קיימת דחיפות גבוהה להגנה על השטח הזה, מכיוון שפגיעה בו כתוצאה מפעילות דיג, זיהום או תשתית, תהיה כנראה בלתי הפיכה. באוקטובר 2022, בתום מסע בן 5 שנים של החברה להגנת הטבע והחצי הכחול, הפרעת פלמחים הוכרזה שמורת הטבע הראשונה בים העמוק באזור הכלכלי הבלעדי בישראל:450  קמ"ר ללא דיג וללא קידוחים.

הפרעת פלמחים – אתר ייחודי במזרח הים התיכון | ד״ר איציק מקובסקי - אוניברסיטת חיפה

כיצד שומרים על הפרעת פלמחים - חזון לשמורת הטבע הראשונה במים הכלכליים של ישראל | אלון רוטשילד - החברה להגנת הטבע

 
אכרזת גלישת פלמחים - רשומות קת 10341 - 29.9.2022 אכרזת גלישת פלמחים כנקודה של תקווה ע"י ארגון Mission blue הצעת אזור אסור לדיג בהפרעת/ גלישת פלמחים כפי שהוגשה לארגון GFCM
שתפו:
להמשך קריאה: הים העמוק - תכנית אב לשמורות ימיות במים הכלכליים