נגישות
כלי נגישות
שמורות טבע ימיות

הים התיכון העמוק

חשוך, קר ומיוחד

הים העמוק

הים‭ ‬העמוק

ארץ‭ ‬לא‭ ‬נודעת

הים העמוק מתחיל היכן שנגמר האור, בממוצע מעומק של 200 מטרים ומטה. לעומקים אלו אור השמש כמעט ואינו חודר, ועולם זה נמצא בחשכה מוחלטת. המים הרבה יותר קרים מאשר בים הרדוד, והלחץ האטמוספרי המופעל על ידי עמודת המים שמעל משרה לחץ אדיר על בעלי החיים.

60% משטח כדור הארץ נמצא בים העמוק מ- 1600 מטר, וכמחצית משטח הימים עמוק מ-3 קילומטר. למרות שהים העמוק מהווה את בית הגידול הגדול ביותר בכדור הארץ (וגם בישראל – בתחום המים הכלכליים), פחות מאחוז אחד ממנו נסקר, ומעט מאד ידוע עליו.

מחקר בים העמוק התבצע בעבר באמצעות סקרי מכמורת. מחקר מתקדם מצריך טכנולוגיות הנדסיות מתקדמות (שאינן הרסניות לסביבה) אשר פותחו רק בעשורים האחרונים, והתחילו לפעול בתחומי ישראל לפני פחות מעשור. לכן הידע שלנו על המים הכלכליים של ישראל מועט. מה אנו כן יודעים על הים העמוק של ישראל?

בהפלגות מחקר בודדות התגלה עולם מרהיב ושוקק חיים. יש לנו עוד הרבה דברים מרתקים לגלות בים העמוק, להבין איך המערכות האקולוגיות בו עובדות, וכיצד לשמור עליהן.

מיפוי ראשוני של הרגישות המרחבית בהפרעת פלמחים. | ד״ר איציק מקובסקי, אוניברסיטת חיפה.

דיונון במים עמוקים | צילום: בית הספר למדעי הים ע״ש צ׳רני, אוניברסיטת חיפה.

החיים‭ ‬בים‭ ‬העמוק

ככלל, היצרנות הביולוגית בים העמוק היא נמוכה יחסית, בגלל היעדרו של אור השמש, ומרבית היצורים בו ניזונים מ"שאריות" של חלקיקי מזון, הנושרים מטה מעמודת המים הרדודים והמוארים. היצרנות בים העמוק מוגבלת לאזורים מצומצמים בהם ישנה פעילות גאוכימית, בה נפלטים לעמודת למים גזים כגון מתאן ותרכובות גופרית, שמהם חיידקים ייחודיים יודעים להפיק אנרגיה.

הכמות הנמוכה של אנרגיה זמינה היא אחת הסיבות לרגישות הגדולה של הים העמוק להפרעות שמקורן בפעילות אנושית. פגיעה בים העמוק מותירה צלקת החרוטה לדורות בקרקע הים, בגלל שההתחדשות הביולוגית היא מאוד איטית בבית גידול זה.

למרות זאת, המגוון הביולוגי בים העמוק הוא עצום. לדוגמה, מוערך כי קיימים יותר מיני אלמוגים של מים עמוקים, מאשר מיני אלמוגים בים הטרופי!. גם בתחום המים הכלכליים של ישראל אותרו לאחרונה מינים נדירים של אלמוגי מים עמוקים, כולל מין אלמוג שטרם תואר בספרות המדעית, והוא ככל הנראה מין חדש למדע. רוב מיני אלמוגי המים הקרים מוגדרים על ידי ארגון ה-IUCN כמינים בסיכון גבוה.

המים הכלכליים של ישראל בים התיכון, הם המקום היחיד בתחומי ישראל שיש בו נביעות גז, אלמוגי מים קרים, ושאר המערכות האקולוגיות הייחודיות של ים עמוק. גני האלמוגים העמוקים בתחומי ישראל, בתחום הפרעת פלמחים, הם האתרים החמים ביותר מבחינת טמפרטורה המוכרים עבור בית גידול זה.

ים רדוד – האזור המואר

ים עמוק – האזור החשוך

ים רדוד: מואר ונגיש למבקרים | צילום: אנדרי אהרונוב.

ים עמוק: חשוך ונגיש רק בכלים מתקדמים | צילום: בית הספר למדעי הים ע״ש צ׳רני, אוניברסיטת חיפה.

הים התיכון‭ ‬העמוק

צעיר‭, ‬חם‭, ‬מבודד‭ ‬ומאוים

 
 
 
 
 
 
 

הים התיכון הוא הים הסגור העמוק ביותר בעולם, עם עומק ממוצע של 1,480 מטרים, ומגיע לעומק מקסימלי של 5,139 מטרים.

הים העמוק של הים התיכון מבודד ומנותק מבחינה ביולוגית מהים העמוק של האוקיאנוס האטלנטי. הים התיכון העמוק מיוחד בכך שהוא צעיר (במונחים גיאולוגיים) וחם יותר מהים העמוק של האוקיאנוס האטלנטי, ולמרות מגוון ביולוגי נמוך יחסית, יש בו מספר קבוצות בעלות שיעור ייחודיות (אנדמיזם) גבוה במיוחד:

אזורי הים העמוק של מזרח הים התיכון מבודדים מהים העמוק של האוקיאנוס האטלנטי, מכיוון שהם מופרדים מהם בשני מיצרי מים רדודים – מיצרי מרסלה (סיציליה) (400 מ' עומק) במרכז הים, ומיצר גיברלטר (300 מ' עומק) במזרחו. מיצרים רדודים אלו מונעים מעבר של מים קרים (מים כבדים יותר השוקעים לעומק) בין האגן המזרחי והמערבי של הים התיכון, ובינו ובין האוקיינוס האטלנטי. כתוצאה, הים העמוק במזרח הים תיכון הוא חם, יחסית, לעומת עומקים מקבילים באוקיאנוס האטלנטי. לדוגמה, הטמפרטורה בעומק 1 ק"מ במזרח הים התיכון היא כ- 14 מעלות צלזיוס בממוצע, לעומת 6 מעלות צלזיוס באוקיינוס האטלנטי.

החיים בים התיכון הם צעירים, יחסית, מבחינה אבולוציונית, וכך גם לגבי הים התיכון העמוק: לפני כ-5.9 מיליון שנים נסגרו מיצרי ג'יברלטר והופסקה אספקת המים מהאוקיינוס האטלנטי לים התיכון. אידוי האגן הסגור גרם לעלייה קיצונית במליחות ולייבוש רוב הים התיכון. לפני כ-5.4 מיליון שנים, מיצרי ג'יברלטר נפתחו מחדש, ומים מהאוקיינוס האטלנטי מילאו את הים התיכון מחדש.

במזרח הים התיכון, שהים הרדוד שלו מושפע מאוד משינויי אקלים ומינים פולשים, הים העמוק מהווה אזור לא מופרע יחסית, ומהווה בית גידול למינים מקומיים כפי שאפיינו את הים שלנו בעבר.

הסכנה הגדולה ביותר למערכת של הים העמוק נובעת מדיג מכמורת במים עמוקים. דיג זה מתבצע כיום בהיקפים נמוכים בתחומי המים הכלכליים של ישראל, אך עלול להתעצם לאחר שמשאב הדגה במים הרדודים דולדל כתוצאה מדיג יתר. דיג המכמורת הוא הרסני במיוחד במערכות של מים עמוקים, המתקשות להתחדש, וכבר נצפו פגיעות בתשתית הסלעית ובמערכות אקולוגיות בעומקים של כ-700 מטר בתחומי המים הכלכליים של ישראל.

דיג נוסף המתבצע באזור הוא דיג בגוף המים בעזרת מערכי קרסים צפים, בעיקר עבור דיג טונה כחולת סנפיר, מין המוגדר בסכנת הכחדה. פעילות הדיג בגוף המים של המים הכלכליים עלולה להתרחב עוד בעתיד. מכיוון שאלמוגי העומק ורוב המערכות האקולוגיות בים העמוק נסמכות על "שלג ימי" כמקור מזון עיקרי, דלדול הדגה וערעור המערכות האקולוגיות בתחום הרדוד והמואר של עמודת המים שמעל שוניות העומק עלול לגרום לפגיעה באספקת המזון שלהן.

האיומים על

הים העמוק

הים העמוק של הים התיכון מאכלס חברות אקולוגיות שהותאמו לתנאים עניים בחומרי הזנה, לצד חברות של "איים" של עושר ביולוגי ויצרנות גבוהה (למשל נביעות הגז וגני האלמוגים העמוקים). חברות אקולוגיות אלה הן רגישות ביותר להפרעות של הרס בית הגידול (דיג מכמורת, תשתיות), דיג של טורפי העל של המערכת (למשל דיג בשיטת "ג'יג"), השלכת פסולת, וזיהום (בעיקר סכנה מזיהום כתוצאה מפעילות תעשיית הגז והנפט).

כיום מתבצעות בים העמוק של ישראל, בתחום המים הכלכליים, פעולות פיתוח וניצול משאבי טבע כמו חיפוש והפקת אנרגיה, הנחת תשתיות ודיג. כל זאת – כשתחומי פעילות מסוימים כלל אינם מוסדרים בחקיקה באזור זה, ואלו שמוסדרים, אינם כוללים מנגנוני איזון ובקרה סביבתיים וציבוריים, כנדרש על פי אמנות בינלאומיות וכמצוי בתחומי המים הריבוניים. בכך, מדינת ישראל פועלת בניגוד לנוהג הבינלאומי, כפי שהוא מעוגן באמנת הים (UNCLOS) ובאמנות בינלאומיות שונות.

חיפוש והפקת גז ונפט

כיום מבוצעות בים העמוק בעיקר פעולות הקשורות לחיפוש והפקת אנרגיה. לתעשיית הנפט והגז בים העמוק השפעות אקולוגיות שונות, הנובעות מתהליכים הנדסיים בשלבים שונים בתהליך החיפוש וההפקה, הכוללות חיפוש מאגרים, הקמת מתקנים בים, תפעולם השוטף ופירוקם, ואת הפוטנציאל לתאונה בכל אחד מהשלבים הללו. ההשלכות האפשריות על הסביבה הימית הודגשו בסקר סביבתי שערך משרד האנרגיה בנוגע לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בים.

 

שלב החיפוש

בשלב החיפוש, מבצעים סקרים סיסמיים של תת הקרקע, על ידי אותות אקוסטיים חזקים. אותות אלו לרוב מתקבלים על ידי שחרור אויר דחוס מחולל אנרגיה (Airgun), ויוצרות גל בעל תדר נמוך המשוחרר כלפי הקרקעית וחוזר לספינה. גלים אקוסטיים אלו מאיימים על צבי הים ויונקים ימיים, ועלולים להשפיע על התנהגותם במרחק של קילומטרים מספינת החיפוש, ואף להסב פגיעות טראומה במרחק של מאות מטרים.

 

שלבי ההפקה וההולכה

פעילות הנדסית הכוללת קידוחים, עיגון תשתיות ואסדות, הנחת צנרת, הערמת מטען קידוח וכו' גורמת לפגיעה משמעותית ולעיתים בלתי הפיכה בבתי גידול בעלי מצע קשה, הן למצע והן לבעלי החיים היושבים על גביו. הרחפת סדימנטים כתוצאה מפעולות קידוח, עיגון והנחת תשתיות תפגע בבעלי החיים בסביבת העבודה, תפגע ביכולות הסינון של בעלי חיים מסננים ותמנע מהם אספקה של מזון, ועלולה לכסות אזורים בעלי מצע רך ולקבור בעלי חיים ישיבים.

הזרמת מי תוצר תשפיע על הכימיה של המים ועלולה להסב נזקים במרחק מאות מטרים מהאסדה. שינוע אסדות קידוח ברחבי האוקיינוסים מהווה תשתית להפצת מינים פולשים בסביבה הימית.

תאונה אשר תגרום לשפיכה של כמויות גדולות של הידרוקרבונים הינה בעלת פוטנציאל קטסטרופלי בסביבה הימית, ותגרום לפגיעה קשה במגוון גדול של אורגניזמים. לאחר האסון במפרץ מקסיקו בשנת 2010 (Deepwater horizon, בה התרחשה דליפת הנפט הגדולה בהיסטוריה במשך 87 יום מפי באר בעומק 1370 מטרים) נערך מחקר על נזקים אקוטיים וכרוניים בסביבת הים העמוק, ונצפתה פגיעה קשה בבעלי החיים במרחק 3 ק"מ מפי הבאר, ופגיעה בינונית במרחק של עד 17 ק"מ מפי הבאר. תוארו פגיעות שונות באלמוגי העומק ובאורגניזמים נוספים בסביבה זו כתלות במרחק מפי הבאר, עד 22 ק"מ מפי הבאר ו-600 מטר עמוק יותר ממנה!. זהו אינו תרחיש תיאורטי: בשנת 2012 התרחשה דליפת מים בקידוח לוויתן 2, בתחומי המים הכלכליים של ישראל, אשר בנסיבות אחרות היתה עלולה לגרום לאסון סביבתי. משך הזמן שארך עד להפסקת הדליפה הוא שנה שלמה, מכיוון שהטיפול בתקלות בים העמוק הוא מורכב מאוד הנדסית וכלכלית.

מאפייני הצמיחה האיטיים ומיעוט האנרגיה הזמינה בסביבה זו מובילה להתחדשות איטית של המערכות האקולוגית ועלולה לקחת עשרות שנים ואף יותר. כאשר מספר גורמי הפרעה חוברים יחדיו ישנו פוטנציאל לנזק מצטבר אשר גבוה מסך חלקיו הבודדים.

סימני "חריש" של רשת מכמורת החורצת את הקרקעית הרכה של הים העמוק. בגלל קצב היצרנות הנמוך בים העמוק, צלקות המכמורת משתקמות רק לאחר שנים רבות מאוד, והשיקום מהנזק האקולוגי הוא איטי מאוד. | צילום: בית הספר למדעי הים ע״ש צ׳רני, אוניברסיטת חיפה.

דיג

פעילויות דיג קרקעית עלולות להסב נזקים אדירים לבתי הגידול הרגישים של הים העמוק ועלולות לחרב את גני האלמוגים של המים העמוקים הפגיעות במיוחד מכיוון שלאלמוגי העומק קצב גידול איטי במיוחד (אלפי שנים).

דיג במערך קרסים עמוק (שאראקים) גורף עימו את האלמוגים הזקורים העומדים על פני הקרקעית ופוגע קשות בשוניות אלמוגי העומק ודיג המכמורת משטח את הקרקעית וגורף כל דבר העומד בדרכו. דיג המכמורת בעולם מגיע לעיתים גם לעומקים גדולים של מאות מטרים (נכון להיום – בישראל מתבצע דיג מכמורת מועט בעומקים אלה), וזורע שם הרס רב הפוגע בכל יצורי הקרקעית השוכנים בים העמוק.

ככל שתתפתח הטכנולוגיה, והדגה במדף היבשת תמשיך להידלדל כתוצאה מדיג יתר, עלול דיג המכמורת להעמיק ולחרוש את הקרקעית בצורה אינטנסיבית יותר בים העמוק, גם בישראל. ברמה הגלובלית, כ-40% מדיג המכמורת מבוצע כיום עמוק יותר ממדף היבשת. חמור מכל – מכיוון שהים העמוק הוא מערכת עם יצרנות ביולוגית איטית ביותר (ובהתאם – קצב מטבוליזם וכושר ריבוי נמוך ליצורי הים העמוק), דיג מכמורת באזורים אלה הוא "חד פעמי" – משמיד את השטח בו הוא חורש, אך מרחב זה לא מתחדש. חקיקה באיחוד האירופי קבעה איסור גורף על דיג בים התיכון בעומק העולה על 1000 מטרים כבר בשנת 2005, ובנוסף בשנת 2016 נאסר דיג מכמורות בעומק של מעל 800 מטרים בצפון האוקיינוס האטלנטי, ואיסור דיג קרקעית באזורים בעלי רגישות גבוהה (למשל בתי גידול ייחודיים כמו גני אלמוגים, מרבדי אצות ועשב ים) גם במים רדודים יותר.

בסקרים האחרונים שבוצעו על גני אלמוגי העומק לחופי ישראל על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה נמצא ציוד דיג מסובך באלמוגים ובסביבתם, ואף נצפו שוניות שלמות שנפגעו קשות מפגיעת רשתות מכמורת בעומקים של כ-500 מטרים. בתחומי המים הכלכליים של ישראל, יש לוודא שלא יותר למכמורת לבצע דיג בים העמוק

ציוד דיג המסובך באלמוג עומק Leiopathes sp. | צילום: בית הספר למדעי הים ע״ש צ׳רני, אוניברסיטת חיפה.

סלעים קרבונטים (פחמניים) מרוסקים בעומק 436 מטרים בהפרעת פלמחים. לא נצפו מושבות אלמוגים גדולות, אלא רק מספר מושבות צעירות ופזורות בסביבה. ככל הנראה היו כאן שוניות של אלמוגי עומק שרוסקו על ידי פעילות מכמורתנים. | צילום: בית הספר למדעי הים ע״ש צ׳רני, אוניברסיטת חיפה.

http://mafish.org.il/wp-content/uploads/2018/10/yam-amok-v7-single-pages-heavy-2.pdf

חוברת - הים התיכון העמוק

להמשך קריאה: שמורות טבע מוכרזות >>>