המידע המופיע בפרסום זה מרוכז בעיקר בדוחות הבאים:
1. הפרויקט הישראלי לניהול מקיים של הדיג בים התיכון. 2013. תוכנית אסטרטגית לניהול הדיג בים התיכון. תל-אביב: החברה להגנת הטבע. 2. רוטשילד וחוב'. 2014. הרפורמה הדרושה בניהול הדיג בים התיכון. אקולוגיה וסביבה 5 (1) 105-98.
הנתונים כללו, בין השאר, נתוני שלל כולל (total catch) מדיג מכמורת בישראל על סמך 336 גרירות, נתונים על הדיג הספורטיבי בישראל המבוססים על כ- 200 ימי דגימה, ונתוני שלל מסחרי (landed catch) מהשנים 1948 – 2009 שקיבלנו מאגף הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
לצורך השוואה של שלל ליחידת מאמץ בין ישראל לטורקיה, התקבלו נתונים מ- 31 גרירות מכמורת באיסקנדרון (טורקיה), המצויה באותו קו אורך כמו ישראל, בתאריכים סמוכים לדגימות בישראל.
הנתונים אוגדו לבסיס נתונים אחד, שבוצעו עליו שאילתות לזיהוי מדדים רלוונטיים להערכת תפקודו של הענף, כמו התפלגות השלל לפי מינים מקבוצות שונות, על פי שיטות דיג שונות, עונות השנה, גודל הגוף של הדגים, מינים מוגנים וכדומה. בחלק מההערכות הכלכליות נעשה גם שימוש במודלים להערכת ערך הפנאי מהשימוש במשאב הטבע.
כדי להעריך את רמת הפעילות של תת ענף הדיג החופי, בוצע סקר פעילות ב- 12 מעגנות שונות, מחוף זיקים ועד לנהריה, במהלך שנה (אוגוסט 2012 יולי – 2013) שכללה 158 ימי סקר.
בוצעו 60 ראיונות חצי מובנים עם בעלי עניין רלוונטיים לענף, לרבות דייגים העוסקים בסוגי דיג שונים: מכמורת, הקפה, חוף, מערך קרסים צף, ספורטיבי כמו גם עם בעלי תפקידים רלוונטיים במשרדי ממשלה ובארגונים אזרחיים.
מספר העוסקים בשיטות הדיג השונות הוערך על פי נתוני הרישיונות של אגף הדיג וממצאי סקרים ייעודיים לתחום הדיג הספורטיבי.
על בסיס הממצאים נבנו תרחישים אקולוגיים לחיזוי מגמות שלל ומדדים אקולוגיים של הענף תחת ממשקי דיג שונים. בהתבסס על תרחישים אלה נבנה מודל כלכלי לצורך הערכת הקיימות הכלכלית של שיטות הדיג השונות.
בין מקורות המידע שנותחו:
- דוחות אגף הדיג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
- מחקרים ונתונים באדיבות ד״ר דור אדליסט ופרופ׳ אהוד שפנייר, אוניברסיטת חיפה, וד״ר דני גולני, האוניברסיטה העברית.
- מחקרים ונתונים מד״ר אביעד שיינין, המארג.
- נתונים באדיבות ד״ר רותי יהל, רשות הטבע והגנים.
- נתונים מהפרופ׳ בלה גליל, אריק דיאמנט ויהודה בניהו.
- מחקרים נוספים שפורסמו בספרות המדעית מישראל ומחו״ל.
