נגישות
כלי נגישות
החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

זהרון הדור

זהרון הדור – מין פולש בים התיכון

הזהרון ההדור, המוכר לרובינו משונית האלמוגים באילת, הוא מין אחד ממאות מינים טרופיים שהיגרו וממשיכים להגר דרך תעלת סואץ אל הים התיכון. הוא נצפה לראשונה בים התיכון ב-2012 בקפריסין ולבנון והחל להתבסס בישראל בסוף 2013. כיום רוב התצפיות של זהרונים שמתקבלות, מתרכזות בצפון הארץ אך כבר מגיעים דיווחים מכל חופי ישראל, וניכר שהוא עושה עבודה די טובה בלבסס לעצמו בית חדש כאן.

מה הופך את הזהרון לפולש מוצלח ולמה הוא מסוכן במיוחד למערכת האקולוגית הים תיכונית? נתחיל מהסוף – מסתמן שאין לו אף אויב בים התיכון! שמעתם נכון – שום חיה אחרת לא טורפת זהרונים בוגרים פה. טוב, עם קוצים ארסיים שכאלה, מי היה מעז?

זה כבר יכול היה להיות מספיק כדי לאפשר למין פולש לבסס את עצמו, אך תוסיפו לזה את קצב הרבייה והגידול המהיר שלו (מהיר בהרבה מקצב הרבייה של הדקרים – הטורפים המקומיים), את היכולת שלו לחיות בטווחי טמפרטורה, מליחות ועומק גדולים ואת העובדה שהוא בעצמו טורף-על עם תאבון מאוד בריא וקיבלנו פולש חזק ומותאם שלא פלא שהפך לתושב קבע אצלנו. ואכן כיום הוא נצפה בטווח רחב של בתי גידול בישראל, החל משוניות רדודות הסמוכות לחוף, דרך אזורים סלעיים ושוניות מלאכותיות בעומק של עשרות מטרים ועד בתי גידול ייחודיים בעומק של כ-120 מטרים.

אולי אתם שואלים את עצמכם – מה רע?

עכשיו כבר לא צריך לנסוע עד אילת כדי לראות את הדג היפה הזה. אך התפקוד של הטבע, והמערכת האקולוגית הימית כולה, תלוי באיזון עדין שבו הכל קשור אחד לשני. אז כשמין אחד מתפתח ומשגשג היו בטוחים שזה תמיד יבוא על חשבון משהו אחר, ובמקרה הזה, על חשבון הדגים המקומיים.

זה בא לידי ביטוי בשתי דרכים עיקריות. הישירה – הזהרון טורף כל דבר שנקלע לדרכו, והעקיפה – הוא יוצר תחרות קשוחה על מקורות המזון עבור הטורפים המקומיים, אותם דקרים שגם ככה כבר בסכנת הכחדה. אז בינתיים מספר התצפיות רק הולך וגדל, ומה יקרה בעתיד? קשה לחזות עד כמה ובאיזה מהירות הזהרונים ימשיכו להתבסס, אבל מה שבטוח זה שיש להם את הפוטנציאל להפוך למין דומיננטי בנוף הים תיכוני.

אז מה אפשר לעשות?

קודם כל, אנחנו צריכים להפנים שהזהרון כאן כדי להישאר. אף פעולה כבר לא תמגר אותו לחלוטין, אבל כן אפשר לצמצם את השפעתו על הסביבה. נתחיל בפתרון שהטבע חשב עליו עוד הרבה לפנינו – טבע מתפקד, שהזכרנו מוקדם יותר. כאשר יש איזון במערכת האקולוגית, היא עומדת טוב יותר בפני הפרעות חיצוניות (טבעיות או כתוצאה מפעילות האדם) ושומרת על הרכב חברת בעלי החיים והצמחים הנמצאים בה. כך שלא מפתיע לראות דוגמאות מסביב לעולם, בהן לשמורות טבע יש חוסן חזק יותר אל מול פלישות של מינים זרים בכלל, ואכן בקנדה נצפתה פלישה מופחתת בתוך שמורת הטבע לעומת השטח שמחוץ לה. כך גם בונצואלה, כמעט ולא נצפו זהרונים צעירים ברחבי שמורת הטבע והשפעת פלישת הזהרונים נמצאה כזניחה לחלוטין.

איך זה עובד? נוכחות דגים טורפים מקומיים, הנפוצים בשמורות טבע האסורות בדיג, מצמצמת את פלישת הזהרון, מכיוון שהטורפים המקומיים מצליחים להתחרות בזהרון בהצלחה על מקומות מסתור, על טרף, ואף כנראה כי הם טורפים אותו ובעיקר את הזהרונים צעירים. גם בים התיכון ובישראל ניתן לראות את ההשפעות החשובות שיש לטורפים המקומיים שלנו, ובראשם הדקרים, על וויסות כמות מינים פולשים, ולדוגמה – באמצעות טריפת הסיכנים הצמחוניים. ואכן, בתוך שמורות, בהן צפיפות הדקרים גבוהה יותר, כיסוי האצות גבוה בהתאמה ומאפשר למינים צמחוניים מקומיים להתאושש.

מאחר וכיום רק 2.5% מהים התיכון בישראל מוגן כשמורות טבע מוכרזות, ועד שנתח משמעותי יותר מהים שלנו יהיה מוגן, נדרשות פעולות יזומות לדילול האוכלוסייה של הזהרונים על ידי הסרה מכוונת שלהם, בעיקר בשמורות טבע. בנוסף, ישנה חשיבות להגדרת מאפייני הזהרונים בים התיכון ולמיפוי מגמת ההתפשטות שלהם. בתקווה שמחקר מסוג זה יאפשר לזהות דרכים נוספות להתמודד עם תושב הקבע, לחזות את המשך התבססותו ולמזער את השפעותיו על המערכת הימית והדגים המקומיים בה.

תיאור:
אורכו כ-25 ס"מ אך תועדו פרטים עד 38 ס"מ. צבעו חום-אדמדם עם פסים לבנים ונקודות כהות על סנפירי הגב והזנב.

כללי:
דג גרם ממשפחת העקרבנוניים בעל קוצים ארסיים בסנפיר הגב. תפוצתו הטבעית באוקיינוס ההודי וים סוף.

בית גידול:
חי בעיקר בשוניות ואזורים סלעיים עד לעומק 120 מ' אך נצפה גם באזורים חוליים ובוציים. פעיל לילה ובמהלך היום מסתתר במערות ונקיקים.

תזונה:
דג טורף האורב בעיקר לדגים אחרים אך גם נצפה באכילת סרטנים.

זהרון הדור | צילום: חגי נתיב

זהרון הדור | צילום: חגי נתיב

שתפו:
להמשך קריאה: חזרה לעמוד מינים פולשים >>>