סרטנון עינוני
תיאור ויזואלי:
נמצאים בפתחי מחילות קטנות אשר נחפרות על ידי סרטנים נקשנים. כחלק מחיי שיתוף הדוקים עם הסרטנים הנמצאים בתוך המחילה, הם עומדים על המשמר מפני טורפים אך בורחים פנימה כאשר חשים בשעת סכנה בורח הדג ובכך מתריע לנקשן להסתתר עמוק בתוכה.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
כן, נפוץ בקניון אכזיב מעומק רדוד ועד 30 מ'.
דגשים לדיווח:
נודה על דיווח תצפיות מחוץ לקניון אכזיב.
צילום: שבי רוטמן
Epinephelus areolatus
דקר ברוד
תיאור ויזואלי:
ממשפחת הדקריים (לוקוס), נבדל ממיני דקרים קרובים בדפוס נקודות גדולות ופרודות יותר המזכירות חברבורות של נמר. חיי בעיקר בקרבת ריפים מעומק רדוד ועד לעמוק של 200 מ'.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים בודדות.
דגשים לדיווח:
אין.
צילום: עוז ריטנר
אבנון מגושם
תיאור ויזואלי:
דג כבד ומגושם בעל הסוואה מושלמת, שוכב רוב הזמן על גבי סלע או קבור עד עיניו בחול במארב לטרף. אורך פרטים בוגרים 10-30 סנטימטר. נבדל מעקרבנונים אחרים במבנה גופו המגושם והרחב.
פוטנציאל הנזק:
דג ארסי מאוד. סכנת מוות!
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה בעבר פעם אחת. לא ידוע האם התבססה אוכלוסיה יציבה.
דגשים לדיווח:
ארסי – אסור לגעת בדג!
צילום: אורי גלילי
גדול עין גבנוני (כסוף)
תיאור ויזואלי:
פעיל לילה, ניזון ממגוון רב של בעלי-חיים הכולל רכיכות, נחשוני ים, קיפודי ים, סרטנים, מלפפוני ים, ואיצטלנים. פרטים בוגרים יוצרים לעיתים קרובות להקות של עד 50 פרטים, אך ניתן לראותם גם ביחידים. פרטים צעירים בדרך כלל נמצאים ביחידות. מגיע עד לגודל מקסימלי של 60 ס”מ.
פוטנציאל הנזק:
נמוך.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה פעמים בודדות, אך עדיין נדיר בים התיכון.
דגשים לדיווח:
אין.
צילום: J.Dafni
דפדוף הפסים
תיאור ויזואלי:
שמו העברי נגזר משמו הערבי אשר משמעותו בעברית היא “דפים”. ניזון בעיקר מפלנקטון, רכיכות וסרטנים. צורת גופו פחוסה מאפשרת לו לתמרן בין האלמוגים והסלעים אשר מהווים לו מקלט.לרוב הם נצפים בלהקות קטנות המונות כמה עשרות פריטים. לעיתים הם עולים לגובה פני המים. נפוץ בגודל של של 15 ס”מ.
פוטנציאל הנזק:
נמוך.
מקור:
קיימים שני מינים דומים מאוד, שמקור האחד אטלנטי והשני טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.
דגשים לדיווח:
אין.
צילום: דני סקוירסקי
זהרון הדור
תיאור ויזואלי:
פעיל לילה המבלה את שעות היום במערות וכוכים בנחלות קבועות. ניזון מדגים. אורך פרטים בוגרים 10-40 סנטימטר. קל לזיהוי על ידי סנפירי החזה והגב שלו שמוארכים וצבעוניים.
פוטנציאל הנזק:
דג ארסי! בקריבים התפשט בצורה בלתי מבוקרת וגורם נזק אדיר למערכת האקולוגית על ידי אכילת דגיגים.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה פעמים בודדות. לא ידוע האם התבססה אוכלוסיה יציבה.
דגשים לדיווח:
ארסי – אסור לגעת בדג!
צילום: שחר מלמוד
פרפרון שחור שת
תיאור ויזואלי:
חי בזוגות בנחלות קבועות עד לעומק של 30 מטרים. ניזון מאלמוגים. אורך פרטים בוגרים 10-14 סנטימטר. קל לזיהוי בצבעו הצהוב ובסנפיר השת השחור.
פוטנציאל הנזק:
נמוך.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה פעמים בודדות. לא ידוע האם התבססה אוכלוסיה יציבה.
דגשים לדיווח:
אין.
צילום: ענת לין
פרפרון חום לחי
תיאור ויזואלי:
מתגורר בעומקים של 3-12 מטרים. רוב הזמן נראה בזוג, תזונתו העיקרית מורכבת מפוליפים של אלמוגים. אורך פרטים בוגרים 10-12 סנטימטר. קל לזיהוי בעזרת ראשו הכתום.
פוטנציאל הנזק:
נמוך.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה פעם אחת בלבד.
דגשים לדיווח:
אין.
דקר כתום נקודות
תיאור ויזואלי:
מתגורר בריפים עד לעומק של 100 מטרים. טורף, ניזון מדגים וחסרי חוליות גדולים. אורך פרטים בוגרים עד 120 סנטימטר נבדל ממיני דקרים קרובים בעזרת הנקודות הכתומות על גופו והיעדר כתמים משושים על הסנפירים.
פוטנציאל הנזק:
לא ידוע. עלול לגרום נזק אקולוגי על ידי טריפת דגים מקומיים.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.
דגשים לדיווח:
אין.
צילום: אורי גלילי
דקר דו ימי
תיאור ויזואלי:
חי במגוון רחב של בתי גידול עד לעומק של 150 מטרים. טורף, ניזון מדגים וחסרי חוליות. נפוץ בגודל של 100 ס”מ.
פוטנציאל הנזק:
לא ידוע. עלול לגרום נזק אקולוגי על ידי טריפת דגים מקומיים.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.
דגשים לדיווח:
אין.
צילום: Amada44
דקר החישוקים
תיאור ויזואלי:
חי בין סלעים בשונית האלמוגים בעומק רדוד אך מגיע גם לעומק 150 מטרים. נפוץ בגודל של 22 ס”מ.
פוטנציאל הנזק:
לא ידוע. עלול לגרום נזק אקולוגי על ידי טריפת דגים מקומיים.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.
דגשים לדיווח:
אין.
צילום: מעיין נדר
קיסר הדור
תיאור ויזואלי:
חי כבודד בנחלות קבועות בקדמת השונית. מגן על נחלתו בקנאות מפני חדירה של בני מינו. לצעירים דגם צבע שונה משל הבוגרים. מגיע עד לגודל מקסימאלי של 40 ס”מ.
פוטנציאל הנזק:
נמוך.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.
דגשים לדיווח:
אין.
צילום: L.Dafni
פלטקס ארך-סנפיר
תיאור ויזואלי:
כראוי לשמו, בעל סנפיר גב וסנפיר שת ארוכים. פרטים בוגרים חיים במפרצים מוגנים אך גם באזורים עמוקים הרחק מהחוף. נמצאים בדרך כלל בקרבת עצמים שקועים גדולים כדוגמאת סירות טבועות. בוגרים מתלהקים לרוב בלהקות גדולות. פרטים צעירים נמצאים בדרך כלל בסמוך לפני המים, ובאזורים בהן מצוי עשב ים. מגיע עד לגודל מקסימאלי של 70 ס”מ.
פוטנציאל הנזק:
נמוך.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.
דגשים לדיווח:
אין.
פלטקס ארוך סנפיר (בוגר) | צילום: מעיין נדר
פלטקס ארוך סנפיר (צעיר) | צילום: מעיין נדר
קיפודג רב קוצי
תיאור ויזואלי:
פעיל לילה, ניזון מרכיכות בעלות מעטה קשה שהוא מפצח בקלות בעזרת שיניו המוצקות. מסוגל לנפח את גופו בשעת סכנה ע”י בליעה מהירה של מים או אויר. מגיע עד לגודל מקסימלי של 34 ס”מ.
פוטנציאל הנזק:
בינוני – לדג קוצים אך הוא אינו ארסי.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.
דגשים לדיווח:
אין.
צילום: מעיין נדר
שריונון משולש
תיאור ויזואלי:
חי בקרבת קרקע חולית או מכוסה צמחייה. גופו משוריין בצורת משולש. ניזון מחסרי חוליות שוכני קרקע. מגיע עד לגודל מקסימלי של 30 ס”מ.
פוטנציאל הנזק:
נמוך.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.
דגשים לדיווח:
אין.
צילום: אורי גלילי
קפסינון נקוד
תיאור ויזואלי:
שחיין איטי ומגושם גוף. ניזון מאצות וחסרי חוליות זעירים המצויים על גבי המצע. מפריש חומר רעיל בעת סכנה. גוף עשוי מתבנית קשה של לוחיות משושות בצורת קופסא מרובעת. לפרטים צעירים (עד 4 ס”מ) כתמים חומים- שחורים על רקע צהוב. מגיע עד לגודל מקסימלי של 45 ס”מ.
פוטנציאל הנזק:
נמוך.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה פעמים בודדות בלבד, הראשון מבניהם ב-2011. עדיין נדיר בים התיכון.
דגשים לדיווח:
אין.
צילום: מעיין נדר
תמסחן ראשתן
תיאור ויזואלי:
בעל צורה הדומה לתנין, עם גוף וראש שטוחים ושיניים חזקות. בעל גוון הדומה לצבע הקרקע ומשמש לו כהסוואה. ניזון בעיקר מדגים וסרטנים ע”י זינוק מהיר ממקום מחבואו. לרוב נצפה חבוי היטב בחול כאשר רק הראש והעיניים מציצות החוצה. מגיע עד לגודל מקסימלי של 70 ס”מ.
פוטנציאל הנזק:
לא ידוע. עלול לגרום נזק אקולוגי על ידי טריפת דגים מקומיים.
מקור:
טרופי.
האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה פעמים בודדות, אך עדיין נדיר בים התיכון.
דגשים לדיווח:
אין.
צילום: אורי גלילי
צילום: מעיין נדר