עשר הרגליים שלו ואיברי חישה מיוחדים בקדמת גופו נותנים לו מראה של יצור מכוכב אחר. הכפן לא מהיר במיוחד ומשתמש במחסה השונית כאמצעי הגנה. למרות שהוא חסר צבתות, המשמשות להגנה ביצורים אחרים, יש לו שלד חיצוני קשיח (בניגוד לשלד שלנו שנמצא בתוך הגוף) המקנה לו את צורתו ומהווה הגנה נוספת מפני טורפים.
אז מפני מה אנחנו שומרים עליו, ואיך?
אפילו שלד קשיח והמחבוא המוצלח ביותר לא יכול להגן על הכפן מפני דייגים – טורף מיומן הנעזר לעיתים במיכלי צלילה. למרות שהוא מוכרז כ"ערך טבע מוגן", הוא מהווה יעד נחשק עבור דייגים ולצערנו, בשל היעדר אכיפה מספקת, התקיים בעבר דיג נרחב של הכפן שגרם להתדלדלות אוכלוסייתו. כיום, הסרטן בסכנת הכחדה וקשה למצוא אוכלוסיות גדולות שלו כפי שהיו בעבר בחופי הארץ. ולמרות זאת, גם עכשיו עדיין ניתן מידי פעם להתקל בכפן המוגש במסעדות עברייניות ברחבי הארץ כמנה יוקרתית במיוחד (מכונה "סיגל") או מוצג למכירה בחנוית דגים.
במסגרת הרפורמה הכוללת להצלת הים התיכון, הטמענו הגבלות על הדיג באמצעות שינויי חקיקה והוצאת שיטות דיג הרסניות מהים, כגון דיג באמצעות צלילה עם מיכלי חמצן – השיטה העיקרית בה ניצוד הכפן הגושמני. במקביל, אנו פועלים לקידום שמורות ימיות והגברת האכיפה.
במחקר שבוצע ע"י אייל מילר בשמורת ראש הנקרה, 124 כפנים סומנו בשמורה ובאתר הדומה מחוצה לה. תוצאות המחקר הראו כי בתוך השמורה יש פי שישה יותר כפנים מאשר מחוץ לשמורה כאשר 30% מהכפנים המסומנים נצפו שוב בתוך השמורה בעוד הכפנים שסומנו מחוצה לה לא נצפו שוב כלל. בנוסף, אורכי הכפן שסומנו בתוך השמורה היו ארוכים יותר בכ-10%. המחקר המקיף מראה ששמורת טבע ימית ללא דיג מסייעת לשימור הכפן הגושמני, ומשמשת כאתר רבייה לדור הבא של הכפנים, אשר כנראה גם יזלגו אל מחוץ לשמורה.
הקמת שמורות ימיות נרחבות וללא דיג יאפשרו לאוכלוסיית הכפן הגושמני להתאושש, אך לשם כך עליהן לכלול את כלל בתי הגידול שמנצל הכפן במהלך חייו – השטח הסלעי הרדוד בו הוא מתרבה, האזורים העמוקים בהם הוא מבלה חלק מהשנה, ועמודת המים שם הוא נמצא בראשית חייו.
נתקלת בפגיעה בכפן גושמני או מינים מוגנים?
