החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

כפן גושמני

לא הרבה ידוע על אורח חייו של כפן גושמני

כפן גושמני הוא סרטן ארוך בטן, הידוע גם כ"לובסטר ים תיכוני". עשר הרגליים שלו ואיברי חישה מיוחדים ושטוחים בקדמת גופו נותנים לו מראה של יצור מכוכב אחר. הכפן לא מהיר במיוחד ומשתמש במחסה השונית הסלעית, שם הוא חי, כאמצעי הגנה. למרות שהוא חסר צבתות, המשמשות להגנה ביצורים אחרים, אך כמו כל פרוקי הרגליים, יש לו שלד חיצוני קשיח (בניגוד לשלד שלנו שנמצא בתוך הגוף) המקנה לו את צורתו ומהווה הגנה נוספת מפני טורפים.

כשהסרטן הקטן גדל, השלד החיצוני צר מלהכילו, ולכן הוא מגדל עור כיטיני חדש, עורו הישן נבקע, וממנו מגיח הסרטן עם מעטה רך של כיטין, שגדל למימדיו, ומתקשה לצורתו הקשיחה.

ביום הוא מסתתר בכוכים ומערות של השוניות הסלעיות או בגני ספוגים (הספוג הוא חיה ימית צמודת מצע, הניזונה מסינון חלקיקים זעירים מתוך מי הים) בים התיכון. בלילה הוא יוצא לשחר לטרף. מזון התאווה שלו הוא בעיקר צדפות וחלזונות, שאת קשוותיהם הוא מפצח.

הכפן נראה לעין הצוללים מעומקים של 2 מ‘ ועד 50 מ‘, אך חלק מחודשי השנה הוא מעמיק עד לעומק של 400 מ‘ מתחת לפני הים, ואף יותר! בדרך כלל מצוי בקבוצות, אך לא ידוע הרבה על חיי החברה שלו.גם מחזור הרבייה של הכפן לא נחקר לעומק, אך ידוע כי כל נקבה מסוגלת לייצר למעלה -מ-100,000 ביצים. הדגות הצעירות (לרוות) הבוקעות מהביצים הן פלנקטון שקוף, השוחה בגוף המים במשך מספר חודשים, ויתכן שחלק מהזמן חי בצמידות למדוזות. לאחר מכן, הן כנראה עוברות גלגול (מטמורפוזה) ומשנות צורתן ללובסטר קטן, המתפתח בעומק הים, על פני הקרקע.
באביב, עם התחממות המים, הם כנראה עולים לכיוון המים הרדודים, לצרכי רבייה.

אז מפני מה אנחנו שומרים עליו, ואיך?

אפילו שלד קשיח והמחבוא המוצלח ביותר לא יכול להגן על הכפן מפני דייגים – טורף מיומן הנעזר לעיתים במיכלי צלילה. למרות שהוא מוכרז כ"ערך טבע מוגן", הוא מהווה יעד נחשק עבור דייגים ולצערנו, בשל היעדר אכיפה מספקת, התקיים בעבר דיג נרחב של הכפן שגרם להתדלדלות אוכלוסייתו. כיום, הסרטן בסכנת הכחדה וקשה למצוא אוכלוסיות גדולות שלו כפי שהיו בעבר בחופי הארץ. ולמרות זאת, גם עכשיו עדיין ניתן מידי פעם להיתקל בכפן המוגש במסעדות עברייניות ברחבי הארץ כמנה יוקרתית במיוחד (מכונה "סיגל") או מוצג למכירה בחנויות דגים.

במסגרת הרפורמה הכוללת להצלת הים התיכון, הטמענו הגבלות על הדיג באמצעות שינויי חקיקה והוצאת שיטות דיג הרסניות מהים, כגון דיג באמצעות צלילה עם מכלי חמצן – השיטה העיקרית בה ניצוד הכפן הגושמני. במקביל, אנו פועלים לקידום שמורות ימיות והגברת האכיפה.

במחקר שבוצע ע"י אייל מילר בשמורת ראש הנקרה, 124 כפנים סומנו בשמורה ובאתר הדומה מחוצה לה. תוצאות המחקר הראו כי בתוך השמורה יש פי שישה יותר כפנים מאשר מחוץ לשמורה כאשר 30% מהכפנים המסומנים נצפו שוב בתוך השמורה בעוד הכפנים שסומנו מחוצה לה לא נצפו שוב כלל. בנוסף, אורכי הכפן שסומנו בתוך השמורה היו ארוכים יותר בכ-10%. המחקר המקיף מראה ששמורת טבע ימית ללא דיג מסייעת לשימור הכפן הגושמני, ומשמשת כאתר רבייה לדור הבא של הכפנים, אשר כנראה גם יזלגו אל מחוץ לשמורה.

הקמת שמורות ימיות נרחבות וללא דיג יאפשרו לאוכלוסיית הכפן הגושמני להתאושש, אך לשם כך עליהן לכלול את כלל בתי הגידול שמנצל הכפן במהלך חייו – השטח הסלעי הרדוד בו הוא מתרבה, האזורים העמוקים בהם הוא מבלה חלק מהשנה, ועמודת המים שם הוא נמצא בראשית חייו.

נתקלת בפגיעה בכפן גושמני או מין מוגן אחר?

 

כפן גושמני

Scyllarides latus

איך הוא נראה?
לובסטר‭ ‬גדול‭ ‬שאורכו‭ ‬עד‭ ‬35‭ ‬ס‭"‬מ‭ ‬עם‭ ‬שריון‭ ‬קשיח. ‬צבעו‭ ‬חום‭-‬צהבהב‭ ‬ועל‭ ‬הרגליים‭ ‬והמחושים‭ ‬יש‭ ‬צבע‭ ‬סגול. ‬לכפן‭ ‬אין‭ ‬צבתות, ‬ובמקומן‭ ‬יש‭ ‬מעין‭ ‬לוחיות‭ ‬רחבות‭ ‬בקדמת‭ ‬גופו‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
סביר. ‬הכפן‭ ‬חי‭ ‬באזורים‭ ‬סלעיים‭ ‬עד‭ ‬עומק‭ ‬של‭ ‬50‭ ‬מ' ‬ורוב‭ ‬הזמן‭ ‬מסתתר‭ ‬במערות‭ ‬קטנות. ‬בחודשי‭ ‬הקיץ‭ ‬והאביב‭ ‬יוצא‭ ‬למטרות‭ ‬חיזור‭ ‬ורבייה, ‬אז‭ ‬יש‭ ‬סיכוי‭ ‬גבוה‭ ‬לראותו‭ ‬בחופים‭ ‬הצפוניים. ‬בעבר‭ ‬היה‭ ‬נפוץ‭ ‬בכל‭ ‬החופים, ‬אך‭ ‬דיג‭-‬יתר‭ ‬פגע‭ ‬באוכלוסייתו‭ ‬בארץ‭.‬

כפן גושמני

צילום: אמיר גור

מדריך מקוון ליצורי הים התיכון

שתפו:
להמשך קריאה: לכל הדיירים