במרץ הראוי להערצה, בונה החילזון את הצינור הגירני והקשיח שבו הוא חי על גבי הסלעים בדיוק בנקודה בה מכים הגלים בעוצמה המירבית- בצד הטבלה הפונה לגלים- וכך למעשה הוא מונע את שחיקתם.
אך נכון להיום, הנוף המוכר הזה מצוי בסכנה, בשנים האחרונות נעלם הצינוריר כמעט לחלוטין מחופינו. בהעדרו יעלמו, בעוד שנים, גם טבלאות הגידוד ואיתן גם מגוון בעלי החיים החיים בתוך הטבלאות, ובהמשך גם בעלי החיים הניזונים מהם. בנוסף, שחיקת טבלאות הגידוד מעמידה בסכנת התמוטטות את מצוקי הכורכר שמאחוריהן (עליהן שוכנות ערים כמו נתניה והרצליה), שכן הטבלאות מהוות עבורם מעין מגן טבעי מפני מפץ הגלים.
הסיבה להעלמותם של הצינורירים לא מובנת וידועה עד הסוף, אך יש צורך להגן בכל מחיר על האוכלוסיה הקטנה שעדיין קיימת בארץ, על מנת שזה יקרה יש לשמור על בית הגידול שלהם- טבלאות הגידוד. הכרזה על שמורות טבע ימיות הכוללות את טבלאות הגידוד, וניהול שלהם תוך מחקר שיקדם שיקום של אוכלוסיית הצינוריר, יתנו לחלזונות המיוחדים האלו ולטבלאות הגידוד סיכוי טוב יותר לשרוד.
ובינתיים, אם אתם דייגים שעומדים על טבלת הגידוד – אל תפגעו בה – אל תקדחו בסלע כדי להציב את החכה, אל תיקחו מהסלעים רכיכות לפיתיון – שימרו על אוצר הטבע הזה שלם.
