החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

צבי ים

צב ים ירוק בים התיכון של ישראל | צילום: אנדרי אהרונוב

לא קל להיות צב ים בישראל

אם הייתם חיים בים, הייתם בוחרים להתעטף בשיריון כבד, לנשום אוויר, ולהטיל ביצים המחייבות עלייה אל החוף? כנראה שלא, אך כך בדיוק חיים צבי הים, חיות מופלאות עם חיים מאתגרים – במיוחד בעת המודרנית בגלל השפעות האדם.

הרבה אתגרים ניצבים בפני נקבת צב הים שעולה להטיל את ביציה על החוף: גלים חזקים, מבנים ימיים החוסמים את דרכה ולבסוף רעש ואור חזק מהאנשים המבלים על החוף במהלך הלילה המפריעים ומפחידים אותה. הצבה תנסה שוב למחרת, אך אם תיכשל – היא תשחרר את הביצים בים ללא סיכוי לשרוד או שלבסוף ירקבו בגופה ויגרמו למותה.

לאבקועים (צבי הים הקטנים) הבוקעים על החוף, גם מחכים אתגרים לא פשוטים- תאורה שמבלבלת אותם ומושכת אותם לכביש במקום לים, קוליסים של כלי רכב על החוף שמהווים עבורם מלכודות מוות, דריסת כלי רכב וטריפה.

צבי הים ששרדו את המסע ימצאו את עצמם עומדים מול איומים קשים לא פחות בתוך הים- פסולת פלסטיק חונקת שבטעות יחשיבו כמזון, רשתות דיג שיסתבכו בהם, דיג לא מכוון, פגיעה ע"י  כלי שיט, ועוד. לא פשוט פה בכלל לגדל את הדור הבא של צבי הים.

רשות הטבע והגנים מפעילה את המרכז להצלת צבי ים, העוסק בשיקום צבים שנפגעו, ומגן על קיני הצבים בחוף הים באמצעות העתקת הקינים לחוות הדגרה מוגנות.

תקנות הדיג החדשות מרחיקות את ספינות המכמורת מהחוף כל השנה, אוסרות על דיג בחודשי האביב ומשביתות את המכמורות בחודשי הקיץ – הזמן הקריטי בו הצבים מתרבים במים הרדודים והצבות עולות לחוף להטיל. אך זה לא מספיק, תקנות דיג טובות צריכות להיות משולבות יד ביד עם שמורות טבע ימיות. ביחד הן יוכלו להבטיח כי צבי הים ימצאו על החוף מקום שקט ובטוח להטלה, ושהאבקועים הקטנים יוכלו להגיע בבטחה חזרה לים, לבית עם סיכוי טוב יותר לשרוד בו.

נתקלת בצב ים פצוע?

אבל מה זה בכלל צב ים?

צבי הים הם זוחלים קדומים אשר עברו התאמות לחיים בים לפני כ-100 מיליון שנים וחיו כך אפילו לצד הדינוזאורים.

את רוב חייהם הם מעבירים בים אבל עדיין תלויים ביבשה לצורך הטלת ביציהם והעמדת הדור הבא. עוד זכר שנותר לחייהם הקדומים ביבשה הינו נשימת ריאות ולמרות שהם מסוגלים לעצור את נשימתם לפרקי זמן ארוכים ולצלול לעומקים מרשימים, הם עדיין תלויים באוויר בפני השטח לנשימה.

ישנם שבעה מינים של צבי ים בעולם, כמעט כולם בסטטוס פגיע או בסכנת הכחדה. שני המינים העיקריים שחיים בים התיכון ובחופי ישראל הינם צב הים החום וצב הים הירוק. אלו גם מתרבים ומטילים את ביציהם בחופינו. עבור צב הים הירוק, אשר בסכנת הכחדה קריטית באזורנו, מדובר באזור הטלה מהבודדים הקיימים בים התיכון ולכן הוא חשוב במיוחד.

לצבי ים תפקידי מפתח בשמירה על איזון בבית הגידול הימי כמו גם החופי. צב ים ירוק בוגר הוא צמחוני וניזון בעיקר מאצות ועשב ים. מעצם היותו אחת החיות הגדולות היחידות הצמחוניות בים, יש לו תפקיד חשוב בקידום בריאות מרבדי עשב ים באמצעות רעייה. כך גם לצב הגלדי תפקיד חשוב בויסות אוכלוסיות מדוזות באמצעות טריפה. כמו כן, ביציהם של צבי הים מהווים מקור לחומרי הזנה בעבור בית הגידול החופי והצמחים החיים בו.

הדור הבא של צבי הים

צבי הים מבלים את כל חייהם בים הפתוח. הזכרים ישארו לעד במים, ורק הנקבות, עם הגיען לבגרות מינית (בגיל של למעלה מעשר שנים), יחזרו להטיל בקרבת האתר בו בקעו בעצמן.

בעונת הרבייה, החלה באזורנו באביב, צבי הים מתקרבים אל המים הרדודים, מזדווגים, ולאחר מכן הנקבות עולות על החוף להטיל, תמיד בלילה.

זהו אירוע רגיש ביותר מבחינת צבות הים, ולכן חופים חוליים שיש בהם בינוי, רעש, תאורה, ופעילות נופשים אינטנסיבית – לא יאפשרו לצבות הים לעלות. מכאן החשיבות העצומה של שמירת חופי הים שלנו פתוחים וחשוכים.

צבת הים חופרת גומה בחול, ומטילה עשרות ביצים, מכסה אותן בחול, וחוזרת לים. כעבור חודשיים בערך יבקעו הביצים, בדרך כלל בשעות הערב או הלילה, והאבקועים (צבים צעירים) יעשו את דרכם המסוכנת אל המים. 

בדרך אורבים להם טורפים כמו שועלים, עורבים, סרטני חולות וכמובן בני אדם בפעילות נופש.

צבי הים הצעירים "מתוכנתים" לכוון דרכם אל עבר האזור הבהיר ביותר באופק – השתקפות אור הירח והכוכבים על מי הים. לא אחת, באזורים בהם קיימת תאורה במרחב החופי (טיילת, תאורת כביש, תאורת מבנים), טועים האבקועים ופונים לכיוון ההפוך – מזרחה אל היבשה, ולא מגיעים אל הים.

 

צילום: יניב לוי, המרכז הארצי להצלת צבי ים

צילום: יניב לוי, המרכז הארצי להצלת צבי ים

אז מפני מה אנחנו שומרים עליהם, ואיך?

למרות שמאמצים רבים מושקעים כבר עשרות שנים בשימור צבי הים בארץ ובעולם, גם עבור צבי הים אשר הגיעו אל הים בבטחה, אורבות סכנות רבות. 

מלבד סכנת הטריפה האורבת לצבים צעירים, כמות החופים שמתאימים להטלה ולהתפתחות תקינה של הביצים בעקבות פעילות אנושית ענפה בחופים הולכת ומצטמצמת.

וגם כאשר הצליחו לגדול ולהגיע לבגרות, הם חשופים לסכנות רבות. 

במדינות רבות בעולם עדיין מתקיים ציד בעבור בשרם ושריונם אך גם במדינות בהם הצבים מוגנים בחוק, הם נידוגים בשוגג כשלל לוואי ומסתבכים בפסולת ורשתות רפאים. כך גם בישראל, למרות שצבי הים מוכרזים כבר כעת כערך טבע מוגן בישראל, ועל כן אסורים לדיג, אחת הסכנות הגדולות ביותר המאיימות עליהם היא פגיעה לא מכוונת מציוד דיג: בשנת 2015 הוערך שכ-3000 צבי ים בשנה נלכדים ברשתות וקרסי דיג (Levy et al. 2015).

בנוסף, הם חשופים לסיכון גבוה לפגיעה ישירה מכלי שיט (מכיוון שהם חייבים לעלות לפני המים כדי לנשום) ולסכנה שבאכילה והסתבכות בפסולת פלסטיק אשר דומה למזונם (כמו שקיות פלסטיק הדומות למדוזות) ושעלולה לגרום לחסימת מעיים או לקטיעת גפיים. בנוסף, פיצוצים קוליים בים בעקבות פעילות לחיפוש גז ונפט, פיתוח תשתיות או פעילות צבאית עלולה לגרום לצבים לנזקי הדף באיברים הפנימיים. 

מכאן, שרק צב אחד לאלף אבקועים – ואף פחות מכך – יגיע לבגרות מינית.

אז מה עושים כדי לשמור על צבי הים?

1. דווחו! נתקלת בצב ים פצוע? פגיעה או מכירה של מינים מוגנים? הורידו, דווחו והמידע יגיע ישירות אל המרכז הארצי להצלת צבי הים של רשות הטבע והגנים.

לחצו כאן לדגשים לדיווח.

2. השלמת הרפורמה בדיג. תקנות הדיג החדשות שקודמו בעקבות מאבקה של החברה להגנת הטבע יכולות להפחית את תמותת צבי הים, בזכות הרחקת ספינות המכמורת מהמים הרדודים, השבתת המכמורות בצפון הים התיכון, והשבתת הדיג בעונת האביב שהיא גם עונת הרבייה של צבי הים. אולם, נדרשת עדיין פעילות להשלמת הרפורמה ולהגנה על צבי הים: השבתת צי המכמורת כולו ופיצוי הדייגים והחלפת הקרסים במערך דייגי החכות לקרסים "עגולים" שלא חודרים לקיבת הצב.

3. מתאימים את הפעילות הביטחוניתופעילות חיפוש הגז והנפט לסטנדרטים מתאימים – להפחתת הפגיעה בצבי הים.

4. חופים ידידותיים לצבים. הקפדה על חזית חשוכה כלפי החופים החוליים, ותאורה נכונה ומדויקת שלא גורמת לזיהום אור. בנוסף, שמירה על פעילות פנאי ידידותית לצבים בחופי הים – ללא נסיעה על החוף, וריכוז פעילויות מרעישות ומאירות לחופים קולטי קהל, לעומת חופים שיוגדרו חופים ללא תאורה ורעש.

5. מקפידים על ניקיון הים. לוקחים הביתה את כל מה שהבאנו לחוף, ועוד קצת…

6. קידום הכרזה על שמורות ימיות נרחבות שיגנו על הצבים בבית גידולם הטבעי – הים!

 

צב ים גילדי

Dermochelys coriacea

איך הוא נראה?
צב‭ ‬הים‭ ‬הגדול‭ ‬ביותר‭ ‬בעולם, ‬והוא‭ ‬יכול‭ ‬להגיע‭ ‬לאורך‭ ‬של‭ ‬270‭ ‬ס”מ‭ ‬ולמשקל‭ ‬של‭ ‬900‭ ‬ק”ג. ‬לצב‭ ‬זה‭ ‬אין‭ ‬שריון‭ ‬קשיח‭ ‬ובמקומו‭ ‬יש‭ ‬שריון‭ ‬המורכב‭ ‬מעור‭ ‬ומקשקשים‭ ‬קטנים‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
נמוך. ‬צבים‭ ‬אלה‭ ‬חיים‭ ‬בים‭ ‬הפתוח‭ ‬והנקבות‭ ‬אינן‭ ‬מטילות‭ ‬בחופי‭ ‬ישראל, ‬לכן‭ ‬נצפו‭ ‬בישראל‭ ‬פעמים‭ ‬בודדות‭ ‬בלבד‭.‬

צילום: Rabon David

צב ים חום

Caretta caretta

איך הוא נראה?
צב‭ ‬עם‭ ‬צוואר‭ ‬רחב‭ ‬וראש‭ ‬גדול‭ ‬ביחס‭ ‬למינים‭ ‬אחרים. ‬שריונו‭ ‬מורכב‭ ‬מלוחיות‭ ‬ואורכו‭ ‬המקסימלי‭ ‬בים‭ ‬התיכון‭ ‬מגיע‭ ‬עד‭ ‬90‭ ‬ס”מ. ‬בצדי‭ ‬שריון‭ ‬הגב‭ ‬יש‭ ‬חמש‭ ‬לוחיות‭ – ‬ארבע‭ ‬גדולות‭ ‬וחמישית‭ ‬קטנה‭ ‬בחלק‭ ‬הקדמי (‬חץ‭ ‬כתום). ‬לוחית‭ ‬הצד‭ ‬החמישית‭ ‬נוגעת‭ ‬בלוחית‭ ‬ההיקפית‭ ‬הקדמית (‬חץ‭ ‬לבן). ‬פעמים‭ ‬רבות‭ ‬נראה‭ ‬בלוטי‭ ‬ים‭ ‬גדלים‭ ‬על‭ ‬גבו‭ ‬ואף‭ ‬אצות‭ ‬חומות‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
סביר. ‬צבים‭ ‬אלה‭ ‬נצפים‭ ‬לכל‭ ‬אורך‭ ‬החוף. ‬בעונת‭ ‬הרבייה (‬מאי‭-‬ספטמבר) ‬יש‭ ‬סיכוי‭ ‬גבוה‭ ‬יותר‭ ‬לראותם‭ ‬בקרבת‭ ‬החוף‭.‬

צילום: שבי רוטמן

צב ים ירוק

Chelonia mydas

איך הוא נראה?
ראשו‭ ‬קטן‭ ‬בהשוואה‭ ‬למינים‭ ‬אחרים. ‬שריונו‭ ‬מורכב‭ ‬מלוחיות‭ ‬ואורכו‭ ‬המקסימלי‭ ‬מגיע‭ ‬עד‭ ‬150‭ ‬ס”מ. ‬בצדי‭ ‬שריון‭ ‬הגב‭ ‬יש‭ ‬ארבע‭ ‬לוחיות‭ ‬גדולות (‬חץ‭ ‬כתום). ‬לוחית‭ ‬הצד‭ ‬הקדמית‭ ‬לא‭ ‬נוגעת‭ ‬בלוחית‭ ‬ההיקפית‭ ‬הקדמית (‬חץ‭ ‬לבן).‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
סביר. ‬צב‭ ‬הים‭ ‬הירוק‭ ‬אומנם‭ ‬פחות‭ ‬נפוץ‭ ‬מהחום, ‬אך‭ ‬בעונת‭ ‬הרבייה‭.‬

צילום: יוסי אליני

מדריך מקוון ליצורי הים התיכון

שתפו:
להמשך קריאה: לכל הדיירים