תמר זנדברג - הכריזי על דקר הסלעים כמין מוגן והצילי את הסביבה הימית!
הנמר של השוניות בים התיכון
דקר הסלעים Epinephelus marginatus
כללי:
אם השוניות הסלעיות הן "יערות הגשם" של הים התיכון, אז דקר הסלעים הוא הנמר. זהו דג טורף המכונה בשפת העם "לוקוס״, השוכן בשוניות סלעיות לחוף הים התיכון, ומסתתר במערות ובכוכים בסלע.
לדקר מחזור חיים מעניין: כל הפרטים מתחילים את חייהם כנקבות, וחלק מהם יהפכו במהלך חייהם לזכרים. בתקופת הרבייה, החלה בחודשי האביב, יוצרים הדקרים "התקבצויות רבייה" בהם זכרים נקבות משחררים תאי מין למים לצרכי הפרייה. התקבצויות מרהיבות אלה הופכות אותם פגיעים במיוחד לדיג. בתקופה זו הזכרים הופכים טריטוריאליים, ומפגינים אגרסיביות כלפי זכרים אחרים.
מה אתם יכולים לעשות: אנו ממליצים לציבור לא לדוג ולא לצרוך דגי דקר במסעדות. בואו נשאיר אותם בים – לטובת הדורות הבאים!
איומים: דקר הסלעים (Dusky grouper) מוגדר כיום בסכנת הכחדה בים התיכון בגלל דיג יתר והרס בתי גידול .במדינות רבות נצפתה ירידה של 88% בשלל הדקרים תוך 20 שנה, ומוערך כי האוכלוסייה העולמית נחתכה בלפחות חצי במהלך העשורים האחרונים. הנקבות בישראל מגיעות לבגרות מינית בגיל 4-3 שנים (באורך של 50-40 סנטימטר ואף יותר), אך רק בגיל 8-7 שנים ומעלה ,יהפכו חלק מהנקבות לזכרים.
הדיג ,המתמקד בפרטים גדולים, גובר ,גיל וגודל החלפת הזוויג יורדים, וכך הנקבות קטנות יותר – וכושר ייצור הביצים שלהן קטן יותר .בנוסף, עלול להיווצר מחסור בזכרים באוכלוסייה. כך דיג יתר עלול ליצור אוכלוסיות לא מאוזנות המתקשות להתרבות. בהיעדר לחץ דיג, דקר הסלעים יכול להגיע לגיל 30 שנים ויותר!
בישראל נידוגים הדקרים ע"י דייגים בצלילה, דייגי חכות (מסירה או חוף), דייגי שאראק, רשתות עמידה ומכמורת.
מה אנחנו יכולים לעשות: תקנות הדיג החדשות שאושרו לאחרונה, הקובעות איסור דיג חלקי בעונת הרבייה, ומגדילות במעט את גודל מינימום לדיג דקרים, צפויות להקל מעט מלחץ הדיג על האוכלוסייה. אולם מדובר במין המתאושש בקצב איטי במיוחד, לכן מחייב נקיטת צעדים חמורים יותר על מנת לאפשר את התאוששותם.
אנו קוראים לשרה להגנת הסביבה להכריז על מיני הדקר, ובמיוחד על דקר הסלעים, כעל "ערך טבע מוגן" ולאסור את הציד שלהם.
הגבלה דומה נקבעה בשנת 2016 בתורכיה על דיג דקר סלעים ודקר המכמורת.
מדובר על צעד בעל אפקטיביות מוכחת: ע"פ מחקרים שנערכו בעולם, איסור דיג דקרים מאפשר את התאוששותם.
בצרפת נאסר הדיג של דקר הסלעים באמצעות רובה בשנת 1993, ומשנת 2003 חל איסור דיג של דקר הסלעים בכל שיטות הדיג. התוצאה היא עליה של פי 6.5 בגודל האוכלוסייה בין 1993 עם החלת האיסור ועד לשנת 2008 .דווחה גם עליה בגודל הגוף הממוצע של הדקרים בזמן זה(1). בשנת 2013 הורחב איסור הדיג בצרפת ל-3 מיני דקר נוספים, כולל דקר אלכסנדרוני!
במקביל, אנו פועלים לקידום תכנית השמורות הימיות של רשות הטבע והגנים, ככלי חיוני להגנה על בית הגידול של הדקר.
עונת הרבייה – זמן האהבה של הדקרים (לוקוסים)
Protecting the Dusky Grouper – A French case study | Pr. Philippe Lenfant
שומרים על הדקרים | אלון רוטשילד
נותנים חיים לדקרים (דג הלוקוס) - גם בישראל! דקר הסלעים Epinephelus marginatus דקר המכמורת Epinephelus aeneus דקר אלכסנדרוני Epinephelus costae דקר חיפני Hyporthodus haifensis
צילום: שבי רוטמן
צילום: אורן קליין