החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

כרישים

ים בטוח לכרישים ולאדם בחדרה: מהסברה לאסדרה

טורף מוצלח מאוד אך גם רגיש במיוחד להשפעות האדם

כרישים הם דגי סחוס, וכשמם כן הם – שלד גופם מורכב ברובו המוחלט מסחוס (בניגוד לשלד שלנו ושל דגי גרם שעשוי מעצמות סידניות). ישנם כ-500 מינים שלהם בבתי גידול שונים ומגוונים ברחבי העולם, לכל אחד צורה, צבע, וייחודיות משלו, ורובם המוחלט אינם מסוכנים לבני אדם. מבנה גופם המותאם, חושים מפותחים, והתאמות לסוגים שונים של מזון, הינם בין היתר, המאפיינים ההופכים אותם לטורפי-על מוצלחים ובעלי תפקיד משמעותי בוויסות אוכלוסיות של מינים שונים במערכת האקולוגית הימית.

אך הקסם הזה הולך ונעלם בקצב מסחרר! משנות ה-50 של המאה הקודמת, 90% מאוכלוסיות הכרישים בים התיכון נעלמו, ורוב מיני הכרישים בו נמצאים בסכנת הכחדה. התדלדלות אוכלוסיותיהם גורמת להפרה של האיזון העדין במארג המזון ואם לא נעשה משהו בקרוב, היא עלולה להביא לקריסה של אוכלוסיות נוספות של בעלי חיים ימיים בעקבותיהם.

דווקא לאור מצבם הקשה במערב הים התיכון, מסתמן שישראל היא אזור שגשוג, יחסי, עבור דגי סחוס. זה אומר שיש לנו אחריות מיוחדת לשמור עליהם!

יותר מ-30 מינים שונים של כרישים שוחים בים התיכון וחלקם גם לאורך החופים שלנו.

המינים המוכרים ביותר אצלנו הינם הסנפירתן והכריש העפרורי אשר מבקרים ביציאת המים החמים של תחנות הכוח בחודשי החורף, ואף נצפים לעיתים סביב אזורי חקלאות ימית. מינים נוספים באזור לרוב נמצאים בים הפתוח או במים העמוקים ולכן נצפים בתדירות נמוכה יותר.

כרישים הינם דגי סחוס – כלומר אין להם עצמות בגוף והשלד שלהם מורכב ברובו המוחלט מסחוס. מרבית הכרישים הם טורפים. הם ניזונים בעיקר מדגים אך גם מהווים מהאויבים הטבעיים הכמעט יחידים שיש לדולפינים וצבי ים, כך שיש להם תפקיד ייחודי וחשוב בשמירה על איזון במערכת האקולוגית על ידי טריפה.

רוב מיני הכרישים שאנחנו קוראים להם כך שייכים לסדרת הכרישאים והם בעלי שבעה סנפירים וחמישה פתחי זימים בצד גופם. למרות הדימוי הרע שהם קיבלו, הרוב המכריע של כרישים אינם מסוכנים לבני אדם.

התקבצות כרישים בסמוך ליציאת מי הקירור של תחנת אורות רבין בחדרה וקהל מסביב לכרישים במים רדודים | צילום: בר שטרנבך

האיומים

בני אדם הורגים לפחות כ-100 מיליון כרישאים בשנה, בעיקר עבור מרק סנפירים הנצרך בסין ודרום אסיה. גם בים התיכון, האיום המשמעותי ביותר העומד בפני כרישים ובטאים היום הינו דיג יתר לצורכי מאכל מקומי כמו גם עבור תעשיית הסנפירים הבינלאומית. לפי ארגון ה- IUCN (הארגון הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע), 39 מתוך 73 מיני דגי סחוס בים התיכון נמצאים בסכנת הכחדה וסכנת הכחדה קריטית. אפילו בישראל, בה דגי הסחוס הינם 'ערך טבע מוגן' והפגיעה בהם אסורה, דיג מכוון וגם כשלל לוואי (למשל בדיג מכמורת) עדיין מתקיים היום, והם גם עלולים להסתבך ב"רשתות רפאים" נטושות. תעשיית הדיג פוגעת גם במקורות המזון שלהם בעקבות דיג יתר של דגי הטרף שלהם. גם בנקודת הממשק בין חוות גידול דגים בים בישראל לבין הכרישים שמתרכזים שם, נוצרים קונפליקטים אשר עלולים לפגוע בכרישים ובסביבה ואף לפגיעה באדם. בנוסף, פיתוח תשתיות ומתקנים ימיים בהיעדר תכנון ימי נכון, פוגע בבית הגידול הטבעי שלהם וחושף אותם למזהמים אשר מצטברים ברקמותיהם.

העניין הוא, שגם אם היינו מביאים לעצירה מוחלטת בפגיעה הישירה בדגי סחוס מגורמים אלו, עדיין היה לוקח זמן רב למינים להראות סימני התאוששות. למה? כי יש להם מאפייני רבייה ייחודיים כגון בגרות מינית מאוחרת, מספר צאצאים מועט ותקופת הריון ארוכה, ההופכים אותם לרגישים ופגיעים במיוחד אל מול פעילות האדם בים. למעשה, כל פעם שכריש נפגע, לא רק שהפרט הזה נעלם, ההשפעה על הדורות הבאים של המין היא גם הרת גורל.

מה אנחנו עושים כדי להגן עליהם?

קודם כל, לא מאבדים תקווה! אמנם מצב הכרישים בעולם ובים התיכון בפרט יכול להראות עגום, אך הדבר החשוב ביותר שכולנו יכולים לעשות, זה להמשיך להילחם עבורם.

עיקר המפגעים המאיימים על אוכלוסיות הכרישים והבטאים בישראל מקורם בדיג ולכן החצי הכחול פועל להגנה עליהם באמצעות קידום ממשק דיג בר קיימא הכולל הגבלת שיטות דיג פוגעניות (כמו ביטול שיטת דיג המכמורת), השבתת דיג ברשתות עמידה ומערכי קרסים בעונת האביב, בה חלק מהמינים מתקרבים לחוף, ומזעור הקונפליקטים עם החקלאות הימית. בנוסף, אנו מקדמים הכרזה על שמורות טבע ימיות נרחבות שיגנו על כרישים ובטאים בבתי הגידול השונים שלהם כגון הים הפתוח, אזורים חוליים ושוניות סלעיות.

כדי לשמור עליהם גם מחוץ לשמורות, אנו דוחפים לתכנון ימי נכון הכולל הטמעת שיקולי שמירת טבע ושיתוף הציבור במדיניות הכוללת לניהול הים, במיוחד בנושא פיתוח תשתיות ימיות ודיג בתחומי המים הכלכליים בים העמוק. כיום אין ניהול סביבתי של הדיג והתשתיות במרחב זה, וכרישים ובטאים רבים נפגעים מפעילות ספינות המכמורת והלונגליין. לכן בחצי הכחול, אנו פועלים להסדרת המצב החוקי ולהפנמת היבטי סביבה בפעילויות אלו.

 

 

נתקלת בכריש פצוע? מכירה של כרישים או מינים מוגנים אחרים?

גלדן שחור פה

Galeus melastomus

איך הוא נראה?
כריש‭ ‬קטן‭ ‬ואורכו‭ ‬עד‭ ‬80‭ ‬ס‭"‬מ. ‬צבע‭ ‬גופו‭ ‬חום‭ ‬אפרפר‭ ‬ועליו‭ ‬פזורים‭ ‬כתמים‭ ‬כהים. ‬בעל‭ ‬עיניים‭ ‬מאורכות‭ ‬וסנפירי‭ ‬גב‭ ‬קטנים‭ ‬מאד. ‬לגלדן‭ ‬זנב‭ ‬מוארך‭ ‬שבו‭ ‬האונה‭ ‬התחתונה‭ ‬קטנה‭ ‬למדי. ‬פנים‭ ‬הפה‭ ‬שחור‭ ‬ומכאן‭ ‬מין‭ ‬זה‭ ‬קיבל‭ ‬את‭ ‬שמו‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
נמוך. ‬נפוץ‭ ‬בים‭ ‬העמוק‭ ‬בין‭ ‬200-1500‭ ‬מ'. ‬תועד‭ ‬ברבייה‭ ‬ב‭"‬הפרעת‭ ‬פלמחים‭".‬

צילום: אדם וייסמן, מעבדת איציק מקובסקי, אוניברסיטת חיפה

טריזן צניני

Oxynotus centrina

איך הוא נראה?
כריש‭ ‬קטן‭ ‬ואורכו‭ ‬עד‭ ‬כמטר‭ ‬אחד. ‬יש‭ ‬לו‭ ‬מבנה‭ ‬גוף‭ ‬קצר‭ ‬וגבוה, ‬כמעט‭ ‬כמו‭ ‬משולש‭ ‬וצבעו‭ ‬אפור‭-‬חום. ‬עורו‭ ‬בעל‭ ‬מרקם‭ ‬מחוספס‭ ‬ובקדמתם‭ ‬של‭ ‬סנפירי‭ ‬הגב‭ ‬מצויים‭ ‬שני‭ ‬קוצים‭ ‬קשיחים‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
נמוך. ‬חי‭ ‬על‭ ‬הקרקע‭ ‬במים‭ ‬העמוקים‭ ‬עד‭ ‬מאות‭ ‬ואלפי‭ ‬מטרים. ‬תועד‭ ‬ב‭"‬הפרעת‭ ‬פלמחים".‬

צילום: אדם וייסמן, מעבדת איציק מקובסקי, אוניברסיטת חיפה

כריש עפרורי / סנפירתן

Carcharhinus obscurus /plumbeus

איך הוא נראה?
לחופינו‭ ‬מגיעים‭ ‬שני‭ ‬מיני‭ ‬כרישים‭ ‬אשר‭ ‬קשה‭ ‬להבדיל‭ ‬ביניהם: ‬הסנפירתן‭ ‬והעפרורי. ‬כריש‭ ‬סנפירתן, ‬מאופיין‭ ‬בסנפיר‭ ‬גב‭ ‬גבוה‭ ‬וגדול‭ ‬(לפעמים‭ ‬הקצוות‭ ‬כהים‭ ‬מעט) ‬ואורכו‭ ‬עד‭ ‬2.5‭ ‬מ'. ‬לעומתו, ‬אורכו‭ ‬של‭ ‬הכריש‭ ‬העפרורי‭ ‬מגיע‭ ‬עד‭ ‬4‭ ‬מ' ‬וסנפיר‭ ‬הגב‭ ‬שלו‭ ‬מתחיל‭ ‬איפה‭ ‬שסנפיר‭ ‬החזה‭ ‬נגמר‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
גבוה. ‬אמנם‭ ‬הכריש‭ ‬העפרורי‭ ‬נחשב‭ ‬נדיר‭ ‬בים‭ ‬התיכון, ‬אך‭ ‬שני‭ ‬המינים‭ ‬מגיעים‭ ‬מדי‭ ‬שנה (‬נובמבר‭-‬אפריל) ‬לאזורים‭ ‬הסמוכים‭ ‬ליציאת‭ ‬המים‭ ‬החמים‭ ‬בתחנות‭ ‬הכוח, ‬וניתן‭ ‬לתצפת‭ ‬עליהם‭ ‬בקלות‭ ‬מהחוף‭.‬

מצב‭ ‬השימור‭ ‬של‭ ‬הסנפירתן‭ ‬מתייחס‭ ‬לים‭ ‬התיכון

צילום: אורן קליין

כריש שש זים אפור

Hexanchus griseus

איך הוא נראה?
כריש‭ ‬גדול‭ ‬ואיטי‭ ‬ואורכו‭ ‬מגיע‭ ‬ל‭-‬5‭ ‬מ'. ‬בין‭ ‬המינים‭ ‬היחידים‭ ‬בים‭ ‬תיכון‭ ‬בעלי‭ ‬6‭ ‬פתחי‭ ‬זימים. ‬צבעו‭ ‬אפור‭-‬חום‭ ‬וחותמו‭ ‬כהה‭.‬ יש‭ ‬לו‭ ‬פס‭ ‬בהיר‭ ‬שנמשך‭ ‬לכל‭ ‬אורך‭ ‬גופו‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
נמוך. ‬כריש‭ ‬זה‭ ‬שוהה‭ ‬במהלך‭ ‬היום‭ ‬בעומק‭ ‬עד‭ ‬1,000‭ ‬מ', ‬ובלילה‭ ‬ניזון‭ ‬ממגוון‭ ‬בעלי‭ ‬חיים‭ ‬ימיים‭ ‬במים‭ ‬רדודים‭ ‬יותר‭. ‬

צילום: shutterstock

כרישועל גדול עין

Alopias superciliosus

איך הוא נראה?
בעל‭ ‬זנב‭ ‬ארוך‭ ‬ועיניים‭ ‬גדולות‭ ‬המאפשרות‭ ‬לו‭ ‬לצוד‭ ‬גם‭ ‬בשעות‭ ‬החשכה. ‬אורכו‭ ‬כ-‬4 ‬מ' ‬ואורך‭ ‬האונה‭ ‬העליונה‭ ‬בזנבו‭ ‬כאורך‭ ‬שאר‭ ‬גופו. ‬הוא‭ ‬משתמש‭ ‬בזנבו‭ ‬לציד‭ ‬ובאמצעותו‭ ‬מצליף‭ ‬בטרף‭ ‬על‭ ‬מנת‭ ‬להמם‭ ‬אותו‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
נמוך. ‬חי‭ ‬במים‭ ‬עמוקים, ‬עד‭ ‬1,000‭ ‬מ', ‬ועולה‭ ‬לפני‭ ‬הים‭ ‬בלילה‭.‬

צילום: שבי רוטמן

עמלץ כחול (׳מאקו׳)

Isurus oxyrinchus

איך הוא נראה?
כריש‭ ‬גדול‭ ‬ואורכו‭ ‬כ-‭ ‬3.5‭ ‬מ' ‬בממוצע. ‬גופו‭ ‬מותאם‭ ‬לשחייה‭ ‬מהירה, ‬עם‭ ‬סנפיר‭ ‬זנב‭ ‬גדול‭ ‬בעל‭ ‬שתי‭ ‬אונות‭ ‬שכמעט‭ ‬שוות‭ ‬בגודלן. ‬החרטום‭ ‬מחודד‭ ‬ובפיו‭ ‬שיניים‭ ‬חדות‭ ‬וארוכות‭ ‬אשר‭ ‬פונות‭ ‬כלפי‭ ‬חוץ‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
נמוך. ‬מעבר‭ ‬לכך‭ ‬שהעמלץ‭ ‬הכחול‭ ‬נמצא‭ ‬בסכנת‭ ‬הכחדה‭ ‬חמורה‭ ‬הוא‭ ‬אינו‭ ‬כריש‭ ‬חופי, ‬ולרוב‭ ‬יימצא‭ ‬במרחק‭ ‬רב‭ ‬מהחוף‭.‬

צילום: Isurus

פטישן תמים חרטום

Sphyrna zygaena

איך הוא נראה?
צבעו‭ ‬אפור, ‬וראשו‭ ‬שטוח‭ ‬ובולט‭ ‬לשני‭ ‬הצדדים‭ ‬המזכיר‭ ‬צורת‭ ‬פטיש. ‬צורת‭ ‬ראשו‭ ‬הייחודית, ‬המקנה‭ ‬לו‭ ‬את‭ ‬שמו, ‬מסייעת‭ ‬לו‭ ‬לאתר‭ ‬את‭ ‬טרפו. ‬כריש‭ ‬זה‭ ‬מגיע‭ ‬לאורך‭ ‬של‭ ‬4‭ ‬מ'.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
נמוך. ‬שוחה‭ ‬במים‭ ‬רדודים‭ ‬בים‭ ‬הפתוח, ‬אך‭ ‬כיום‭ ‬נמצא‭ ‬במספרים‭ ‬קטנים‭ ‬מאד‭ ‬בים‭ ‬התיכון‭.‬

צילום: elasmodiver

קוצן חד גוני

Squalus blainville

איך הוא נראה?
כריש‭ ‬באורך‭ ‬40-100‭ ‬ס‭"‬מ‭ ‬בעל‭ ‬שני‭ ‬קוצים‭ ‬חזקים‭ ‬בקדמתם‭ ‬של‭ ‬שני‭ ‬סנפירי‭ ‬הגב. ‬קוצים‭ ‬אלה‭ ‬מכילים‭ ‬ארס. ‬אורכו‭ ‬עד‭ ‬כמטר‭ ‬אחד, ‬צבע‭ ‬גופו‭ ‬גווני‭ ‬חום‭-‬אפור‭ ‬ולעיניו‭ ‬הגדולות‭ ‬גוון‭ ‬ירקרק‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
נמוך. ‬מין‭ ‬נפוץ‭ ‬אך‭ ‬לרוב‭ ‬חי‭ ‬במים‭ ‬עמוקים, ‬מ‭ -‬150‭ ‬עד‭ ‬800‭ ‬מ'.‬

צילום: ניר שטרן

מאין באת ולאן אתה הולך - טורפי העל הימיים בישראל | אייל ביגל, דוקטורנט ומנה מעבדת טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה

חוות דעת ועמדות מקצועיות

The Conservation Status of Sharks, Rays and Chimaeras in the Mediterranean Sea

The Conservation Status of Sharks, Rays and Chimaeras in the Mediterranean Sea

תמונת חוברת הסדרת הפעילות במרחב השהייה של כרישים במוצא המים החמים, חדרה, למען שמירת הטבע ובטיחות האדם

מסמך | הסדרת הפעילות במרחב השהייה של כרישים במוצא המים החמים, חדרה, למען שמירת הטבע ובטיחות האדם

שתפו:
להמשך קריאה: מינים מוגנים