נגישות
כלי נגישות

כרישים

יותר מ-30 מינים שונים של כרישים שוחים בים התיכון וחלקם גם לאורך החופים שלנו.

המינים המוכרים ביותר אצלנו הינם הסנפירתן והכריש העפרורי אשר מבקרים ביציאת המים החמים של תחנות הכוח בחודשי החורף, ואף נצפים לעיתים סביב אזורי חקלאות ימית. מינים נוספים באזור לרוב נמצאים בים הפתוח או במים העמוקים ולכן נצפים בתדירות נמוכה יותר.

כרישים הינם דגי סחוס – כלומר אין להם עצמות בגוף והשלד שלהם מורכב אך ורק מסחוס. מרבית הכרישים הם טורפי על במערכת. הם ניזונים בעיקר מדגים אך גם מהווים מהאויבים הטבעיים הכמעט יחידים שיש לדולפינים וצבי ים, כך שיש להם תפקיד ייחודי וחשוב בשמירה על איזון במערכת האקולוגית על ידי טריפה. 

רוב מיני הכרישים שאנחנו קוראים להם כך שייכים לסדרת הכרישאים והם בעלי שבעה סנפירים וחמישה פתחי זימים בצד גופם. למרות הדימוי הרע שהם קיבלו, הרוב המכריע של כרישים אינם מסוכנים לבני אדם. 

אז מפני מה אנחנו שומרים עליהם, ואיך?

בני אדם הורגים לפחות כ-100 מיליון כרישאים בשנה, בעיקר עבור מרק סנפירים הנצרך בסין ודרום אסיה. בים התיכון הסכנה הגדולה ביותר עבור הכרישים הינה דיג, בין אם כשלל לוואי (למשל בדיג מכמורת) או לצורכי מאכל (בעיקר בצפון אפריקה). גורם סיכון נוסף הינו פגיעה במקורות המזון שלהם בעקבות דיג יתר והסתבכות ברשתות רפאים.

עיקר המפגעים המאיימים על אוכלוסיות הכרישים בישראל מקורם בדיג. החצי הכחול פועל להגנה על הכרישים בישראל באמצעות קידום שמורות טבע ימיות, ממשק דיג בר קיימה, ומזעור הקונפליקטים עם החקלאות הימית. 

גלדן שחור פה

תיאור: כריש קטן, אורכו המרבי עד כ- 80 ס”מ בלבד. בעל עיניים מוארכות מאוד ועל גופו כתמים חומים ועגולים המוקפים בטבעת לבנה. סנפירי הגב קטנים וקבועים מאחורי סנפיר הבטן. פנים חלל הפה בצבע שחור.

בית גידול: חי על קרקע בוצית בעיקר בעומקים של 200 עד 1500 מטרים.
תזונה: טורף סרטנים, דגי קרקע קטנים, תמנונים ודיונונים.
גלדן שחור פה

גלדן שחור פה. צילום: אולג קלצ׳וב

פטישן תמים חרטום

תיאור: ראש שטוח הבולט לשני הצדדים בצורת פטיש. אורכו המירבי עד ארבעה מטרים וצבעו אפור.
בית גידול: פטישן תמים חרטום נפוץ בכל הימים הטרופיים והממוזגים. לרוב שוחה במים העליונים בים הפתוח וגם באזורים חופיים.
תזונה: דגי גרם, מדגי סחוס אחרים (כרישים וטריגונים) ומחסרי חוליות כמו דיונונים וסרטנים.
פטישן תמים חרטום | צילום: elasmodiver

פטישן תמים חרטום. צילום: elasmodiver

סנפירתן

תיאור: כריש גדול ואפור בעל ראש מחודד. סנפיר גבו הראשון גדול וממוקם בקדמת הגוף בחפיפה עם סנפירי החזה. קשה מאוד להבדיל בינו לבין כריש עפרורי, הדומה לו מאוד.

בית גידול: סנפירתן נפוץ בחופי הים התיכון. חי קרוב לחוף אך גם במים הפתוחים. שוחה לרוב בסמוך לקרקעית. בחודשים ינואר עד מרץ נמשכים פרטים רבים של הסנפירתן לאזורים הסמוכים לתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון.

תזונה: בעלי חיים כמו דגים קטנים, תמנונים וסרטנים.

סנפירתן

סנפירתן. צילום: Srinayan Puppala

כרישועל גדול עין

תיאור: כריש גדול ומהיר שאורך האונה העליונה בזנבו כאורך שאר גופו.

כללי: את עיניו הגדולות של הכרישועל גדול העין ניתן לראות גם במבט מלמעלה והן מאפשרות לו לצוד ביעילות דגים השוחים בלהקות גם בשעות החשיכה.

בית גידול: מבלה את עיקר שעות היום במים העמוקים אך בלילה עולה לפני המים על מנת לחפש את טרפו.

כרישועל גדול עין

צילום: שבי רוטמן

קוצן חד גוני

תיאור: כריש בגודל בינוני בעל שני קוצים חזקים בקדמתם של שני סנפירי הגב. קוצים אלה מכילים ארס. אורכו עד כמטר אחד, צבע בגווני חום – אפור ולעיניו הגדולות גוון ירקרק.

בית גידול: חי לרב במים עמוקים.

תזונה: דגים החיים על הקרקעית, סרטנים ותמנונים.

קוצן חד גוני

צילום: ניר שטרן

שש זים

תיאור: כריש גדול ואיטי שבכל אחד מצידי גופו שישה פתחי זימים ומכאן שמו. אורכו המירבי כחמישה מטרים, צבעו אפור-חום ופס בהיר יותר נמשך לכל אורך גופו.

בית גידול: חי בסמיכות לקרקע בעומקים של מאות ואלפי מטרים אך מתקרב אל החוף בשעות החשכה.

תזונה: טורף בעיקר דגי עומק, סרטנים ודיונונים. לעיתים טורף גם דגי מים עליונים.

שש זים

צילום: shutterstock

עמלץ כחול

תיאור: אורכו המקסימלי של עמלץ כחול יכול להגיע עד כארבעה מטרים, גזע זנבו מעובה בבליטה בשני צידיו ואונות סנפיר הזנב שוות באורכן.

בית גידול: עמלץ כחול הוא כריש מהיר מאוד השוחה לרב במים העליונים.

תזונה: טורף מגוון רחב של דגים, לעיתים גדולים כגודל גופו. נחשב למסוכן לאדם ועלול להיות תוקפן בעת מפגש.

עמלץ כחול

עמלץ כחול. צילום: Isurus

טריזן צניני

תיאור: כריש קטן בעל מראה מוזר. מבנה גופו קצר גוצי וגבוה בעל חתך גוף משולש. אורכו עד כמטר אחד, צבעו אפור- חום, ועורו בעל מרקם מחוספס. בקדמתם של שני סנפירי הגב מצויים שני קוצים קשיחים.

בית גידול: חי על הקרקע במים העמוקים עד מאות ואלפי מטרים.

תזונה: ניזון בעיקר מתולעים שונות אותם טורף בשאיבה. בנוסף, טורף דגים קטנים, סרטנים וקווצי עור.

טריזן צניני

צילום: עדי ברש

להמשך קריאה: חזרה לעמוד מינים מוגנים >>>