נגישות
כלי נגישות

דולפינים

לראות דולפין

כל פעם שאני יוצאת לים אוחזת בי ההתרגשות שאולי הפעם אני אפגוש דולפין. יש המון מינים, אבל לעיתים אני מנסה לזהות את זה עם דגם "שעון החול" על צידי גופו (כתמים בצבע לבן-צהוב), דולפין שנקרא " דולפין מצוי קצר חוטם". השם שלו מעט מטעה – החוטם שלו לא נראה קצר במיוחד, אך הכל יחסי בחיים, וגם במקרה שלו החוטם שלו קצר ביחס למין הקרוב אליו- בעל החוטם הארוך. בעל חיים זה נחשב לקטן מבין סדרת הלוויתנאים אליה הוא משתייך ועם זאת הוא גם נחשב למהיר מאוד ויכול להגיע למהירויות של 50 קמ"ש!

דולפינים הם בעלי חיים חברתיים במיוחד, בדרך כלל הם נעים בלהקות שמונות עשרות פרטים והם עושים הכל ביחד- צדים, משחקים, ישנים ואפילו עולים לנשום-ביחד. לא במקרה הם לפתע מופיעים ומלווים ספינות מפליגות, הם מנצלים את הגלים שיוצרות הספינות תוך כדי השייט כדי "לרכב" עליהם- זהו ללא ספק התחביב האהוב עליהם.

הם אוכלים בעיקר דגים קטנים כמו אנשובי או הרינג ומשתמשים באקו-לוקציה (שימוש בהדי קול בדומה לסונאר) כדי לאתר להקות דגים במרחב הימי בלילה.

אך ליצור המופלא הזה יכול להיות סוף עצוב מאוד, מאז שנות ה-60 האוכלוסייה של הדולפין קצר החוטם הולכת ומצטמצמת בים התיכון באופן דרמטי וכיום מוגדרת כמין בסכנת הכחדה. ירידה בזמינות המזון בעקבות דיג יתר, זיהום ימי, פגיעות כלי שייט והסתבכות ברשתות דיג הן חלק מהגורמים הפוגעים בו. בעל חיים זה זקוק למרחב ימי גדול ומוגן מפני כלי שייט, מרחב ימי נקי בו יוכל לשחות למרחקים ולחפש מזון. ובמילים אחרות- הוא זקוק לשמורות טבע ימיות! כך שבפעם הבאה שנצא לים, נדע שזו לא הפעם האחרונה שאולי נראה דולפין, נדע שהם פה כדי להישאר…

צילום וידאו: יניב שקד

אז מהם הדולפינים?

דולפינים הם טורפי על ואוכלים בעיקר דגים. מעצם היותם כאלה יש להם תפקיד חשוב בשמירה על איזון במערכת האקולוגית הימית באמצעות ויסות אוכלוסיות דגים על ידי טריפה.

בנוסף, הם מהווים סמן ביולוגי המשקף את מצב ובריאות המערכת בה הם חיים. הם נותנים הערכת מצב של הדגה בארץ (דולפין שמנמן = המון דגים) ואפילו על רמות זיהום במערכת בהתאם לריכוז מזהמים שנאגרים ברקמות שלהם.

בים התיכון חיים שישה מיני דולפינים. לאורך חופי ישראל, ובעיקר בדרום הארץ, התצפיות הנפוצות ביותר הן של הדולפינן המצוי והדולפין המצוי, אשר נמצאים בסכנת הכחדה מקומית, כך שרק בעלי המזל זוכים לתענוג של לצפות בהם! הים  מול חופי ישראל הוכרז בסוף 2017 כאזור חשוב לשימור ליונקים ימיים על ידי ה-IUCN (הארגון הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע).

השם דולפינים הוא שם לא מדעי, וכולל לוויתנים בעלי שיניים שמגיעים לאורך של עד 2 מ' לערך. בהגדרה המדעית, מדובר במשפחה שכוללת בתוכה גם מינים שאנו נוטים לקרוא להם ביום יום "לוויתנים".

 

נתקלתם בדולפין פצוע? לחצו כאן לדגשים לדיווח

אז מפני מה אנחנו שומרים
עליהם, ואיך?

כיום הסכנות הגדולות ביותר העומדות בפני הדולפינים מקורן בתעשיית הדיג המסחריבישראל מתים בממוצע כ-3 דולפינים בשנה כתוצאה מהסתבכות ברשתות או חוטי דיגהגורם לנמק וטביעהגורם סיכון נוסף הינו פגיעה במקורות המזון שלהם בעקבות דיג יתרבכדי להגן על המינים החשובים הללו עלינו לקדם שמורות ימיותונחוץ להן – ניהול דיג איכותי הכולל תקינהאכיפה והסברהאיום נוסף הוא זיהום רעשהעלול לשבש את התקשורת בלהקה ואף להוביל למוותהחצי הכחול פועל להטמעה של אמצעים למזעור רעש במסגרת חיפוש והפקת גז בים.

נתקלת בפגיעה בדולפיניםדיג דולפינים או מכירה של מינים מוגנים?
 

המינים המוגנים

דולפינן מצוי

תיאור: הדולפין הנפוץ ביותר מעל מדף היבשת שלאורך חוף הים התיכון בישראל.

כללי: אורכו של דולפין מצוי הוא 2.5 – 3 מטר, צבע הגב אפור והבטן בהירה. אפו רחב וקצר דמוי ״בקבוק״ הנפרד מהראש. מין זה נע בלהקות של 5 – 6 נקבות וגורים. זכרים בוגרים נעים לרוב לבד או בזוגות. ידוע כחברותי לאדם ואוהב לרכב על גלי החרטום של סירות.

בית גידול: אוכלוסיית הדולפינן באזורינו יציבה בגודלה ומונה ככל הנראה 300 – 400 פרטים המצויים בעיקר ברצועת רוחב של עד 20 ק”מ מהחוף ועד עומק של 200 מטר.

תזונה: ניזון בעיקר מדגים ומבעלי חיים שונים השוכנים על הקרקע.

דולפינן מצוי

דולפינן מצוי. צילום: אביעד שיינין, מחמ״לי

דולפין מצוי קצר חוטם

תיאור: הדולפין הנפוץ ביותר באוקיינוסים הוא דולפין מצוי.

כללי: למרות שמו, בעל חוטם צר וארוך יחסית לראשו, בעיקר בהשוואה לדולפינן המצוי ואורך גופו כ 2 מטר. בצידי הגוף דגם צבע אופייני בצורה של “שעון חול” שחלקו הקדמי בגוונים של צהוב או קרם וחלקו האחורי לבן-אפור. בסנפיר הגב שני גוונים של אפור. דולפין אקרובטי האוהב לרכב על גלי החרטום של סירות. חי בלהקות המונות עשרות ומאות פרטים.

בית גידול: לא נחשב כמין חופי אך בחופי הים התיכון של ישראל נראה בעיקר במים רדודים במרחק של 1-5 ק”מ מהחוף.

דולפין מצוי

דולפין מצוי קצר חוטם. צילום: אביעד שיניין, מחמ״לי

דולפין תלום שן

תיאור: אורך גופו עד 2.5 מטר, צבע גבו כהה וגחונו לבן- ורדרד. הסנפירים ארוכים ביחס לגוף וסנפיר הגב גבוה ומשולש. הדולפין היחיד בעל חרטום המשתפל בהדרגה מהמצח, ללא קפל או הפרדה ברורה. אינו חברותי לסירות ואינו אקרובט. שוחה קרוב לפני המים כשסנפיר גבו בולט וצולל עד 15 דקות.

בית גידול: דולפין החי לרב במים העמוקים, רחוק ממדף היבשת. אינו נפוץ בים התיכון אך ככל הנראה מקיים אוכלוסיה קבועה.

תזונה: ניזון ממגוון מדגים ודיונונים כולל דגים פלאגיים גדולים.

דולפין תלום שן

דולפין תלום שן. צילום: אביעד שיניין, מחמ״לי

גרמפוס אפור

תיאור: מהגדולים שבדולפינים ומגיע לאורך של כארבעה מטרים. בעל ראש עגול חסר חרטום וקמט אנכי מפתח הנשימה ועד לשפה העליונה. החלק הקדמי של הגוף רחב ומגושם והחלק האחורי והזנב צרים יחסית. סנפיר הגב משולש וגבוה ביחס לאורך הגוף. צבעם של פרטים צעירים הוא אפור כהה אך פרטים בוגרים בעלי גוונים בהירים עד לבנים בעיקר בשל הצטברות צלקות ושריטות.

בית גידול: נצפה לרוב במים עמוקים בין 100 ל- 300 מטר בלהקות של עשרות פרטים. אינו חברותי ואינו נוהג לרכב על גל חרטום אך לפעמים שוחה במקביל לסירות.

תזונה: ניזון מדיונונים ובעיקר מדיונוני עומק. נחשב למין נפוץ בים התיכון.

גרמפוס אפור

גרמפוס אפור. צילום: אביעד שיניין, מחמ״לי

סטנלה מפוספסת

תיאור: אורך גופו כ 2 מטר, דומה במראהו לדולפין המצוי אך גופו מוצק יותר ודגם הצבע ייחודי; הגב בצבע כחול כהה והגחון לבן. שלושה פסים שחורים יוצאים מהעין: האחד לפי הטבעת, השני לסנפיר החזה והשלישי קצר בינהם. דולפין אקרובט וחברותי לכלי שייט.

בית גידול: דולפין של ים פתוח הנצפה במים עמוקים עד לעומק של 1000 מטר.

תזונה: ניזון מדגים ומדיונונים מגוף המים בעומקים של 200 עד 700 מטר.

סטנלה מפוספסת

סטנלה מפוספסת. צילום: אביעד שיניין, מחמ״לי

עב שן קטלני

תיאור: שיניו העבות העניקו לו את שמו העברי. דולפין גדול החי בים הפתוח ומעדיף מים העמוקים מ- 1000 מטר. אורך גופו 5 – 6 מטר, צבעו שחור, ראשו מאורך וחסר חרטום. סנפיר הגב קטן וחרמשי וממוקם במרכז הגוף.

בית גידול: שחיין מהיר ואקרובט הנהנה לשחות על גלי חרטום של סירות.

תזונה: עבשן קטלני טורף בעיקר דגים פלאגיים גדולים ודיונונים אך גם יונקים ימיים אחרים.

עב שן קטלני

עבשן קטלני. צילום: ברק סיני, מחמ״לי

שתפו:
להמשך קריאה: חזרה לעמוד מינים מוגנים >>>