נגישות
כלי נגישות

צורבים

הצורבים הינם מערכה של חסרי חוליות החיים בסביבות מימיות, ובעיקר בים. במערכה זו נכללים בין היתר אלמוגים, שושנות ים ומדוזות.

המאפיין העיקרי המשותף לכולם הינו המצאות תאים צורבים מיוחדים המשמשים בעיקר לתפיסת מזון והגנה (ראו הוזהרתם!). הצורבים בים התיכון טורפים חיות פלנקטוניות ואף דגיגים קטנים בעזרת זרועות הציד שלהם ונאכלות על ידי מינים שונים של קווצי עור ורכיכות וכך לוקחים חלק חשוב במארג המזון באקולוגיה הימית.

את רוב מיני הצורבים החיים לאורך חופי ישראל ניתן למצוא על המצע הסלעי והחולי הרדוד, כגון שושנות ונוצות ים. לפחות כך חשבנו. לאחרונה אותרו בתחום המים הכלכליים של ישראל מינים נדירים של אלמוגי מים עמוקים. מיני אלמוגי המים הקרים מוגדרים על ידי ארגון ה IUCN -(הארגון הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע) כמינים בסיכון גבוה.

את נוצת הים, אשר בעבר הייתה נפוצה מאוד במים הרדודים שלנו, כבר קשה מאוד למצוא שם כיום. לשמחתנו, הן עדיין מצויות במים עמוקים יותר ויכולות להוות גרעין לשיקום האוכלוסייה במים הרדודים אם רק נגן על בית הגידול שלהן.

אז מפני מה אנחנו שומרים עליהם, ואיך?

האיום הגדול ביותר עבור הצורבים החיים באזור החופי הרדוד כמו גם בים העמוק, הוא על בית הגידול שלהם בעקבות מפגעי אדם שונים כגון זיהום, דיג מכמורתנים והקמת תשתיות ימיות. כל זאת ועוד גורמים, בנוסף, להרחפת כמויות גדולות של חול ששוקעות על זרועות הצורבים ומקשות עליהם לאכול ולהתרבות. 

שמורת טבע ימיות, אשר החצי הכחול פועל להקמתן, ירחיקו את ספינות המכמורת ואת התשתיות מבתי הגידול המגוונים של הצורבים בים התיכון.

 

נתקלת בפגיעה בשושנת ים? ראית מכירה של מינים מוגנים?

נוצנית לבנה

תיאור: על גבי ה”ענפים” מאורגנים פוליפים זעירים המצוידים בזרועות צייד ותאים צורבים באמצעותם טורפת מזון זעיר. גודלה עד 10 ס”מ.

בית גידול: גדלה במושבות על גבי סלעים.

צילום: שבי רוטמן

שושנת ים אדומה

תיאור: צבעה אדום עז, וזרועות ציד קצרות ומחודדות מקיפות את פתח פיה.

כללי: בתגובה למגע או בזמן חשיפה לאוויר השושנה מתכווצת, הזרועות מתכנסות פנימה והיא מתכסה בשכבה רירית המגנה עליה.

בית גידול: צמודה לסלעים באזורים רדודים ולעיתים נחשפת לאויר.

תזונה: טורפת בעלי חיים זעירים אותם היא לוכדת בזרועות הציד המכילות תאים צורבים.

שושנת ים אדומה

צילום: אמיר גור

נוצת הים

תיאור: גודלה עד 20 ס"מ וצבעה קרם-אדמדם. צורתה דומה לנוצה ומורכבת מיתד מרכזית עם ענפים אופקיים ועליהם פוליפים.

כללי: אלמוג רך בעל יכולת תנועה בעזרת היתד המרכזית המתפקד כמעין עוגן שרירי.

בית גידול: חיה במרבדים על גבי המצע החולי ובאזורים של זרימה. לרוב מזדקרת מהקרקע אך מסוגלת להתחפר בחול במקרה הצורך. בעבר נצפתה גם במים רדודים יותר אך כיום נמצאת בעיקר באזורים עמוקים.

תזונה: צדה בעזרת הפוליפים חלקיקי מזון וחיות פלנקטוניות מגוף המים.

Pennatula rubra נוצת ים- אלמוג רך בקרקע החולית.מעוז פיין

Pennatula rubra נוצת ים: אלמוג רך בקרקע החולית | צילום: מעוז פיין

דונגית צורבת

תיאור: צורתה מעין גזע קטן מרכזי הנצמד למצע ואליו מחוברים יותר מ-150 זרועות דקות שאורכן עד 10 ס"מ וצבען חום-ירקרק עם קצוות סגולים.

כללי: שושנת ים חופית בעלת תאי צריבה היכולים ליצור תגובה צורבת גם אצל בני אדם.

בית גידול: חיה לבד או בקבוצות באזורים מוארים היטב על גבי משטחים סלעיים. נצפית בעומק מטרים בודדים באזורים ללא זרימה חזקה.

תזונה: צדה חסרי חוליות ודגיגים קטנים בעזרת זרועותיה המסודרות סביב פתח הפה.

אלמוגי עומק

תיאור: ישנם עשרות מינים של אלמוגי עומק, חלקם אנדמים לים התיכון ורובם בסכנת הכחדה. לכל אחד צורה ומראה משלו, לדוגמא: אלמוגים שחורים, גורגוניות, אלמוגי שוט, אלמוג במבוק ואלמוגים רכים.

כללי: קצב הגדילה שלהם איטי מאוד ולכן הם רגישים במיוחד לפגיעה פיזית בהם או בסביבתם. מינים רבים חיים בחברה אחד לצד השני ויוצרים "גני אלמוגים". הם אינם משקיעים שלד גירני ולכן לא בונים שונית סלעית.

בית גידול: עד כה הם אותרו באזור הפרעת פלמחים בעומק 450-800 מ', על גבי סלעים קרבונטיים שנוצרו כנראה מנביעות גז עתיקות. אלמוגים אלו מותאמים לחיים בחשכה, טמפרטורות נמוכות ולחץ רב. הם בעצמם מהווים בית גידול עבור חסרי חוליות ודגים.

תזונה: למיני אלמוגים בים העמוק אין אצות שיתופיות והם מתבססים על חלקיקי מזון הנושרים מעמודת המים בתור מקור האנרגיה שלהם.

Viminella flagellum - אלמוגי שוט צהובים היוצרים מרבדים צפופים המתנשאים לגובה של כמטר, ומהווים בית למיני דגים וחסרי חוליות שונים.

Viminella flagellum - אלמוגי שוט צהובים היוצרים מרבדים צפופים המתנשאים לגובה של כמטר, ומהווים בית למיני דגים וחסרי חוליות שונים | צילום: אדם וייסמן, מעבדת פרופ׳ דני צ'רנוב לחקר הים העמוק, בית הספר למדעי הים ע״ש צ׳רני, אוניברסיטת חיפה.

שתפו:
להמשך קריאה: חזרה לעמוד מינים מוגנים >>>