נגישות
כלי נגישות

בטאים

בטאים, או בשמם העממי "חתולי ועטלפי ים", הינם דגי סחוס (כלומר השלד שלהם עשוי מסחוס בלבד) הנחשבים "בני דודים" של הכרישים.

בשונה מרוב הכרישים, עיקר הבטאים חיים קרוב לקרקעית ואוהבים להתחפר בחול כך שרק העיניים ופתח זימים עליון מציצים מהמחבוא. הם ניזונים מסרטנים, חלזונות וחסרי חוליות אחרים החיים בחול, ונעזרים לשם כך גם בחישה של השדה החשמלי של הטרף. 

בים התיכון חיים כ-30 מינים שונים של בטאים ובחופי ישראל התברכנו בכך שיותר מעשר מתוכם נצפים באופן קבוע על ידי שחיינים, צוללים ואפילו הולכי חוף חדי אבחנה. העונה בה הסיכוי להיתקל בבטאים אצלנו גבוה במיוחד הינה הסתיו, בה אפילו ניתן לצפות בגיטרנים צעירים משחקים בקצף הגלים.

בעולם יש מעל 600 מינים שונים של בטאים! בשונה מהכרישים, סנפירי הצד מוארכים ודומים לכנפיים וחמשת פתחי זימיהם נמצאים בחלק התחתון של גופם. הם מחולקים לארבע סדרות שונות: טריגונים, תריסניות, חשמלנים וגיטרנים וניתן לראות נציגים מכל הקבוצות כאן ורובם נמצאים בסכנת הכחדה בים התיכון.

אז מפני מה אנחנו שומרים עליהם, ואיך?

כמו הכרישים, גם עבור הבטאים הסכנה הגדולה ביותר המאיימת עליהם בים התיכון הינה תעשיית הדיג. במדינות רבות באירופה וצפון אפריקה, נהוג לאכול מינים שונים של בטאים ודיג יתר עקב כך מהווה סכנה קיומית עבורם. אך גם במדינות כמו שלנו, בהן הבטאים מוגנים, דיג כשלל לוואי מהווה איום משמעותי.  

בכדי להגן על מינים מיוחדים אילו, החצי הכחול פועל למען הגבלת שיטות דיג הפוגעות בהם, כמו ביטול שיטת דיג המכמורת. כמו כן, אנו מקדמים הקמת שמורות טבע ימיות עבור הבטאים בארץ.

תריסנית הספירים

תיאור: דג סחוס קטן ושטוח שמבנה גופו מעוין וחרטומו מחודד. צבעו חום עד אדמדם, ובמרכז הגב שני כתמים כחולים דמויי עיניים. אורכו המרבי כולל הזנב עד כ-60 ס”מ. הזנב קוצני ועליו שני סנפירי גב.

כללי: התריסנית מטילה ביצים ייחודיות העטופות בקרום קרני ירקרק-חום. בקצוות הביצה קרניים מחודדות ותוספות עוריות מסולסלות המסייעות לה להיתפס באצות או בקרקעית הים עד לבקיעתה. ביצים אלה לעיתים נסחפותת לחוף.

בית גידול: חי על קרקע חולית או בוצית.

תזונה: צד בעלי חיים קטנים כגון סרטנים ורכיכות.

תריסנית הספירים

צילום: ניר שטרן

מחבטן אפור

תיאור: דג סחוס גדול ושטוח המכונה חתול ים. אורך גופו כולל הזנב עד כ – 2.5 מטר וצורת גופו עגולה. צבעו חום עד אפור, כתמים כהים קטנים לעיתים על גבו. זנבו קהה בקצהו וקוץ משונן במרכזו מכיל ארס ומשמש להגנה.

בית גידול: המחבטן חי באזורים חוליים הסמוכים לסלע ונוהג להתחפר היטב בחול כשרק עיניו בולטות.

תזונה: ניזון מדגי קרקע, סרטנים ורכיכות.

מחבטן אפור

צילום: טל שמע

גיטרן מובהק

תיאור: מבנה גופו מאורך, אזור הראש רחב וזנבו צר, וצורתו הכללית מזכירה גיטרה.
כללי: דג סחוס שטוח, הידוע בכינויו כריש חול או סלפוח. למרות שנידוג בארץ באופן מסורתי על ידי מספר קבוצות דייגים מדובר בדיג שאינו חוקי שכן הגיטרן הוא בעל חיים מוגן!
בית גידול: חי בצמוד לקרקע בעיקר במים רדודים ונוהג להתחפר בחול בעיקר בשעות היום.
תזונה: ניזון בעיקר מדגים קטנים ומסרטנים החיים על הקרקעית. פרטים צעירים מבלים ימים רבים באזורים חוליים רדודים ביותר.

למידע נוסף

גיטרן מובהק

צילום: שבי רוטמן

חשמלן עינוני

תיאור: דג סחוס שטוח, גופו עגול ורך, ואורכו עד 60 ס”מ כולל הזנב. צבעו חום כהה בגוון אדמדם או ירקרק ועל גבו לרב עד חמישה כתמים כחולים דמויי עיניים מכותרים בשחור.

כללי: בעל איבר ייחודי בו המייצר מתח חשמלי הגורם לשיתוק טרפו ומשמש גם להגנה. מתח החשמלי יהיה מורגש גם לאחר יציאתו מהמים ויש להימנע ממגע ישיר בגופו.

בית גידול: חי על קרקע חולית לרוב כשכל גופו מחופר.

תזונה: ניזון מדגי קרקע קטנים, סרטנים ורכיכות.

חשמלן עינוני | צילום: צביקה פייר-פולג

צילום: צביקה פייר

טריגון חד אף

תיאור: צורת גופו עגולה, ראשו מחודד רוחב הדיסק עד 60 ס”מ. צבעו אפור – חום בהיר ולעיתים כתמים בגוון תכלת טורקיז פזורים על גבו. זנבו ארוך ומחודד וקוץ משונן במרכזו מכיל ארס ומשמש להגנה.

כללי: דג סחוס שטוח, המכונה חתול ים.

בית גידול: הטריגון חי באזורים חוליים ונוהג להתחפר היטב בחול כשרק עיניו בולטות.

תזונה: ניזון מדגי קרקע, סרטנים ורכיכות.

טריגון חד אף

צילום: אורן קליין

להמשך קריאה: חזרה לעמוד מינים מוגנים >>>