- הים התיכון
- שמורות טבע ימיות
- רפורמת הדיג
- תכנון ימי
- מוקד Sea Watch
- אודות
- EN
בטאים, או בשמם העממי "חתולי ועטלפי ים", הינם דגי סחוס הנחשבים "בני דודים" של הכרישים.
בטאים, הם דגי סחוס, קרובי משפחה של הכרישים, וכשמם כן הם – שלד גופם מורכב ברובו המוחלט מסחוס (בניגוד לשלד שלנו ושל דגי גרם שעשוי מעצמות סידניות). ישנם כ-600 מינים שלהם בבתי גידול שונים ומגוונים ברחבי העולם, לכל אחד צורה, צבע, וייחודיות משלו, ורובם המוחלט אינם מסוכנים לבני אדם. מבנה גופם המותאם, חושים מפותחים, והתאמות לסוגים שונים של מזון, הינם בין היתר, המאפיינים ההופכים אותם לטורפים מוצלחים ובעלי תפקיד משמעותי בוויסות אוכלוסיות של מינים שונים במערכת האקולוגית הימית.
בשונה מכרישים, סנפירי הצד מוארכים ודומים לכנפיים וחמשת פתחי זימיהם נמצאים בחלק התחתון של גופם. עיקר הבטאים חיים קרוב לקרקעית ואוהבים להתחפר בחול כך שרק העיניים ופתח זימים עליון מציצים מהמחבוא. הם ניזונים מסרטנים, חלזונות וחסרי חוליות אחרים החיים בחול, ונעזרים לשם כך גם בחישה של השדה החשמלי של הטרף.
בים התיכון חיים כ-30 מינים שונים של בטאים ובחופי ישראל התברכנו בכך שיותר מעשר מתוכם נצפים באופן קבוע על ידי שחיינים, צוללים ואפילו הולכי חוף חדי אבחנה. העונה בה הסיכוי להיתקל בבטאים אצלנו גבוה במיוחד הינה הסתיו, בה אפילו ניתן לצפות בגיטרנים צעירים משחקים בקצף הגלים.
הבטאים מחולקים לארבע סדרות שונות: טריגונים, תריסניות, חשמלנים וגיטרנים וניתן לראות נציגים מכל הקבוצות כאן ורובם נמצאים בסכנת הכחדה בים התיכון.
טורף מוצלח מאוד אך גם רגיש במיוחד להשפעות האדם
הקסם הזה הולך ונעלם בקצב מסחרר ורוב מיני דגי הסחוס בים התיכון נמצאים בסכנת הכחדה. התדלדלות אוכלוסיותיהם גורמת להפרה של האיזון העדין במארג המזון ואם לא נעשה משהו בקרוב, היא עלולה להביא לקריסה של אוכלוסיות נוספות של בעלי חיים ימיים בעקבותיהם.
דווקא לאור מצבם הקשה במערב הים התיכון, מסתמן שישראל היא אזור שגשוג, יחסי, עבור דגי סחוס. זה אומר שיש לנו אחריות מיוחדת לשמור עליהם!
אז מפני מה אנחנו שומרים עליהם, ואיך?
כמו הכרישים, גם עבור הבטאים הסכנה הגדולה ביותר המאיימת עליהם בים התיכון הינה דיג יתר. במדינות רבות באירופה וצפון אפריקה, נהוג לאכול מינים שונים של בטאים ודיג יתר עקב כך מהווה סכנה קיומית עבורם. אך גם במדינות כמו שלנו, בהן הבטאים מוגנים, דיג כשלל לוואי מהווה איום משמעותי.
בכדי להגן על מינים מיוחדים אילו, החצי הכחול פועל למען הגבלת שיטות דיג הפוגעות בהם, כמו ביטול שיטת דיג המכמורת. כמו כן, אנו מקדמים הקמת שמורות טבע ימיות עבור הבטאים בארץ.
גיטרנים שנידוגו בנמל יפו בניגוד לחוק | צילום: רוי גווילי
Rhinoptera marginata
איך הוא נראה?
צבעו אפור ורוחבו, מכנף אל כנף, עד מטר אחד. סימן ההיכר הוא החרטום המפורץ באמצעו.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
סביר. לעיתים שוחה בלהקות קרוב לפני המים, נצפה לעיתים בחופי צפון הארץ.
צילום: שבי רוטמן
Gymnura altavela
איך הוא נראה?
בטאי גדול במיוחד שרוחבו יכול להגיע עד 4 מ', אם כי לרוב באזורנו קטן מ-2 מ'. צורתו המיוחדת הקנתה לו את הכינוי 'פרפר ים'. לרוב בצבע בז' עם כתמים בגווני חום ואפור, אך לעתים צבעו אחיד. קוץ משונן בבסיס הזנב מכיל ארס ומשמש להגנה.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
סביר. נצפה החל מ- 25 מ' ועד לעומק של כ- 100 מ׳. נצפה פעמים רבות בצפון הארץ במים רדודים.
צילום: שבי רוטמן
Rhinobatos rhinobatos/Glaucostegus cemiculus
איך הוא נראה?
בחופינו מופיעים שני מיני גיטרנים שקשה להבדיל ביניהם: המובהק והאטלנטי. מבנה גופם מוארך ומגיע ל-1.5 מ' אורך. צורתם הכללית, עם ראש רחב וזנב צר, מזכירה גיטרה ומכאן שמם. לרוב הגיטרנים נמצאים מחופרים בחול ולכן קשה במיוחד להבחין בין המינים.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. מול חופי הים התיכון של ישראל, גיטרנים בוגרים נצפים בעיקר בחודשי הקיץ, ולאחר מכן בין ספטמבר לנובמבר ניתן לראות פרטים צעירים במים רדודים או בהליכה על החוף.
מצב שימור של גיטרן אטלנטי
מצב שימור בים התיכון של גיטרן מובהק
צילום: רן גולן
Torpedo torpedo
איך הוא נראה?
צבעו חום בגוון אדמדם-ירקרק ועל גבו לרוב עד חמישה כתמים כחולים דמויי עיניים מכותרים בשחור. עיניו בולטות בצדו הגבי ופיו נמצא בחלקו התחתון. רוחבו עד 30 ס"מ ואורכו עד 60 ס"מ. נוהג להתחפר בחול כשרק עיניו או פתחי הנשימה בולטים. מסוגל לייצר זרם חשמלי ומכאן שמו.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
סביר. חשמלן זה נפוץ עד עומק של 70 מ'.
צילום: צביקה פייר
Torpedo marmorata
איך הוא נראה?
צורתו כדיסק ואורכו מגיע למטר. צבעו חום כהה או חום אדמדם בעל דפוס נקודות בהירות בדוגמת 'שיש'. עיניו בולטות בצדו הגבי והפה נמצא בחלקו התחתון. נוהג להתחפר בחול כשרק עיניו בולטות. מסוגל לייצר זרם חשמלי ומכאן שמו.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
סביר. את החשמלן המשויש ניתן למצוא מהמים הרדודים ועד עומק של 130 מ' אך בישראל הוא נצפה לעיתים רחוקות במים הרדודים.
צילום: טל אידן, מעבדת מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב
Aetomylaeus bovinus
איך הוא נראה?
בעל חרטום מחודד וזנב ארוך, צבעו חום-אפור ופסים בהירים פזורים לרוחב גבו. רוחבו, מכנף אל כנף, מגיע עד 1.8 מ'. קוץ משונן בבסיס הזנב מכיל ארס ומשמש להגנה.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
נמוך. לפעמים ניתן לראותו קרוב מאוד לפני המים ואף מזנק מעל פניהם. בחופי ישראל נצפה בעיקר בעונת הסתיו.
צילום: שבי רוטמן
Dasyatis spp
איך הוא נראה?
בחופינו מופיעים לפחות שני מיני טריגונים שקשה להבדיל ביניהם: טריגון חד-אף וטריגון אטלנטי. צורתו שטוחה ועגולה ובעל ראש מחודד. צבעו אפור-חום בהיר ולעיתים כתמים בגוון תכלת טורקיז פזורים על גבו. רוחב הדיסק מגיע עד 60 ס"מ. נוהג להתחפר היטב בחול כשרק עיניו בולטות. זנבו ארוך ומחודד וקוץ משונן במרכזו מכיל ארס ומשמש להגנה.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. צמוד לקרקע חולית, בדרך כלל במים רדודים.
צילום: אורן קליין
Mobula mobular
איך הוא נראה?
בטאי גדול שיכול להגיע לרוחב של כ- 5 מ׳, מכנף אל כנף. צבעו חום-שחור מלמעלה, הבטן לבנה ויש לו זנב קצר. הכנפתן דומה מאד למנטה אך משתייך למין אחר.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
נמוך. מין נדיר שנצפה פעמים בודדות בארץ במרחק רב מהחוף.
צילום: איל כץ
Taeniura grabata
איך הוא נראה?
מבנה גופו גדול, עגול ושטוח ואורכו עד כ- 2.5 מ׳. צבעו חום-אפור ולעיתים בעל כתמים כהים קטנים. זנבו קהה בקצהו וקוץ משונן במרכזו מכיל ארס ומשמש להגנה.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. נפוץ וחי באזורים חוליים הסמוכים לסלע. נוהג להתחפר היטב בחול כשרק עיניו בולטות.
צילום: שבי רוטמן
Raja miraletus
איך היא נראית?
אורכה עד 60 ס"מ ואפה מחודד. שני כתמים כחולים ובולטים על גבה משמשים להטעיית טורפים.
מה הסיכוי לראות אותה אצלנו?
נמוך. לרוב חיה בעומקים שבין 50 ל- 150 מ׳ אך קיימות גם תצפיות עמוקות יותר.
צילום: ניר שטרן
Himantura uarnak
איך הוא נראה?
טריגון גדול, רוחב הדיסק מגיע עד ל- 2.5 מ'. צבעו חום-צהבהב, עם עיטורים כהים המקשטים את גבו ובולטים בעיקר בפרטים צעירים. יש לו זנב ארוך, ובבסיסו קוץ ארסי העלול להיות מסוכן.
מה הסיכוי לראות אותו אצלנו?
גבוה. הטריגון הנקוד נפוץ על הקרקעית החולית עד עומק של 50 מ'.
צילום: שבי רוטמן
מדריך מקוון ליצורי הים התיכון
משחקים עם הגלים – עולמם המופלא של הגיטרנים בחופי ארצנו | ברק עזריאלי, חוקר גיטרנים ודגי סחוס וממייסדי עמותת כרישים בישראל
חוות דעת ועמדות מקצועיות
The Conservation Status of Sharks, Rays and Chimaeras in the Mediterranean Sea