נגישות
כלי נגישות

מצע רך

שמורות ימיות - המצע הרך

מה זה מצע רך?

קרקעית רכה זהו שם כללי למצע המורכב מגרגירי חומרים שונים כגון חול, טין, חרסית, חצץ ושלדי אורגניזמים קטנים. בישראל, מרבית שטח קרקעית הים התיכון (בעיקר דרומית לחיפה), מורכב ממצע רך, ובתי גידול חוליים משתרעים מקו החוף ועד קרקעית הים העמוק, כשתנאים סביבתיים שונים כגון משטר התאורה והזרמים, גודל גרגר ועומק מייחדים את בתי הגידול השונים ומכתיבים את חברת החי בהם. 

לחול בחופי ישראל שני מקורות: הראשון – תוצרי בלייה של הרי אתיופיה ורמות סודן – חול קוורץ, טין וחרסית, אשר הוסעו על ידי נהר הנילוס אל הים התיכון. השני, גרגרים גירניים שמוצאם משלדי אורגניזמים ימיים שהתפוררו/נשברו או שנמצאים בשלמותם (חול ביוגני, נפוץ בעיקר צפונית למפרץ חיפה).

מי חי בסביבה החולית?

במבט ראשון הקרקעית החולית עשויה להיראות נטולת חיים,  אך בפועל היא מהווה בית למגוון יצורים חיים מסוגים שונים, וזאת על אף האתגרים הרבים שסביבה זו מעמידה: מורכבות מבנית נמוכה, מצע נודד שאינו מאפשר היאחזות והיעדר מקומות מחסה מזרמי הים ומטורפים. 

אחת ההתאמות שמאפשרת לשרוד בבתי גידול חוליים היא התחפרות במצע. חלק מבעלי החיים המתחפרים עושים זאת רק לצורכי מסתור או מחסה, בעוד שאת עיקר פעילותם (שיחור אחר מזון, רבייה) מבצעים על פני החול. בינהם: סרטנים קצרי בטן וארוכי בטן (חסילונים), דיונונים וגם דגים כדוגמת סוליתיים (דגי משה רבנו). בעלי חיים מתחפרים אחרים, מבלים את עיקר חייהם הבוגרים בתוך החול, כשמחילות משמשות כתעלות קישור עם פני המצע ודרכם הם שומרים על אספקת מים מחומצנים. בעלי חיים אלו ניזונים לרוב על ידי ליקוט חלקיקי מזון מפני החול באמצעות מחושים ייעודיים או על ידי סינון מים/סדימנט. בינהם: קיפוד ים מהמין לבב מתחפר ומגוון גבוה של צדפות ותולעים רב זיפיות. 

גם על גבי החול נוכל למצוא חסרי חוליות רבים: סרטני נזיר (סרטנים המשתמשים בקונכיות של חלזונות כבית), אקונים וחרוטים (מיני חלזונות) ותולעים נרתיקניות נפוצים באזורים הרדודים, בעוד שבאזורים עמוקים יותר נוכל למצוא אלמוגים רכים, קיפודי ים, כוכבי ים ונחשוני ים. מבין הדגים הנפוצים בסביבה זו חשוב להזכיר את האופונים (ברבוניות), בקלה, דקר המכמורת ודגי סחוס (כרישים ובטאים) רבים.

חתך רוחב המראה את עושר החיים במצע הרך של הים התיכון | איור: אלכסיי מליק – אדמוב

שימור הקרקעית הרכה

למרות היותה המערכת האקולוגית השנייה בגודלה בכדור הארץ, שטחי הקרקעית הרכה אינם זוכים לתשומת הלב הציבורית והמדעית שבהם זוכים שטחים של מצע קשה כגון שוניות אלמוגים ושוניות סלעיות. הקרקעית הרכב מאוימת מפעולות פיתוח, זיהום, דיג, כריית חול ושאר פעילויות אדם שאינן מכירות בערכה הציבורי הביולוגי של סביבה זו. בשביל לשמור על בתי הגידול החוליים, אנו ביצי הכחול פועלים כדי לקדם את הנושאים  הבאים:

  • הפסקת דיג המכמורת – דיג המכמורת גורם לפגיעה קשה בבתי הגידול של המצע הרך וגורם נזק מהותי לתשתית בתי הגידול ולבעלי החיים המצויים על החול ובתוכו.
  • הכללת בתי גידול חוליים בשמורות טבע ימיות – בתכנון שמורות ימיות יש לכלול גם ייצוג של בתי גידול חוליים שונים, בטווח עומקים רחב. 
  • מניעת ההקמה של מרינות חדשות, אשר גורמות לשיבוש תנועת החול ולפגיעה בחופים החוליים הסמוכים.
 

לחוברת המצע הרך בים התיכון

צילום: אלון רוטשילד

שתפו:
להמשך קריאה: בתי הגידול