נגישות
כלי נגישות

הים העמוק

שמורות ימיות - הים העמוק

 

מהו הים העמוק?

הים העמוק מתחיל היכן שנגמר האור, בממוצע מעומק של 200 מטרים ומטה. לעומקים אלו אור השמש כמעט ואינו חודר, ועולם זה נמצא בחשכה מוחלטת. סביבה מסתורית זו מכסה את מרבית שטחו של כדוה"א (כ-60% משטח הים נמצא מתחת לעומק 1600 מטר), ונחשבת למערכת האקולוגית הגדולה ביותר בעולם. גם בתחום המים הכלכליים של ישראל, זוהי הסביבה הנפוצה ביותר. אזורי הים העמוק מאופיינים במים קרים מאוד ולחץ אטמוספרי אדיר שמופעל על ידי עמודת המים שמעל, אך גם ביציבות גבוהה ביותר –  התנאים הסביבתיים באזורים אלו משתנים מעט מאוד לאורך השנה. בנוסף, מרבית שטח הים העמוק מאופיין בטופוגרפיה שטוחה ומורכבות מבנית נמוכה (מצע רך), ועקב כך בסביבה זו קיים מגוון ביולוגי וביומסה נמוכים יחסית. אולם, בתוך ה"מדבר" התת ימי פזורים שורה של בתי גידול ייחודיים, כגון הרי מצולות או קניונים תת ימיים שזוהו כ"נקודה חמה" (hot spot) של מגוון ביולוגי – אזורים בעלי מגוון גבוה במיוחד על הקרקעית ובעמודת המים שמעליה. אתרים כאלו קיימים גם מול קו החוף הישראלי, כמו למשל קניון אכזיב או הפרעת פלמחים. בשנים האחרונות, גדל משמעותית היקף המשאבים שמושקעים בחקר הים העמוק במים הכלכליים של ישראל. בין היתר בוצעו שורה של סקרים על ידי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כמו מיפוי אקוסטי ורובוטים הנשלטים מרחוק. בסקרים אלו התגלה כי מערכת אקולוגית זו עשירה ושוקקת.

מי חי בים העמוק?

היצרנות הביולוגית בים העמוק נמוכה יחסית, ומרבית היצורים בו ניזונים מ"שלג ימי" – שאריות של חלקיקי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואורגניזמים מתים הנושרים מטה מעמודת המים הרדודה והמוארת (שם מתרחשת פוטוסינתזה). זרימת חומרי הזנה מלמעלה מאפשרת למעשה את קיום כלל המערכת האקולוגית בים העמוק, למעט באתרים נדירים שבהם קיימת פעילות גיאוכימית (פליטת גזים כגון מתאן וגופרית), שסביבם מתקיימות חברות המתבססות על חיידקים כימו-סינתטיים. בעלי חיים מקבוצת קווצי העור – מלפפוני, קיפודי ים, כוכבי ונחשוני ים דומיננטיים ביותר על גבי הקרקעית העמוקה. יצורים אלו מצאים את מזונם במגוון דרכים, כדוגמת סינון חומר אורגני מתוך החול, ליקוט חלקיקי מזון הנסחפים בזרם ואפילו טריפה של בעלי חיים אחרים. חסרי חוליות אחרים שנוכל למצוא באזורים אלו הם אלמוגים רכים, סרטנים, צדפות ודיונונים. כ-56 מינים של דגים עומק תועדו בים התיכון הישראלי, בינהם: כימרה,דגי חכאי, צלופחים, דגי חצובה (tripod fish) צינון אמריקני (דקר כסף) ודגי סחוס כגון כרישים, בטאים וכימרות. דגי סחוס, בעלי מעמד מוגן בחוק הישראלי, נפוצים במיוחד במים העמוקים בישראל – פי 10 מאשר במים הרדודים. יתכן שתופעה זו קשורה לדיג היתר ארוך השנים ע"י ספינות מכמורת במים הרדודים, אשר דיללו את האוכלוסייה באזור הרדוד לעומת האזור העמוק.

דג חכאי Lophius budegassa (בעומק 521 מטרים) מהפרעת דור | צילום: אדם וייסמן, דני צ'רנוב, איציק מקובסקי, אוניברסיטת חיפה

נבירות במצע הרך בקרקעית הים, המעידות על שפע היצורים החיים ונסתרים בתוך הקרקעית הרכה. | צילום: אורית ברנע ורמי צדוק.

הגנה על הים העמוק

עד לאחרונה, המשאבים המתכלים שנצרכים מהים, בעיקר דגה למאכל ומקורות אנרגיה כגון נפט וגז, נוצלו בעיקר במדף היבשת (האזור החופי עד לעומק 150-200 מטר). בעקבות התמעטות משאבים אלו, מאמצי הכרייה והדיג מופנים לעבר מים עמוקים יותר. כיום, 40% מדיג המכמורת הגלובלי נעשה באזורים שעמוקים ממדף היבשת. דיג שכזה בקרקעית הים העמוק נחשב ל"חד פעמי": מאפייני הצמיחה האיטיים (קצבים מטבוליים וקצבי רבייה נמוכים בהשוואה לבע"ח של מים רדודים) ומיעוט האנרגיה הזמינה בסביבה זו מובילה להתחדשות איטית של המערכת האקולוגית, והשטח שנחרש על ידי המכמורתן אינו מתאושש. 

הפקת נפט וגז עלולה לגרום לנזק סביבתי בכל אחד משלבי התהליך: שלב החיפוש (עקב הרעש המתמשך הנגרם כתוצאה מהחיפושים במסגרת סקרים סיסמיים), הקמת התשתיות, וההפקה עצמה (עקב הזרמת מי תוצר מהאסדה). בנוסף, קיים הסיכוי לתאונה, שתוביל לדליפת נפט העלולה לגרום לפגיעה ארוכת טווח בכל בתי הגידול בטווח של עשרות קילומטרים. בים העמוק הסיכון מתקלה באסדת בקידוח חמור שבעתיים מכיוון שהטיפול בתקלות בים העמוק הוא מורכב מאוד מבחינה הנדסית וכלכלית. 

בכדי לשמור על בתי הגידול הייחודיים שקיימים בים העמוק יש לנקוט בצעדים הבאים:

  • עצירת דיג המכמורת מעבר למדף היבשת
  • הקמת שמורה ימית מסביב להפרעת פלמחים
  • סקירת שטחי ים עמוק נוספים במים הכלכליים של ישראל לגילוי "נקודות חמות" נוספות הראויות לשימור.
  • ביצוע בדיקה סביבתית מקדימה לפני חיפושי נפט והקמת תשתיות, והסדרת כלל פעולות הפיתוח בים העמוק תחת וועדת תכנון שתפעל בהתאם לסטנדרטים סביבתיים.

 

http://mafish.org.il/wp-content/uploads/2018/10/yam-amok-v7-single-pages-heavy-2.pdf

לחוברת הים התיכון העמוק

שתפו:
להמשך קריאה: בתי הגידול