החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

שונית הספוגים

סרטון: שונית הספוגים | הרצליה טל אידן, מעבדת פרופ׳ מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב; רשות הטבע והגנים

 

מהן שוניות הספוגים?

על גבי רכסי הכורכר העמוקים בים התיכון הישראלי, וברכס הכרמל התת ימי (ראש הכרמל) קיימות שוניות יוצאות דופן: שוניות ספוגים. בע"ח קדומים אלו (מראשוני היצורים הרב תאיים בכדור הארץ) קיימים בכל חלקי הים (וגם במים מתוקים, כמו בכנרת), אולם באזורים אלו הם גדלים בצפיפות רבה, ויוצרים בית גידול משל עצמם. לגופם עשויה להיות צורה מרפדת (שעוטפת את המצע הקשיח), גושית (דמויית כדור) או מעונפת. בבית גידול ייחודי זה, המבנה התלת מימדי המורכב שהספוגים יוצרים בגופם מהווה מעין "יער תת ימי" המספק מחסה ומסתור לאינספור בעלי חיים אחרים. בכך, הספוגים הם בעצם מינים "מהנדסי סביבה" (ecosystem engineer), בדומה לאלמוגים בשוניות האלמוגים. ניתן למצוא שוניות כאלה באזורנו בעיקר במרחב שמול אזור השרון (הרצליה-נתניה) וברכס הכרמל התת ימי, בעומק 100-120 מטר.

מי חי בשונית הספוגים?

האורגניזמים הדומיננטיים בסביבה זו הם הספוגים. בעלי חיים אלו ניזונים ע"י סינון חלקיקי מזון מהמים: אצות חד תאיות (פיטופלנקטון), חיידקים וחלקיקי חומר אורגני אחרים משמשים להם כמזון. תאים מיוחדים שיוצרים תת-לחץ, גורמים לשאיבת מים דרך מערכת של נקבוביות ותעלות בגוף הספוג (מכאן שמם), אל חללי סינון ייעודיים ששם המזון נלכד. התווך בין התעלות וחללי הסינון מורכב בעיקר מסיבים חלבוניים, כשבינהם או בתוכם נעוצות מחטי שלד (מגיר או צורן). תווך זה מעניק יציבות וקשיחות כנגד זרמי הים ותנועת בע"ח אחרים. 

בסקרים שבוצעו בשוניות הספוגים בארץ, התגלו 6 מינים שלא קיימים באזורים אחרים במזרח הים התיכון כלל. בנוסף, התגלו מינים שנחשד כי נעלמו מחופי ישראל, על כן מעריכים כי שוניות הספוגים העמוקות מהוות אזורי מקלט (refuge)  למינים רבים ששינויים סביבתיים כגון שינויי אקלים, הפכו את התנאים במים הרדודים ללא ראויים עבורם. 

הסקרים גילו גם עולם חי עשיר ושוקק בשוניות אלו: בעלי חיים כגון תולעים שטוחות ורב זיפיות, סרטנים, קווצי עור ולהקות דגים רבות נצפו באתרים אלו, כמו גם תמנונים ודיונונים ששוניות הספוגים משמשות להם כבית אך גם כאזורי רבייה.  בנוסף, ריכוזים של חשופיות – חלזונות ללא קונכיה, מהיצורים היותר צבעוניים ומרשימים בים, נראו בינות הספוגים.

כיצד נשמור על שוניות הספוגים?

מלבד האיומים הרלבנטיים לכלל בתי הגידול בים (דיג יתר, הקמת תשתיות, זיהום, חיפושי נפט), שוניות הספוגים רגישות במיוחד לדיג חופי באמצעות רשתות עמידה ומערכי קרסים (שאראק). מערכי הדיג המונחים על גבי הקרקעית עלולים לעקור ספוגים רבים בעת הנפה בודדת של הציוד. בנוסף, פעמים רבות, ציוד הדיג נותר נטוש על גבי הקרקעית (רשתות רפאים), ו"חונק" למעשה חלקים מבית הגידול לאורך זמן רב. בעלי חיים שנתפסים בציוד זה ומתים, מושכים בתורם בעלי חיים נוספים המשחרים אחר מזון ונלכדים בציוד הדיג הנטוש בעצמם – כך שרשתות רפאים הופכות למלכודות מוות תת ימיות! 

על מנת להגן על בתי גידול ייחודיים אלו יש לאסור בסביבתם את כל שיטות הדיג ופעולות פוגעניות אחרות.

אנחנו בחצי הכחול פועלים כדי לקדם:

  • שמורות טבע ימיות סביב שוניות הספוגים
  • הרחקת פעולות חיפוש גז ונפט מאזור שוניות הספוגים
  • הרחקת תשתיות ופעולות הגורמות להרחפת חול באזור הספוגים, כדי למנוע נזק לבעלי חיים מסננים אלה.

 

לחוברת שמורת ראש כרמל

בוב ספוג – לא מה שחשבתם: על גני הספוגים של ישראל | טל אידן, דוקטורנטית במעבדתו של פרופ' מיכה אילן באוניברסיטת תל אביב

צילום: טל אידן, מעבדת פרופ׳ מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב

איור: Life on Australian Seashores by Keith Davey

שתפו:
להמשך קריאה: בתי הגידול