טבלאות גידוד

המחשבה שמתי שהוא בעתיד לא נוכל לחפש בעלי חיים המתחבאים בטבלאות הגידוד, שהשושנות האדומות יעלמו מהבריכות הקטנות שנוצרות עליהם, ושהסרטנים לא יציצו מבעד לחרירי הסלעים, היא מחשבה קשה. חשוב שנוריש את הנוף והטבע הנפלא הזה גם למי שעוד עתיד לבוא אחרי. 

אין דבר יותר מרגיע מלצפות על הגלים המתנפצים על שולחנות הסלע, מכסים את הכל ואז נמשכים חזרה לים…משאירים רק קצף ובריכות קטנות של מים.

שולחנות הסלע הללו נקראים "טבלאות גידוד" והם בית גידול ייחודי ונדיר בים התיכון ובעולם כולו.

בטבלאות הגידוד חיים שפע של בעלי חיים ימים, למשל, סרטנים, שושנות ים, דגים, ספוגים ותמנונים. זהו עולם עשיר ושברירי שנתון למזגו וחסדיו של הים.

טבלאות הגידוד (abrasion platforms) הן משטחי סלע אופקיים, דמויי שולחן, המצויים בחופי הים התיכון בישראל. בית גידול זה נחשב לעשיר במיוחד, כשהמגוון הביולוגי בו מתחרה אף עם שוניות האלמוגים באזורים הטרופיים. תצורת סלע ייחודית זו נוצרת על ידי חלזונות הבונים של גירני דמוי צינור (שני מיני חלזונות צמודי מצע – צינורן (צינוריר) בונה ושלשולן משולש) המתיישבים על גבי סלעי הכורכר באזור החוף, ויוצרים התקבצויות צפופות. שלדי חלזונות אלו נותרים מחוברים למצע לאחר שבעל החיים מת. המפלס של טבלת גידוד נשחק כתוצאה מאנרגיית גלי הים, אך גם נבנה מחדש ע"י החלזונות, בתהליך ארוך וממושך, שכבה אחרי שכבה. 

החלזונות חיים באזור הכרית (רצועת צרה השוכנת בטווח הגאות והשפל), וכך גובה הטבלה מייצג בצורה מדויקת למדי את גובה מפלס מי הים הממוצע, כך שבשעת הגאות פני הטבלה מכוסים במים, ובשפל פניה נחשפים לאוויר. 

התקבצויות צפופות במיוחד של המין צינורן בונה בקצות משטח הסלע יוצרות אזורים מוגבהים (הנקראים כרכובים) בשולי הטבלה. השוליים המוגבהים ממתנים את מפץ הגלים והופכים את פני הטבלה למעין בריכה רדודה ששומרת על סביבה לחה ותנאים יציבים גם בשעת השפל, ומקטינה את הסיכון להתייבשות במהלכו. 

במקביל לתהליכי הבנייה, זרמי המים ומפץ הגלים (וגם הימצאותם של בעלי חיים שקודחים בסלעים כגון צדפות או ספוגים) גורמים לפירוק ובלייה (גידוד בעברית) של שוניות אלו ומגדילים את מורכבות המצע.  פני הטבלה מכוסים בבליטות, סדקים גומחות ובורות, שהתנאים הפיזיים השונים בכל אחד מהם (כדוגמת מידת כיסוי המים בשעת השפל ומידת החשיפה לאור, רוח ומפץ גלים), מובילים ליצירת אינספור נישות אקולוגיות שונות שמאוכלסות במגוון הביולוגי הגבוה ביותר באזורנו.

על פני הטבלה חיים בעיקר אורגניזמים המותאמים לחיים באזור הכרית, בין הגאות והשפל. היצורים הרבים החיים בסביבה זו חשופים לתנאים מאתגרים הכוללים חשיפה לאוויר וכיסוי במים בתנאים מתחלפים, מפץ גלים חזק בעת סערות וכן יובש קיצוני בתנאי שרב. עקות אלה דורשות התאמות פיזיולוגיות והתנהגותיות של היצורים החיים בסביבה זו. באזורים הגבוהים יותר (היכן שמשך החשיפה לאוויר בשעת השפל גבוה יותר) ניתן למצוא מרבדים של בוציות (צדפה) ובלוטוני ים (סרטן ישיב). בינהם קיימים בצפיפויות גבוהות חלזונות צמחוניים מהסוג חופית, צלחית וחד שן. סלען זיפני, מין של סרטן טורף, חי גם הוא באזור זה. בחלקים הנמוכים יותר של הטבלה ובבורות השפל (היכן שמשך החשיפה לאוויר בשעת השפל נמוך יותר), נוכל למצוא אצות כגון אוזן הים וחסנית בצפיפויות גבוהות. חסרי חוליות רבים כדוגמת שושנות ים, תולעים נרתיקניות, וחסילונים נפוצים באזורים אלו. בבורות השפל ניתן למצוא גם דגים מהסוג קברנון, קרנון וטווסון, ודגיגים ממינים רבים שמוצאים שם מקלט מטורפים. הנישות הנסתרות בטבלת הגידוד (סדקים ונקיקים) והקירות האנכיים בשולי הטבלה  מאופיינים בבבעלי חיים מסננים כגון אצטלנים וספוגים, המרפדים אזורים אלו.

בעשרות השנים האחרונות תועדה ירידה הדרגתית בגודל אוכלוסיית הצינורנים (צינורן בונה – החילזון אשר בונה את הכרכוב), וכיום הם נדירים ביותר באזורנו. להיעלמותו של מין מפתח זה, האחראי המרכזי ליצירת תצורת סלע ייחודית זו, עלולות להיות השלכות קשות על היצורים החיים בטבלת הגידוד. הצטמצמות הכרכוב מובילה לשינויים חדים במשטרי החשיפה לאוויר ושטיפה במים, ופוגעת משמעותית ביציבות בית הגידול. תופעה זו חמורה במיוחד לאור שינויי האקלים שגורמים לעלייה בתדירות ובעוצמת אירועי קיצון – סערות מחד ואירועי יובש מאידך. בנוסף, עם העליה הצפויה במפלס הים במאה הקרובה (עשרות סנטימטרים עד מטר) הטבלאות הקיימות עלולות "לטבוע" מתחת למים, ואיתן המגוון הייח ודי להן, ומאידך לא ייווצרו טבלאות חדשות במפלס החדש. להרס הצפוי של טבלאות גידוד השלכות פוטנציאליות גם על רווחת האדם, בין השאר בגלל תפקודן החשוב בהגנת מצוקי החוף ותמיכה בדגה.

בכדי להגן על טבלאות גידוד, ולשמר אותן עד כמה שניתן, אנו בחצי הכחול פועלים במספר חזיתות: 

• קידום שמורות טבע ימיות באזורי טבלאות הגידוד, למשל באזור שבי ציון ומעגן מיכאל.
• סגירת חלק מהטבלאות לפעילות של הליכה ברגל ודיג, לאור הנזק המתועד של פעילויות אלה לחי על הטבלה, תוך בחינת יצירה של עמדות עמידה חלופיות עבור דייגים בחכות חוף.