שמורת ים ראש הנקרה – אכזיב

דגי סחוס הם דגים ששלדם בנוי בעיקר מסחוס קשה וגמיש במקום עצמות. שמורת הטבע באכזיב הינה האזור בו נצפים בצלילה הכי הרבה דגי סחוס בישראל – כמעט 40% מהתצפיות עד כה! לריבוי התצפיות ישנן מספר סיבות: הראות הטובה באכזיב, קיומם של מועדוני צלילה המקיימים גם צלילות עמוקות וריבוי אזורים בהם קיים מפגש של מצע רך וסלעי – אזורים המועדפים על בטאים.

הבטאים הם דגי סחוס בעלי גוף שטוח וצורתם עגולה או בצורת דיסקוס. סנפירי החזה שלהם ארוכים ורחבים ומאוחים עם הגוף ונותנים להם מראה של כנפיים. לרוב הם ניזונים מדגים וחסרי חוליות המצויים על או בתוך קרקעית הים. בהיותם מינים גדולים, אטרקטיביים ונדירים יחסית, דגי הסחוס מושכים אליהם צוללים, שחיינים וצלמים ושמורת אכזיב מוכרת היום כאתר המרכזי לצפייה במגוון הרחב של הבטאים כאן (11 מינים שונים!). אתרים כאלו הם נדירים בים התיכון.

כרישים אפורים – עד היום תועדו מספר תצפיות של שני מינים של כרישים בשמורת אכזיב. שני מינים נוספים נצפו בתצפיות יחידות במים העמוקים בהמשך לשמורה. כרישים לרוב מתרחקים מצוללים ולכן גם אם הם נמצאים בשמורה הסיכוי לצפות בהם הוא נמוך.

דג הכימרה – ידוע גם בשם "כריש רפאים" אך למרות שהוא דג סחוס, הוא איננו כריש. דג זה שוכן במים עמוקים, בעומק 300-1600 מ' ולכן בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל, קניון אכזיב זה המקום לראות אותו. הוא יכול להגיע לגודל של כמטר וחצי וניזון בעיקר מחסרי חוליות קטנים, אותם הוא מזהה בחשכה בעזרת חישה כימית וחישת תנועה.

הדקרים, הידועים גם כלוקוסים, הם דגים גדולים וטורפים חשובים ביותר בשונית הים תיכונית. הדקרים הם טיפוס ביתי ולכן בדרך כלל חיים באזור די קבוע בתוך פתחים ומערות בשונית הסלעית וניתן לפגוש אותם בשמורת אכזיב לאורך כל השנה. בגלל שהם אוהבים מקומות מסתור, האזורים הסלעיים המורכבים בשמורת אכזיב, הכוללים סדקים, מערות, כוכים וצנירים יוצרים את הבית המועדף עליהם. בהתאם לזה, בשמורת אכזיב מתקיימת האוכלוסיה הגדולה ביותר בישראל של שני מיני דקרים: דקר הסלעים והדקרנית האדומה. בנוסף, מתקיים בה גם המין דקר אלכסנדרוני. בגלל שהם נחשבים לדגי מאכל טעימים, אוכלוסיותיהם בים התיכון בכלל, ובישראל בפרט, סובלות מדיג יתר – עד כדי כך שדקר הסלעים הוגדר כמין שעתידו בסכנה ברמה העולמית, ודווח על ירידה של עד 90% באוכלוסייה שלו במדינות שונות בים התיכון.

הכפן הגושמני נחשב ללובסטר הישראלי והוא הסרטן הגדול ביותר בחוף הישראלי של הים התיכון. בעבר הכפנים היו נפוצים בשוניות הסלעיות בכל הים התיכון ובמזרח האוקיינוס האטלנטי אך בעקבות דיג יתר אוכלוסיותיהם הצטמצמו בשנים האחרונות, גם בישראל, על אף היותו ערך טבע מוגן ומין שנמצא בסכנת הכחדה. את הכפן הגושמני נוכל למצוא במים רדודים, בבתי גידול עם מצע סלעי המכילים כוכים ומערות. במהלך היום הוא מוצא שם מסתור ופעיל בשעות הלילה. מצבם של הכפנים בשמורה הימית אכזיב טוב ביחס ליתר חופי ישראל: צפיפות הפרטים החיים בשמורה, גודלם ושכיחות התצפיות שלהם גבוהה משמעותית מאשר אלו הנמצאים מחוץ לשמורה.

חשופיות, הנקראות גם חינניות ים, הן  חילזון ללא קונכיה חיצונית. חלק מהחשופיות ניזונות מבעלי חיים הידרתיים, קרובי משפחה של המדוזות, וגם להם יש תאי צריבה. לא רק שתאי הצריבה האלה לא פוגעים בחשופית כשהיא אוכלת אותם, היא אפילו יודעת לאגור אותם על גבי התוספתנים שעל גבה ולנצל אותם להגנה עצמית מפני טורפים! ואם זה לא הספיק, מאחר ולחשופיות אין זימים, אותם תוספתנים מתפקדים גם כתחליף לאיבר הנשימה והן נושמות דרכם.

כלבי ים נזיריים מגיעים לעיתים לחופי ישראל. בין 2009 ל 2020- היו מעל 80 תצפיות של לפחות שני כלבי ים שונים, רובן בראש הנקרה. בעבר הרחוק הנקרות והאיים בראש הנקרה תפקדו כבית גידול איכותי עבור כלב הים הנזירי, והחוף הישראלי היה חלק מהאזור הטבעי בו הוא חי, אך כיום כלבי הים מגיעים אלינו רק באופן מזדמן, ככל הנראה ממושבות באזור יוון ותורכיה. כלב ים נזירי הוא המין הנדיר ביותר בעולם של כלבי ים ונחשב למין בסכנת הכחדה חמורה. לפחות מחצית מכלבי הים הנזיריים הנותרים בעולם נמצאים בים התיכון ומוקדי הרבייה העיקריים שלהם נמצאים באזור יוון, טורקיה וקפריסין, ממש לא רחוק מאיתנו.

האזור החופי של שמורת אכזיב, עוד לפני שבכלל מגיעים למים, עשיר בבתי גידול מגוונים, כאשר כל אחד שונה מקודמו ובעל מאפיינים ייחודיים:

• הנקרות המפורסמות של ראש הנקרה שנוצרו בעקבות חתירת מים במצוק הקירטון היורד מרכס הסולם ומפריד בין ישראל ללבנון.

• חוף ראש הנקרה אשר ממוקם על גבי רכס כורכר יבשתי. בקטעי החוף החוליים פורחים צמחים כמו חבצלת החוף ואילו בקטעים הסלעיים, פורחים קריתמון ימי, עדעד כחול ועדעד הגליל. בין הצמחים משוטטות לטאות מהסוג שנונית.

• החוף הסלעי באזור הגאות והשפל שמהווה סביבת חיים מורכבת ובעל מגוון גדול של תנאים סביבתיים, כמו יובש וחום בשעות השפל וכיסוי מים וטמפרטורות נמוכות בשעת גאות, ולכן מינים רבים של יצורים ימיים חיים בו ובשמורת אכזיב-ראש הנקרה, מגוון המינים פה גבוה גם ביחס לאזורים סלעיים אחרים בארץ.

• טבלאות הגידוד שנמצאות בחלק מהאזורים הסלעיים בחוף והן אזורי מסלע שטוחים, דמויי שולחן, לצד קירות כורכר או גיר שיוצרים בריכות מים בקו הגאות והשפל. מדובר בבית גידול ייחודי בקנה מידה בינלאומי והוא מהעשירים והמיוחדים ביותר בסביבה הימית שלנו. בית גידול זה קיים בעולם במקומות מועטים בלבד, ובשמורת אכזיב ניתן למצוא רצף מרשים ביותר שלו.

• לגונות הנוצרות בין סלעי החוף לאורך חופה של השמורה הימית אכזיב ובהן המים שקטים ומוגנים ממפץ הגלים. בשמורה זו יש ריכוז גדול של לגונות רדודות המשמשות, בין היתר כ"פעוטון" לבעלי חיים צעירים שיכולים לגדול כאן בתנאים מוגנים יותר מהים הפתוח. נמצא בהם מגוון גדול של בעלי חיים, כולל אלה הזקוקים למצע קשיח להתיישבות כמו ספוגים ושושנות ים ,אלה החיים בחול כמו שבלולים וסרטנים ובעלי חיים הנמצאים בגוף המים כמו דגים ותמנונים.

במים הרדודים של השמורה ניתן לראות איים, נקרות תת ימיות ושוניות סלעיות. כל אחד מתפקד כבית גידול בפני עצמו עבור בעלי החיים השונים החיים בשמורה. איי ראש הנקרה הם פסגות של רכס הכורכר המבצבצות מעל לפני המים. הם מספקים מקום בטוח ומוגן לקינון של עופות ים, אליו לא יכולים להגיע טורפים כמו שועלים וחולדות.

הנקרות התת ימיות התפתחו בסלע הקירטון של רכס הסולם הצונח לים בראש הנקרה ונוכחותן בראש הנקרה גם בעומקים של 6-7 מטרים מעידה על כך שבעבר מפלס הים היה נמוך ב- 7 מטרים לפחות מגובהו הנוכחי. בתוך הנקרות קיים מגוון של יצורים ישיבים כמו אצות גירניות, חי-טחביים, וספוגים.

בעמוק 10-30 מ' נמצאת שונית סלעית מפותחת ביותר והיא ייחודית בארץ שכן בטווח גיאוגרפי צר ניתן למצוא מגוון גדול במיוחד של בעלי חיים ובתי גידול. באזור זה, ככל שמעמיקים האצות מתמעטות ומחליפים אותן יותר ויותר חסרי חוליות ישיבים שונים, כמו ספוגים ואיצטלנים. באזור זה ניתקל גם בלהקות של דגי כרומיות, דקרים מכל המינים ומגוון גדול של בטאים. אזור זה גם  מושך צוללים רבים כיוון שהוא מאפשר צלילה בעומקים מגוונים ותצפית על בעלי חיים רבים.

אזור זה משתרע בים התיכון בעומקים בין 40 ל-150 מ', טווח עומקים בו רק מעט אור חודר אל עמודת המים, ולכן נקרא גם האזור ה"מזופוטי", או "אזור מחצית האור" (Meso – אמצע, photic – אור). באזור זה ישנם שני בתי גידול עיקריים, השונית הסלעית העמוקה בעומקים 70-90 מ', והמסלע העמוק בעומקים 100-160 מ'.

השוניות העמוקות הן גני ספוגים מרהיבים. הם נמצאים במספר מקומות מוגבל מאד ברחבי הארץ, אך בעוד שהגנים במרכז הארץ נמצאים די רחוק מהחוף, באכזיב הם נמצאים במרחק של 4.5 ק"מ בלבד מהחוף וכבר בעומק של כ- 80 מ'. מרחק קצר זה מאפשר מעבר של מינים מהשוניות הסלעיות העמוקות אל המים הרדודים.

אזור המסלע העמוק נמצא בקצה מדף היבשת והוא עשיר ומגוון מאד בעל תצורות סלע מורכבות. בבית גידול זה נמצאו אלמוגי אבן, ספוגים, צדפות וכן דגים מיוחדים.

הקניון העמוק בשמורה הימית אכזיב הוא מבנה יחיד מסוגו בחוף הישראלי ומגיע לעומק של 1200 מ'! בעומקים אלה, בחושך המוחלט, מתקיימים בעלי חיים ייחודיים, בין אם כאלה המחויבים לחיים בעומק ובין כאלה הנודדים לאורך כל טווח העומקים. בנוסף, המבנה התלול של הקניון המגיע לקרבת החוף גורם לעושר מינים מעניין בקרבת החוף.

בתי הגידול של המצע הרך (חול, טין, חרסית ועוד) מרכיבים את מרבית השטח של הים התיכון הישראלי. בית גידול זה, בניגוד לזה הסלעי, זז ונע ללא הרף ומקשה על היאחזות ומסתור. מרבית היצורים החיים בו הם בעלי התאמות ייחודיות כמו חפירת מחילות כפי שעושים התולעים, הצדפות, הסרטנים ועוד. או התחפרות בגומה בחול כשרק העיניים בולטות כמו דג הסנדל ומינים רבים של בטאים.

במים הפתוחים בשמורה ניתן לצפות בצבי ים, דולפינים ולהקות גדולות של דגים לדוגמאת הסריול האטלנטי, הידוע גם כאינטיאס ומינים שונים של צניניות, הנקראים גם טרכון. על פני המים ניתן להבחין בעופות ים שונים ועמודת המים שמעל לקניון עשירה במיוחד שכן חומרי הזנה רבים עולים מהמעמקים ומסייעים לקיום מארג מזון עשיר. מעל אזור הקניון נמצאו ריכוזים גדולים של פלנקטון – צמחים ובעלי חיים שלא נראים לעין והם הבסיס של מארג המזון כי בעלי חיים קטנים ניזונים מהם ומהווים בעצמם מזון לטורפים הגדולים הנפוצים בשמורה. לכן ישנה חשיבות גדולה בשמירה על השמורה כמכלול, גם על עמודת המים וגם על הקרקעית.

ראיתם מפגע בשמורה?