נגישות
כלי נגישות
החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

שמורת ים ראש הנקרה – אכזיב

שמורת חיים ו-N שמורה: השמורה בראש הנקרה אכזיב כבר מצליחה. מקדמים עוד 6 שמורות גדולות בים התיכון שלנו

 

גדול יותר, מגוון יותר, עמוק יותר!

שמורת ים ראש הנקרה – אכזיב היא השמורה הימית הצפונית ביותר בישראל. היא משתרעת לאורך חוף מפורץ מגבול ישראל/לבנון ועד לגבולה הצפוני של העיר נהריה,  6.8 ק"מ לאורך קו החוף ולמרחק של 15 ק"מ מהחוף לתוך הים.

קצת היסטוריה: חלקה הרדוד של שמורת אכזיב הוכרז כשמורת טבע עוד בשנות ה-60 ומאז היא מהווה אתר לנופש, חינוך, תיירות-חוף וצלילה. אז ב-2003 השמורה הוגדלה למרחק של 2 ק"מ מהחוף והוכרזה כשמורת טבע חוף ראש הנקרה. רק לאחרונה, בשנת 2019 השמורה הוכרזה עד למרחק של 15 ק"מ מהחוף, והורחבה דרומה עד גבולה הצפוני של נהריה.

שמורה ימית זו היא הגדולה, העמוקה והמגוונת ביותר בישראל מבחינת בתי הגידול וערכי הטבע שבה, וכוללת אזורים ייחודיים לחופינו. ניתן למצוא בה טבלאות גידוד ושוניות סלעיות, חופים חוליים, מערות ומחילות בסלעי החוף ובים, רכס כורכר תת ימי, איים סלעיים, וקניון תת-ימי מרשים המגיע לעומק של קרוב ל 800- מטרים בתוך אזור השמורה. בעצם, שטחי השמורה מהווים מעין "סופרמרקט" ענק שיש בו כמעט הכל ממה שיש לים התיכון הישראלי להציע – והכל במקום אחד!

קו החוף של שמורת ראש הנקרה אכזיב, במבט מדרום לצפון. ניתן לראות באופק את רכס סולם צור הצונח אל תוך הים | צילום בעזרת רחפן: יוסף סגל

ראש הנקרה – רכס הקירטון הצונח אל תוך הים. חתירת הגלים יצרו אתר מרהיב של נקרות בקו המגע בין הסלע לאזור מפץ הגלים | צילום: אלון רוטשילד

איור תלת מימד של השמורה. ניתן לראות את קניון אכזיב, איי ראש הנקרה, ואת קו החוף | איור: לירון גורן

החי בשמורת ראש הנקרה – אכזיב

מגוון בעלי החיים בשמורה הוא מאוד גדול וביניהם עשרות מינים של דגים (לדוגמה דגים טורפים כמו דקרים ובטאים, (הנקראים גם חתולי ים), סרטנים (במיוחד הכפן הגושמני הידוע גם כלובסטר ים תיכוני), רכיכות וצבי ים.

הפיקוח ההדוק שבשמורה  הרדודה סייע בהגנה על בעלי החיים הללו שמספריהם מדלדלים בחלקים אחרים של החוף הישראלי. ההשפעה המשמעותית היא בעיקר על דגים בעלי ערך מסחרי בשמורה ששכיחותם וגודל גופם גדול יותר מאשר באזור סמוך מחוץ לשמורה (למשל דקרים, סלפית צהוב פס ועוד), אך גם כל המערכת האקולוגית בתוך השמורה מרוויחה, לרבות גדילת אצות משופרת, שהן הבסיס של מארג המזון. בנוסף, איוני ראש הנקרה-אכזיב משמשים אתרי קינון חשובים לשחפיות ים ושחף צהוב-רגל ולעיתים אף נצפה באזור כלב ים נזירי – אחד היונקים הנדירים בעולם, הנמצא בסכנת הכחדה חמורה.

 

דגי סחוס הם דגים ששלדם בנוי בעיקר מסחוס קשה וגמיש במקום עצמות. שמורת הטבע באכזיב הינה האזור בו נצפים בצלילה הכי הרבה דגי סחוס בישראל – כמעט 40% מהתצפיות עד כה! לריבוי התצפיות ישנן מספר סיבות: הראות הטובה באכזיב, קיומם של מועדוני צלילה המקיימים גם צלילות עמוקות וריבוי אזורים בהם קיים מפגש של מצע רך וסלעי – אזורים המועדפים על בטאים.

הבטאים הם דגי סחוס בעלי גוף שטוח וצורתם עגולה או בצורת דיסקוס. סנפירי החזה שלהם ארוכים ורחבים ומאוחים עם הגוף ונותנים להם מראה של כנפיים. לרוב הם ניזונים מדגים וחסרי חוליות המצויים על או בתוך קרקעית הים. בהיותם מינים גדולים, אטרקטיביים ונדירים יחסית, דגי הסחוס מושכים אליהם צוללים, שחיינים וצלמים ושמורת אכזיב מוכרת היום כאתר המרכזי לצפייה במגוון הרחב של הבטאים כאן (11 מינים שונים!). אתרים כאלו הם נדירים בים התיכון.

כרישים אפורים – עד היום תועדו מספר תצפיות של שני מינים של כרישים בשמורת אכזיב. שני מינים נוספים נצפו בתצפיות יחידות במים העמוקים בהמשך לשמורה. כרישים לרוב מתרחקים מצוללים ולכן גם אם הם נמצאים בשמורה הסיכוי לצפות בהם הוא נמוך.

דג הכימרה – ידוע גם בשם "כריש רפאים" אך למרות שהוא דג סחוס, הוא איננו כריש. דג זה שוכן במים עמוקים, בעומק 300-1600 מ' ולכן בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל, קניון אכזיב זה המקום לראות אותו. הוא יכול להגיע לגודל של כמטר וחצי וניזון בעיקר מחסרי חוליות קטנים, אותם הוא מזהה בחשכה בעזרת חישה כימית וחישת תנועה.

הדקרים, הידועים גם כלוקוסים, הם דגים גדולים וטורפים חשובים ביותר בשונית הים תיכונית. הדקרים הם טיפוס ביתי ולכן בדרך כלל חיים באזור די קבוע בתוך פתחים ומערות בשונית הסלעית וניתן לפגוש אותם בשמורת אכזיב לאורך כל השנה. בגלל שהם אוהבים מקומות מסתור, האזורים הסלעיים המורכבים בשמורת אכזיב, הכוללים סדקים, מערות, כוכים וצנירים יוצרים את הבית המועדף עליהם. בהתאם לזה, בשמורת אכזיב מתקיימת האוכלוסיה הגדולה ביותר בישראל של שני מיני דקרים: דקר הסלעים והדקרנית האדומה. בנוסף, מתקיים בה גם המין דקר אלכסנדרוני. בגלל שהם נחשבים לדגי מאכל טעימים, אוכלוסיותיהם בים התיכון בכלל, ובישראל בפרט, סובלות מדיג יתר – עד כדי כך שדקר הסלעים הוגדר כמין שעתידו בסכנה ברמה העולמית, ודווח על ירידה של עד 90% באוכלוסייה שלו במדינות שונות בים התיכון.

דוקרנית אדומה, הדקר הנפוץ ביותר בבתי הגידול הסלעיים בחופינו | צילום: שבי רוטמן

דוקרנית אדומה, הדקר הנפוץ ביותר בבתי הגידול הסלעיים בחופינו | צילום: שבי רוטמן

דקר הסלעים | צילום: שבי רוטמן

דקר הסלעים | צילום: שבי רוטמן

דקר אלכסנדרוני | צילום: שבי רוטמן

דקר אלכסנדרוני | צילום: שבי רוטמן

הכפן הגושמני נחשב ללובסטר הישראלי והוא הסרטן הגדול ביותר בחוף הישראלי של הים התיכון. בעבר הכפנים היו נפוצים בשוניות הסלעיות בכל הים התיכון ובמזרח האוקיינוס האטלנטי אך בעקבות דיג יתר אוכלוסיותיהם הצטמצמו בשנים האחרונות, גם בישראל, על אף היותו ערך טבע מוגן ומין שנמצא בסכנת הכחדה. את הכפן הגושמני נוכל למצוא במים רדודים, בבתי גידול עם מצע סלעי המכילים כוכים ומערות. במהלך היום הוא מוצא שם מסתור ופעיל בשעות הלילה. מצבם של הכפנים בשמורה הימית אכזיב טוב ביחס ליתר חופי ישראל: צפיפות הפרטים החיים בשמורה, גודלם ושכיחות התצפיות שלהם גבוהה משמעותית מאשר אלו הנמצאים מחוץ לשמורה.

בתמונה ניתן לראות את הצבע הסגול על קצוות הרגלים והמחושים. צבע זה אופייני למין וזיכה אותו בכינוי – "סיגל" | צילום: שבי רוטמן.

סרטנים מהמין כפן גושמני בבית הגידול הטבעי שלהם בתוך נקיקים ועל גבי המצע הסלעי | צילום: שבי רוטמן.

חשופיות

חשופיות, הנקראות גם חינניות ים, הן  חילזון ללא קונכיה חיצונית. חלק מהחשופיות ניזונות מבעלי חיים הידרתיים, קרובי משפחה של המדוזות, וגם להם יש תאי צריבה. לא רק שתאי הצריבה האלה לא פוגעים בחשופית כשהיא אוכלת אותם, היא אפילו יודעת לאגור אותם על גבי התוספתנים שעל גבה ולנצל אותם להגנה עצמית מפני טורפים! ואם זה לא הספיק, מאחר ולחשופיות אין זימים, אותם תוספתנים מתפקדים גם כתחליף לאיבר הנשימה והן נושמות דרכם.

Flabellina affinis | צילום: שבי רוטמן.

Cratena peregrina | צילום: שבי רוטמן.

כלבי ים נזיריים מגיעים לעיתים לחופי ישראל. בין 2009 ל 2020- היו מעל 80 תצפיות של לפחות שני כלבי ים שונים, רובן בראש הנקרה. בעבר הרחוק הנקרות והאיים בראש הנקרה תפקדו כבית גידול איכותי עבור כלב הים הנזירי, והחוף הישראלי היה חלק מהאזור הטבעי בו הוא חי, אך כיום כלבי הים מגיעים אלינו רק באופן מזדמן, ככל הנראה ממושבות באזור יוון ותורכיה. כלב ים נזירי הוא המין הנדיר ביותר בעולם של כלבי ים ונחשב למין בסכנת הכחדה חמורה. לפחות מחצית מכלבי הים הנזיריים הנותרים בעולם נמצאים בים התיכון ומוקדי הרבייה העיקריים שלהם נמצאים באזור יוון, טורקיה וקפריסין, ממש לא רחוק מאיתנו.

כלבת הים הנזירית "מאיה" נצפתה בחופי ראש הנקרה מאז 2014 | צילום: ד"ר מיה אלסר.

בתי הגידול בשמורה

בתי הגידול כאן, כלומר האזורים השונים בהם היצורים הימיים חיים – כל אחד לפי העדפותיו, משתנים עם העומק. באזור הרדוד, בתי הגידול הסלעיים מכוסים בעיקר באצות וככל שמעמיקים האצות מתחלפות בכיסוי הולך ועולה של בעלי חיים שמתיישבים על גבי הקרקעית כמו ספוגים. תשתית המצע היא מגוונת, ומשתנה בין סלע קירטון בצפון השמורה -כולל הנקרות התת ימיות המרהיבות, לסלעי כורכר תת ימיים, וכן אזורי מצע רך.

ככל שמעמיקים, בתי הגידול המגוונים מוחלפים בקניון מרשים שמגיע עד לעומק של כ 800-מטר במרחק של קילומטרים ספורים מהחוף!  קניונים תת ימיים כמו זה הינם אזורים מיוחדים מכיוון שהם מאפשרים קשר קרוב בין החוף לבין הים העמוק. הודות לכך, ניתן לפגוש בשמורה מיני בעלי חיים השוכנים בדרך כלל במעמקי הים הפתוח, כמו מינים מסוימים של דגים כמו דג חרב וטונה כחולת סנפיר.

כיסוי אצות אדומיות גירניות על רכס הכורכר | צילום: שבי רוטמן.

אצות ומגוון ספוגים הגדלים על רכס הכורכר | צילום: שבי רוטמן.

 

חתך רוחב של בתי הגידול החופיים (0-5 מ' עומק), איוני ראש הנקרה, שונית הספוגים העמוקה (75-90 מ' עומק), והקניון העמוק (~800 מ'), ומעליהם – את עמודת המים. A. אזור הלגונות הרדודות וטבלאות הגידוד. B. איוני ראש הנקרה, עליהם מקננים שחפים ושחפיות. C. שונית סלעית בעלת מדף רחב בעומק 10 מ', ולאחריו מצוק תלול המעמיק עד לכ-30 מ', באזור זה נמצא מגוון גדול של דגים וחסרי חוליות. D. שונית סלעית בעומק 75-90 מ עליה מתקיים גן ספוגים מרשים. E. קניון תת ימי יחיד מסוגו בישראל, המגיע עד לעומק של 900 מ' בתוך גבולות השמורה, ובו נמצאים בעלי חיים הייחודיים לעומק | איור: לירון גורן.

האזור החופי 

האזור החופי של שמורת אכזיב, עוד לפני שבכלל מגיעים למים, עשיר בבתי גידול מגוונים, כאשר כל אחד שונה מקודמו ובעל מאפיינים ייחודיים:

  • הנקרות המפורסמות של ראש הנקרה שנוצרו בעקבות חתירת מים במצוק הקירטון היורד מרכס הסולם ומפריד בין ישראל ללבנון.

 

הרכס הקירטוני של סולם צור צונח אל הים בראש הנקרה | צילום: עמית מנדלסון.

  • חוף ראש הנקרה אשר ממוקם על גבי רכס כורכר יבשתי. בקטעי החוף החוליים פורחים צמחים כמו חבצלת החוף ואילו בקטעים הסלעיים, פורחים קריתמון ימי, עדעד כחול ועדעד הגליל. בין הצמחים משוטטות לטאות מהסוג שנונית.

 

קריתמון ימי בחוף ראש הנקרה | צילום: אלון רוטשילד.

  • החוף הסלעי באזור הגאות והשפל שמהווה סביבת חיים מורכבת ובעל מגוון גדול של תנאים סביבתיים, כמו יובש וחום בשעות השפל וכיסוי מים וטמפרטורות נמוכות בשעת גאות, ולכן מינים רבים של יצורים ימיים חיים בו ובשמורת אכזיב-ראש הנקרה, מגוון המינים פה גבוה גם ביחס לאזורים סלעיים אחרים בארץ.

 

חלזונות מהסוג חופית (חופית נקודה וחופית חיוורת) החיות באזור העל-כרית, ממש על גבול המים, הניזונות מאצות הגדלות בתוך הסלע, הן בעלות מגרדת (מערכת דמויית שיניים - Radula) חזקה במיוחד המסוגלת לפרק את הסלע | צילום: לירון גורן.

שושנות ים אדומות, שושנות אלה הן בעלות התאמה מדהימה לאזור הגאות והשפל, בשעת השפל השושנה נסגרת לחלוטין (כפי שנראה בתמונה) ובצורה זו שומרת את המים בתוכה | צילום: לירון גורן.

קיפוד ים סגול (Paracentrotus lividus), קוצים (חץ ירוק) משמשים לתנועה והגנה, ורגלי מים (חץ סגול) –המשמשות לתנועה ולנשימה, רגלי המים נראות כצינורות דקיקים, ובסוף כל רגל ישנה טבעת הצמד | צילום: לירון גורן

דג קרנון, דגים מסוג זה ניתן לראות נפוצים על המצע הסלעי, גודלם קטן (רוב המינים עד 10 ס"מ) | צילום: שבי רוטמן

  • טבלאות הגידוד שנמצאות בחלק מהאזורים הסלעיים בחוף והן אזורי מסלע שטוחים, דמויי שולחן, לצד קירות כורכר או גיר שיוצרים בריכות מים בקו הגאות והשפל. מדובר בבית גידול ייחודי בקנה מידה בינלאומי והוא מהעשירים והמיוחדים ביותר בסביבה הימית שלנו. בית גידול זה קיים בעולם במקומות מועטים בלבד, ובשמורת אכזיב ניתן למצוא רצף מרשים ביותר שלו.

 

חיגור על גבי המצע הסלעי. פירוט על בעלי חיים הנמצאים בכל אזור נמצא בתמונות הבאות | איור: לירון גורן.

  • לגונות הנוצרות בין סלעי החוף לאורך חופה של השמורה הימית אכזיב ובהן המים שקטים ומוגנים ממפץ הגלים. בשמורה זו יש ריכוז גדול של לגונות רדודות המשמשות, בין היתר כ"פעוטון" לבעלי חיים צעירים שיכולים לגדול כאן בתנאים מוגנים יותר מהים הפתוח. נמצא בהם מגוון גדול של בעלי חיים, כולל אלה הזקוקים למצע קשיח להתיישבות כמו ספוגים ושושנות ים ,אלה החיים בחול כמו שבלולים וסרטנים ובעלי חיים הנמצאים בגוף המים כמו דגים ותמנונים.

 

צילום: בעז מייזל.

לגונה סלעית בשמורה ימית אכזיב בה נמצא מגוון גדול של בעלי חיים | צילום: טל אידן.

האזור הרדוד

במים הרדודים של השמורה ניתן לראות איים, נקרות תת ימיות ושוניות סלעיות. כל אחד מתפקד כבית גידול בפני עצמו עבור בעלי החיים השונים החיים בשמורה. איי ראש הנקרה הם פסגות של רכס הכורכר המבצבצות מעל לפני המים. הם מספקים מקום בטוח ומוגן לקינון של עופות ים, אליו לא יכולים להגיע טורפים כמו שועלים וחולדות.

 

שחפיות ים | צילום: אסף מירוז.

שחף צהוב רגל | צילום: אסף מירוז.

הנקרות התת ימיות התפתחו בסלע הקירטון של רכס הסולם הצונח לים בראש הנקרה ונוכחותן בראש הנקרה גם בעומקים של 6-7 מטרים מעידה על כך שבעבר מפלס הים היה נמוך ב- 7 מטרים לפחות מגובהו הנוכחי. בתוך הנקרות קיים מגוון של יצורים ישיבים כמו אצות גירניות, חי-טחביים, וספוגים.

 

להקת גרזינוני הכוכים (מין מהגר) החיים באזורים חשוכים | צילום: שבי רוטמן.

צוללים מבקרים באתר המבוקש | צילום: שבי רוטמן.

בעמוק 10-30 מ' נמצאת שונית סלעית מפותחת ביותר והיא ייחודית בארץ שכן בטווח גיאוגרפי צר ניתן למצוא מגוון גדול במיוחד של בעלי חיים ובתי גידול. באזור זה, ככל שמעמיקים האצות מתמעטות ומחליפים אותן יותר ויותר חסרי חוליות ישיבים שונים, כמו ספוגים ואיצטלנים. באזור זה ניתקל גם בלהקות של דגי כרומיות, דקרים מכל המינים ומגוון גדול של בטאים. אזור זה גם  מושך צוללים רבים כיוון שהוא מאפשר צלילה בעומקים מגוונים ותצפית על בעלי חיים רבים.

 

השונית הסלעית ועליה מגוון ספוגים והדג דוקרנית אדומה | צילום: שבי רוטמן.

נוף מצוק השונית המעמיק עד ל 30-40 מ' | איור: לירון גורן.

אזור הדמדומים

אזור זה משתרע בים התיכון בעומקים בין 40 ל-150 מ', טווח עומקים בו רק מעט אור חודר אל עמודת המים, ולכן נקרא גם האזור ה"מזופוטי", או "אזור מחצית האור" (Meso – אמצע, photic – אור). באזור זה ישנם שני בתי גידול עיקריים, השונית הסלעית העמוקה בעומקים 70-90 מ', והמסלע העמוק בעומקים 100-160 מ'.

השוניות העמוקות הן גני ספוגים מרהיבים. הם נמצאים במספר מקומות מוגבל מאד ברחבי הארץ, אך בעוד שהגנים במרכז הארץ נמצאים די רחוק מהחוף, באכזיב הם נמצאים במרחק של 4.5 ק"מ בלבד מהחוף וכבר בעומק של כ- 80 מ'. מרחק קצר זה מאפשר מעבר של מינים מהשוניות הסלעיות העמוקות אל המים הרדודים.

 

מגוון ספוגים על הקרקעית הסלעית, חץ כתום – Axinella polypoides, ספוג כתום מעונף אותו ניתן למצא באכזיב החל מעומק 15 מטרים | צילום: חגי נתיב.

אלמוג אבן יחידאי (חץ שחור) | צילום: חגי נתיב.

אזור המסלע העמוק נמצא בקצה מדף היבשת והוא עשיר ומגוון מאד בעל תצורות סלע מורכבות. בבית גידול זה נמצאו אלמוגי אבן, ספוגים, צדפות וכן דגים מיוחדים.

 

מורנה ים תיכונית ולהקת פזית ים תיכונית בבית הגידול הסלעי | צילום: הפלגת מחקר של בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה, בתמיכת המרכז הלמסלי לחקר הים העמוק, המרכז הלאומי לחקר הים התיכון (מרסי) ומשרד האנרגיה, בהובלתו של יצחק מקובסקי.

קניון אכזיב

הקניון העמוק בשמורה הימית אכזיב הוא מבנה יחיד מסוגו בחוף הישראלי ומגיע לעומק של 1200 מ'! בעומקים אלה, בחושך המוחלט, מתקיימים בעלי חיים ייחודיים, בין אם כאלה המחויבים לחיים בעומק ובין כאלה הנודדים לאורך כל טווח העומקים. בנוסף, המבנה התלול של הקניון המגיע לקרבת החוף גורם לעושר מינים מעניין בקרבת החוף.

 

צדפה ממין Thysira alleni שנמצאה בדגימות הקרקעית מעומק של כ- 400 מ' | צילום: כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר מיה אלסר, המכון ללימודי ים, ביה"ס למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה | עמותת אקו-אושן וצוות ספינת ה Med-Ex.

תולעת טבעתית מסדרת ה- Polychaeta | צילום: כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר מיה אלסר, המכון ללימודי ים, ביה"ס למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה | עמותת אקו-אושן וצוות ספינת ה Med-Ex.

סרטן מסוג Ampelisca | צילום: כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר מיה אלסר, המכון ללימודי ים, ביה"ס למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה | עמותת אקו-אושן וצוות ספינת ה Med-Ex.

הרובוט התת ימי (רות"י) המשמש לחקר קרקעית הים | צילום: עודד עזרא | הרובוט נקנה בתמיכת עמותת אקואושן, משרד המדע והמכון הבינאוניברסיטאי באילת.

המצע הרך

בתי הגידול של המצע הרך (חול, טין, חרסית ועוד) מרכיבים את מרבית השטח של הים התיכון הישראלי. בית גידול זה, בניגוד לזה הסלעי, זז ונע ללא הרף ומקשה על היאחזות ומסתור. מרבית היצורים החיים בו הם בעלי התאמות ייחודיות כמו חפירת מחילות כפי שעושים התולעים, הצדפות, הסרטנים ועוד. או התחפרות בגומה בחול כשרק העיניים בולטות כמו דג הסנדל ומינים רבים של בטאים.

 

הצדפה סירה קטומה מתחפרת בחול | צילום: לירון גורן.

עמודת המים

במים הפתוחים בשמורה ניתן לצפות בצבי ים, דולפינים ולהקות גדולות של דגים לדוגמאת הסריול האטלנטי, הידוע גם כאינטיאס ומינים שונים של צניניות, הנקראים גם טרכון. על פני המים ניתן להבחין בעופות ים שונים ועמודת המים שמעל לקניון עשירה במיוחד שכן חומרי הזנה רבים עולים מהמעמקים ומסייעים לקיום מארג מזון עשיר. מעל אזור הקניון נמצאו ריכוזים גדולים של פלנקטון – צמחים ובעלי חיים שלא נראים לעין והם הבסיס של מארג המזון כי בעלי חיים קטנים ניזונים מהם ומהווים בעצמם מזון לטורפים הגדולים הנפוצים בשמורה. לכן ישנה חשיבות גדולה בשמירה על השמורה כמכלול, גם על עמודת המים וגם על הקרקעית.

 

סרטן פלנקטוני Peracle reticulate | צילום: מיה אלסר, המכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי, אוניברסיטת חיפה.

Stomatopoda, חילזון פלנקטוני השוחה בעזרת רגלו הגדולה, ניתן למוצאו בעומק הים (>100 מ) | צילום: מיה אלסר, המכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי, אוניברסיטת חיפה.

סרטן פלנקטוני מסוג Phtisica מוכר גם בשם skeleton shrimp | צילום: מיה אלסר, המכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי, אוניברסיטת חיפה.

סריול אטלנטי בקרבת החוף | צילום: שבי רוטמן.

צניניות אטלנטיות | צילום: אנדרי אהרונוב.

איומים על הטבע בשמורה

למרות שבחלקה הוותיק והרדוד של השמורה מתקיימת אכיפה כבר עשרות שנים, השמורה החדשה והמורחבת הייתה נתונה ללחץ דיג כבד במשך שנים רבות. הדיג לא רק פוגע בבעלי החיים המבוקשים (דגי מאכל והלובסטר כפן גושמני) אלא גם במינים חסרי ערך מסחרי, שנלכדים בציוד הדיג בשוגג. חלק משיטות הדיג גם פוגעות בתשתית בית הגידול עצמו כמו למשל דיג המכמורת החורש ופוגע בקרקעית הרכה, ונאסר באזור רק החל משנת 2017 בעקבות תקנות הדיג החדשות. בנוסף, דיג מאסיבי של דגים טורפים, כמו דקרים ומוסרים, גורם לשיבוש מארג המזון ולפגיעה בכיסוי האצות על גבי השוניות הסלעיות.

כיום, הדיג בכל השמורה נאסר, למעט בדיג בחכה מהחוף המותר בחלקה הדרומי בלבד, אך התאוששות החי הימי לאחר הפסקת דיג והתחלת אכיפה לוקחת, על פי הספרות המדעית, מספר שנים, ובד"כ מגיעה לחברת שיא תוך 10 שנים לכל היותר. במקביל לתהליך ההתאוששות של החי הימי לאחר שנות הדיג הארוכות, יש חשיבות רבה לפעילות פיקוח רצופה ויעילה בכל מרחב השמורה, על מנת למנוע אירועי דיג לא חוקי.

בנוסף לדיג יתר המהווה את האיום המרכזי, ישנם איומים רבים נוספים על הטבע בשמורה כגון מינים פולשים, הצטברות פסולת בים העמוק, זיהום, פעולות לחיפוש גז ונפט והנחת תשתיות ועוד.

 

עגלת תינוק | צילום: שבי רוטמן.

צמיגים על הקרקעית | צילום: שבי רוטמן.

חבלים וחוטי דיג בעומק 80 מ׳ | צילום: חגי נתיב.

מוקד לתיירות, פנאי ונופש

בשטח השמורה כיום יש ארבעה חופי רחצה מוכרזים: בננה ביץ', קלאב מד, גן לאומי אכזיב ובצת. חופים אלה נהנים משטח ימי שמור ואטרקטיבי, אליו מגיעים מדי קיץ כשני מיליון רוחצים.
בנוסף, בשנים האחרונות קיימת עליה ניכרת בפעילות של ספורט ימי לא ממונע המתקיים בשמורה, כגון חתירה בקיאקים, גלישת רוח, גלישת קייט, שחיה, שנרקול וצלילה. מידי שנה מתקיימים משחה ואקוותלון אכזיב המושכים אליהם כ- 500 משתתפים. בנוסף, מתוקף היותה שמורה ייחודית בישראל היא מהווה מוקד משיכה למוסדות חינוך והשכלה גבוהה ומתקיימים שם סיורים לימודיים ומחקרים מדעיים.

חזון השמורה

  • אתר דגל לשמירת החי הימי בישראל – בתי הגידול המגוונים של השמורה ישמרו כבית עבור כלל היצורים הימיים, מחסרי חוליות ועד לחולייתנים. השמורה תשמור על קיומה של מערכת אקולוגית יציבה תוך כדי חידוש מארג המזון המלא לרבות דגים טורפים וטורפי על. השמורה תהווה מוקד להעשרת הדגה והחי הימי באזור הסובב את השמורה, לרווחת הים ואף לרווחת הדייגים שמחוץ לשמורה.
  • השמורה תהווה מוקד פנאי ונופש ברמה ארצית ואולי אף יותר, בדגש על עידוד ספורט ימי בטוח למשתמשים וידידותי לסביבה הימית.
  • השמורה תהיה מוקד ייחודי בישראל למחקר על אקולוגיה ימית, דינמיקה של התאוששות שטח שנאסר בו הדיג, ועל הים העמוק.
  • על מנת לייצג את כלל בתי הגידול וטווח העומקים, תורחב השמורה מערבה, עד גבול המים הטריטוריאליים של ישראל.

חוברת | שמורת ים ראש הנקרה-אכזיב

ראיתם מפגע בשמורה?

שתפו:
להמשך קריאה: שמורות טבע מוכרזות