נגישות
כלי נגישות
החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

גן לאומי ים קיסריה

קיסריה – בים וביבשה

אם ברשימת שבעת פלאי העולם העתיק היו מוצאים מקום לעוד שם אחד, קיסריה הייתה מועמדת לרשת אותו. קיסריה היא אוצר מופלא של עבר וטבע, מקום בעל חשיבות עצומה בתולדותיה של ארץ ישראל ובמורשת התרבות העולמית. הממצאים המרשימים שהתגלו במקום מייצגים רצף התיישבותי ותרבותי של יותר מ-2,700 שנה. החפירות, השחזורים ואמצעי ההמחשה המתקדמים מותירים את המסייר בקיסריה משתאה ומתפעל. קיסריה העתיקה מושכת אליה מבקרים רבים מהארץ ומחוצה לה, שבאים להכיר ולחוות את הווי החיים של העיר הקדומה, שעוצבה ברוח הים. אבל כל זה, מרשים ככל שיהיה, הוא רק חלק מהסיפור. כדי להבין את העוצמה והייחוד של קיסריה במלואם, צריך לרדת אל מתחת למים, אל שרידי הנמל ששקע בים וצופן את סודותיה – שרידי ספינות שטבעו, עוגנים עתיקים ומטמונים בין שוברי הגלים של נמל הורדוס – מפעל הנדסי אדיר ומעורר השתאות עד עצם היום הזה.

נמל קיסריה, אזור הנמל הקדום והמחסנים לפני שחזורם | צילום: החברה לפיתוח קיסריה

המטבעות מהספינה הפאטימית | צילום: יעקב שרביט, רשות העתיקות קיסריה

אתר צלילה יוצא דופן

עולם עשיר של חי וצומח משתלב באתר עתיקות נדיר המציג ממצאים מרתקים מתחת לפני הים – כל אלה הם שני חלקים בלתי נפרדים, המשלימים זה את זה, של גן לאומי אחד.

לפני אלפיים שנה ריסן הורדוס את ימה של קיסריה, אך מאז פרק הים את עולו. לאט לאט ובסבלנות שיש רק לטבע, שבו שוכני הים לשלוט בחצי הכחול של קיסריה ועשו אותו אתר טבע ייחודי בפני עצמו. השילוב של סלע כורכר טבעי עם שרידי המבנים ששימשו לבניית הנמל, מציע פסיפס ססגוני של ממצאים ארכיאולוגיים ועולם עשיר של צומח וחי ימי.

מגוון בתי הגידול התת ימיים, מעשה טבע ואדם גם יחד, יוצרים תשתית לקיומו של עולם טבע ימי נדיר במרחב החופי של אגן הים התיכון. נוכל לפגוש כאן את כל הסלבריטאים של שוניות הסלעים הרדודות בים התיכון, אלא שכאן הם זוכים לתפאורה ססגונית במיוחד: דגי דקר, בטאים וחשופיות בצל סלעי כורכר וסרגוסים בין שובר גלים עתיק; אצות שיחניות ושפע אצטלנים, ספוגים, וחי־טחביים מרפדים את הסלעים ואת שרידי הספינות הטרופות ומציירים עולם שכמו נלקח מן האגדות.

זרית טבעתית בפוזה אופיינית | צילום: חזי שוחט

צוללים בסמוך לעוגן בנמל קיסריה | צילום: יעקב שרביט, רשות העתיקות

קיסריה – השער הימי של ארץ ישראל

בשנת 31 לפנה"ס העביר הקיסר הרומאי אוקטביאנוס להורדוס את השליטה ביהודה. המעגן הקטן שפעל בכפר הפיניקי הקטן מגדל סטרטון (מגדל שרשון,  בצפון רצועת החוף של הורדוס, היה רחוק מלענות על צרכיו המדיניים של המלך השאפתן. במחצית השנייה של תקופת שלטונו, בין השנים 21 – 10 לפנה"ס, בנה הורדוס את קיסריה כחלופה חילונית ורב לאומית לירושלים. השיקולים למיקומה של העיר כללו בראש ובראשונה את הצורך בנמל גדול, שיהיה מוצא נוח לדרך היבשתית החוצה את ארץ ישראל לרוחבה, וקרוב ככל האפשר לאוכלוסייה הפגאנית של הר שומרון ופיניקיה. הנמל היה העניין המרכזי במפעל בנייה זה. גודלו, טיבו וכושרו להעניק שירותי שיטעון, אחסנה ותחזוקה, היו אמורים להיות מקור משיכה לציי המסחר שפעלו בנתיבי השיט שבין מזרח הים התיכון לרומא.

הנמל והעיר המפוארת נחנכו ברוב פאר והדר בשנת 10 לפנה"ס. הורדוס קרא לעיר קיסריה, אות לנאמנותו לקיסר הרומי מיטיבו. הנמל שבנה הורדוס האפיל אף על הנמלים הגדולים של רומא ויוון, כפי שמתאר יוספוס פלאביוס בספרו (קדמוניות היהודים ט"ו 332). שובר הגלים הראשי חדר עד למרחק 500 מ' מקו החוף ושובר הגלים המשני נמתח מערבה עד למרחק כ-320 מ' מהחוף. שוברי הגלים תחמו והגנו על שטח שהשתרע על פני כ-200 דונם וכללו נמל פנימי, נמל תיכון ונמל חיצוני .בנמל יכלו לעגון כ-100 ספינות גדולות בעת ובעונה אחת, ולמצוא בו מחסה ומקלט בטוח מסערות החורף המאיימות. 

קיסריה שירתה היטב את הצרכים המדיניים של הורדוס והעניקה לו יוקרה רבה בעיני הממשל הרומאי. לאחר מותו העדיפו לאחר מותו העדיפו הנציבים הרומאים לשבת בקיסריה ועשו אותה לבירתה של הארץ.

הצעת שחזור למגדלור הנמל של קיסריה | איור: החברה לפיתוח קיסריה

נועזות וחדשנות‬

כדי לבנות נמל כה גדול בים הפתוח ולא במפרץ מוגן, השתמש הורדוס בטכנולוגיה חדשנית שאך זה פותחה ברומא. הוא ייבא מאזור נאפולי אפר וולקני מיוחד (פוצולנה). כאשר מערבבים את הפוצולנה עם גיר כתוש ומרטיבים את התערובת, היא הופכת לבטון הידראולי שיכול להתייבש במים. 

בנאי הנמל הכניסו את התערובת לארגזי עץ גדולים והשיטו אותם בדוברות למקומות המיועדים לבניית שוברי הגלים. לאחר שהרטיבו את התערבות שקע הבטון אל קרקעית הים. כך, קובייה אחר קובייה, נבנו שוברי הגלים והמזחים של הנמל.

בניית הנמל הייתה מבצע הנדסי פורץ דרך ואתגר לוגיסטי אדיר. הורדוס בנה את הנמל המשוכלל ביותר באגן הים התיכון.

הנמל העתיק של קיסריה במבט מהאוויר | צילום: באדיבות קובי שרביט, רשות העתיקות

שקיעת הנמל

רצועת החוף של קיסריה העתיקה מרוצפת בשרידי העיר הממסכים את המורפולוגיה הטבעית. כל פינה ברצועה זו עוצבה על ידי חציבה, מילוי או בנייה בתקופה היסטורית כלשהי. 

נמל קיסריה הפסיק לתפקד כ- 100 שנים לאחר שנבנה. הארכיאולוגים משערים שהפסקת התחזוקה בנמל בדורות שלאחר הורדוס, יחד עם סערות החורף, הביאו להתפרקות שוברי הגלים ולשקיעת החלק המערבי של הנמל כ-5 מ' מתחת לפני הים. בחלק המזרחי של הנמל, שנבנה ביבשה, נמצא הנמל הפנימי (המדשאה הגדולה) התחום על ידי רציף מלאכותי בנוי, שבעורפו מערכת קמרונות וגרם מדרגות רחב שהוביל אל מקדש אוגוסטוס שהוקם על הקמרונות.

קטע מיסודות מזח, או רציף, שנמצא מתחת למים | צילום: יעקב שרביט, רשות העתיקות

כר פורה למחקר חדשני

קיסריה נחשבת לאתר ארכיאולוגי תת ימי מהחשובים ביותר באגן הים התיכון. מאחר ונמל קיסריה הוא היחיד שנבנה בתקופה הרומית בים הפתוח בחומרים שהובאו ממרחקים, הוא מעורר עניין ארכיאולוגי רב בישראל וברחבי העולם. החידושים הטכנולוגיים של השנים האחרונות מדגישים שעדיין רב הנסתר על הגלוי בנמל קיסריה ושיש צורך להמשיך בחקירתו. משנת 2005 ואילך מתנהלים סקרים בנמל ובסביבתו ואף ביתר שאת משנת 2010, לאחר שהתחוללה סערת חורף חזקה מאוד. הסקרים והחפירות הנמשכים במשך כל חודשי השנה. החוקרים נעזרים בטכנולוגיות מתקדמות של חישה מרחוק לאיתור, תיעוד וניטור האתר. לקיסריה מגיעות קבוצות מחקר גדולות וחשובות ממדינות רבות ובהן ארצות הברית, קרואטיה, איטליה, יוון וספרד. המחקרים נעשים בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות – היחידה לארכיאולוגיה ימית, ובמימון האיחוד האירופי וקרנות מחקר אמריקאיות.

שיטות מחקר חדשניות בארכיאולוגיה ימית | צילום: יעקב שרביט, רשות העתיקות

ממצאים בולטים בקיסריה שמתחת למים

רציף הרודיאני מקורי בנוי לוחות אבן, אתר טביעה של כלי שיט רומי שנשא גושי שיש ענקיים וארונות קבורה, עוגנים קדומים, לוחות מתכת של ספינת מעפילים ושרידי קיר שובר הגלים הקדמי של נמל הורדוס – כל אלה הם חלק מהממצאים שבימה של קיסריה.

שרידי תבניות עץ:
בקצה הצפוני של המזח הסוגר על הנמל ממערב נחשפו תבניות עץ גדולות, בנויות כרפסודות  בגובה 2 עד 4 מ'. הן נבנו מלוחות עץ של אורן איטלקי ושל עצי אשוח וחוזקו במסמרי עץ ובקורות. התבניות הושטו בים ולתוכן יצקו תערובת של אפר וולקני, גיר וחרסית שהפכו לבטון במגעם עם מי הים. הבטון הכבד שקע במים ושימש בסיס לבניית המסגרות.

תבניות עץ שבהן ניצוק המלט לבניית שובר הגלים ההורדיאני | צילום: יעקב שרביט, רשות העתיקות

בסיס המגדל המזרחי | צילום: איתמר גרינברג

אבני קשירה:
בכניסה לנמל ההרודיאני, בעומק 4 עד 7 מ' מתחת למים, נמצאו אבני קשירה ענקיות שהיו משולבות בשובר הגלים וברציף. זה המקום היחיד שהתגלו בו אבני קשירה כאלה וייעודן אינו ברור. ייתכן ששימשו לקשירת ספינות וייתכן שהיו חלק ממתקן אחר בראש שובר הגלים.

אבן קשירה בקצה שובר הגלים הצפוני | צילום: יעקב שרביט, רשות העתיקות

שרידי ספינה רומית:
חלק מגוף עץ של ספינה רומית, הכולל צלעות ולוחות דופן, נח על קרקעית הים בקיסריה. זהו ממצא נדיר, המלמד על טכנולוגיות של בניית הספינות באותה תקופה.

שרידי ספינה רומית | צילום: יעקב שרביט, רשות העתיקות

מטעני ספינות רומית, ביזנטית ממלוכית:
מטענן של שלוש ספינות מונח על קרקעית הים וכולל, בין השאר, כלי חר , קערות עשויות שיש ובזלת, עוגנים וחפצי מתכת. מטען של שלוש ספינות מתקופות שונות שטבעו במקום אחד מוכיח את עושר התעבורה הימית בקיסריה.

בלוקים יצוקים | צילום: יעקב שרביט, רשות העתיקות

מכלול ספינה פטימית עם מטבעות זהב:
בשנת 2015 גילו צוללים במקרה כמה מטבעות זהב. בחפירה ארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות התגלה אוצר מטבעות גדול מהתקופה הפטימית (סוף המאה ה-10 וראשית המאה ה-11). הספינה שנשאה את המטמון טרם אותרה, אך אפשר לראות את חמשת עוגני הברזל שלה נחים על קרקעית הים.

מטמון המטבעות | צילום: חגי נתיב

טבע תת ימי בקיסריה

שרידי הנמל הקדום, שונית טבעית וחוף המורכב מחול וטבלאות גידוד, יוצרים מגוון רחב של בתי גידול וגומחות אקולוגיות. מינים רבים של צמחים ובעלי חיים מוצאים להם מקלט בין קירות זקופים, מערות, חללים וחריצי סלע למיניהם, כמו גם בין גומחות אקולוגיות מעשה ידי אדם כגון עוגנים ושלדי ספינות קדומות.

מי הים שבנמל קיסריה נשמרים צלולים כמעט תמיד בזכות הקרקע הסלעית וההגנה שמעניק שובר הגלים. הצוללים באתר נהנים ממראות מרהיבים בעומק לא רב, 10 מ' לכל היותר.

בשנת 2006 נחנך בקיסריה פארק ארכיאולוגי תת-ימי ובו שלושה מסלולי סיור משולטים. ניסיון חשוב זה לא זכה להערכה הראויה ובימינו נותרו במים רק חלק מעמודי הסימון של המסלולים. השילוט התת ימי לא שרד.

טווסוניות | צילום: חזי שוחט

קשיח ונדיר

שילוב של מסלע כורכר מקומי ואלמנטים מבניים עתיקים, מעשירים מאוד את הנוף התת ימי ואת המגוון הביולוגי בקיסריה. תשתית זו עושה את הגן הלאומי המוצע לאתר צלילה מיוחד במינו ומוקד משיכה משותף לחובבי טבע, היסטוריה וצלילה גם יחד.

מצע קשיח בים התיכון של ישראל נדיר בהשוואה למצע רך. דווקא מחשופים של רכסי כורכר תת ימיים הם שיוצרים בתי גידול עשירים. מצע קשיח, בין אם טבעי ובין אם מעשה ידי אדם כמו בנמל קיסריה, הוא עוגן של יציבות למינים רבים של בעלי חיים שמוגדרים כ"ישיבים" – צמודי מקום. כך הסלעים מתכסים לגמרי בצמחים ובבעלי חיים המתחרים על נדל"ן פנוי שעומד לרשותם (מצע פנוי להתיישבות הינו משאב מוגבל בשוניות הסלעיות(.

בעלי חיים ישיבים, כגון אלמוגים וספוגים, צמודים במשך כל חייהם למצע כלשהו ורק בעונת הרבייה משחררים למים תאי מין או פגיות, המייצגים את השלב הנייד היחיד בחייהם. לפגית יש יכולת תנועה מוגבלת והיא עוברת ממקום למקום באמצעות זרמים בגוף המים. כשהיא מוצאת מצע קשיח, נצמדת אליו הפגית ומשנה את צורתה לבוגר ונשארת שם לתמיד.

מגוון אצות באזורים החשופים לאור (משמאל: האצה החומית מהסוג אוזנית. מאחור: אצה בשרנית מהסוג קודיום ומימין: אצות מהסוג אלמוגנית) | צילום: אורית ברנע

מגוון של ספוגים, אצות, צורבים וחסרי חוליות מכסים בצפיפות מצע קשיח (בפינה השמאלית העליונה: מושבה של הידרוזואה מהסוג נוצנית - בעל חיים במערכת הצורבים שאליה שייכות גם המדוזות והאלמוגים. כל נוצה היוצאת מהציר המרכזי מכילה עשרות רבות של זואידים שמסננים מזון מן המים ועלולים לצרוב במגע) | צילום: אורית ברנעי

מגוון ספוגים, אצטלנים, צורבים וחסרי חוליות נוספים מכסים מצע סלעי באזורים מוצלים | צילום: אורית ברנע

היצורים הימיים בקיסריה העתיקה

תולעת שטוחה
תולעים מסדרה זו נעות על פני סלעים, אצות ומושבות ישיבות של בעלי חיים. הגוף השטוח שקוף עד כדי כך שאפשר להבחין באיברים הפנימיים של התולעת. ברבע השני של הגוף מציצים שני מחושים ובבסיסם עיניות כהות קטנות. תולעים אלה הן הרמפרודיטיות, כלומר, מתפקדות הן כזכר והן כנקבה באותו הפרט.

צילום: אורית ברנע

גלילן
גלילן הוא מלפפון ים שנמצא באוקיינוס האטלנטי, בים תיכון ובים האדום, בעומק עד 30 מ'. גופו גלילי באורך עד 20 ס"מ וגבו מכוסה גבשושיות. הגלילנים בולעים קרקע וסופגים את חומרי המזון שבהם. שארית חומר הקרקע מופרשת כגלילים מפי הטבעת.

צילום: אורית ברנע

טריגון חד אף
דג סחוס שקוטרו 50 עד 100 ס"מ, חי על מצע חולי בעומק של עד 200 מ'. זנבו דמוי השוט מצויד בשני קוצים ארסיים המשמשים להגנה. הפה ופתחי הזימים נמצאים בגחון. לטריגון אין סנפירי גב וזנב. איבר השחייה המרכזי הוא סנפירי החזה המפותחים שנראים ככנפיים. מזונו העיקרי הוא בעלי חיים חסרי חוליות ודגים קטנים שהוא שולה מהקרקעית.

צילום: חזי שוחט

גיטרן מובהק
הגיטרן שייך לסדרת הבטאים, המאופיינת בפתחי זימים שקבועים בגחון הדג. סנפירי החזה מתחברים לקצה הראש, אך החלק האחורי של הגוף עבה ומאורך בדומה לכרישים. חי על קרקע חולית, לרוב במים רדודים, אך יורד לעומק של עד 100 מ׳. ניזון מחסרי חוליות ומדגים קטנים.

צילום: חזי שוחט

עלעלית ירוקה
חשופית קטנה, שגודלה נע בין חצי לשני ס"מ. חיה לרוב במים רדודים, עד 15 מ' עומק וניזונה ממציצה של כלורופלסטים (אברונים תוך תאיים המבצעים פוטוסינתיזה) של אצות.

צילום: חזי שוחט

תיירות ימית בגן הלאומי

פעילות ספורטיבית בים נמצאת בעשור האחרון במגמת עלייה מתמדת. קבוצות ויחידים רבים מבלים בשחייה בים הפתוח, הנחשבת אתגרית יותר משחייה בבריכה. רבים מאוד חותרים בקייאק ובסאפ, חוויה המעניקה טיול על המים ותצפית מהנה על החוף מכיוון הים (סאפ הוא גלשן גדול עם משוט שחותרים בו בישיבה, או בעמידה). גולשים בגלשני רוח חולפים גם הם בשטח הימי שמול קיסריה. פעילויות אלה נעשות ללא רעש וזיהום ומשתלבות באווירת הגן הלאומי. המהירות האיטית של כלי השיט אינה מסכנת צבי־ים וגם לא את הצוללים והמשנרקלים באזור.

מועדון הצלילה שבנמל משרת כ- 5,000 מבקרים בשנה שעוסקים בצלילה ספורטיבית. הם זקוקים לשיפור אפשרויות הגישה למים, בין אם הם משתמשים בסירת צוללים או נכנסים למים מהיבשה.

מרכז פעילות ימית גדול פועל גם בקיבוץ שדות ים, הסמוך לקיסריה.

צוללי מיכלים | צילום: בר שטרנבך

חותרי קייאק | צילום: בר שטרנבך

מפגעים

ימה של קיסריה שוקק פעילות, ומכיוון שכיום אין עליה בקרה מספקת והשטח הימי אינו מנוהל, נגרמים מפגעים לא מעטים.

דיג מסחרי: באזור נמל קיסריה מתנהל דיג מסחרי באמצעות רשתות עמידה ושאראק. רשתות עמידה נפרשות מפני המים עד לקרקעית; שאראק הוא מערך חכות של חוט ארוך עליו תלויים מאות קרסים. הדיג המסחרי שנערך בשטח הגן הלאומי מסכן צוללים ושחיינים ופוגע בערכי הטבע.

רשתות רפאים: רשתות דיג שננטשות שוקעות בקרקעית הים והופכות לרשתות רפאים – מלכודות מוות לצבי ים ולדגים ואף סכנה בטיחותית לצוללים.

דיג ספורטיבי: בנמל קיסריה מתקיימת פעילות של דיג בחכות, בעיקר בשובר הגלים הדרומי של הנמל. מחוץ לנמל מתבצע דיג ספורטיבי מקיאק ודיג בצלילה חופשית ברובי דיג. חכות ורובי דיג מאיימים במיוחד על דגי דקר – מין הדגל בסביבה הימית. קרסים של ציוד מסכנים גם שחיינים, משנרקלים וצוללים, שנאלצים פעמים רבות לשלוף קרסים מחליפות הצלילה, או נמנעים מלהתקרב לאזור שבו מתבצע דיג.

אופנועי ים: בעיה נוספת מציבים אופנועי ים, המשייטים בסביבות הנמל בעיקר בקיץ ומדי פעם בפעם נכנסים לשטח הנמל העתיק. זהו בראש ובראשונה סיכון בטיחותי, אך גם מפגע אקולוגי, מכיוון שכלי שיט מנועיים מייצרים רעש וזיהום ים, המשפיע לרעה על החי הימי ועל חוויית הצלילה.

סירות טורנדו: בקיסריה מתנהל שיט בסירות טורנדו מהירות, המעניקות הפלגת כיף לנופשים באזור. סירות מסוג זה נמצאות במעגנת קיבוץ שדות ים והן אינן נכנסות לנמל העתיק. גם פעילות זו, אם לא תבוקר ותנוהל, עלולה להוות סכנה בטיחותית.

פסולת: פסולת שהצטברה במשך השנים, כמו גם ציוד דיג נטוש, מצויים בשטח הימי ומחייבים פינוי כדי להבטיח חוויה בטוחה ונעימה למבקרים ולצוללים.

סירת דיג בסמיכות מסוכנת לחותר בקייאק | צילום: בר שטרנבך

דיג בצלילה חופשית – שלל של דג דקר צעיר מתחת לאורך המינימום המותר | צילום: בר שטרנבך

דריכה לא מבוקרת על טבלאות גידוד עלולה לפגוע בערכי הטבע בבית גידול ייחודי זה | צילום: בר שטרנבך

צמיג שהושלך לים | צילום: אורית ברנע

גבולות הגן הלאומי הימי

הגבולות המוצעים לגן הלאומי נקבעו על סמך הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאים בסביבה הימית שמול קיסריה העתיקה ועל סמך סקר ביולוגי שנערך במקום ובחן את ערכי הטבע שבו.

מפת שימושים בים קיסריה. הקו הכחול מציין את גבול הגן הלאומי הימי המוצע.

חזון הגן הלאומי הימי שואף להרחיב את העיר הקדומה

בגן הלאומי קיסריה מבקרים כמיליון תיירים בשנה. רובם ככולם מסיירים באתר העתיקות ומבלים במוקדי התיירות שבמקום. 

אתר תיירות יחיד במינו, המשלב ממצאי עבר מרתקים וטבע ימי ליחידה אחת, ומנגיש אותם לציבור הישראלי ולתיירים כמשאב חינוכי ותיירותי בקנה מידה לאומי – זה החזון העומד בפני היוזמה להרחבת הגן הלאומי קיסריה אל הים. אין עוד מקום כזה בישראל וספק אם קיים מקום בקנה מידה כזה ברחבי הים התיכון כולו.

הרחבת הגן הלאומי לים תאפשר עידוד ספורט ימי לא מנועי, שתואם את אופי המקום. תיירים יוכלו לשלב ביקור בקיסריה היבשתית עם פעילויות ימיות – הפלגה בקיאקים, שחייה וצלילה. בישראל מחזיקים כ-200,000 איש ברישיון צלילה עם אוויר דחוס אך רובם צוללים בים סוף ובחו"ל. קיסריה יכולה לפתוח להם ולתיירים רבים מחו"ל פתח לחוויית צלילה של ארכיאולוגיה וטבע במסלולי צלילה שכבר הותוו ובמסלולים שיפותחו בעתיד.

גן לאומי על פי חוק הוא שטח המשמש או מיועד לשמש לצורכי נופש לציבור בחיק הטבע. הכרזה על הגן הלאומי הימי תעניק סמכות חוקית לשמירת ערכי הטבע והעבר בימה של קיסריה, שללא הגנה הולכים ונשחקים בשיני הזמן. הענקת סמכויות הניהול והאכיפה בידי רשות הטבע והגנים עשויה להסיר מפגעים כגון דיג מסחרי ושיט מנועי. לאחר הסדרת תשתית מתאימה למסלולי שחיית מים פתוחים ולכלי שיט לא ממונעים צפוי קהל רב יותר בפעילויות מסוג זה לרווחת הציבור והטבע גם יחד.

בזכות עושר הממצאים וחשיבותה ההיסטורית, קיסריה מועמדת להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.

גולשי סאפ בסמוך לדגל סימון של צולל בקיסריה | צילום: בר שטרנבך

דג קרנון | צילום: חזי שוחט

שער חוברת גן לאומי קיסריה

חוברת | גן לאומי קיסריה

שתפו:
להמשך קריאה: שמורות טבע מוכרזות