איך עושים את זה נכון

שני מחקרים מקיפים בדקו כ- 100 שטחים ימיים מוגנים ברחבי העולם, ברמות הגנה, גודל ומאפיינים פיזיים שונים. המחקרים מצאו כי שלושת המרכיבים המשמעותיים ביותר להצלחת השטח המוגן הם:
1. גודל ועומק מספקים
2. איסור דיג ושימושים פוגעניים אחרים
3. אכיפה

כלומר שמורה ימית בהגנה מלאה. בהיעדר אחד המרכיבים – השמורה לא מצליחה!

להמשך קריאה >

שמורת טבע היא אתר שנועד לשמור על הטבע הימי ולספק תועלות אקולוגיות הנגזרות ממנו, ולכן ברורה, אינטואיטיבית, הבעייתיות של התרת ציד (דיג הוא פעולת ציד בים) בשמורה.

אולם, לא רק האינטואיציה מרמזת שהכנסת דיג לשמורה היא בעייתית: ממצאי מחקרים אינספור מראים כי שטחים מוגנים שהותר בהם דיג, גם אם מדובר על דיג במגבלות שונות, אינם שומרים על הטבע, ואינם מספקים את התועלות המצופות מהם כשטח ימי מוגן.

להמשך קריאה >

האם ניתן לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה?

שמורות טבע ימיות הן הכלי המרכזי והיעיל ביותר לשמירה על הסביבה הימית. לרוב, מטרתן להגן על כלל מרכיבי המערכת האקולוגית, מטורפי על כגון כרישים ודולפינים ועד לספוגים ולצמחים ימיים (אצות ועשב ים). שמורה מוצלחת (בהתייחס לבית הגידול אותו היא מייצגת) מאופיינת בצפיפות גבוהה ובגודל גוף גדול של דגים בעלי ערך מסחרי, אוכלוסייה בריאה של טורפים, מארג מזון תקין וחוסן (עמידות בפני עקות סביבתיות שונות). שמורה מוצלחת גם מניבה תועלות של חינוך לטבע ימי ותיירות אקולוגית בשטחה, כמו גם עלייה בשלל הדיג באזורים הסמוכים לשמורה.

להמשך קריאה >

כרבע מאוכלוסיית ישראל מתגוררת במרחק של עד שני קילומטרים מקו החוף (בעיקר קו חוף הים התיכון אך גם הכנרת, ים המלח ומפרץ אילת, כ־300 ק"מ של חופי ים ואגמים).

עם הגידול וציפוף האוכלוסייה לאורך החוף והעליה בפופולריות של הספורט הימי, גובר הביקוש הציבורי לשטחי פנאי ונופש ימי, לפעילות במגוון רחב של ענפי ספורט ימי. מסמך המדיניות למרחב הימי מצביע על המרחב הימי הסמוך לחוף כמענה לתהליך הצמצום בשטחים פתוחים ביבשה הנובע מתהליכי הפיתוח המהירים.

להמשך קריאה >