מערך קרסים צף

רקע:

מערך קרסים צף מורכב מחוט מרכזי בעל מאות הסתעפויות קצרות בעלות קרסים בקצותיהן, שלרוב מצויידים בפיתיון חי (בדומה למערך קרסים שקוע). בישראל, מערכי הלונג ליין כוללים כ-400 קרסים ואורכם מגיע ל-20 קילומטר. אלו נפרסים במרחק רב מהחוף (לרוב בגבול המים הטריטוריאליים ובתחום המים הכלכליים של ישראל) כשהם צפים בים הפתוח, לרוב בסמוך לפני המים. דגי המטרה העיקריים של ענף זה הם דגים גדולים של הים הפתוח כגון טונה כחולת סנפיר ודגי חרב. בישראל פעילות כ-5 סירות דיג לונג-ליין. מוערך כי הן לוכדות כ-20 טון בשנה (נכון ל-2013).

השפעות אקולוגיות: 

1. פגיעה במינים רגישים: דג המטרה העיקרי של ענף דיג זה הוא טונה כחולת סנפיר, כשאוכלוסייתו בים התיכון נחשבת למאויימת במיוחד.  הטונה נידוגה בישראל בעונת הרבייה שלה, עת היא מגיעה לאזורנו כדי להתרבות במים החמימים של מזרח הים התיכון.

2. שלל לוואי – פגיעה במיני דגל: בנוסף לדגי המטרה, בקרסי המערך הצף נלכדים בעלי גדולים רבים כשלל לוואי: דולפינים, עופות ימיים, צבי ים, כרישים ובטאים. בסקירת שלל הדיג של 27 מערכי קרסים שנערכה במערב הים התיכון (חופי ספרד) נספרו כ-1300 דגי סחוס (כרישים ובטאים) ו-4 צבי ים. לעומת זאת, אותם מערכים לכדו רק 360 פרטים של דגי מטרה (טונה כחולה ודגי חרב).

נתקלת בדיג קרסים לא חוקי?

1. קידום שמורת טבע ימית ב"הפרעת פלמחים" – אזור הרבייה של הטונה כחולת הסנפיר במים הכלכליים של ישראל.
2. החלת פקודת הדיג בתחום המים הכלכליים, וחיוב ספינות לונגליין בהתקנת מכשיר לאיכון המיקום שלהם (VMS), לצרכי אכיפה וניטור.

• התרת דיג לונג-ליין עם קרסים עגולים בלבד – לצמצום הפגיעה בשלל הלוואי. קרסים אלה מקשים על הבליעה ומעלים את הסיכוי של בעל החיים לשרוד אירוע של אכילת פיתיון עם קרס, ומעלים את הסיכוי שישרוד לכידה ושחרור.
• הגנה על טונה כחולת הסנפיר