נגישות
כלי נגישות

דיג מכמורת

רקע

דיג מכמורת הוא שיטת דיג בה ספינה גוררת רשת על גבי קרקעית הים, ולוכדת את בעלי החיים הנקרים בדרכה. חלק מציוד הדיג, כגון "דלתות" הרשת (לוחיות מתכת השומרות על הרשת פתוחה במהלך הגרירה) וכבלי הקרקעית, נגרר בתוך המצע החולי וחורץ אותו כמו מחרשה בשדה. רוחב כלל המערך שנגרר על גבי הקרקעית הוא כ-20-40 מטר, ורוחב מפתח הרשת עצמה הוא כ- 12-22 מטר. בישראל פעילות כ-20 ספינות מכמורת (על ידי פחות מ-60 דייגים ברישיון) הלוכדות כ- 1400 טון בשנה, המהווים כ-66% משלל הדיג השנתי בים התיכון (1% מסך צריכת הדגים בישראל). שיטה זו נועדה ללכוד בעיקר דגים וחסרי חוליות החיים באזורים חוליים, כגון: דקר מכמורת, בקלה, ברבוניות וחסילונים (גמברי).

למרות הנזקים האקולוגיים הכבדים של דיג המכמורת, היא זוכה להטבה משמעותית מרשות המיסים – החזר מקסימלי (69%) מעלות מס הבלו על הסולר המשמש להנעת הספינה. כלומר, המדינה מתדלקת את דייגי המכמורת לבצע דיג יתר באמצעות הטבה כספית על הדלק!

 

מכמורת 66% מהשלל 60 דייגים

השפעה אקולוגית

דיג מכמורת נחשב להרסני ביותר מבין שיטות הדיג, כשהנזקים הישירים והעקיפים של ענף זה נחשבים לאחד מהאיומים הגדולים על הסביבה הימית. 

בשיטת דיג לא סלקטיבית זו שיעור שלל הלוואי – דגיגים צעירים, מינים לא מסחריים ומינים מוגנים – המושלכים חזרה לים לרוב כשהם מתים, גבוה במיוחד. בישראל, אחוז שלל הלוואי מתוך סך השלל עומד על 80%, כשמרבית המינים (כ- 75%) העולים ברשת חסרי ערך מסחרי. 

  • פגיעה במינים מוגנים – בין המינים המוגנים שנפוצים בשלל: קיפודי ים, נחשוני ים, מלפפוני ים, ספוגים, אלמוגים רכים ונוצות ים. כמו כן, נגרמת פגיעה משמעותית למיני דגל: כ- 1125 צבי ים (49 פרטים למכמורתן!) ו- 2 דולפינים בממוצע נתפסים על ידי רשתות מכמורת בשנה בחופי ישראל, כמו גם עשרות אלפי דגי סחוס (בעיקר בטאים). 
  • פגיעה בתשתית המערכת האקולוגית: פעולת הגרירה על הקרקעית גורמת לנזק כבד לתשתית האקולוגית שעל גבי המצע. חרישת הקרקעית משמידה את בתי הגידול שנמצאים עליה ובתוכה – ממחילות ותלוליות הנוצרות על ידי בעלי חיים מתחפרים ועד לשוניות אלמוגי עומק וגני ספוגים המהווים בית גידול למספר רב של מינים, ואזורי אומנה (אזור התפתחות דגים צעירים) לדגים בעלי חשיבות מסחרית.

סיכונים נוספים

  • סיכון לתשתיות ימיות: תשתיות ימיות כגון צינורות גז ותקשורת עלולות להיפגע כתוצאה מגרירת הרשת על גבי הקרקעית. בדיקת גורמי הנזק השונים לצנרת גז תת ימית באירופה העלתה כי ספינות מכמורת הן הגורם המרכזי לפגיעה בתשתית זו (44% מהמקרים). חשוב לציין שצינור הולכת הגז מאסדת תמר ממוגן בבטון רק בחלקו (מעומק 60 מטר ומעלה) ופגיעה בו עלולה להוביל לאסון אקולוגי חסר תקדים באזורנו. 
  • ערכי מורשת ועתיקות: ספינות טרופות ואתרים ארכיאולוגיים תת ימיים עלולים להיפגע גם הם כתוצאה מדיג מכמורת. גרירת הרשת עלולה לגרום לשבירת הממצאים, פיזורם על פני שטח גדול וחשיפת קורות עץ מחוץ לחול וכך להאיץ הליכי ריקבון. ממצאים רבים מושמדים כתוצאה מכך, והנזק הנגרם הוא בלתי הפיך. בסקר שנערך בים האיגאי ובים השחור התגלה כי מרבית האתרים הארכיאולוגיים התת ימיים נפגעו מרשתות מכמורת.

 

נתקלת בעבירת דיג? ראית דיג לא חוקי?

 

סימני

סימני "חרישה" של רשת מכמורת הנגררת על קרקע הים. המכמורת היא שיטת דיג הרסנית החורשת את קרקעית הים | צילום: אורית ברנע ורמי צדוק, באמצעות רובוט.

מה אנחנו עושים כדי למזער את ההשפעות השליליות של דיג המכמורת?

תקנות הדיג החדשות – 2016:

במסגרת תקנות הדיג החדשות שקידמנו, נקבע כי:

  • סגירת 40% משטח הים התיכון לדיג מכמורת, כולל איסור דיג באזורים סלעיים, איסור דיג מצפון לקו דור הבונים (בכל העומקים)..
    • הרחקת דיג המכמורת מהמים הרדודים: העלאת העומק המינימלי המותר ל-40 מ' עומק צפונית לבת ים ו-30 מ' עומק דרומית לה. 
    • איסור דיג בעונת הגיוס – למשך 90 יום.
    • צמצום צי הספינות בשיטת Buy-back – חמש ספינות מכמורת כבר הוצאו משימוש (תוך פיצוי הדייגים)

 

צעדים נוספים שיש לנקוט:

  • המשך צמצום צי ספינות המכמורת – עד להפסקת שיטת דיג זו בישראל, באמצעות פיצוי הדייגים.

 

חוברת - הפסקת דיג המכמורת בישראל

לקריאה נוספת

אזורים אסורים לדיג מכמורת על פי תקנות הדיג, 2016.

גיטרן מובהק

גיטרן מובהק, דג סחוס המוגדר בסכנת הכחדה, על גבי ספינת מכמורת | צילום: שבי רוטמן

שתפו:
להמשך קריאה: שיטות דיג