דיג הקפה (צ'ינצ'ולה)

בשיטה זו נלכדות להקות דגים שלמות על ידי הקפתן ברשת הנפרסת במעגל מסירת הדיג. הלהקות מאותרות ע"י שימוש באמצעים אלקטרוניים כגון סונר או על ידי צופה הממוקם בחרטום כלי השיט. לרוב, דיג הקפה מתמקד בדגי מים פתוחים כגון סרדינים, מליטות, צניניות ופלמידות, אולם לעיתים דיג ההקפה מתבצע בקרבת החוף תוך "גירוד" הקרקעית וסגירת הרשת על להקות דגים במים רדודים. בישראל יש כ-8 רישיונות לסירות דיג הקפה גדולות (10-12 מטר) וכמה עשרות רישיונות לסירות קטנות (7 מטר), אולם מרביתן אינן פעילות. ענף ההקפה לוכד כ-2% מסך השלל השנתי בים התיכון.

ככלל, דיג הקפה נחשב כשיטת דיג שאינה מאוד פוגענית לסביבה, מכמה סיבות:

• היא מכוונת לדיג פלאגי, בגוף המים, ולכן לא אמורה לפגוע בתשתית בית הגידול
• הרשת מקיפה להקת דגים ולכן אמורה להיות יחסית סלקטיבית, כלומר להעלות ברשת דגי מטרה בלבד ולא מינים אחרים.

אולם, גם לשיטה זו יש השפעות אקולוגיות שליליות:

1. פגיעה בכמויות הדגה – בשיטת דיג זו, שבה להקות שלמות עולות ברשת, אפילו אירוע דיג בודד יכול להביא ללכידתם של כמויות דגים עצומות, ולהוביל לירידה במצאי הדגה.

2. פגיעה בטורפי על – תחרות על מזון מצד דייגי הקפה נחשבת לאחד מגורמי הפגיעה המרכזיים בדולפיני הים התיכון: בים התיכון (לא בישראל) תועד לחץ דיג כבד מצד דייגי הקפה על אוכלוסיות של דגים פלאגיים (דגי ים פתוח) קטנים כגון סרדינים ואנשובי, הוביל לפגיעה חמורה בדולפינים, שזהו מזונם העיקרי (Piroddi et al 2011).

3. שלל לוואי – למרות שדיג הקפה נחשבת לשיטת דיג יותר סלקטיבית משיטות אחרות (כגון דיג מכמורת או רשתות עמידה), עדיין נתפסים בשוגג בשיטה זו דגי סחוס, יונקים ימיים וצבי ים, כמו גם מינים חסרי ערך מסחרי. סקירת שלל רשתות הקפה במערב הים התיכון העלתה כי כ-7.5% מהשלל הנלכד מוגדר כשלל לוואי. בישראל הוערך כי בדיג הקפה נלכדים כ-67 צבי ים בשנה.

4. פגיעה בקרקעית – בדיג הקפה במים רדודים (כמו שמתרחש לעיתים בישראל) הרשת עלולה לפגוע בקרקעית ולעקור צמחים ימיים (אצות) או חסרי חוליות נייחים (אלמוגים/ספוגים). פגיעה במינים אלו אשר יוצרים בית גידול בעצמם (יערות אצות או שוניות אלמוגים), ובמקרים רבים בעלי קצב גידול איטי, עלולה לפגוע בשורה ארוכה של בעלי חיים התלויים בהם למחסה או מזון.

דיג הקפה במים רדודים אף פוגע בדגיגים צעירים, המתרכזים במים הרדודים כאזור אומנה. בכדי למנוע את הפגיעה בקרקעית הים, יש למנוע דיג הקפה במים רדודים, בדומה לתורכיה, שבה דיג הקפה נאסר במים שעומקם פחות מ- 24 מטר. איסור זה נחשב לאפקטיבי ביותר באישוש אוכלוסיות בדגים המקומיות (Ünal & Kizilkaya 2019).

נתקלת בעבירת דיג? ראית דיג לא חוקי?

תקנות הדיג:

בנוסף להגבלות הרלוונטיות לכלל ענפי הדיג (כגון איסור בעונת רבייה והעלאת גודל מינימלי לדיג של מינים שונים), דיג ההקפה נאסר במרחק של עד 500 מטר מהחוף, כדי לצמצם פגיעה של הרשת בקרקעית, ובדגים הסמוכים לקרקעית [המלצת החברה להגנת הטבע הייתה להרחיק את דיג ההקפה למרחק של כ-2 קילומטר מהחוף, אך ועדת הכלכלה של הכנסת אימצה מרחק של 500 מ' בלבד].

איסור דיג בשמורות ימיות: דיג הקפה נאסר בשמורת ראש הנקרה – אכזיב, שהוכרזה לאחרונה.

• הגדלת המרחק מהחוף שאסור לדיג הקפה ל-1 מייל ימי.
• קידום תכנית השמורות הימיות, בהיקף משמעותי, ואיסור דיג [כולל דיג הקפה] בשטחן.

Piroddi, C., Bearzi, G., Gonzalvo, J. & Christensen, V. From common to rare: The case of the Mediterranean common dolphin. Biol. Conserv. 144, 2490–2498 (2011)

Ünal & Kizilkaya. A Long and Participatory Process towards Successful Fishery Management of Gökova Bay, Turkey. In: From Catastrophe to Recovery: Stories of Fishery Management Success (American Fisheries Society, 2019).