שמורות טבע ימיות הן תיבות האוצר של הים שלנו. הן שומרות על הטבע הימי לטובת הטבע, הציבור, והדורות הבאים.
שמורות טבע הן האמצעי היעיל והמוכח ביותר להגנה על הטבע הימי, אך רק אם הן גדולות, מפוקחות, ללא דיג וללא תשתיות.
לשמורות ימיות יש תועלות ציבוריות אדירות, ובהן אישוש הדגה, תיירות, וקיבוע גזי חממה.
הצטרפו אלינו בקריאה למוסדות התכנון (משרד הפנים) לקידום רשת של שמורות ימיות, בהיקף של 30% מהים, עד שנת 2030.
רשת ענקית שנגררת על קרקעית הים, משמידה את כל היצורים הנקרים בדרכה, כולל כ-1300 צבי ים, אלפי בטאים וכרישים, אלמוגים ו-2 דולפינים בשנה. הכירו את דיג המכמורת, שיטת הדיג ההרסנית ביותר, שהיא גם השיטה הכי פחות יעילה – כ-80% מהשלל הוא "שלל לוואי" של דגיגים צעירים, דגים ללא ערך מסחרי ומינים מוגנים.
בעקבות רפורמת הדיג שקידמנו בשנת 2016, כ-40% משטח הים נאסר לדיג מכמורת, ושליש מהצי הושבת תוך פיצוי הדייגים. רק 16 ספינות מכמורת נותרו, והן זורעות הרס בים שלנו.
הצטרפו אלינו במאבק לעצירת דיג המכמורת בישראל, תוך פיצוי הדייגים, ובקריאה לשר החקלאות להגן על הדגה, ערכי המורשת וקרקעית הים.
גיבשנו תכנית אב לשמורות טבע, באזור הכלכלי הבלעדי של ישראל. התכנית מהווה את מפת הדרכים למימוש היעד הלאומי של 30% הגנה על השטח הימי, בהיקף כולל של 6,000 קמ"ר, באמצעות רשת של 10 שמורות טבע חדשות במדרון היבשת ובים העמוק, בגודל של החל מ-150 קמ"ר ועד 2,300 קמ"ר.
הים העמוק משובץ בנביעות מתאן, גני אלמוגים, מרבדי ספוגים, קניונים וצוקים. אבל לחצי הפיתוח הולכים וגוברים: הרחבת חיפושי הגז והנחת תשתיות לייצוא, דיג הרסני המתבצע במרחב, וכוונות לפיתוח נוסף, כמו אנרגיות מתחדשות וחקלאות ימית. לכן, יש דחיפות בקידום הגנה על המרחב כבר כיום.
כעת אנו פועלים לקידום סקרים מפורטים כבסיס לאכרזת השמורות, כפי שנעשה ב-2022 כשהוכרזה שמורת הטבע הראשונה במים הכלכליים בגלישת/הפרעת פלמחים. ב-2023 המשרד להגנת הסביבה אימץ את תכנית האב, ועכשיו – רק נשאר ליישם בעוד 10 שמורות!
רשתות רפאים הן ציוד דיג נטוש, שהסתבך בסלעים ומפסיק לשמש את הדייג. אבל, הרשת ממשיכה לתפקד כמלכודת מוות לחיות – דגים קטנים מסתבכים ברשת, ומושכים טורפים כמו כרישים, צבים ודקרים שבתורם מסתבכים ברשת ומתים גם הם.
הרשת הנטושה היא סכנה עצומה גם לבני אדם – צוללים ושחיינים.
לכן, החצי הכחול שם לו למטרה לאתר ולסלק מהים ציוד דיג נטוש, כעדיפות עליונה. ראיתם רשת רפאים או מפגע ימי אחר? דווחו לנו באפליקציית sea watch, ונדאג שהמפגע יטופל.
שימו לב, אין לטפל ברשת בכוחות עצמכם, זוהי סכנת מוות.
המים הכלכליים הם האזור המשתרע ממרחק של 22 ק"מ מהחוף – ומערבה. בשטח עצום, השווה לשטחה היבשתי של ישראל (22,000 קמ"ר), שוכנת מערכת אקולוגית מרתקת – הים העמוק. אולם, הפעילות הכלכלית באזור נרחב זה (חיפוש וקידוח גז ונפט, דיג ועוד) מתבצעת ללא תכנון כולל, ללא שיתוף הציבור, וכמעט ללא רגולציה סביבתית. במשך שנים החוק המיועד להסדיר את המרחב תקוע במסדרונות הממשלה והכנסת.
הצטרפו אלינו בדרישה מממשלת ישראל – הסדירו והשקיפו את הפעילות במים הכלכליים! קדמו את חוק האזורים הימיים.
באביב הים מחדש את עצמו, זהו זמן האהבה של הדגים וחיות הים. במסגרת רפורמת הדיג שקידמנו, הוחלט על עצירת הדיג למשך 60-90 יום בעונת הרבייה. אולם, פקיד הדיג במשרד החקלאות מכרסם בתקנה חשובה זו תוך מתן היתרי דיג בתקופה הרגישה, קיצור משך העונה, ועוד.
הצטרפו אלינו במאבק לשמירה על זמן האהבה של הדגים ולמען התחדשות הים.
דקר הסלעים ('לוקוס אדום'/ 'דאור')הוא דג טורף גדול, שאחראי על שמירת האיזון האקולוגי (יחד עם שאר מיני הדקר וטורפי העל של השונית). הדקר טורף מינים אוכלי אצות וכך מאפשר את שגשוג האצות על השונית, ואת בריאותה.
לדקר סיפור חיים מרתק, ההופך אותו לפגיע במיוחד לדיג. בעצם, הוא מתחיל את חייב כנקבה ורק חלק מהדקריות הופכות בשלב מסוים לזכר. דווקא בגלל זה, כל כך חשוב למנוע דיג של דקרים. אנחנו זקוקים לים בריא, עם כמויות גדולות של דקרים בוגרים. את הדקר האלכסנדרוני ('חפש') הצלחנו לקדם כמין מוגן, והוא הוכרז ככזה בשנת 2021. הצטרפו אלינו בדרישה מהשרה להגנת הסביבה להכריז את דקר הסלעים כמין מוגן, ולהגן על מלך השונית.
תופעה ייחודית מתרחשת אצלנו בחודשי החורף, ודווקא בצמוד למתקן תשתית. כרישים (ובעיקר כרישות) מתקבצים במוצא המים החמים של תחנות הכח. היינו מצפים שתופעה כה מרתקת תהיה מוקד של שימור, אך במקום התפתח כאוס. דייגים מהחוף ומהים, כלי שיט, צוללים גולשים ומשנרקלים – וכולם בקרבה מסוכנת זה לזה ובצמידות לטורף ימי גדול המצוי בסכנת הכחדה. המצב הזה מסכן גם את הכרישים וגם את האדם, לכן צריך להסדיר את הפעילות במקום תוך הגנה על הכרישים ועיגון צפייה בטוחה בהם. למידע נוסף על הבעיה והפתרון המוצע לחצו כאן
בישראל המצטופפת הים הוא מקום מפלט ומרגוע לציבור – שחיינים, גולשות, צוללנים ומשנרקלות, כולן/ם נמצאים בים בחורף וגם בקיץ.
אבל הים שלנו מרוצף בסכנות בטיחותיות – סירות מנוע, אופנועי ים, ציוד דיג ועוד. הצטרפו אלינו במהלך לקדם ים בטוח לציבור, בראש ובראשונה בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים הימיים.
טורבינת רוח בגובה של 200 מ' מעל פני הים נשמע כמו עניין שכדאי לבדוק אותו היטב, ולבצע במסגרת תכנון קפדני, לא? מנהל התכנון מקדם תכנית מתאר עם הליכי תכנון מואצים (פטור מתכנית מפורטת) עבור מתקני ניסוי בים. הצטרפו אלינו בדרישה להגביל את התכנית למתקנים עם השפעה סביבתית מועטה – ללא טורבינות רוח וללא אלמנטים גבוהים הפוגעים בעופות ובאיכות הנופית של הים הפתוח.
