נגישות
כלי נגישות
החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

שאלות ותשובות

יש חיים בים התיכון הישראלי?

כן, הים התיכון שלנו מלא בחיים! בים התיכון כולו יש 17,000 מינים ורבע מהם אנדמיים וחיים רק באזור הים התיכון. בישראל אפשר לראות מעל 20 מינים שונים של כרישים ובטאים, 3 מינים של צבי ים ועוד אלפי מינים של דגים וחסרי חוליות כמו צדפות, סרטנים, ותמנונים. גם דולפינים יש, והים הרדוד מול חופי ישראל אפילו הוכרז בסוף 2017 כאזור חשוב לשימור ליונקים ימיים על ידי ה-IUCN (הארגון הבינלאומי לשימור הטבע). כל המינים הללו ועוד, חיים בארץ ב-52 בתי גידול שונים וביניהם שוניות סלעיות, המצע החולי, המים הפתוחים והים העמוק. אז נכון, בים התיכון שלנו אין שוניות אלמוגים טרופיות כמו באילת, אבל בהחלט יש גני אלמוגים ייחודיים בעומק של מאות מטרים, נביעות מתאן, וגני ספוגים. יש גם מינים רבים של אצות שונות ומגוונות שהן הבסיס למארג המזון בים התיכון השוקק שלנו. אנחנו כאן כדי להבטיח שהטבע הימי המיוחד שלנו לא יעלם.

לקריאה נוספת

מה אנחנו, בני האדם, מרוויחים מלשמור על הים?

טבע ימי בריא בישראל הוא חיוני לנו – פגיעה באיזון המערכת האקולוגית משמע פגיעה ברווחת האדם. המערכות האקולוגיות בים התיכון והיצורים החיים בהן, מספקים לנו תועלות רבות: שירותי הגנה חופית כ'שוברי גלים טבעיים, ייצור כ-50% מהחמצן שאנחנו נושמים, מיתון שינויי האקלים, מקור לתרופות חדשניות, טיהור מים, ושרותי תרבות למטרות נופש, תיירות ומורשת, כמו גם מזון. השווי הכלכלי הגלובלי של שירותי המערכת האקולוגית הימית הוערך ב- 49.7 טריליון דולר בשנה – יותר מפי 3 מהתמ"ג של האיחוד האירופי כולו! כל עוד נשמור על בריאות המערכות האקולוגיות הימיות, נוכל להמשיך ליהנות מהתועלות האקולוגיות התומכות בחיים שלנו על פני כדור הארץ וחוסכות לנו כסף רב. אנחנו כאן כדי להבטיח שהטבע הימי ימשיך לתפקד כמערכת שלמה ויציבה.

לקריאה נוספת

למה צריך שמורות טבע ימיות?

שמורות טבע ימיות הן הבסיס לשמירת הסביבה הימית. מחקרים מראים ששמירה על אזורים ללא דיג וללא פיתוח תשתיות שומרת על תפקודו האקולוגי התקין של הטבע הימי ומביאה תוך שנים ספורות להתאוששות ניכרת של הדגה בתוך השמורה ואפילו באזורים הסמוכים לה. מחקר ב-124 שמורות ימיות עם הגנה מלאה ברחבי העולם מצא עלייה של 446% במשקל הכולל של החי הימי (ביומסה), עליה של 166% בצפיפות החי והצומח, ועלייה של כ-25% בגודל החיות ומגוון המינים בהן, לעומת השטחים שמחוץ לשמורות. למרות זאת, כיום רק 2.5% משטח הים התיכון בישראל מוגן כשמורות טבע מוכרזות, לעומת כ-25%  משטח היבשה. שמורות טבע ימיות הן תיבות הנח שלנו: יצירת שמורות גדולות להגנה על אזורים רגישים וייחודיים, תוך ייצוג של המערכות האקולוגיות השונות בישראל, היא הדרך הטובה ביותר להבטחת הבריאות והשגשוג של הטבע הימי, והתועלות הציבוריות שהוא מעניק לאדם. בחצי הכחול אנו מקדמים את הגדלת שטחן של שמורות הטבע הימיות ל- 20% משטח הים, בהתאמה לתוכנית האב של רשות הטבע והגנים.

לקריאה נוספת

האם דיג פוגע בסביבה?

דיג נחשב על ידי המחקרים המדעיים כגורם הפוגעני ביותר בטבע הימי, גם גלובלית (IPBES, 2019) וגם בים התיכון (Coll et al, 2010). לצד שמורות טבע ימיות ללא דיג, ממשק דיג בר קיימה הוא חיוני לשמירה על ים בריא ומשגשג, המעניק שירותים חיוניים לאדם.

כיום, שיטות דיג הרסניות, כמו דיג מכמורת, וכשל ניהולי של הענף,מאיימים למוטט את הדגה בישראל והביאו לירידה של 45% בכמות השלל הכולל תוך 15 שנים. ללא רפורמה בענף הדיג, תמשך פגיעה סביבתית נרחבת, הן בהתחדשות מאגרי הדגה, והן פגיעה במינים בסיכון כמו צבים, כרישים ודקרים. המשמעות של פגיעה זו הוא אבדן מקור פרנסה ומוקד פנאי ונופש לאדם. רפורמה לאישוש הדגה והענף צפויה להכפיל את כמות השלל השנתית שיש היום, ולבסס את השלל על פרטים גדולים ואיכותיים של דגים מסחריים, תוך מזעור הפגיעה הסביבתית, וביסוס הענף כמקור משמעותי לדגי איכות, תוך שמירה על הים כמשאב פנאי ונופש עבור הציבור הישראלי. לכן אנו מקדמים הטמעת רפורמה בניהול ממשק הדיג הכוללת הוצאת שיטות הרסניות, קביעת גדלי מינימום ואזורים מוגנים להתחדשות הדגה, שדרוג מערכי האכיפה וההסברה ועוד.

לקריאה נוספת

מהן תקנות הדיג החדשות?

לאחר 4 שנים של עבודה קשה, 2 עתירות לבג"צ, קמפיין מתמשך והרבה הירתמות של הציבור, ביצענו מהפיכה בים התיכון ובשנת 2016 נכנסו לתוקפן רפורמות משמעותיות בענף הדיג כמו הקטנת צי המכמורתנים והגבלת אזורים ועומקים לאלו שנותרו, השבתת דיג בעונת רבייה, מכסות שלל לדייגים ספורטיביים ועוד. באמצע שנת 2018 יושם השלב הבא ברפורמה שקידמנו, עם העברת אחריות האכיפה לרשות הטבע והגנים, והקמת היחידה הימית החדשה. אנו מברכים וגאים על ההישג האדיר, אך יש עוד הרבה עבודה לעשות. בין השאר, החצי הכחול ממשיך לקדם עבודות מקצועיות ומעקב אחר החלטות פקיד הדיג בנוגע ליישום הרפורמה, למשל משך ותזמון השבתת הדיג בעונות הרבייה והגיוס, אשר צריכות להתבצע בצורה מקצועית ומבוססת מדע. בנוסף, אנו ממשיכים לפעול כדי להשבית את כל צי המכמורת ההרסני, במסגרת מתווה שיכלול פיצוי לדייגים.

עיקרי ההישגים של הרפורמה בדיג

מהם המים הכלכליים של ישראל?

המרחב הימי של ישראל מהווה נתח עצום משטחה הטריטוריאלי של ישראל – כ- 3950 קמ”ר של מים ריבוניים, בהם חלים כל חוקי המדינה. אולם, רוב השטח הימי שבאחריות ישראל (22,000 קמ"ר)  נמצאים במים העמוקים ומוגדרים כ"אזור כלכלי בלעדי", או בקיצור "מים כלכליים". מרחב זה עדיין אינו מוסדר מבחינה חוקית, ולכן משרד האנרגיה וחברות הגז פועלות שם כמעט ללא בקרה סביבתית של משרד הגנת הסביבה. הנוסח המוצע של חוק האזורים הימיים, האמור להסדיר את חוקי המדינה במים הכלכליים של הים התיכון, ובייחוד בנושא קידוחי גז ונפט, לא מקנה מעמד הולם למשרד להגנת הסביבה. לכן אנחנו מקדמים תיקון לחוק אזורים ימיים שיטמיע הסדרה ושקיפות בתחום הפקת האנרגיה שיאזן בין פיתוח ושימור, ופועלים להכרזת שמורה ימית בים העמוק של הפרעת פלמחים.

לקריאה נוספת

איך אני יכול/ה לשמור על הים?

ידע הוא כוח! הכירו את האתר שלנו – מאגר המידע מהגדולים ביותר בארץ בנושא הטבע הימי בים התיכון. המידע המוצג בו מבוסס על מחקרים מדעיים מישראל ומהעולם ומציג תמונת מצב מקצועית של ים התיכון בישראל ומה עלינו לעשות בכדי להציל אותו. מוזמנים גם להצטרף ולעקוב אחר דף הפייסבוק שלנו.

אתם העיניים שלנו בשטח! הורידו את אפליקציית SeaWatch המאפשרת לציבור לדווח על מפגעים אקולוגיים בים בזמן אמת כגון דיג לא חוקי, חיה ימית פצועה, זיהום ים ועוד. הדיווחים מגיעים מיידית לגורמי האכיפה והטיפול באמצעות מערכת טכנולוגית מתקדמת, כך תוכלו לקחת חלק פעיל בשמירה על הים.

לקריאה נוספת

מה זה 'ערך טבע מוגן'
או 'מין מוגן'?

אלו יצורים חיים שמוגנים מתוקף אכרזת ערכי הטבע המוגנים (2019) על פי חוק גנים לאומיים ושמורות טבע (1998). המשמעות היא שאסור לפגוע, לגעת או לאסוף אותם בכל צורה, לרבות דיג. במסגרת זו, כל היונקים הימיים, צבי הים, הכרישים והבטאים הם ערכי טבע מוגנים. בנוסף, כל הרכיכות (למעט דיונונים ותמנונים) מוגנות בים התיכון, וכך גם הצורבים (אלמוגים ושושנות ים), קווצי העור (מלפפוני ים, קיפודי ים, נחשוני ים וחבצלות ים), וחלק ממיני הדגים הינם ערכי טבע מוגנים. רשות הטבע והגנים אחראית על אכיפת ההגנה על מינים אלה, ואם נתקלתם בפגיעה או מכירה של ערך טבע מוגן – דווחו לנו באמצעות אפליקציית Sea Watch. בחצי הכחול אנחנו מקדמים הוספת מינים נוספים שבסכנת הכחדה לרשימת המינים המוגנים, כמו דקר הסלעים וטונה כחולת הסנפיר, כדי להבטיח שיהיו פה גם בעתיד.

לקריאה נוספת

מה זה מין ב'סכנת הכחדה'?

סטטוס הסיכון של מין נותן הערכת מצב לסיכויי השרידות של אותו מין ולמגמה של כמות הפרטים באוכלוסייה בטבע. 'בסכנת הכחדה' זה סטטוס אחד מתוך מדד של ארגון ה-IUCN (הארגון הבינלאומי לשימור הטבע), שקובע שאותו מין ספציפי נמצא תחת איום משמעותי ועלול להיכחד אם לא ינקטו צעדים משמעותיים לשימורו. מין שנמצא בטבע במספרים נמוכים, בין אם מוגדר בסכנת הכחדה או 'רק' קרוב לשם, הוא מין שלא מבצע את התפקיד שלו במערכת, כמו ויסות מארג המזון על ידי טריפה, בניית בית הגידול, סינון מים ועוד. משנות ה-50 של המאה הקודמת, 90% מאוכלוסיות הכרישים נעלמו מים התיכון, ורוב מיני הכרישים והבטאים בו נמצאים בסכנת הכחדה. כך גם צב הים הירוק, המתרבה לאורך חופי ישראל, נמצא בסכנת הכחדה, בנוסף למינים של דולפינים, חסרי חוליות ודגים כמו דקר הסלעים אשר במדינות ‬רבות ‬נצפתה ‬ירידה ‬של 88% ‬בשלל ‬הדקרים ‬תוך 20 ‬שנים. אנחנו כאן כדי להבטיח שהטבע ימשיך לתפקד כמערכת שלמה ויציבה ולא יהפוך ל'מוזיאון' שמסתכם בכמה מוצגים נדירים.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

לקריאה נוספת

שתפו: