חשיבותן של שמורות טבע ימיות

שמורת חיים ו-N שמורה: השמורה בראש הנקרה אכזיב כבר מצליחה. מקדמים עוד 6 שמורות גדולות בים התיכון שלנו

בשמורות ימיות עושר הדגים, הכמות שלהם, וגודל הגוף שלהם – גדולים יותר מאשר בשטחים שאינם מוגנים | צילום: אורי מגנוס

הכרזה, אכיפה וניהול של שמורות טבע ימיות – הפיתרון המיטבי לשמירת הטבע בים

מחקרים רבים מהעולם מצביעים על חשיבותן של שמורות טבע ימיות לצורך שימור תפקודו האקולוגי התקין של הטבע הימי. שמירה על הטבע בים והגנה על אזורים ללא דיג ופיתוח תשתיות מביאה תוך שנים ספורות להתאוששות ניכרת של הדגה בתוך השמורה ואפילו באזורים הסמוכים לשמורה. לדוגמה, סקרים שערכה חיא”ל בשנים האחרונות בשמורת ראש הנקרה ומחוץ לה מראים כי מרבית הדגים המסחריים משגשגים בשמורה בהשוואה לדלילותם באתרים שאינם מוגנים.

בישראל, רק 4% משטח הים התיכון מוגן כשמורות טבע מוכרזות (לעומת כ 25% משטח היבשה). גם השטחים המעטים המוגנים אינם זוכים כיום להגנה המקסימלית בפועל, בגלל מחסור במשאבי אכיפה ימית, וכיום רק שמורת ראש הנקרה מוגנת בצורה אפקטיבית.

על מנת להגן על הטבע הימי, יש להוביל להכרזה על שמורות גדולות שיאפשרו הגנה על מערכות אקולוגיות שלמות וכן על בעלי חיים ימיים גדולים שטווח המחיה שלהם רחב.

תכנית שמורות טבע ימיות של רט"ג מפרטת הקמתן של שמורות טבע ימיות, שישמרו אזורים מייצגים מבתי הגידול הימיים, הכוללים גם את האזורים בעלי תשתית רכה של חול נודד ואזורים שתשתיתם טינית, לצד אזורים של מצע סלעי קשה ובתי גידול ייחודיים כמו קניונים ורכסי הרים תת ימיים.

חשוב לייצג במסגרת השמורות הימיות את כל טווח העומקים וסוגי הסדימנט השונים, שכן בכל אחד מהם מצויה חברה אקולוגית אופיינית וייחודית.

תכנית רשות הטבע והגנים להרחבת השמורות הימיות לכדי 20% משטחי המים הטריטוריאליים מונחת בימים אלה לפתחם של מוסדות התכנון, וכוללת גם שטחים נרחבים מהשוניות הסלעיות ושטחי המצע הרך. יש לקוות שהתכנית תאושר במהרה, עם זאת חשוב לציין שההכרזה כשלעצמה אינה מספיקה לצורך שמירת המערכת האקולוגית, ויש להקצות משאבים מספקים לאכיפה ולניטור לצורך ניהולן האפקטיבי.

בנוסף, חשוב לערוך סקר לאיתור שוניות סלעיות וגם בתי גידול ייחודיים בתחומי המים הכלכליים של ישראל, מחוץ למים הטריטוריאליים, ולהגן על אתרים אלה במסגרת שמורות טבע ימיות. תנאי לכך הוא עיגון הכלים החוקיים המתאימים ב”חוק האזורים הימיים", המסדיר את ההתנהלות המשפטית במים הכלכליים.

הכרזת שמורות טבע ימיות תאפשר צמצום ההשפעות החיצוניות השליליות, כמו שינויי אקלים ופלישות ביולוגיות, על המגוון הביולוגי.

ד"ר אנריק סאלה בשבוע שמירת המגוון הביולוגי

בים התיכון

שמורות טבע ימיות הן הבסיס לשמירת הסביבה הימית

שמירת הסביבה הימית מבוססת על ארבעה עוגנים מרכזיים:

א. שמורות טבע ימיות

ב. ממשק דיג בר קיימא

ג. תכנון מרחבי מושכל

ד. מניעת זיהום ים

כל ארבעת העוגנים חיוניים לשמירה על ים בריא ומשגשג, המעניק שירותים חיוניים לאדם, אולם שמורות טבע ימיות הן הכלי המוכח, המבוסס והחשוב ביותר להגנה על הטבע הימי.

שטח מוגן ומנוהל הוא הדרך המוכחת ביותר להבטחת הבריאות והשגשוג של הטבע הימי, והתועלות הציבוריות שהוא מעניק לאדם.

שמורות טבע ימיות הן תיבות הנח שלנו: יצירת שמורות להגנה על אזורים רגישים, ייחודיים ותוך ייצוג הולם של המערכות האקולוגיות השונות בישראל, היא הדרך הטובה ביותר העומדת לרשותנו להבטיח את קיום הטבע הימי שלנו לאורך זמן.

שמורות ימיות עובדות!

שמורות ימיות הן הכלי המרכזי לשמירת הטבע הימי ותפקודי המערכות האקולוגיות בים. שמורות ימיות מחייבות השקעה ציבורית של משאב יקר ערך – השטח הימי, ולכן נדרשת תשובה על השאלה המתבקשת – האם השמורות הימיות הן כלי מוכח ומוצלח, המצדיק את ההשקעה?

אינספור מחקרים מעשרות השנים האחרונות, ובמיוחד מהתקופה האחרונה, הן בעולם והן בישראל, מצביעים בצורה ברורה על התשובה – שמורות ימיות הן כלי מוכח הנושא תשואה ציבורית ותועלות ברורות.

הצלחת השמורות הימיות בעולם ובישראל

השאלה המרכזית לבחינת הצלחת שמורות ימיות היא: כמה?

או בשפה מדעית: כמה משקל? (ביומסה – משקל הדגים ליחידת שטח), כמה מינים? (מגוון מינים), כמה צפוף? (צפיפות בעלי החיים) וכמה גדול? (גודל הגוף של החיות).

הרציונל העומד מאחורי מדדים אלה הוא שבשמורות ימיות בהן מתקיים איסור דיג, בעלי החיים גדולים יותר. בעלי חיים גדולים יותר מתרבים בצורה יעילה יותר ומספרם עולה (צפיפות) וכפועל יוצא, גם הביומסה עולה. בזכות הסביבה המוגנת והחזרת האיזון האקולוגי, מיני בעלי חיים שנעלמו מהשמורה או התמעטו בה מאוד – ישובו אליה, וכך מספר המינים ביחידת שטח גדל (מגוון מינים).

מחקר ב- 124 שמורות ימיות ברחבי העולם מצא: שמורות ימיות בהגנה מלאה נותנות יותר.

שמורות ימיות בהגנה מלאה עובדות:

• מחקר שבדק 124 שמורות ימיות ברחבי העולם, גילה כי תפוקת שמורות ימיות שנאסר בהן הדיג עולה משמעותית בכל מדדי השמורה שנבדקו, לעומת השטח שמחוץ לשמורה: צפיפות דגים, ביומסה (משקל ליחידת שטח), גודל דגים ומגוון המינים לאורך זמן.

• מחקר נוסף השווה את הביצועים של שטחים מוגנים ואזורים בהם מותר לדוג ב-87 אתרים ברחבי העולם. מההשוואה עולה כי מספר מיני הדגים הגדולים כפול בשטח המוגן לעומת שטחי דיג. כמו כן, הביומסה של דגים גדולים בכלל ושל כרישים בפרט גדולה (פי 5 ופי 14, בהתאמה) באזורים מוגנים לעומת אזורי דיג.

העליה במדדי ההצלחה בתוך שמורות ימיות בהגנה מלאה, לעומת השטח שמחוץ לשמורה:

נתונים: Lester, S.E., Halpern, B. S., Grorud-Colvert, et al, 2009