החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

שמורת נביעות מרכז המדרון

שמורת נביעות מרכז המדרון

 

הדרך לים העמוק

מדרון היבשת הוא האזור בו קרקעית הים משתפלת מערבה ממדף היבשת, אל מישור הבתיאל שבים העמוק. מול חופי חדרה, במרחק של כ-30 ק"מ מהחוף, משתרעת שמורת "נביעות מרכז המדרון" ממרכז מדרון היבשת שבעומק 400 מ' ועד בסיסו של המדרון בעומק 1100 מ' מתחת לפני הים.

כשגז הופך לחיים

צילום: החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2025.

בחציה הצפון-מערבי של השמורה, בבסיס מדרון היבשת, פרושים בתי גידול ייחודיים, בהם נביעות מתאן (Cold seeps) בתצורת אבעבועים (Pockmarks) – מערכות אקולוגיות המוגדרות במסגרות בינלאומיות כרגישות וכיעד מרכזי לשימור- Vulnerable Marine Ecosystems. מערכות אקולוגיות אלה מספקות שירות מערכת חיוני בעל ערך סביבתי וכלכלי גבוה, מכיוון שהן מנטרלות את גז המתאן המפעפע מתת – הקרקע. מתאן הוא גז חממה עוצמתי, והמערכות האקולוגיות מנצלות אותו ומונעות ממנו לפעפע לאטמוספירה ולהחריף את שינוי האקלים. הסקרים בשטח הראו כי הרוב המכריע של האבעבועים שנסקרו כוללים נביעות גז פעילות המאופיינות בעושר ביולוגי יוצא דופן. סביב הנביעות תועדו תולעים כימוסינטטיות שחלקן מאריכות חיים לעשרות ואף מאות שנים, סרטנים, קיפודי-ים ודגי ים-עמוק לרבות כרישים. הנביעות מהוות מעין "נווה מדבר" בים העמוק, ויש עדויות שהן מקור לתרומה קריטית לכלל הסביבה הימית באזור.

תושבי הקבע בשמורה

כמחצית משטח השמורה הוא שדה האבעבועים בו בתי גידול כימוסינטטיים אופייניים. בנוסף, כשליש משטח השמורה הוא בית גידול מייצג של מצע רך במדרון היבשת ושאר שטח השמורה הוא בית גידול מייצג של מצע רך בבסיס מדרון היבשת, מתחת לעומק 1,000 מ' ומחוץ לשדה האבעבועים.

 

צברי תולעים כימוסינטטיות מהמין Lamellibrachia anaximandri | צילום: החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2025.

צברי תולעים כימוסינטטיות מהמין Lamellibrachia anaximandri | צילום: החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2025.

סרטן Geryon longipes מחופר באופן חלקי בסדימנט נביעת גז פעילה | צילום: החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2025.

 

מלפפון ים (יתכן שמהסוג Mesothuria) המדביק לגופו חלקיקי סדימנט מהסביבה וחי בעומק 1000 מ'. ניזון מחומר אורגני בקרקעית, מין מוגן | צילום: החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2025.

סרטן ארוך בטן מהסוג Metapenaeus. ניזון מחומר אורגני בקרקעית ומשמש כטרף למינים אחרים בים העמוק | צילום: החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2025.

צינון אמריקאי (Polyprion americanus), דג טורף גדול, הנמצא לעיתים בקרבת ספינות טרופות | צילום: אוניברסיטת רוד איילנד, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2010.

 

קיפוד ים מהמין Gracilechinus elegans (מין מוגן, מסומן בחץ צהוב) על צבר של תולעי Lamellibrachia anaximandri - תולעים ייחודיות החיות בשיתוף עם חיידקים כימוסינתטיים המנצלים את גז המתאן שסופגות התולעים לתוך גופן לצורך הפקת אנרגיה. חץ ירוק - צינור עשוי כיטין המהווה את דופן גוף התולעת; חץ תכלת – זר סינון המשמש לקליטת גז המתאן והחמצן מהסביבה; חץ אדום - מצע חיידקי (כתם בצבע לבן) בסביבת התולעים המורכב מחיידקים המנצלים גם הם את הגז המפעפע מהקרקעית | צילום: החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2025.

 

כריש גלדן שחור פה (Galeus melastomus), כריש אופייני לקרקעית הים העמוק, מין מוגן | צילום: החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2025.

דג מהמין בקלה ים תיכונית (Merluccius merluccius). נמצא בקרבת הקרקעית במשך שעות היום ועולה למים רדודים יותר בשעות הלילה | צילום: אוניברסיטת רוד איילנד, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2010.

סרטן ממשפחת ה- Glatheidae (חץ צהוב) בסמוך לצבר של תולעים כימוסינטטיות (חצים כתומים) | צילום: החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2025.

צילום: החברה להגנת הטבע, חקר ימים ואגמים, 2025.

החיים שלא רואים

צילום: החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2025 | צילום סרטן: עוז ריטנר, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת ת"א.

האזור שסובב כל נביעת גז, מתאפיין בנוכחות תלוליות צפופות שמשוות לקרקעית מראה גבשושי. התלוליות הינן תוצאה של פעילות ביולוגית בתת הקרקע. מחקר חדש מצביע על כך שהתלוליות הן למעה אזור של מחילות צפופות של סרטן מהמין Calliax lobata שלו תפקיד במגוון תהליכים ביו-גיאוכימיים. סרטן זה, למעשה "מגנן" (gardening) את אוכלוסיות החיידקים המתפתחות באזור נביעות הגז ובכך מגדילים את טווח ההשפעה של הנביעות עד כדי סדר גודל אחד מעל שטחן בפועל.

 

מכלול נדיר של תהליכים

בשמורה מתקיים מכלול ייחודי של ערכים סביבתיים אשר הופכים אותה לאתר מרכזי לשימור בים התיכון הישראלי. באזור זה מצויים בתי גידול כימוסינטטיים סביב אבעבועים בהם נביעת גז, שבהם מתקיים ניצול של מתאן המשתחרר מהקרקעית, ובכך מתבצע תהליך אקולוגי חשוב המקטין פליטה של גז לאטמוספירה. המדרון עצמו מהווה ציר מרכזי להעברת חומרי הזנה ממדף היבשת אל הים העמוק, ומציג תצורות גיאולוגיות בולטות כגון העתקים וצלקות של גלישות קדומות. מעליו, בעמודת המים, מתקיים עושר יחסי של פלנקטון בשכבת המים העליונה ותהליכים אקולוגיים של שקיעה והסעת חומר אורגני, המעשירים את קרקעית הים העמוק ותורמים ליצירת מערכת אקולוגית מורכבת. השילוב בין תהליכים ביולוגיים, גיאולוגיים ואוקיאנוגרפיים הופך את שמורת נביעות מרכז המדרון לאתר בעל חשיבות רבה להבנה ולשימור של המערכת הימית כולה. אכרזה על השמורה תגדיל את היקף השטחים המוגנים באזור הכלכלי הבלעדי מ 2% ל- 3.5% ותבטיח את שימורם של כ- 100 קמ"ר נוספים של בתי גידול ייחודיים בעלי חשיבות בינלאומית.

 

שרידי העבר – חיים בהווה

צילום: אוניברסיטת רוד איילנד, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2010.

 

צילום: אוניברסיטת רוד איילנד, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2010.

מוקד עניין בבית הגידול המייצג של המצע הרך בשטח השמורה, נמצא על גבי מבנה של ספינה טרופה בעומק של כ-640 מ'. הספינה הטרופה אמנם לא מהווה שיקול בהצעת גבולות השמורה, אך שרידי הספינה מהווים מצע קשיח עליו התפתחה לאורך השנים חברת חי ייחודית המהווה בפועל "אי" ומוקד של עושר ביולוגי. על גבי שדרית הספינה והאלמנטים המתכתיים השונים, מופיע כיסוי של אלמוגים רכים ושושנות ים ומסביבה נצפו מיני סרטנים שונים ודגים, לרבות פרטים של "דג הספינות הטרופות" – צינון אמריקאי Polyprion americanus.

הספינה היא כפי הנראה ספינת המסחר הנורווגית SS HERO שהייתה במסע מביירות לפורט סעיד וטורפדה על ידי צוללת גרמנית בשנת 1942. הספינה הייתה חלק מצי הסוחר הנורווגי שפעל במלחמת העולם השנייה תחת שליטת בעלות הברית והעביר אספקה חיונית לאירופה. 

צילום: אוניברסיטת רוד איילנד, אוניברסיטת חיפה וחקר ימים ואגמים לישראל, 2010.

חזון השמורה

השמורה הימית "מרכז מדרון היבשת" תגן על בתי גידול ייחודיים ובתי גידול מייצגים בקרקעית ובעמודת המים של מדרון היבשת ובים העמוק שלחופי ישראל, לרבות מערכות אקולוגיות נדירות שרק לאחרונה החל האדם לגלות ולהבין את חשיבותן. כחלק מרשת שמורות קיימות ומתוכננות במים הריבוניים והכלכליים של ישראל, השמורה תהווה חוליה מוגנת התורמת לרצף הגנה בין בתי גידול ושטחים מוגנים במדף היבשת ובין הים העמוק (בציר מזרח – מערב) וכן בין בתי גידול בדרום ובצפון מדרון היבשת (בין אזור "גלישת פלמחים" בדרום, וגלישת דור וקניון אכזיב בצפון). שמירה על מרחבים רגישים אלו תסייע להבטיח את תפקודה התקין של המערכת הימית – לרבות תפקוד של מיתון שינוי האקלים באמצעות פעילות ביולוגית לניטרול גזי חממה – לטובת הדורות הבאים ולמען שגשוג החיים בים.

חוברת שמורת ים | נביעות מרכז המדרון

שתפו:
להמשך קריאה: גן לאומי ים קיסריה