החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

משבר האקלים בים התיכון

ד"ר אנריק סלה, נשיונל ג'יאוגרפיק, מדבר על שמירת הים למען הטבע, האדם והאקלים, הוועדה הבינמשרדית למרחב הימי, אפריל 2021

משבר האקלים בים התיכון

מאז תחילת העידן התעשייתי, בני אדם מפיקים אנרגיה בתהליך הפולט פחמן דו-חמצני וגזי חממה נוספים. גזי חממה אלה גורמים לאפקט החממה, התחממות האוויר והים, ושינוי אקלימי נרחב הפוגע במערכות הטבעיות. אותן מערכות טבעיות, ובעיקר האוקיינוסים שבהם מתרחשת מרבית קליטת החום מהאטמוספירה וחלק ניכר מהספיחה של גזי חממה – הן אלה ששמרו על אקלים מאוזן בכדור הארץ. התוצאה: כדור הארץ הולך ומתחמם, ישירות בגלל גזי החממה הנפלטים, ובעקיפין כי אנחנו פוגעים ביכולת של הטבע לקבע את אותם גזי חממה. כמעט בכל שנה נשברים שיאי חום חדשים ומזג האויר נהייה קיצוני יותר. 

בחלקו המזרחי של הים התיכון הכולל גם את הים התיכון הישראלי, ההתחממות מתרחשת בקצב מהיר פי שלושה מאשר הממוצע העולמי. נכנסתם לים לאחרונה בקיץ והרגשתם כמו ג'קוזי? המשמעות של משבר האקלים אדירה: שינוי בכל היבט של חיינו – האוכל שאנחנו אוכלים, המים שאנחנו שותים והאוויר שאנחנו נושמים.

במקביל, אנחנו מדורגים בשליש העליון של המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה לנפש, ועושים ממש מעט כדי לשנות את המגמה המסוכנת. גם מבקר המדינה קבע שישראל כושלת בהתמודדות עם משבר האקלים. דוגמא לחוסר ההתמודדות ואפילו המשך הפגיעה של ישראל ל ביכולת לעמוד ביעדי האקלים, היא התכנית להרחבת קידוחי הגז בים התיכון, תכנית שאנו נאבקים בה.

הפתרון למשבר האקלים מתחיל בעצירת הפליטות המזיקות של גזי חממה שגורמים בני האדם. במקביל, הגנה על הטבע הימי, ושמירה על טבע בריא וחזק, תאפשר לטבע לקלוט חלק מהפחמן והמתאן שאנחנו פולטים ולמתן את העוצמה של השינויים ושל המשבר. שמירה על האיזון במערכות הטבעיות גם תעזור לנו לשרוד טוב יותר ולהתאים את עצמנו לעולם מתחמם, המתאפיין ביותר סערות, שיטפונות ובצורות.

איך משבר האקלים משפיע על הים התיכון?

ההשפעה הגדולה והמשמעותית ביותר של שינויי אקלים על הים התיכון היא התחממות מי הים. מזרח הים התיכון מתחמם בקצב מואץ והטמפרטורה שלו עלתה בכ-3 מעלות בעשורים האחרונים. התחממות זו פוגעת במינים מקומיים שפשוט לא מצליחים לשרוד את הטמפרטורות החמות האלה.

התחממות המים (הגורמת להתרחבות המים) והמסת הקרחונים, גורמים לעלייה במפלס פני הימים והאוקיינוסים בעולם. לפי התחזית שגיבשה מכון חקר ימים ואגמים, על ישראל להיערך לתרחיש שבו עד שנת 2050 מפלס פני הים יגיע לגובה מרבי של 1.2-0.8 מ' מעל המפלס כיום.

פחמן דו חמצני אשר נפלט לאטמוספירה ונספג בכמויות גדולות בים גורם לא רק לחימום הים אלא גם להחמצתו (מלשון חומציות). שינוי זה עלול להשפיע על היכולת של בעלי הקונכיות להשקיע שלד גירני (ראיתם פעם מה קורה לאבן גיר כששופכים עליו מיץ לימון או נוזל חומצי אחר?).

ההתחממות של הים, בעיקר במים הרדודים, פוגעת מאוד במינים המקומיים שלנו, שרובם התפתחו במקור באוקיינוס האטלנטי הקר. עבור חלק ממינים אלה, האזור שלנו נחשב לקצה גבול התפוצה שלהם טמפרטורת המים, וכן כל התחממות נוספת כבר אינה נסבלת עבורם ועלולה לגרום להכחדתם.

לתוך הקלחת החמה הזו נכנס איום נוסף על המגוון הביולוגי המקומי – התבססותם של מינים זרים פולשים. אלה מינים המועברים לאזורים חדשים בצורה מכוונת או בשוגג בעקבות פעילות האדם. ההערכות לגבי מספר המינים הזרים שהתבססו נכון להיום בים התיכון נע בין 600-700 מינים ועד למעל לאלף מינים.

החוף הישראלי מהווה את “אתר הנחיתה” העיקרי של מינים זרים מים סוף דרך תעלת סואץ וגם “אתר שיגור” עיקרי לשאר הים התיכון. בעשורים האחרונים נצפית התבססות הולכת וגוברת של מינים זרים במים הרדודים, עד עומק של כמה עשרות מטרים. חלק מן המינים הזרים החודרים לחופינו מתבססים, נפוצים ומשפיעים באופן ניכר על המערכת ולכן נחשבים כמינים פולשים. יש להניח כי מרבית המינים “חובבי חום” אלה מוצאים את התנאים החדשים במזרח הים התיכון – ההולך ומתחמם – מתאימים לדרישותיהם ומאפשרים את שגשוגם והפצתם במרחבי הים.

 

נתקלת במין פולש?

 

הים הוא המזגן העולמי: עושים מהלימון לימונדה

הטבע עובד כמו מכונה משוכללת. שיודעת לקלוט ולנטרל גזי חממה – ולשמור על איזון בריא באטמוספירה.

שליש מהפחמן הדו חמצני המזיק שהאנושות פולטת לאטמוספירה (ומאיץ את ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים) – מקובע חזרה בים, בעיקר – ביצורים ימיים, באמצעות שני תהליכים:

1. הפיכת פחמן דו-חמצני לאנרגיה: האצות ‬הימיות, ‬הפיטופלנקטון, ‬פועלות ‬כ"‬מפעל ‬מיחזור": ‬הן ‬ממירות ‬חלק ‬מהפחמן ‬הדו ‬חמצני ‬המזיק ‬לסוכר ‬הבונה ‬את ‬גופן ‬בתהליך ‬הפוטוסינתיזה (ופולטות ״‬על ‬הדרך״ ‬חמצן ‬–‬ ‬אותו ‬אנו ‬נושמים).‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

2. הפיכת פחמן דו-חמצני לגיר: גיר הוא ‬החומר ‬המרכיב ‬קונכיות ‬ואת ‬השלד ‬של ‬יצורים ימיים רבים קטנים כגדולים. ‬יצורים זעירים, ‬הנקראים ‬קוקוליטופורים וחוריריות, שהם ‬בעלי ‬שלד ‬גירני ,‬קולטים ‬פחמן ‬דו ‬חמצני ‬מהמים,‬ וממירים ‬אותו ‬לשלד ‬או קונכיה. ‬כך "‬מתפנה ‬מקום" ‬בים ‬לקליטת ‬פחמן ‬דו ‬חמצני ‬נוסף ‬מהאטמוספירה. ‬כשיצורים ‬אלה ‬מתים, ‬השלד ‬שלהם ‬שוקע ‬לקרקעית ‬הים, ‬עם ‬הפחמן ‬הכלוא ‬בצורתו ‬‬בתוך ‬השלד. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

שלדים גירניים של חוריריות (Foraminifera) – פחמן דו חמצני בצורתו המנוטרלת, שאינה גורמת לשינויי אקלים. צילום: אורית חיימס קפצן.

אצות שונות מהפיטופלנקטון - השפעת שינוי אקלים על הים התיכון

אצות שונות מהפיטופלנקטון צילום: National Oceanic and Atmospheric Administration/Department of Commerce (NOAA) Courtesy of Dr. John R. Dolan Oceanographic Laboratory of Villefranche; Oceanological Observatory of Villefrance-sur-Mer ;NOAA MESA Project

כך, הריכוזים הגבוהים של הפחמן הדו חמצני הגורמים לשינוי אקלים – מקובעים והופכים להיות חלק מהטבע הימי. הטבע ‬בים ‬מהווה ‬מעין ״‬מזגן ‬עולמי" ‬הממתן ‬חלק ‬מההשפעות ‬המזיקות ‬של ‬הריכוזים הגבוהים של הפחמן ‬הדו ‬חמצני. ‬הודות ‬לחי ‬בים, ‬קצב ‬השינויים ‬באקלים ‬כדור ‬הארץ ‬מואט והמזגן ‬העולמי ‬של ‬הטבע ‬הימי ״‬עושה ‬מהלימון ‬לימונדה״.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

אך תהליך חשוב זה מתרחש רק אם אנחנו מנהלים את הים נכון, ושומרים על הטבע שבו. ב-150 השנים האחרונות, בני האדם מעמיסים על האטמוספירה פחמן בקצב הולך וגובר – ושוחקים את היכולת של הטבע לאזן את האקלים.

היכולת של הים לאזן את האקלים מצויה בסכנה

לים יש תפקיד חשוב בשמירה על אקלים יציב, אך היכולת של הים לאזן את האקלים מצויה בסכנה נוכח השינויים הגלובליים. אז מה עושים? קודם כל, שומרים על הטבע. השמירה על הטבע בים, באמצעות שמורות טבע, תכנון ימי מושכל וממשק דיג בר קיימה, מאפשרת לטבע הימי להמשיך לשגשג, להיות חסין יותר לשינוי האקלים, ואף לסייע למתן את שינוי האקלים באמצעות ספיחת פחמן דו חמצני.

שמורות טבע ימיות הן הכלי המרכזי והיעיל ביותר לשמירה על הסביבה הימית. הים התיכון נחשב לים המאוים ביותר בעולם והלחצים עליו מתחלקים ללחצים מקומיים, שבידינו היכולת לנהל אותם – הרס בית הגידול, דיג יתר וזיהום כתוצאה מפעילות תשתיות, ספינות דיג וחקלאות ימית, וללחצים גלובליים אשר ביכולתנו רק לנסות ולהסתגל אליהם. שמורות טבע ימיות מונעות את הלחצים המקומיים על הטבע, ובכך מאפשרות לו להתמודד ביתר הצלחה עם השינויים הגלובליים המאיימים עליו. מערכת אקולוגית מאוזנת ובריאה, אשר הלחצים המקומיים בה ממוזערים, היא מערכת עמידה יותר לשינויים הגלובליים.

חשוב לשמור על תיבות האוצר הטבעיות של הים התיכון כרשת שמורות ימיות – וכך גם הים, מצידו, ישגשג ויוכל לסייע במיתון שינוי האקלים.

השפעת שינוי אקלים

שינוי אקלים משפיע על מערכות אקולוגיות ימיות

 

איורים מתוך: חוברת שמורות ימיות – תיבות האוצר של הים התיכון

חוברת - שמורות טבע ימיות

דיג מכמורת מחריף את שינויי האקלים

דיג במכמורת, ספינה הגוררת רשת על קרקעית הים ולוכדת חיות ודגים ללא אבחנה, ידועה שנים רבות כשיטת הדיג ההרסנית ביותר לטבע, וגם כשיטת דיג לא יעילה הפוגעת בחיות מוגנות ובמיני דגה ללא ערך מסחרי, הנזרקים חזרה לים מתים.
מחקר חדש חושף גם את הפגיעה האקלימית של שיטת דיג זו.
המכמורת מרחיפה את קרקע הים שאותו היא "חורשת", ובכך משחררת פחמן שהיה אצור בקרקעית הים, וגורמת לו לפלוט גזי חממה בהיקף השווה לזה  של כלל התעבורה האווירית הגלובלית – 1 ג'יגה-טון פחמן בשנה!

שחרור הפחמן למים מגדיל את תהליך עליית החומציות של הים, ומחריף את שינויי האקלים.

 

מאמר בעיתון The Guardian

אז מה אפשר לעשות, ממש כאן בישראל?

1.מתכננים מחדש את משק האנרגיה של ישראל: מקפיאים את הרחבת קידוחי הגז, את האסדה החדשה המיועדת ליצוא גז, ואת התכנית להנחת צינור ליצוא גז!

2.מקדמים אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית ובמיוחד אנרגיה סולרית באזורים בנויים.

3.שומרים על הטבע הימי באמצעות 30% שמורות ימיות עד 2030.

4.דורשים מהממשלה פעולה נחרצת לעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית.

5.משביתים את דיג המכמורת!

6.יש לשקול הטלת מס פחמן על פליטות ודליפות של גז טבעי, וזאת כדי לצמצם פליטות אלו. יש לכלול במחיר הגז את העלות החיצונית שלו, ולייעד את כספי המס להמשך עידוד של התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות.

שתפו:
להמשך קריאה: הסיכון של משק הגז לאקלים