החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

קיפוד ים סגול

קיפוד ים סגול. צילום: יוסף סגל

קיפודי הים שייכים למערכת קווצי עור שנמצאת רק בים וקרובי משפחה של מלפפוני וכוכבי הים

גופם בנוי מקופסית שלד עגולה או אליפטית שממנה מזדקרים קוצים כלפי חוץ. בניגוד לקיפודי הנזרית (Diadema)  שנפוצים במפרץ אילת (ולאחרונה גם הגיעו לים התיכון) שלהם קוצים ארוכים שדקירתם עלולה להכאיב מאוד (אך אינה מסוכנת), קוציו של קיפוד ים סגול קצרים ועבים יותר, כך שדקירה מאותם קוצים פחות מאיימת. למרות שמם, צבע הקוצים לעיתים בעל גוון ירוק, חום או אדום.

מין זה חי בחופים הסלעיים שבים התיכון וצפון מזרח האוקיינוס האטלנטי, מאזור הכרית (הטווח שבין הגאות והשפל) ועד לעומק של 30 מטר. תזונתם מורכבת בעיקר מאצות, אותם הם מגרדים מהסלעים עם פה דמוי מקור בעל 5 שיניים! 

מאפיין נוסף שיש לרוב קווצי העור הינו יכולות רגנרציה מרשימות, כלומר חידוש של רקמה, איברים וגפיים וכן "סימטריה מחומשת" בגוף. גופם של קיפודי הים בנוי מקופסית שלד עגולה או אליפטית שממנה מזדקרים קוצים כלפי חוץ.

הרבה מקווצי העור המקומיים לחופי ישראל הולכים ונעלמים. למשל, כמעט ולא רואים כאן יותר את קיפוד הים הסגול אשר היה נפוץ בחופינו בעבר. מאחר ויש להם תפקידים רבים במערכת האקולוגית הימית, סביר מאוד להניח שהיעדרותם מהמערכת היא אחד הגורמים התורמים לשינויים שאנחנו רואים כיום בסביבה החופית שלנו. מאידך, מינים פולשים מחליפים חלק מהתפקודים האלה.

לקווצי העור יש חשיבות אקולוגית רבה במערכת הימית עקב היותם נפוצים מאוד בים העמוק במקביל להופעתם גם באזורים רדודים. קיפודי ים, אשר רועים אצות שגדלות על המצע הסלעי, מווסתים את כמות האצות ומונעים השתלטות של מינים מסוימים שם וכך מגבירים את המגוון הביולוגי. הם גם מתפקדים כמהנדסים סביבתיים מאחר שתוך כדי רעייה הם חופרים לתוך הסלע עצמו ומסוגלים לערער את היציבות וכך לשחרר חומרי הזנה למים. כמו כן, קווצי העור מקבעים כמות פחמן גדולה במהלך חייהם עבור השקעת שלדם הגירני ובכך לוקחים חלק חשוב במעגל הפחמן העולמי. לאותו שלד יש גם תפקיד גאולוגי כמרכיב במבני גיר סלעיים בים וביבשה.

קיפודי ים בים התיכון

בעבר (עד לפני 30 שנה לערך), קיפודי הים הסגולים היו נפוצים ביותר בחופי הים התיכון בישראל. צפיפותם הוערכה בשני פרטים למטר רבוע בממוצע. מאז אוכלוסייתם הצטמצמה בהדרגה וכיום הם נדירים ביותר באזורנו. 

לדעת חוקרים שעוסקים בתחום, היעלמותם קשורה לשני תהליכים שהולכים ותופסים תאוצה בשנים האחרונות:

  1. התחממות גלובלית והתבססות מינים פולשים בים התיכון. מחקרים הראו שבטמפרטורות המים הגבוהות אליהן מגיע הים בשיא עונת הקיץ כיום למעלה מ-31 מעלות, בהשוואה ל-29 מעלות בעבר, שרידות הקיפודים יורדת משמעותית ומקשה עליהם לעבור בשלום את העונה החמה. או בקיצור – רבים מהם "מתים מחום", פשוטו כמשמעו.
  2. הידלדלות מזונם. דגים צמחוניים פולשים – דגי הסיכן (אראס), שהגיעו מים סוף, נעשו נפוצים בעשרות השנים האחרונות, ומחסלים את יערות האצות שאיפיינו בעבר את קו החוף הישראלי ומותירים סלע חשוף ושומם. בעלי חיים שתלויים באצות למחסה ומזון עלולים להיפגע מכך. קיפודי ים שגודלו במקומות שמהם הורחקו דגי הסיכן קיבלו אספקת מזון גדולה יותר והראו פוטנציאל רבייה גבוה משמעותית, מחבריהם שגודלו ביחד עם הסיכניים. 

אז מפני מה אנחנו שומרים עליהם, ואיך?

קווצי העור נוצלו על ידי האנושות לאורך ההיסטוריה ועדיין מנוצלים רבות כיום, גם בים התיכון, לצורכי מאכל כמו גם לצרכי מחקר פיזיולוגי וביולוגי. קשה להצביע על הגורמים הנקודתיים שהביאו להיעלמותם מאזורנו, אך חלק סוברים כי זה קשור, בין היתר, לכניסת מינים פולשים שהתבססו במקומם, לרמות זיהום גבוהות ולהתחממות המים.

בעוד שהתחממות הים נובע מתהליכים גלובליים שאין ביכולתה של מדינת ישראל להשפיע משמעותית עליהם, פלישת דגי הסיכן ניתנת לבקרה וויסות ברמה המקומית. דגים אלו מהווים מקור מזון עיקרי לדגים טורפים גדולים בכלל ודקרים (לוקוסים) בפרט. בדיקת מקורות המזון של דגי הדקר העלתה שסיכניים מהווים כ-70% ממזונם! גם חסרי חוליות טורפים כמו תמנונים ודיונונים מתבססים על אותו מקור מזון.

אישוש אוכלוסיות הטורפים על ידי הגבלת הדיג (בעיקר באמצעות שמורות טבע ימיות או הגבלות ספציפיות על דיג הדקרים) יכול לצמצמם את השפעות הסיכניים ולאפשר למערכת האקולוגית להתאושש מרעיית היתר. שיפור זה יכול להעניק לקיפודים ובעלי החיים התלויים באצות יותר משאבים להתמודדות עם הפרעות סביבתיות גלובליות – כמו התחממות המים. בנוסף, מאחר וקווצי העור חיים על קרקעית הים אשר נמצאת תחת איום מתמיד של זיהום, דיג מכמורת ובניית תשתיות ימיות, החצי הכחול פועל להקמת שמורות טבע ימיות רחבות שיגנו על המצע החולי והסלעי שם הם חיים. כמו כן, עלינו להשקיע מאמצים בחינוך והסברה בנוגע להשלכות של זיהום ימי ושינויי אקלים על הים שלנו ולעשות כל שביכולתנו למתן את השפעותיהם.

 

קיפודי ים (כמו כל קווצי העור) מוגדרים כמוגנים על פי החוק הישראלי וכל פגיעה בהם אסורה. נתקלת בפגיעה בקיפודי ים? מכירה או איסוף שלהם?

קיפוד ים סגול

Paracentrotus lividus

איך הוא נראה?
למרות‭ ‬שמו‭ ‬בעברית‭ ‬צבעו‭ ‬של‭ ‬קיפוד‭ ‬הים‭ ‬הסגול‭ ‬נע‭ ‬מסגול, ‬אדום‭ ‬וגווני‭ ‬חום‭ ‬ועד‭ ‬צהוב‭ ‬וירוק. ‬קיפוד‭ ‬הים‭ ‬עגול‭ ‬וקוציו‭ ‬יחסית‭ ‬קצרים‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
נמוך. ‬בעבר‭ ‬מין‭ ‬זה‭ ‬היה‭ ‬נפוץ‭ ‬בחופי‭ ‬ישראל, ‬אך‭ ‬מספריו‭ ‬ירדו‭ ‬משמעותית‭ ‬ככל‭ ‬הנראה‭ ‬עם‭ ‬עליית‭ ‬טמפרטורת‭ ‬מי‭ ‬הים‭.‬

 

צילום: יוסף סגל

נזרית ארוכת קוצים

Diadema setosum

איך הוא נראה?
קיפוד‭ ‬ים‭ ‬שמוכר‭ ‬לנו‭ ‬מאד‭ ‬מאילת‭ ‬וקוטר‭ ‬גופו‭ ‬יכול‭ ‬להגיע‭ ‬עד‭ ‬7‭ ‬ס‭"‬מ. ‬צבעו‭ ‬לרוב‭ ‬שחור‭ ‬וקוציו‭ ‬דקים‭ ‬וארוכים. ‬לעיתים‭ ‬גוון‭ ‬הגוף‭ ‬והקוצים‭ ‬בהיר‭ ‬וסגלגל‭.‬

מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬לראות‭ ‬אותו‭ ‬אצלנו‭?‬
גבוה. ‬החל‭ ‬להתבסס‭ ‬לאחרונה‭ ‬בחופי‭ ‬ישראל‭.‬

 

צילום: עמרי ברונשטיין

מדריך מקוון ליצורי הים התיכון

אראסים, אצות וקיפודים – דרמה בשינוי מתמיד בים התיכון | ארז ירוחם, אקולוג ימי בחברה להגנת הטבע

שתפו:
להמשך קריאה: לכל הדיירים