נגישות
כלי נגישות
רפורמת הדיג

שיטות דיג הרסניות

בענף הדיג קיימות 3 שיטות דיג שאינן בנות קיימא, והן פוגעות בהתחדשות הדגה
ובמרבית הדייגים בענף.

א.דיג המכמורת שיטת הדיג הלא יעילה והפוגענית ביותר.

מכמורתנים
חופיים
ודייגי הקפה
ספורטיביים
ספורטיביים
מסחריים
תחרות על חלק
ממיני הדגים

שיטת המכמורת, ממנה נהנים רק כמה עשרות דייגים, פוגעת במשאב הדגה בכלל, בפרנסתם של רוב הדייגים המסחריים בישראל – הדייגים החופיים, ובהנאתם של עשרות אלפי דייגים ספורטיביים וחובבי ים. שיטה זו אינה סלקטיבית, ופוגעת בדגיגים הצעירים, שאם היה מתאפשר להם לגדול – היו יכולים להתפס כשלל איכותי בשיטות דיג סלקטיביות יותר (דיג חופי וספורטיבי) ולייצר ערך כלכלי וחברתי גבוה בהרבה עבור המשק הישראלי.

50% משלל המכמורת מושלך חזרה לים, בד״כ ללא רוח חיים. למעלה מ-70% מהדגים בשלל המכמורת בישראל הם מתחת לגודל התקני בחוק (תקנות הדיג 1937, סעיף 6), כלומר הדגיגים נידוגים בטרם הספיקו להתרבות.

ניתוח של הרכב השלל מצביע על כך שכ- 90% מהמינים האופייניים לשלל הדיג החופי נידוגים גם במכמורת. כדי להבין את משמעות החפיפה במינים, נבחן את המשמעות שלהם בהרכב שלל המכמורת: על פי נתוני אגף הדיג, מיני המטרה של הדיג החופי הם 30-45% מהביומסה המסחרית (landed catch) בשלל המכמורת (ועוד חלק לא ידוע בשלל המושלך). על פי נתוני שלל כולל (total catch), כ-30% מהפרטים הנתפסים במכמורת הם ממיני מטרה של הדיג החופי ודיג ההקפה (44%, כאשר מתייחסים לדגים בלבד ללא חסילונים). דגים הנתפסים במכמורת קטנים בהרבה מבני מינם הנתפסים בדיג החופי ובדיג ההקפה, ומצויים מתחת לגודל המינימום החוקי ומתחת לגודל הבשלות המינית. למשל, הגודל הממוצע בשלל המכמורת של פרטים מארבעה מינים בעלי ערך כלכלי הוא 20% -5 מהגודל הממוצע של פרטים מאותם מינים הנתפסים בדיג החופי (עמ׳ 23). חפיפה נוספת נמצאה בין חלק מהמינים הנידוגים על ידי המכמורת כדגיגים צעירים, לבין מיני המטרה של דיג ההקפה והדיג הספורטיבי.

הנזק הכלכלי למשק הישראלי בעקבות הפגיעה בהתחדשות הדגה הוערך ע”י חברת TASC בכ-860 מיליון ₪.

ספינת מכמורת | צילום: אלון רוטשילד

ספינת מכמורת | צילום: אלון רוטשילד

שיטת המכמורת: שיטת הדיג הלא יעילה והפוגענית ביותר

50% משלל המכמורת מושלך לים, ו- 70% מהשלל המסחרי הוא דגיגים צעירים מתחת לגודל רבייה מנימלי.

100%
שלל
מכמורת
50%
מושלך
חזרה לים
ללא רוח
חיים!
50%
מגיע
לחוף
70%
צעירים
דגיגים שטרם הספיקו
להתרבות - קטנים
מהתקן המוגדר
בתקנות הדיג.
30%
בוגרים
דגים לפי התקן
מוסר ים: למעלה- דג בוגר במשקל 20 ק

מוסר ים: למעלה- דג בוגר במשקל 20 ק"ג, כפי שנידוג בעבר בשלל הדיג החופי. למטה- דג במשקל 1 קילו (המשקל הממוצע של דגי מוסר בשלל המכמורת הוא כ- 250 גרם בלבד) | צילום: רוי גווילי

פארידה: למעלה - במשקל 350 גרם (משקל ממוצע במכמורת הוא פחות מ- 100 גרם). למטה - דג בוגר במשקל 2500 גרם, כפי שאמור להיות נידוג בדיג חופי | צילום: רוי גווילי

פארידה: למעלה - במשקל 350 גרם (משקל ממוצע במכמורת הוא פחות מ- 100 גרם). למטה - דג בוגר במשקל 2500 גרם, כפי שאמור להיות נידוג בדיג חופי | צילום: רוי גווילי

השוואה בין דגים בשלל המכמורת ושלל הדיג החופי

משקל ממוצע לפרט (גרם)

פלמידה לבנה
3,200
253
פארידה
980
88
ברקודה
480
106
אינטיאס
3,500
232
דיג מכמורת
דיג חופי

השוואה בין דגים בשלל המכמורת ושלל הדיג החופי

מספר הדגים בשלל (בשנה)

פלמידה לבנה
6,281
79,021
פארידה
9,592
106,048
ברקודה
64,583
262,453
אינטיאס
4,714
70,927
דיג מכמורת
דיג חופי

ב.דיג בצלילה בעזרת אוויר מאולץ

כמה עשרות דייגים מסחריים, בעלי היתר חריג לשימוש במכלי אוויר דחוס, משפיעים השפעה ממוקדת ומשמעותית על בתי גידול סלעיים, שריכוז הדגים גדול בהם פי 50 עד 100 מאזורים אחרים ובמיוחד על מינים המצויים בסיכון, כמו כאלו מתת משפחת הדקרים. שיטת דיג זו נאסרה בחוק לפני שנים, וכיום משתמשים בה רק בעלי היתר חריג, או דייגים ללא היתר העוברים על החוק.

ג.דייגים ספורטיביים ״מסחריים״

בתחום הדיג הספורטיבי, נמצא כי מרבית הדייגים תופסים שלל מועט ליום דיג לאדם. עם זאת, 15% מהדייגים המשתמשים בשיטות של דיג ספורטיבי אחראים ל- 45% מסך השלל בתת ענף זה, ומוציאים שלל שיכול להגיע לעשרות קילוגרמים ליום דיג לאדם, ואף למעלה מכך. חלק גדול מדייגים אלה אף מוכרים את השלל, למרות שהם דייגים ״חובבים״. לפיכך, בפועל מדובר על תת קבוצה של דייגים מסחריים, המשתמשים בשיטות האופייניות לדיג ספורטיבי.

התפלגות שלל הדיג בשיטות של דיג ספורטיבי.

כ 15% מהדייגים הדגים בשיטות של דיג ספורטיבי אחראים ל45% מהשלל של קבוצה זו, ויכולים לדוג עשרות ומאות ק״ג ביום דיג. במסגרת ״נוהל רשיונות הדיג״ שפרסם אגף הדיג, החל מיוני 2016 תקבע מכסת שלל יומית על דייגים ספורטיביים, הצפויה עם אכיפתה לחסל את תופעת הדיג המסחרי המבוצע בשיטות ספורטיביות.

אחוז הדייגים בשיטות של דיג ספורטיבי
85%
15%
התפלגות השלל בשיטות של דיג ספורטיבי
55%
(460 טון)
45%
(376 טון)
דייגים ספורטיביים ״מסחריים״
דייגים ספורטיביים ״חובבים״
כפן גושמני | צילום: אמיר גור

כפן גושמני | צילום: אמיר גור

שלל דיג בצלילה בעזרת אוויר מאולץ, הכולל את המין המוגן כפן גושמני | צילום: אייל מילר

שלל דיג בצלילה בעזרת אוויר מאולץ, הכולל את המין המוגן כפן גושמני | צילום: אייל מילר

 

כשל ניהולי של מאמץ הדיג

עונות, אזורים, מכסות ואכיפה

אגף הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר הוא הרגולטור על ניהול הדיג, מתוקף פקודת הדיג (1937) ותקנותיה. אולם, מאמץ הדיג הקיים בים התיכון אינו מנוהל, וכמעט שאינו נאכף. כלי ממשק דיג בסיסיים כלל לא מצויים בשימוש:

• היעדר הגבלה עונתית:
בישראל מותר הדיג לאורך כל השנה, לרבות בעונת הרבייה של הדגים.

• היעדר הגבלות על אזורים:
רק אחוז מצומצם מהשטח בישראל אסור לדיג ומאפשר התחדשות של הדגה: בעיקר בשטחי אש, במתקני תשתית ובשמורות הטבע המצומצמות (הכוללות כיום 0.25% מהשטח הימי בלבד!). לשמורות טבע ערך מוכח לשמירה על משאב הדגה, ולקיום תהליכי הרבייה של הדגים. אפקט הזליגה (spill over) מעשיר את שטחי הדיג הסמוכים לשמורה בשלל גדול ואיכותי.

• היעדר מכסות שלל יומי על דיג בשיטות ספורטיביות:
דיג בשיטות האופיניות לדיג ספורטיבי, תוך שימוש בציוד מתוחכם ומדויק, יכול לשמש לתפיסת שלל של עשרות ומאות ק״ג ביום במסווה של דיג חובבים. כיום, לא מוגדרת בחוק כמות מקסימלית יומית לשלל של דיג חובבים, למרות שמדובר על כלי מקובל כעולם (״bag limit״).

• היעדר הגבלת דיג על מינים בסכנת הכחדה:
שיטת המכסות אינה מתאימה, באופן כללי, לניהול הדיג בים התיכון. אולם, בולט בחסרונו היעדר השימוש בכלי של מכסות והגבלות על דיג של מינים המצויים בסכנת הכחדה, כמו טונה כחולת סנפיר (Thunnus thynnus), דקר הסלעים (Epinephelus marginatus) ומינים נוספים.

• אכיפה, הסברה ודיאלוג לא מספקים:
היעדר כמעט מוחלט של אכיפה (למשל בנושא גודל מינימום של דגים ועומק מינימום לדיג מכמורת), וחוסר קשר בין אגף הדיג לדייגים (היעדר הסברה, היעדר הכשרה והיעדר מסגרת מובנית להידברות), העצימו את המשבר בים, כמו גם את החשדנות, חוסר האמון ואת חוסר הציות לחוק.

צב ים ירוק | צילום: Bthv

צב ים ירוק | צילום: Bthv

פטישן תמים חרטום | צילום: elasmodiver

פטישן תמים חרטום | צילום: elasmodiver

גיטרן מובהק | צילום: שבי רוטמן

גיטרן מובהק | צילום: שבי רוטמן

להמשך קריאה: הפיתרון-רפורמה >>>